מה הטריד את הכנסת שחוקקה את חוק החסינות בשנת 1951? | עיר מקלט – כתבה ראשונה

חזרנו לפרוטוקולים ובדקנו: חברי הכנסת שחוקקו את חוק החסינות בשנת 1951 חששו בעיקר מפני עריצות הרוב ורדיפה על ידי הממשלה. שוחד? מרמה? הפרת אמונים? מסתבר שאף אחד לא חזה את זה. כתבה ראשונה בסדרה על בקשת החסינות של חיים כץ

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

"כל מושג החסינות מבוסס על כך, שחברי הכנסת לא יהיו תלויים באיזשהו מוסד ממשלתי, או גוף אחר. אם אנחנו מכניסים התערבות של הממשלה, או חלק ממנה, מאבד כל מושג החסינות את ערכו, כי הממשלה קובעת את צעדי חברי הכנסת". כך אמר ח"כ לשעבר שמואל כ"ץ, בדיון שעסק בחוק החסינות בינואר 1951. 

ח"כ שמואל כץ – מתוך אתר הכנסת

ראש הממשלה בנימין נתניהו משך השבוע את בקשתו לחסינות, אך בקשתו של חיים כץ עדיין עומדת וצפויה לעלות לדיון היום (חמישי). אחריה עשויות להגיע בקשות לחסינות מצד דוד ביטן, אריה דרעי ויעקב ליצמן.

עברנו על 21 הדיונים שהתקיימו בוועדת הכנסת בין אוגוסט 1950 לחודש יוני 1951 כדי לבדוק כיצד התנהלו הדיונים סביב החוק הכי מדובר בשנה האחרונה, ומה הייתה הסוגיה המרכזית שהעסיקה את הח"כים סביב הדיון. 

דיוני מליאת הכנסת הראשונה. צילום: הנס פין, לע"מ

"אני רוצה להיות מוגן, כדי שאוכל להיות נציג של הציבור" 

אחת הדאגות המרכזיות של ועדת הכנסת הראשונה הייתה, מסתבר, מאסר שרירותי על ידי הרשות המבצעת. ח"כ לשעבר משה בן עמי, אמר אז: "חוק זה בא להגן על חברי כנסת, והסעיף הנידון מגן עליהם מפני מאסר או מעצר על­ ידי הרשות המבצעת. יכולים להיות מקרים רבים שהרשות המבצעת תהיה מעוניינת להרחיק את חברי הפרלמנט, ולמנוע מהם התערבות בעבודת הרשות המבצעת. לכן, לא ייתכן לקבוע כאן ששוטר או קצין או כל מוסד מבצע אחר יקבעו אם יש לאסור חבר כנסת או לא, כיון שהכנסת היא הממסד העליון של המדינה והיא הקובעת, ולא השוטר".

משה בן עמי – דאג מהרשות המבצעת

בדיון אחר באותו חודש בנוגע לפרוצדורת הסרת החסינות הביע ח"כ לשעבר מאיר יערי את חששו מפני עריצות הרוב בכנסת: "אינני רוצה למסור לקואליציה את הזכות לבטל את חסינותי. אני רוצה להיות מוגן כדי שאוכל להיות נציג של הציבור. לשם כך ישנה דמוקרטיה – כדי להגן גם על האופוזיציה. כל זמן שלא מוגנת אפשרות קיום של אופוזיציה – אין דמוקרטיה. אני עומד על כך שביטול החסינות יהיה צמוד להאשמה הקונקרטית, שרק התביעה הכללית תהיה רשאית להגיש בקשה לביטול חסינות, ושהרוב היחסי בוועדת הכנסת יוגדל ל­שלושה רבעים".  

מאיר יערי

תקופת פגרה – זמן טוב לממשלה לאסור חברי כנסת

בדיון בחודש פברואר, כשדנו על בקשות חסינות בזמן פגרה, חברי הכנסת חששו שוב מהיכולת של הממשל לפגוע בהם. ח"כ לשעבר יוחנן בדר אמר: "זכור לי מהפרקטיקה של כמה וכמה ארצות שהן היו נוהגות לאסור את חברי הפרלמנטים דווקא בימי הפגרה. לדעתי על הכנסת להתכנס במקרה שוועדת הכנסת מחליטה שיש להסיר את חסינותו של ח"כ מסוים". 

מנגד, ח"כ לשעבר מאיר ארגוב, התנגד לחקיקה מפורשת בנושא וטען שתרבות פוליטית לא תוכל להחליף חקיקה: "חבר הכנסת בדר חושש שהממשלה תהיה מעוניינת במאסרם של כל חברי הכנסת מצד האופוזיציה בזמן הפגרה, לעומת זאת, אם יבוא משטר כזה, המעוניין במאסרם של חברי הכנסת, אני אומר שלא יהיה כל ערך לחוק הזה, כפי שקרה בארצות אחרות".

יוחנן בדר

"יש לי רושם שאנו מחפשים כאן כל מיני דרכים כדי לתת חסינות לחבר כנסת שעבר עבירה"

בדיון אחר, ח"כ לשעבר עדה מימון הביעה את חששה מכך שלעודף הדאגה לח"כים עשויות להיות גם השלכות מסוכנות: "יש לי רושם שאנו מחפשים כאן כל מיני דרכים כדי לתת חסינות לחבר כנסת שעבר עבירה, וזה, במקום לומר בפשטות, שחבר כנסת חייב להתגבר על היצר הרע ולא לעבור עבירה. אני רואה את כל הענין הזה כראי עקום, ואני מתנגדת לצורה זו של חיפוש דרך להגנה על חבר העובר עבירה".  

מימון חזרה על חששה שוב בדיון העוקב: "אני חוזרת על דברי מן הישיבה הקודמת; אני רואה, שבמקום לחפש דרך כיצד למנוע מעשים שלא ייעשו, מחפשים דרך כיצד לכסות על חבר כנסת , גם בשעה שהוא פושע. אני טוענת, שיש להעניק חסינות מוגבלת עד למינימום".

עדה מימון – אזהרה ממעמקי ההיסטוריה

שתפו את הכתבה
2 תגובות
  1. צבי ישראלי
    צבי ישראלי אומר:

    עידן בוקר טוב,
    יפה מאד!
    כדאי לציין את המפלגה של כל אחד מן הח״כים המוזכרים, כי יש כאן קשת רחבה. אני מניח שבידך עוד ציטוטים ותוכל בהמשך להביא דוברים אחרים וזוויות נוספות. אות מעניין מאד אם מצאת דברים של תופיק טובי, שממנו למדתי בזמנו על דיוני החסינות.
    תודה, צבי ישראלי (שימו לב ל- י.)

    הגב
  2. עמי, ת"א
    עמי, ת"א אומר:

    אתה מוכיח את הטענה, במקום להפריך אותה.
    ב-1951 הפרקליטות והמשטרה נשלטו ע"י הממשלה, ולכן החשש הקונקרטי היה מצד רדיפה של חכ"ים ע"י הממשלה. החשש היותר- קונקרטי היה מרדיפה ע"י בן גוריון.
    אבל מאז, הן המשטרה והן הפרקליטות הפכו לגורמים עצמאיים, שלא נשלטים ע"י הממשלה. אולי זה טוב, אולי זה רע, אבל מדובר בגופים עצמאיים. ואותן חששות שהיו אז מניצול סמכות לרעה ע"י הממשלה, מתקיימים היום לגבי הפרקליטות. למזלנו, החכ"ים ב-1951 היו חכמים דיים על מנת לנסח את חוק החסינות בצורה כללית כך שהוא יכלול את שני המקרים.

    הגב

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *