5,300 ש"ח במקום 680: מה קורה כשהח"כים מחליטים בעצמם איזו העלאה הם יקבלו

שכר הח"כים יעלה השבוע בכ-1,300 שקלים. את זה אתם כבר יודעים. אבל מה היה קורה אילו הח"כים היו מקבלים את המלצת הוועדה שהם בעצמם מינו לענייני התנאים שלהם? בדקנו: השכר היה עולה במצטבר, מאז 2015, בכ-680 שקל בלבד, במקום בכ-5,300 ש"ח.

הפעם ב #טרחנות_לשבת החלטנו לבדוק מה היה קורה אם הח"כים לא היו קובעים לעצמם את השכר.

*

ועדה ציבורית שמינתה הכנסת דנה בסוגיית השכר במשך חודשים רבים, ולבסוף קבעה כי על השכר להיות מוצמד למדד המחירים לצרכן (יוקר המחיה) ולא לשכר הממוצע במשק. כתוצאה מכך, שכר הח"כים היה אמור להפסיק לזנק מדי שנה, מעשה שחברי הכנסת לא היו מוכנים לסבול. אז מה עשו? ועדת הכנסת בראשות דוד ביטן פשוט דחתה את המלצתה של הוועדה ב-2015. במקום זאת, הח"כים קבעו כי השכר יוצמד לשכר הממוצע במשק. 

המשמעות הישירה: העלאת שכר של בין 700 – 1400 ש"ח בחודש מדי שנה. יש לציין כי חברי אופוזיציה מהמחנה הציוני, יש עתיד ומרצ נלחמו, ללא הצלחה, בניסיון לקבל את המלצות הוועדה הבלתי תלויה.

עליה מצטברת של 5,300 שקל במקום 680 שקל בלבד

בהערכה שביצענו, מצאנו כי אם הצמדת השכר הייתה מתקבלת כפי שהציעה הוועדה – לפי מדד המחירים – השכר בין שנת 2015 לשנת 2020 היה עולה בכ-680 שקל (במקרה שמדד ירד השכר היה אמור לקפוא). פתרון ביניים שניתן היה לאמץ, הוא תמהיל של הצמדת השכר הממוצע ויוקר המחייה, וכך לקבל העלאה ריאלית, אך מתונה יותר לאורך השנים.

גם השרים יקבלו העלאה

בנקודה זו ראוי לציין גם את השרים שסידרו לעצמם מנגנון הצמדה דומה, פשוט כי הם חששו שהח"כים "הרגילים" ירוויחו יותר מהם. 

לפני שנתיים פעלו השרים מול ועדת הכספים כדי לסדר לעצמם העלאה רטרואקטיבית באותה שנה של כ-5,000 שקל בחודש, סכום הנושק לשכר המינימום בישראל (5,300 שקל), יחד עם הצמדה דומה – לשכר הממוצע.

כתוצאה, שכר השרים זינק מ-39,236 ל-44,200 ש"ח. לאחר העלאה בינואר 2019 והעלאה נוספת בינואר הקרוב, יעמוד השכר על מעל ל-50,000 שקל (כאמור, סכום סופי יקבע בינואר).

10 אנשים נכנסים לבר – מה בכלל הבעיה עם הצמדה לשכר הממוצע?

תארו לכם שאתם יושבים תשעה אנשים בבר, וכל אחד מכם מרוויח שכר מינימום – 5,300 שקל. שכרכם הממוצע הוא גם 5,300 שקל. פתאום נכנס לחדר מנהל בנק, ששכרו עומד על מאתיים אלף שקל בחודש – השכר הממוצע יקפוץ ל-24,770 שקלים! 

מנגד עומד השכר החציוני, הקו שחותך באמצע את מקבלי השכר, 50% מהשכירים מרוויחים מתחתיו ו-50% מעליו. במקרה הזה השכר החציוני לא ישתנה, ויישאר על 5,300 שקל. בשונה מהשכר הממוצע שמפורסם פעם בחודש, השכר החציוני מפורסם פעם בשנה, ובשנת 2018, עמד על 7,988 שקל. זאת בשונה מהשכר הממוצע  במשק, שעמד באותה תקופה על 10,584 שקל.

בשורה התחתונה: הממוצע רגיש מאד לנתונים קיצוניים, ואם אלו יגדלו ופערי השכר במשק יתרחבו, יעלה גם שכר הח"כים.

תמהיל של ממוצע ומדד היה יכול לרסן את הקפיצות האלו, ועדיין לספק העלאת שכר סבירה מדי שנה.

*

השנה האחרונה הייתה חריגה ביותר והכנסת כמעט ולא עבדה. הח"כים יקבלו העלאה שאף ארגון לא היה מאשר לעובדיו. פנינו לכלל סיעות הכנסת וכרגע מפלגות כחול לבן, ישראל ביתנו והמחנה הדמוקרטי הן היחידות שהסכימו לוותר על העלאת השכר הקרובה.

אנו קוראים לשאר חברי הכנסת לפעול באופן דומה. לא עבדתם שנה. העלאה הזו לא מגיעה לכם.