כך חיסל אורבן את הדמוקרטיה הליברלית ההונגרית

הקמת מערכת משפט נוספת בשליטתו, חיסול התקשורת החופשית, שינוי החוקה והשתלטות על הפרלמנט – כך חיסל ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן את הדמוקרטיה הליברלית ההונגרית. דמוקרטיה מתדרדרת – קווים לדמותה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יואב איילון |

לאזרחים ולאזרחיות שהתרגלו לחיות במדינה דמוקרטית, קשה לדמיין מצב שבו צורת המשטר משתנה, אולם יש לא מעט דוגמאות מהעבר שמעידות שגם דמוקרטיה יכולה לשנות את עורה – וזה אפילו לא מסובך. דוגמה אחת לכך היא הונגריה. המדינה בעלת העבר המפואר, שידעה תהפוכות שלטון רבות, מתמודדת בשנים האחרונות עם שחיקה מתמשכת בדמוקרטיה בהנהגתו של ויקטור אורבן, המכהן כראש הממשלה זה כמעט עשור. 

תוך שנים בודדות הפך אורבן את הונגריה מדמוקרטיה לאוטוקרטיה מתונה, שבה אמנם מתקיימות בחירות והמוסדות הדמוקרטיים (כמו בית משפט חוקתי) עדיין פעילים – אך כוחם נחלש משמעותית. איך הוא עשה את זה? בתהליך הדרגתי ומחושב ששילב איומים, הבטחות וסדרת פעולות שנויות במחלוקת. 

ההתחלה: משלטון קומוניסטי לדמוקרטיה מערבית         

עוד לפני שאורבן נכנס לתמונה, הונגריה הייתה אחת המדינות הראשונות במזרח אירופה שהשתחררה מהשלטון הקומוניסטי והנהיגה דמוקרטיה פרלמנטרית מערבית. המעבר נעשה באופן מסודר וללא אלימות. במסגרת הרפורמות שהנהיג בשנות השמונים מיכאיל גורבצ'וב, מנהיגה האחרון של ברית המועצות, נהפכה הונגריה למנהיגת התנועה שקראה לפירוק ברית ורשה (הברית הצבאית בין מדינות ברית המועצות). לאחר שיאנוש קאדאר, המנהיג הקומוניסטי הוותיק של המדינה, הודח מתפקידו בשנת 1988, החל שינוי מהיר שהוביל לבחירות חופשיות ב-1990, ובהן עלתה לשלטון בהונגריה קואליציית מרכז-ימין. 

רה"מ הונגריה ויקטור אורבן

הקואליציה החדשה כשלה במעבר לכלכלת שוק ולא הצליחה לשמור על רמת החיים בשל האבטלה והאינפלציה הגואה – ובקרב אזרחי הונגריה, שהתרגלו לרמת חיים גבוהה יחסית במשטרו של קאדאר, התעוררו ביקורת וכעס. תחושות אלו הביאו להחלפת השלטון ולעליית המפלגה הסוציאליסטית בשנת 1994. בשנים שלאחר מכן הוחלף השלטון במדינה כמה פעמים, אולם המטרה המשותפת לכל המפלגות שהתחלפו הייתה הידוק קשריה של הונגריה עם מדינות אירופה המערבית וצירופה לאיחוד האירופי. מטרה זו הושגה ב-2004, וכיום הונגריה היא מדינה דמוקרטית מרכז אירופית, החברה באיחוד האירופי ובברית נאט"ו.

דרכו של אורבן לשלטון: מפוליטיקאי צעיר ושאפתן לראש ממשלה רב עוצמה

כאמור, ויקטור אורבן מכהן כראש ממשלת הונגריה ברציפות משנת 2010 (ב-2008 החלה הקדנציה השלישית שלו), ועוד לפני כן הוא כיהן בתפקיד בשנים. משנת 2002 הוא משמש סגן נשיא EPP, המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט האירופי

דרכו של אורבן בפוליטיקה ההונגרית החלה ב-1988, אז היה שותף להקמת מפלגת האזרחים ההונגרית "פידס" (Fidesz). ב-1990 הוא נבחר לפרלמנט ההונגרי כראש המפלגה. לאחר ארבע שנים של השמאל בשלטון בראשות המפלגה הסוציאליסטית (MSZP), האכזבה מקצב השינוי הכלכלי, שיעור הפשיעה הגובר והשחיתות במנגנון הממשלתי הביאו לשובה של קואליציית המרכז-ימין לשלטון במאי 1998, בראשותו של אורבן – והוא בן 35 בלבד. 

ארבע שנותיו הראשונות של אורבן כראש ממשלה לא היו דומות לקדנציות הבאות שלו בתפקיד ולא היה נראה כי בכוונתו לקרוא תיגר על מוסדות המדינה. למרות זאת, ביצע אורבן צעדים שנויים במחלוקת. על אף שאורבן הבטיח להמשיך במדיניות החוץ של קודמו גיולה הורן, ועל אף הצטרפותה הרשמית של הונגריה לברית נאט"ו בשנת 1999, עורר אורבן סערה פוליטית כשפעל רבות לשיפור תנאי המיעוט ההונגרי במדינות הסובבות את הונגריה. אורבן נאלץ לעזוב תפקידו כמנהיג "פידס" בינואר 2000, לאחר שוועידת המפלגה הצביעה להפריד את תפקיד ראש הממשלה ומנהיג המפלגה, דבר שבין היתר הוביל להחלשת כוחו הפוליטי.

אורבן הפסיד בבחירות בשנת 2002, והיה חלק מאופוזיציה ימנית-שמרנית עד 2010. אולם בבחירות לפרלמנט האירופי ב-2009 שוב השתנה כיוון הרוח, ומפלגתו זכתה ברוב מוחץ בהונגריה. הניצחון היה הקדמה לתוצאות הבחירות במדינה בשנה העוקבת, שבהן זכתה המפלגה ברוב עצום של 263 מתוך 386 מושבים בפרלמנט. התמיכה הרבה שמפלגתו זכתה לה אפשרה לאורבן להוביל רפורמות מרחיקות לכת בחוקת המדינה – ולהתחיל בהחלשת הדמוקרטיה. 

שנות ההתבססות בשלטון: מדיניות שנויה במחלוקת וחקיקה אנטי-דמוקרטית 

בשלהי 2011 החל אורבן לקדם חקיקה אנטי-ליברלית. בין היתר, הוא העביר הצעת חוק שלפיה מפלגתו תוכל להחזיק בשני שלישים מהמושבים בפרלמנט גם אם זכתה רק ב-25% מקולות הבוחרים, כדי לאפשר למפלגה להעביר חקיקה באופן חופשי ללא אישור של מפלגות נוספות. המהלך נעשה כמקדם בטיחות, לאחר שסקרי אמצע הכהונה לא ניבאו את התוצאות להן קיווה אורבן. 

נוסף לחקיקה, אורבן נקט צעדים שחיזקו את כוחו. על רקע כמה שערוריות שחיתות שנחשפו במפלגה הסוציאליסטית באותה תקופה, אורבן יצא בקמפיין מחודש נגד השמאל בטענה שעליו למגר את הנגע הזר – שהוא השמאל, לטענתו, וחיזק את כוחה של "פידס" באמצעות הטייה של מחוזות הבחירה במדינה. איך? הוא שרטט מחדש את גבולות המחוזות כך שמעוזים ליברליים שבהם היה צפוי להפסיד, בעיקר ערים גדולות כמו בודפשט וסגד בדרום, חולקו כך שקבוצות מצביעים גדולות חולקו ו"פוזרו" למחוזות אחרים, שפחות אזרחים נכללו בכל אחד מהם. חשוב להדגיש: המהלך הזה אמנם מסריח – אך היה בסמכותו של אורבן, ולכן חוקי. 

הפרלמנט ההונגרי

לצד חיזוק המפלגה שלו דאג אורבן להחליש את יריביו, או את מי שתפס ככאלו. ב-2011 הוא העביר את "חוק הדת", שעיקרו ביטול ההכרה במרבית הקבוצות הדתיות המתקיימות בהונגריה, ובעקבותיו נותרו קהילות יהודיות רפורמיות ללא מעמד רשמי. החוק קבע כי רק 14 מתוך 358 הקבוצות הדתיות הקיימות בהונגריה יהיו "רשומות" ויזכו למעמד דתי מלא. החוק שלל תקציבים ותמיכה מאותן קבוצות, וכדי להשיב לעצמן את המעמד הדתי נדרשו הקבוצות לעבור תהליך ארוך שכלל שבעה קריטריונים וכן לקבל תמיכה של שני שלישים מהפרלמנט לאישור בקשתן. כמו כן, התבקשו הקבוצות להשיג 1,000 חתימות של אזרחים שתומכים במהלך ולהוכיח את הימצאותן במדינה 20 שנים או יותר.

עוד מהלך שיזם אורבן הוא "חוק התקשורת", חוק בעל משמעות מרחיקת לכת: במסגרת החוק כל ערוצי השידור נדרשו לספק "סיקור חדשותי מאוזן" ולהירשם במסגרת רשות השידור הממלכתית – הפועלת במימון הממשלה ובשליטתה.  כמו כן, נקבע כי יוטלו קנסות כבדים על כל רשת שידור, עיתונים או אתרי אינטרנט שיפרו את ההגדרה המעורפלת של הממשלה ל"סיקור מאוזן". במסגרת החוק הועברו כלי תקשורת רבים לידיהם של מקורבים לראש הממשלה, והוטלו מגבלות על הסיקור התקשורתי של גופים שאינם מזוהים עם הימין במדינה (אף שהחוק רוכך מעט בלחץ האיחוד האירופי). 

הארגון "פרידום האוס", שמנתח את חופש העיתונות ברחבי העולם, כינה את המהלך "צעד חסר תקדים עבור חברה באיחוד האירופי"', ובהמשך הוריד את דירוגה מ"חופשית למחצה" ל"לא חופשית". בד בבד, במהלך השנים ממשלתו של אורבן ייבשה באופן שיטתי כלי תקשורת שלא יישרו קו על ידי מניעת הכנסות מפרסום, ולחצה על בעלי גופי תקשורת פרטיים לצנזר פרסומים או למכור את החברות. 

למהלך זה הייתה הצלחה רבה מבחינתו: נכון לשנה שעברה יותר מ-500 גופי תקשורת הונגריים נוקטים עמדה פרו-ממשלתית, בהשוואה ל-31 בשנת 2015, (לפי אתר האינטרנט "אטלטזו" ההונגרי, מהבודדים שנותרו בבעלות עצמאית). בשנת 2016 רשמה הממשלה ניצחון גדול כאשר Nepszabadsag, העיתון הגדול ביותר שזוהה עם האופוזיציה, נסגר, וקבוצת התקשורת שהחזיקה בו עברה לידיהם של תומכי ממשלה. 

"אורבן ומשרתיו הפכו את הונגריה למקום הכי אפל באירופה"

במהלך נאום של אורבן בפרלמנט האירופי בינואר 2011, תקפו עשרות מחברי "המפלגה הירוקה" בחריפות את החוק השנוי במחלוקת, בטענה שהוא מגביל את חופש הביטוי. המוחים חסמו את פיהם בדבק והניפו שלטים שעליהם נכתב "מצונזר". המחאה זכתה לתהודה רבה ברחבי היבשת, והצטרפה לכמה מחאות נרחבות בהונגריה, ולהתנגדות עזה לשינויים שהנהיג אורבן מצד פוליטיקאים מהמפלגה הסוציאליסטית. אורבן מצידו התייחס לאירועים בביטול, וטען כי הוא "שמח לראות שהפרלמנט האירופי לא מפגר מאחורי הפרלמנט ההונגרי, אני מרגיש פה בבית". 

במהלך אותה שנה החלו בהונגריה מחאות נגד חוקת המדינה החדשה, שאת כינונה קידם אורבן מאז ששב לשלטון ב-2010. החוקה אושרה ברוב של שני שליש בפרלמנט באפריל 2011, והמחאות הגיעו לשיאן בינואר 2012, בהפגנת ענק בבודפשט בהשתתפות רבבות, כמה ימים אחרי שהחוקה נכנסה לתוקפה. 

המחאה בהונגריה, 2012

מפלגות האופוזיציה חברו יחד להפגנה שנערכה מול אירוע גאלה שארגנה הממשלה כדי לחגוג את כניסת החוקה החדשה לתוקפה, בטענה שהמהלך פוגע קשות במערכת האיזונים והבלמים במדינה. המפגינים נשאו שלטים בגנותו של אורבן שעליהם נכתב בין היתר "דיקטטורה". "אורבן ומשרתיו הפכו את הונגריה ממקום מבטיח, למקום הכי אפל באירופה", אמר חבר הפרלמנט טיבור שז'אני. אורבן כהרגלו, לא התרגש מהמחאות ומהביקורת, ויחד עם אנשי מפלגתו טען שהחוקה החדשה משפרת את המסגרת החוקתית של החיים בהונגריה. 

הונגריה – להונגרים

כחלק מניסיונותיו לשקם את הכלכלה המקומית החל אורבן להילחם בגלי ההגירה הגדולים אל המדינה, ואף הציע תוכנית שמטרתה למנוע לחלוטין את קליטת המהגרים. ב-2016 דחה הפרלמנט במדינה את התוכנית של אורבן, שכללה הצעה לשינוי נוסף של החוקה: בהצבעה זכתה ההצעה ב-131 קולות מתוך 199 חברי הפרלמנט, מעט פחות מסף שני השלישים הדרוש לשינוי. 

קרובים לצלחת

כאשר ביקש אורבן להעביר את התוכנית נגד הגירה מפלגת הימין הקיצוני "יוביק" הצביעה נגד המהלך, אולם הבהירה כי תתמוך בו אם אורבן יבטל רפורמה שיזם ב-2013, שלטענתם מושכת בעלי הון זרים למדינה. בעקבות זאת החל אורבן ליצור בהונגריה "בורגנות לאומית" – חבורה של  יזמים נאמנים שצברו את הונם באמצעות זכייה בחוזים ממשלתיים, שחלקם ממומנים מכספי האיחוד האירופי. הפרלמנט הנוכחי, שכאמור מורכב ברובו מחברי "פידס" דואג להיטיב עם אנשי העסקים החברים בקבוצה במגוון דרכים, החל מהטיית תקציבי פרסום גדולים לכיוונם ועד קבלת רישיונות לעסקים.

למרות כישלון ההצעה אורבן לא ויתר. הוא טען כי השינוי במדיניות ההגירה נחוץ לנוכח משאל העם שהתקיים במדינה ביולי 2016, ובו דחו כשלושה מיליון תושבים (יותר מ-98% מבעלי זכות ההצבעה במשאל העם) את תוכנית האיחוד האירופי לחלוקה של פליטים בין מדינות הגוש. עם זאת, אחוז ההצבעה היה נמוך מהרף הנדרש – שעמד על 50% – ולכן  לתוצאות המשאל לא היה תוקף חוקי. נחישותו של אורבן למנוע מפליטים ומהגרים להיכנס לארצו, שהובילה גם להקמת גדרות לאורך גבולותיה של הונגריה, עוררה זעם בקרב חלק ממנהיגי האיחוד, שנאלצו להתמודד עם יותר ממיליון בני אדם שנכנסו ליבשת מאז תחילת 2015.

כפי שאפשר לנחש, אורבן ומפלגתו מתכתשים לעיתים קרובות עם ארגוני זכויות אדם ועם גופים אחרים במדינה ומחוצה לה על מדיניות הממשלה ביחס למהגרים ולזרים. עקב סדרת הצעות החקיקה השנויות במחלוקת, בעיקר אלו הפוגעות במיעוטים ובמהגרים, הודיע האיחוד האירופי בתחילת 2018 שבכוונתו לפתוח בהליכים נגד ממשלת הונגריה, ואלו עשויים לפגוע בסיוע הכלכלי למדינה ואף בחברותה באיחוד. 

מועצת אירופה, גוף המורכב מ-47 מדינות, פתחה בבדיקה פנימית נגד הונגריה בשל הגדרת מבקשי המקלט במדינה כעבריינים. בספטמבר אשתקד, הצביע הפרלמנט האירופי להפעיל את סעיף 7 באמנת האיחוד האירופי נגד הונגריה – ההליך המשמעתי התקיף ביותר נגד מדינה החברה באיחוד – בטענה שממשלת הונגריה מהווה איום שיטתי על הדמוקרטיה ושלטון החוק. מטרת ההליך היא להשעות זכויות מסוימות ממדינה חברה, בהן שלילת תקציבים, צמצום הייצוג ובמקרה החמור ביותר מניעת זכות הצבעתה. 

למרות זאת, קשה לראות מקרה שבו הונגריה תאבד את זכות הצבעתה באיחוד, בעיקר בשל ברית שיש לה עם פולין, שיכולה לחסום מהלך כזה ונתונה בעצמה להליך דומה. כמו כן, מדובר בתהליך ארוך ומורכב שיכול להימשך מספר שנים, ותוצאתו הסופית רחוקה מלהיות ברורה. אורבן טען מצדו שהונגריה מובדלת ממדינות האיחוד האחרות רק מפני שבחרה לא להיות מדינת מהגרים. 

בחודש ספטמבר האחרון, שרת המשפטים ההונגרית ג'ודית וארגה זומנה לשימוע על באיחוד האירופי, בשל הגבלות שהטיל ראש הממשלה אורבן על התקשורת ומערכת המשפט. וארגה טענה עוד לפני התייצבותה בפני שרי האיחוד, כי המדינות החברות באיחוד "לא צריכות לנהל ציד מכשפות נגד הונגריה". 

אורבן נגד ג'ורג' סורוס: האישי הוא הפוליטי 

המלחמה שהכריז אורבן על איל ההון היהודי-הונגרי ג'ורג' סורוס היא דוגמה נוספת לכרוניקה של שחיקת הערכים הדמוקרטיים במדינה. לסורוס יש תפקיד מרכזי בחיים הציבוריים בהונגריה: הוא מפעיל ארגונים לא-ממשלתיים שמקדמים רעיונות ליברליים כבר משנת 1991 ואף ייסד אוניברסיטה. הוא ידוע כבעל עמדות ליברליות, ומתוקף כך כיריבו של אורבן מבחינה אידאולוגית וכאחד המבקרים הגדולים של מדיניות ההגירה שהוביל. 

ג'ורג' סורוס

מאבק אידאולוגי פוליטי בין יריבים הוא כמובן עניין לגיטימי, אולם מבקריו של אורבן טוענים כי הוא נוקט מהליכים חריפים במיוחד נגד סורוס (ונגד ארגוני החברה האזרחית במדינה בכלל) כדי ליצור אויב מדומה שיקנה לו אחיזה בדעת הקהל, תוך פגיעה בערכי הדמוקרטיה. 

ב-2017 למשל ניסה אורבן להעביר הצעות חוק לסגירת האוניברסיטה שהקים סורוס בבודפשט ולהגבלת פעילותם של ארגונים לא-ממשלתיים במדינה. הניסיון נתקל בהתנגדות ובהפגנות נגד של אזרחים, וגם עורר הדים מחוץ למדינה: הנציבות האירופית פתחה בהליך משפטי נגד ממשלת הונגריה בשל ההצעה להוציא מחוץ לחוק את עבודתם של ארגוני החברה האזרחית במדינה, והפרלמנט האירופי גינה את מה שכינה ״ההידרדרות הרצינית במצב שלטון החוק והזכויות הבסיסיות״. 

מפלגת השלטון מצידה טענה כי ההפגנה נגד סגירת האוניברסיטה היא רק ניסיון נוסף של סורוס ואנשיו ללחוץ על הממשלה כדי לשנות את מדיניות ההגירה שלה. בסופו של דבר ממשלתו של אורבן לא אישרה הסכם בדבר המשך פעילות האוניברסיטה במדינה, והיא נאלצה להעתיק את מקומה לווינה

סורוס, כאמור, הוא משתתף פעיל במחאה על מדיניות ההגירה של הונגריה. בתגובה לפעולותיו יצאה מפלגתו של אורבן בשנת 2017 בקמפיין שלטי חוצות נגד סורוס, ובהם נכתב כי "אסור לתת לג'ורג' סורוס להיות זה שצוחק אחרון". נוסף על כך, דיוקנו של סורוס הודבק על רציפי רכבת בבודפשט כדי שהנוסעים ידרכו עליו. הקמפיין עורר מחאה ולבסוף השלטים הוסרו לרגל תחרות שחייה בין-לאומית שנערכה במדינה. מחאה נוספת התעוררה בשל מוצאו של סורוס: הקהילה היהודית בהונגריה ראתה בקמפיין עידוד לאנטישמיות, ובעקבות זאת פרסם שגריר ישראל במדינה הודעת גינוי.

בדצמבר 2018 סולקו שני חברי פרלמנט הונגרים מהאופוזיציה ממבנה הטלוויזיה הממלכתית של המדינה, אחרי שניסו להקריא עצומה נגד צעדים שנקטה אז הממשלה. השניים היו בין עשרה מחוקקים שבילו את הלילה במבנה, בהמשך להפגנות נגד המדיניות של אורבן. מפלגת השלטון מסרה בתגובה כי פושעים עומדים מאחורי המהומות – וסורוס הואשם בעידוד המפגינים והפולשים למבנה. סורוס מצידו טען כי ההאשמות הן שקרים שנועדו ליצור אויב חיצוני מדומה להצדקת שלטונו הסמכותני של אורבן.

הזווית הישראלית

ארגוני ימין בישראל מאשימים את סורוס לא אחת בכך שהוא עומד מאחורי קמפיינים של ארגוני שמאל שחותרים תחת השלטון. יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, אף פרסם בשנת 2017 קריקטורה אנטישמית של סורוס שבה הוא נראה מפעיל דמויות המזוהות עם השמאל הישראלי, בהן ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק. איל ההון אכן נחשב לביקורתי כלפי מדיניות ממשלת ישראל. בשנת 2003 הוא טען כי מדיניותן של ישראל ושל ארצות הברית, וכן עושרם של יהודים רבים, מחזקים מגמות אנטישמיות, וב-2007 כתב כי אומנם האנטישמיות קדמה למדינת ישראל ולמדיניות הממשלה, אולם טען כי הגישה כלפי ישראל מושפעת מהמדיניות שלה.

אלטרנטיבה מימין: הקמת רשות שופטת חלופית 

כפי שפירטנו בכתבות הקודמות בסדרה, בישראל מתקיים מאבק מתמשך על חלוקת הסמכויות בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת. בהונגריה החליט אורבן לקחת מאבק דומה צעד אחד קדימה; בחודש דצמבר 2018 אישר הפרלמנט, בעזרת רוב שני השלישים של "פידס", את יצירתה של מערכת בתי משפט חלופית, שתפעל לצד בית המשפט העליון הנוכחי. המערכת צפויה להיכנס לפעולה השנה (2019) ובראשה יעמוד שר המשפטים במדינה, והוא שימונה על מינוי וקידום השופטים. 

לבתי המשפט תהיה סמכות לדון בתיקים הנוגעים למנהל ציבורי – תחום נרחב מאוד הכולל נושאים פוליטיים רגישים כמו חוק הבחירות, שחיתות והזכות למחות. מערכת המשפט הקיימת במדינה, שממילא נתונה ללחצים פוליטיים מצד אורבן ומפלגתו (כבר כיום רבים מחברי בית המשפט החוקתי במדינה הם מינויים מטעם מפלגת "פידס", ובראש מערכת המשפט עומדים תומכים ותיקים של ראש הממשלה), תמשיך להתקיים – אך יהיה לה מנדט מופחת ולא תהיה לה יכולת פיקוח אמיתית על מערכת בתי המשפט המנהליים של אורבן. 

ממשלת הונגריה הצדיקה את יצירת המערכת השיפוטית החדשה בכך שהיא תהיה יעילה ועצמאית יותר, וטענה שהיא עומדת בנורמות אירופיות ואף הוקמה בהמלצת גופים בין-לאומיים כמו ועדת ונציה. המבקרים טוענים מנגד שהמערכת מפרה באופן ברור את העצמאות של בתי המשפט ומכפיפה אותה לרשות המבצעת – כלומר לאורבן. "מערכת המשפט – ובמיוחד היכולת שלה להשפיע על מערכת הבחירות ההונגרית – משלימה את המעבר של המדינה מדמוקרטיה ליברלית למשטר של 'רשויות מתחרות'", כתב פרופ' קאס מודי, מומחה לקיצוניות ודמוקרטיה באירופה מאוניברסיטת ג'ורג'יה, בשנה שעברה. מודי אף טען כי "הונגריה תהפוך לבעלת משטר אוטוריטרי שבו האופוזיציה אומנם קיימת, אבל לא באמת יכולה לאתגר את השלטון ולא מסוגלת להוביל לשינויים". 

אני אנהיג, אני אנווט: כך ביסס אורבן את מעמדו כשליט

פרט לאמצעי תקשורת ספורים, בהונגריה שתקו בנוגע לשינויים במערכת המשפט וכמה גופים אף תמכו בהם. "אורבן יזם מודל חדש של משטר חד-מפלגתי, שמתפשט במזרח אירופה", אמר מייקל איגנטיף, נשיא האוניברסיטה המרכז-אירופית בבודפשט, שראש הממשלה הביא לסגירתה. לדבריו, "אם לא יימצא פתרון לסתירה שבין הדמוקרטיה המערבית למשטר החד-מפלגתי במזרח, זה עלול לפרק את האיחוד האירופי". 

כיום אין לאורבן כמעט מתנגדים מבית בשדה הפוליטי המקומי, בעיקר בשל השינויים שהכניס בשיטת הבחירות, שנועדו להבטיח לו רוב בפרלמנט ואכן החלישו מאוד את האופוזיציה.

אורבן, עם ידידו נשיא רוסיה ולדימיר פוטין

כאמור, אחד השינויים החשובים שערך אורבן בשיטת הממשל היה חלוקה מחודשת של אזורי הבחירה. השינוי הביא לכך שמחוזות בחירה שנטו באופן היסטורי לשמאל "גדלו" בעוד כ-5,000 בוחרים (לעומת מחוזות שנטו לימין), ועל כן מפלגות השמאל נדרשו לקולות רבים יותר מבעבר כדי להשיג מושבים בפרלמנט. את הרוב הגדול שמפלגת "פידס" זכתה לו ניצל אורבן היטב, ובתוך חמש שנים העביר יותר מאלף חוקים. לעיתים הצבעות נערכו תוך שעות ספורות. 

הרחבה על מחוזות הבחירה

בפרלמנט ההונגרי יש 199 מושבים. מתוכם, 106 מושבים נבחרים דרך הצבעה של אחד מכל מחוז בחירה בשיטת המנצח-לוקח הכל. עוד 93 מושבים נבחרים דרך רשימות מפלגתיות שנקבעות מראש.

כדי להסביר את המשמעות, נשליך את המציאות הזו – בצורה תיאורטית בלבד – על ישראל: אם לדוגמה במחוז העיר תל אביב יש רוב גדול למפלגת כחול-לבן אך בשכונות הדרומיות של העיר יש רוב לליכוד. דמיינו שלוקחים את השכונות הדרומיות ומעבירים אותן למחוז הבחירה של ראשון לציון – שם התוצאות בין כחול-לבן לליכוד צמודות. כך כחול-לבן יפסידו באמצעות כמה אלפי קולות. הדגשה: מדובר בהדגמה תיאורטית לחלוטין.

נוסף על השינויים שיזם, אורבן דאג למלא את שורותיהם של המוסדות הקיימים באנשיו ובתומכיו. בשנות התשעים מינו מייסדי הדמוקרטיה בהונגריה הפוסט-קומוניסטית גופים על-מפלגתיים מטעם הממשלה, שתפקידם היה לפקח על הנהגת המדינה. בניסיון להחליש את הפיקוח הפקיד אורבן פוליטיקאים שהיו בעבר חברים במפלגתו על כמה ממוסדות אלו, ובהם משרד מבקר הוצאות המדינה והמשרד המפקח על תביעות פליליות. 

תומכיו של אורבן שולטים כיום גם בגוף המפקח על המדיניות הכלכלית של הממשלה, כאשר בית משפט חוקתי שהוקם כדי להגן על זכויות יסוד ועל אכיפת החוזה ביטל חוקים שיזמו חברי "פידס", שינה הפרלמנט את חוקת המדינה כך שהסעיפים שנפסלו בחוקים נהפכו לחלק ממנה. יתרה מכך: בעבר מונו שופטי בית המשפט החוקתי בידי חברי ועדות מכל המפלגות, אולם כיום רוב השופטים הם מינויים מטעם מפלגת השלטון. בהמשך העניק אורבן למקורבתו טונדה הנדו את הסמכות לקבוע אילו שופטים ימונו לתפקידים בכירים במערכת המשפט הכללית. "מי שמונה לפני עליית אורבן לשלטון לא הודח, אך הוטל עליו פיקוח צמוד ולחץ פוליטי כבד", סיפר השופט פטר ספצ'האז.

השינויים החוקתיים שהחיל אורבן עוררו את תשומת הלב של הנציבות האירופית פעם נוספת, וזו הצליחה להשיג ויתורים בנושאים מסוימים. אך לרוב ההחלטות שקיבלה הנציבות לא הייתה השפעה משמעותית על המצב, והאפשרות לבטל את זכויות ההצבעה של הונגריה במוסדות האיחוד נחשבה לצעד חריף מדי. אורבן הצהיר בפני פקידי האיחוד מספר פעמים כי ביצע שינויים מקיפים, אך ההצהרה הזו הייתה ריקה מתוכן והשינויים היו בעיקר קוסמטיים. 

מלחמה בתקשורת: פיקוח ממשלתי הדוק וחיסול העיתונות החופשית

מאז שאורבן עלה לשלטון הוא שחק בהתמדה לא רק את מתנגדיו הפוליטיים, אלא גם את הגוף שאמור להיות אמון על ביקורת השלטון- התקשורת העצמאית. על פי מדד חופש העיתונות של "פרידום האוס", ב-2017 דורגה התקשורת במדינה במקום 87 לעומת מקום 40 ב-2010, שנת עלייתו של אורבן לשלטון. הממשלה מפקחת כיום על אמצעי תקשורת בבעלות המדינה, ובעלי בריתו של אורבן שולטים במרבית מקורות המידע הפרטיים, ומבליטים את השקפותיו הימניות-לאומניות ואת התקפותיו על המהגרים. הוא נחשב בעיני רבים כמי שחיסל את העיתונות החופשית בהונגריה. שני חוקים שחוקקה "פידס" אפשרו רדיפת עיתונאים שפרסמו תחקירים שלא היו לטעמה של הממשלה, אך אורבן לא הסתפק בכך. 

אחת הפרשות שממחישות את ההשתלטות של אורבן על התקשורת היא הסיפור של אתר החדשות הפופולרי "אוריגו". ב-2014 פורסם באתר כי עוזר בכיר של אורבן השתמש בכספי המדינה לתשלום הוצאות גדולות בזמן נסיעותיו הסודיות מחוץ לה – פרסום שהביך את אורבן וממשלתו. כיום, לעומת זאת, "אוריגו" הוא אחד מתומכיו הצייתניים ביותר של אורבן בתקשורת, ונותן במה באופן קבוע להתקפותיו על מהגרים ועל סורוס. 

איך זה קרה? חברת הטלקומוניקציה הגרמנית ששלטה באתר הוחלשה על ידי הפעלת רגולציה ממשלתית כבדה שהופעלה על גופי תקשורת עצמאיים שהרבו לפרסם תכנים המתנגדים לשלטון, וב-2015 מכרה החברה את האתר ל"ניו ווייב מדיה", חברה בבעלות קרובי משפחה של שרים לשעבר בממשלת אורבן. הוא נקנה, בין היתר, בכסף ממשלתי, באמצעות מכרזים שבהם הורשו להתמודד רק תאגידי תקשורת שיישרו קו עם מדיניות הממשלה. 

כיום מפרסם האתר רק ידיעות התומכות בעמדת הממשלה ומשמש למעשה שופר שלטוני. ויש לכך תמורה: בעבר נאבק האתר על קיומו מבחינה כלכלית, אולם כיום מצבו איתן בזכות הכנסותיו מפרסומים ממשלתיים, שגדלו יותר מפי שלושה לאחר מכירתו. ו"אוריגו" הוא לא היחיד: ב-2018 כאמור, יותר מ-500 גופי תקשורת נקטו בגישה פרו-ממשלתית, כך לפי מחקר שפרסם "אטלטזו".

לחץ כלכלי, הזרמת כספים ומקורבים

השינוי שעבר על "אוריגו" מדגים היטב כיצד הצליח אורבן להשתלט על התקשורת באמצעות בעלי בריתו: לא במתקפה פתאומית וגסה אלא  בתהליך ארוך, על ידי הפעלת לחצים חיצוניים. עורכי האתר מעולם לא נכלאו וכתבי האתר מעולם לא הוכו, לעומת מקרים דומים בשלטונו של ולדימיר פוטין ברוסיה. 

ממשלת אורבן מנעה באופן שיטתי מגופי חדשות עצמאיים הכנסות מפרסום ובמקביל לחצה על עסקים של בעליהם, דבר שהוביל גופי מדיה רבים לצנזר תכנים נגד הממשלה או להימכר לבעלי ברית של אורבן. כך למשל הוביל הלחץ הממשלתי את קבוצת התקשורת "Mediaworks" להשעות כ-80 עובדים מעיתון האופוזיציה "Nepszabadsag", דבר שבסופו של דבר הוביל למכירת הקבוצה לבעלי ברית של אורבן, שפיטרו את רוב העובדים, הובילו לסגירת העיתון ושכרו את שירותיהם של עורכים תומכי הממשלה לכלי התקשורת האחרים של הקבוצה.

בניין העיתון "Nepszabadsag"

בתוך כך, בנובמבר אשתקד מאות גופי תקשורת פרטיים בהונגריה "נתרמו" בו זמנית על ידי הבעלים שלהם לחברת החזקות מרכזית שמנוהלת על ידי מקורבי אורבן. בצעד מתואם, מעל 10 בעלים של גופי תקשורת הודיעו על המעבר או על הכוונה להעביר מעל ל-400 אתרים, עיתונים, ערוצי טלוויזיה ותחנות רדיו ל"קרן המרכז-אירופית למדיה ועיתונות", קבוצה שנוסדה באוגוסט 2018. יו"ר הקרן הוא חבר מפלגתו של אורבן לשעבר, ושני חברי הדריקטוריון הנוספים מקורבים לאורבן אף הם.  

מתנגדיו של אורבן טוענים שמאז שעלה לשלטון מטרתו הייתה לחסל את תפקיד התקשורת ככלב השמירה של הדמוקרטיה, וכי הוא רצה להשליט משטר השומר על חזות דמוקרטית אך מוסדותיו אינם פועלים בצורה כזו — ועיתונות חופשית לא התאימה לתוכניותיו. 

האיחוד האירופי נגד אורבן: "הונגריה מפרה זכויות מהגרים ואינה שוויונית"

במאי 2019 פרסמה נציבת זכויות האדם של מועצת אירופה דונז'ה מיאטוביץ' דו"ח שעסק במצב זכויות האדם בהונגריה, בהתבסס על סדרת מפגשים עם גורמים רשמיים בממשלה ובמערכת המשפט ועם פעילי ארגוני זכויות אדם וחברה אזרחית. הדו"ח קבע כי הונגריה שוללת ממבקשי מקלט מזון ומפרה בשיטתיות את זכויותיהם. לדבריה, המדיניות של ממשלת הימין הלאומנית של אורבן "מתדלקת רגשות של שנאת זרים, פחד ושנאה" בקרב האוכלוסייה. 

מיאטוביץ' דחקה בשלטונות לחדול מיידית מהמדיניות של החזקת מבקשי מקלט באזורי מעבר, וקבעה כי היחס של ממשלת הונגריה להגירה יצר משבר. כמו כן, ציינה את דאגתה מפני דיווחים על שימוש בכוח מוגזם של המשטרה במהלך גירוש של אזרחים זרים.

ציבת זכויות האדם של מועצת אירופה דונז'ה מיאטוביץ'

באופן כללי בירכה ממשלת אורבן על הדוח כדי להיראות כמי שמשתפת פעולה עם האיחוד האירופי, אך חלקה על נקודות רבות שעלו בו. היא פרסמה הבהרה וטענה כי הונגריה מקיימת את מחויבויותיה לפי החוק הבין-לאומי, והוסיפה שעמדתה הנחרצת היא שיש להגן על מי שנמלט מרדיפה. עוד נמסר כי הפגיעה במבקשי מקלט היא "בעיה גדולה" וכי יש לרכז את כל המאמצים במי שבאמת זקוק להגנה. עם זאת, בנוגע לטענות על מניעת הגישה למזון נטען בהצהרה כי "אין מחויבות לספק שירותי קייטרינג למי שבקשת המקלט שלו נדחתה".

הדו"ח העלה חששות גם בנושא השוויון המגדרי בהונגריה. צוין בו כי יש במדינה חוקים המתייחסים לנשים כאל "כלי ליצירת ילדים", וכי הדבר עלול לחזק את הסטריאוטיפים המגדריים ואת החפצת הנשים. כזכור, בתחילת 2012 נכנסה לתוקפה החוקה החדשה שנוסחה על ידי חברי "פידס" וה-KDNP, ללא תיאום עם מפלגות האופוזיציה או ציבור הבוחרים. בחוקה, התאמצה ממשלתו של אורבן להפגין את מחויבותה לערכי המשפחה המסורתית ולעגן אותם במסמך. "אנו מאמינים שהמשפחה מהווה את המסגרת של חיים משותפים בהונגריה", נכתב. 

נראה כי אורבן אכן מייחס חשיבות רבה לנושא הילודה: בשנה שעברה, מיד לאחר שנבחר לראשות הממשלה בפעם השלישית, הוא אמר בריאיון שהוא מקווה "להגיע להסכם מקיף עם הנשים ההונגריות, מכיוון שהדמוגרפיה תקום ותיפול עליהן". ראש הממשלה אף הדגיש את הצורך לעזור לנשים שמעוניינות להביא ילדים לעולם, ובתחילת השנה הגדיל לעשות והכריז כי אימהות שלהן ארבעה ילדים או יותר יהיו פטורות מתשלומי מס

"נשים בהונגריה צריכות להישמע"

בשנת 2015, כשנשאל אורבן נשאל מדוע לא חברות בממשלתו נשים, השיב כי "אינן מסוגלות לעמוד בלחץ שמגיע עם השתתפות בפוליטיקה ההונגרית". למרות זאת, מינה ב-2017 את אנדראה ברטפאיי-מגאר לשרה ללא תיק לניהול נכסי מדינה, וכיום היא השרה היחידה בממשלתו. ההצהרות בחוקה, יחד עם אמירותיו ופעולותיו של אורבן מתמצתות את היחס והגישה השמרנית של הממשל בכל הקשור למגדר, וכך גם את העובדה שמתוך 133 מושבי הפרלמנט של  "פידס", מייצגות את המפלגה 11 חברות פרלמנט בלבד. 

השרה היחידה בממשלת אורבן, אנדראה ברטפאיי-מגאר (מתוך אתר הממשלה ההונגרית)

הנשים ההונגריות לא נשארו חייבות; בחודש דצמבר 2018, במהלך מחאה המונית נגד מה שכונה "חוק העבדות" (המאפשר למעסיקים לדרוש מעובדיהם לעבוד עד 400 שעות נוספות בשנה ולעכב את התשלום עבורם למשך שלוש שנים), ניצלו כמה חברות פרלמנט מהאופוזיציה את המחאה הכללית כדי להפגין מחאה משלהן – נגד המערכת הפוליטית ה"גברית" שמוביל אורבן. הן חסמו את דוכן הנאומים במליאה, קראו במגפונים ושרקו במשרוקיות, וניסו למנוע מדוברי מפלגת "פידס" לנאום. 

לאחר שחברות הפרלמנט הוצאו מהאולם בעקבות המחאה החריפה, החלה סדרת הפגנות ברחבי המדינה על היחס המפלה מצד אורבן וממשלתו לנשים. באחת ההפגנות צעדו אלפי נשים אל מטה תחנת הטלוויזיה הארצית וכמה חברות פרלמנט התבצרו בתוך המבנה בדרישה שרשימת הדרישות שלהן תשודר בשידור חי, אך המהלך לא צלח.

"רצינו לשלוח מסר שחברות הפרלמנט בפרט, ונשים בהונגריה בכלל, צריכות להישמע", אמרה חברת הפרלמנט אגנס ואדאי. פרופ' אנדראה פטו, חוקרת במחלקה למגדר מאוניברסיטת מרכז אירופה בבודפשט, טענה כי הייצוג הנשי בפוליטיקה בהונגריה גרוע בהרבה מבמדינות שכנות. "בזמן שאחרים התקדמו הונגריה נותרה באותו מקום, או אפילו הלכה אחורה מאז שנת 1990". היא הוסיפה שהמדינה מדורגת במקום ה-28 והאחרון באיחוד האירופי בכל הקשור לשוויון מגדרי. 

סוף דבר: הונגריה הוכפפה לאורבן

לסיכום, בתהליך הדרגתי אך נחוש הצליח ויקטור אורבן להביא לשחיקת הדמוקרטיה ההונגרית ולכופף את מוסדות המדינה לטובתו. הוא חותר תחת מערכת המשפט במדינה מאז כניסתו לתפקיד והציף אותה במקורבים; שינה את התהליך האלקטורלי לטובת מפלגתו; השיג שליטה על רוב כלי התקשורת במדינה בחסות בעלי בריתו; ומינה עמיתים למוסדות שאמורים לבקר את רשויות המדינה. בהונגריה של שנת 2019 הדמוקרטיה נמצאת בנסיגה משמעותית. 

בנאום בשנת 2014 הצהיר ראש הממשלה כי הוא מייסד "דמוקרטיה לא ליברלית, המבוססת על יסודות לאומיים". לדבריו, "מדינה לא ליברלית עדיין יכולה להיות דמוקרטית". אורבן גורס כי מערכות שאינן מערביות, אינן ליברליות ולעיתים גם אינן דמוקרטיות יכולות לשגשג – ואת זה הוא מנסה להוכיח לעולם. 

אלא שפרופ' יאן-וורנר מולר, מומחה למשטרים דמוקרטיים מאוניברסיטת פרינסטון, הבהיר שהמונח "דמוקרטיה לא ליברלית" לא באמת קיים. לדבריו, בשנים האחרונות פוליטיקאים כמו ויקטור אורבן ונשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן הפיחו חיים חדשים במונח, שהחל להיות נפוץ לקראת סוף המאה ה-20, והפכו אותו מביקורתי – לאידיאל חיובי. ליברליזם טומן בחובו משמעויות שונות עבור אנשים שונים, כותב מולר. במאות ה-19 וה-20, נוצרים דמוקרטיים כינו עצמם "לא ליברלים", והעמדה הליברלית נקשרה אצלם באינדיבידואליזם, במטריאליזם ולעיתים גם באתאיזם. אחרים ראו בליברליזם כמה שמתאר קפיטליזם בלתי מרוסן וחופש בחירה מוחלט בענייני אורחות חיים אישיים.

קיום של משמעויות חלופיות לליברליזם הוא שמאפשר לפוליטיקאים כמו אורבן וארדואן לאמץ את המונח "דמוקרטיה לא ליברלית". השימוש החדש במונח דוחה את חשיבות זכויות המיעוטים בדמוקרטיה, ומחזק את טענתם שמוסדות לא נבחרים, כמו בתי המשפט, הם יריבים לדמוקרטיה. ממשלות כמו זו שבהונגריה מציעות דבר שונה לחלוטין מתפיסותיהם של "דמוקרטים לא ליברלים שקדמו להן". ניסיונות להגביל את חופש הדיבור, את הפלורליזם בתקשורת או את ההגנה על מיעוטים, מהווים מתקפה על יסודות הדמוקרטיה בכל מקום. 

ניצחונות לאופוזיציה

אך לאחרונה נחל אורבן הפסד פוליטי נדיר: מועמד האופוזיציה גרגי קורצ'וני נבחר לראשות עיריית בודפשט, על חשבון ראש העיר אשטוואן טרלוש שכיהן בתפקיד קרוב לעשור, ונתמך על ידי אורבן ומפלגתו. למרות שניהל קמפיין חריף נגד קורצ'וני, בירך אורבן על הניצחון ואמר כי "היה קמפיין קשה ומאבק פוליטי גדול כפי שאמור להיות בדמוקרטיה". קורצ'וני אמר מצידו ש"לאחר שנים, בודפשט תוחזר לאירופה".

ראש עיריית בודפשט גרגי קורצ'וני

מלבד בודפשט, מועמדי האופוזיציה ניצחו במספר מוקדים נוספים במדינה, וזאת בעקבות החלטתן של מספר מפלגות אופוזיציה להניח בצד את המחלוקות ולחבור לריצה משותפת על מנת להחליש את מפלגת "פידס". מתנגדיו של אורבן מקווים כי הניצחונות האלו יחזקו את כוחה של האופוזיציה לקראת הבחירות הכלליות ב-2022. 

שתפו את הכתבה
1 תגובה
  1. דורון
    דורון אומר:

    כתבה ארוכה עם הרבה פרטים. ברם, לטעמי במקרה הזה תפסת מרובה לא תפסת.
    אני מכיר את הונגריה מעט. ביקרתי שם די הרבה, כולל בקיץ האחרון. הסיפור הגדול הוזכר גם פה בקטנה, אבל לא הובהר מספיק:
    אורבן חוקק חוק ,שהמפלגה הגדולה בבחירות (בתנאי שהגיעה ל-25% מכלל הקולות) מקבלת שני שליש מקולות הפרלמנט. כלומר הוא ביטל לחלוטין את השיטה הפרלמנטרית. וכעת משיש למפלגה רוב של שני שליש, הוא יכול לשנות את החוקה, מכיון שדרוש רוב של שני שליש לשינוי החוקה. כעת אורבן יכול לעשות כל מה שבא לו. וזה סוף הדמוקרטיה. קל ופשוט!!
    בנושאי מיסוי. אחד החוקים שהוא העביר: ביטול מס פרוגרסיבי. כלומר כולם ישלמו מס אחיד. אדם שמרוויח 500 יורו בחודש ישלם באחוזים אותו מס כמו אדם שמרוויח 5000 יורו לחודש. זאת כמובן שיטת מיסוי שלא קיימת בשום מקום בעולם. שיטה שנועדה להיטב עם בעלי הממון.
    הוא גם בנה שיטה כלכלית שמטיבה רק עם נאמניו. כל אזרח יכול לקבל כרטיס תשלומים מיוחד. בכרטיס הזה יש רשימה גדולה של עסקים הונגריים מקומיים. אם אזרח יקנה מצרכים או שירותים עם אותו כרטיס, הוא יזכה להטבות מס. כלומר הוא ישלם פחות מס הכנסה. המטרה המקורית (כביכול!!!) היתה, שהאזרחים יעדיפו לקנות תוצרת הונגרית, כדי להשאיר את הכסף בהונגריה. בכך נוצר מצב, שכדי להיות בעל עסק מצליח בהונגריה, חייבים לשתף פעולה עם המפלגה של אורבן. כי אחרת מעט מאד אנשים יקנו אצל בעל העסק. ברור שהעובד הפשוט תמיד יעדיף עסק שנמצא ברשימה, כדי לקבל הנחת מס. בקיצור שליטה מוחלטת בכלכלה מביאה לשליטה טוטאליטארית במדינה ולהיפך.
    וכל זה התחיל כזכור מחוק אחד אנטי-דמוקרטי: מפלגה שזוכה ב25% מהקולות בבחירות מקבלת 66% מקולות הפרלמנט, ויכולה לשנות החוקה. זה כאילו בארץ מפלגה הכי גדולה, שזכתה להכניס לפחות 30 חכי"ם, תקבל 80 חכי"ם….. מטורף לגמרי!!

    הגב

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *