"פה זה לא אירופה" – למה רישיון הנהיגה שלנו לא תואם את התקן האירופי?

במשך למעלה מ־18 שנה מפר משרד התחבורה את החלטת הממשלה בה נקבע כי על הרישיון הישראלי לאמץ את התקן האירופי במלואו. למה? חוסר מקצועיות, רשלנות וגרירת רגליים במשרד התחבורה

| מאיה קרול |

ע"פ החלטת ממשלה משנת 2000, רישיון הנהיגה הישראלי היה צריך להיות תואם לתקן האירופי כבר משנת 2001.

מאז עברו 18 שנים, ועד היום ההחלטה לא יושמה – רישיון הנהיגה הישראלי עדיין לא תואם במלואו למקבילו האירופי. למעט דמיון חזותי חלקי, הרישיון לא תואם לתקן בחלק מהפרטים הנדרשים להופיע בו: לא במבנה, לא בעיצוב, לא בהגדרות קטגוריות כלי הרכב ועוד. למרות שהמדינה השקיעה עשרות מיליוני שקלים מכספי הציבור בשדרוג הרשיונות, בפועל לא נעשתה התקדמות משמעותית בהתאמת הרישיון לתקן האירופי ואף להיפך – לרישיון שלנו נוספו פריטים ייחודיים שאינם תואמים לתקן האירופי.

משרד התחבורה מבלבל את הציבור

משרד התחבורה מבלבל אותנו: למרות התאמה חלקית בלבד לתקן האירופי, ממשיך משרד התחבורה לפרסם לציבור שהרישיון הישראלי עומד בתקן. באתר המשרד ובתקשורת הדבר חוזר על עצמו שוב ושוב, בצירוף רשימת מדינות בהן רשיון הנהיגה הישראלי תקף.

אולם, מיד לאחר הרשימה הזו מופיעה הערה מסתייגת, לפיה לא בטוח שהרישיון יהיה תקף בכל חברות ההשכרה במדינת היעד ועל המטיילים לוודא זאת בעצמם. בפרסומים אחרים – המשרד פשוט ממליץ להוציא רישיון נהיגה בינלאומי.

מתוך אתר משרד התחבורה: מדינות בהן רשיון הנהיגה הישראלי תקף.

מתוך אתר משרד התחבורה: ע"פ משרד התחבורה, במדינות אלה הרשיון הישראלי תקף.

עניין מוזר הוא שמשרד התחבורה מציין באתר שרשיון הנהיגה הישראלי בר-תוקף בגרמניה, אך מבדיקה קצרה שערכנו – גרמניה פרסמה רשימה של מדינות שאזרחיהן יכולים לנהוג בגבולותיה ללא צורך ברשיון נהיגה בינ"ל, וישראל אינה מופיעה ברשימה זו.  

רשימת המדינות שרשיון הנהיגה שלהן תקף בגרמניה.

חוסר הבהירות סביב שימוש ברישיון נהיגה ישראלי יוצר בלבול בקרב הציבור, והדבר הפך לבעיה של ממש: מטיילים רבים לא מוציאים רישיון נהיגה בינלאומי בעקבות פרסומי משרד התחבורה, ומגלים רק עם הגיעם למדינת היעד שרישיונם הישראלי אינו תקף שם. בפעמים רבות הסוכנות תסכים להשכיר רכב למטיילים עם רישיון ישראלי, אך אז הם עלולים למצוא עצמם בבעיה בהמשך מול גורמי אכיפת החוק או מול חברות הביטוח שאינן מכירות בו. 

כדי להתגבר על הבלאגן, אתרים שונים ברחבי הרשת מנסים לדלות מידע בנושא ממטיילים ומסוכנויות רכב בעולם, ומשתדלים למלא את הריק שהותיר אחריו משרד התחבורה.

"שאלת קיטבג" – ממשיכים להתרחק מהתקן האירופי

במקום להתקדם אל עבר יישום החלטת הממשלה מלפני כמעט עשרים שנה, נראה כי משרד התחבורה ממשיך להכניס שינויים אקראיים ברישיון הנהיגה הישראלי, לעיתים גם מבלי לוודא כיצד אלה משפיעים על התאמת הרישיון הישראלי לתקן האירופי. למשל, בשנת 2018 פורסם כי רשיון לאופניים חשמליים בישראל יוגדר כ-A3,  זאת בניגוד לתקן האירופי, בו סוג כזה של רישיון נכנס תחת ההגדרה AM.

עוד דוגמה לעניין נמצאת בישיבה ועדת הפנים מ-2014, בה נערך דיון בנוגע להוספת תאריך עברי לרשיון הנהיגה. במהלך הדיון חברי הועדה טענו כי אין צורך לוודא עם האיחוד האירופי האם הוספת התאריך העברי תואמת לתקן האירופי, והח"כ לשעבר אלעזר שטרן אף טען כי זו "שאלת קיטבג" (ראו צילום הפרוטוקול בהמשך הכתבה).

ע"פ בדיקה שערכנו, מיקום התאריך העברי נקבע בסופו של דבר בשדה שאינו תואם את התקן האירופי – שדה 4, שלא קיים בהנחיות התקן האירופי.

מתוך הפרוטוקול. "שאלת קיטבג"

חזית רשיון הנהיגה על פי הנחיות התקן האירופי: אין שדה 4.

לא מתקנים טעויות

הרישיון הישראלי לא תואם לתקן האירופי גם בדרגות הרישיון לאופנוע. עניין זה לא מטופל כבר שנים, והוא מוביל לשלל בעיות, וזו המוזרה שבהן: דרגת הרישיון הבסיסית ביותר לאופנוע, אשר נקראת בתקן האירופי A1, נקראת בישראל A2, ולהיפך. חוסר התאמה זה מוביל לבעיות בהשכרת אופנוע באירופה – בין אם מול סוכנויות הרכב, מול חברות הביטוח או מול מערכת אכיפת החוק. 

תלונה בנושא הוגשה למשרד התחבורה עוד ב-2009. התברר כי נפלה טעות ואכן היה צריך להחליף בין רישיון A1 ל-A2. למרות זאת, מסקנת המשרד אז הייתה כי אין צורך לפעול לשינוי בנושא, בטענה כי "לצורך שימוש בחו"ל, מצוינות על גבי הרישיון שמות לצד דרגות הסמלילים המקובלים בעולם לכל אחת מהן, כך שלגורם בחו"ל שיעיין בגב הרישיון לא יהיה כל ספק למה הכוונה".

במילים אחרות – במשרד התחבורה סומכים על כך שבחו"ל יסתכלו על הלוגו הפצפון שמופיע בגב הרישיון וככה יבינו מהי דרגת הרישיון שלכם.

לוגו דרגות הרשיון לאופנועים ברשיון הישראלי.

גיל מלמד, עורך אתר TheCar, העלה ב-2013 את בעיית הדרגות ברישיון האופנועים בוועדת הכלכלה של הכנסת. בתגובה ענתה לו עו"ד חוה ראובני, חברה בלשכה המשפטית של משרד התחבורה, כי: "טיוטת תקנות לתיקון הדבר הזה כבר נמצאת בתהליך עבודה". מלמד הביע ביקורת נוספת בהמשך הדיון על ההתנהלות האיטית של המשרד, וציין כי כבר ב-2006 (!) התריעו על השינויים בדרגות הרישיון באירופה. על כך ענתה לו עו"ד ראובני: "אבל אנחנו לא באירופה".

כאמור, עד היום לא הותאמו דרגות הרישיון לאופנועים בישראל לתקן האירופי. 

פנינו לאיחוד האירופי, ושאלנו האם במידה ורשיון הנהיגה הישראלי יותאם לגמרי לתקן האירופי, נוכל להסתובב עם רשיון הנהיגה שלנו – ללא צורך ברשיון נהיגה בינלאומי. הנה תשובתם:

"גם אם לרישיון נהיגה ישראלי יהיו אותם מאפיינים כמו של רישיונות של האיחוד האירופי, אין זה אומר שהוא יוכר כרישיון של האיחוד האירופי. רק רישיונות שהונפקו על ידי מדינות האיחוד האירופי יכולים להיחשב כרישיונות של האיחוד האירופי.

ההכרה ברישיונות של מדינות נוספות על ידי מדינות החברות באיחוד האירופי מוסדרת על ידי אמנות בינלאומיות או הסכמים דו צדדיים ספציפיים".

פנינו לתגובה גם ממשרד התחבורה, ואף ביקשנו לקבל רשימה מדויקת ועדכנית של מדינות בהן תקף רשיון הנהיגה הישראלי. תגובת משרד התחבורה:

"בשנת 2007 הותאם רישיון הנהיגה הישראלי במרבית הפרמטרים שלו לתקינה האירופאית. הרישיון החדש כולל ארבע קבוצות של דרגות רישיון כנהוג במרבית מדינות אירופה. דרגה A לאופנועים, דרגה B לרכב עד 3.5 טון (עד שמונה מושבים), דרגה C לרכב משא עד 12 טון ודרגה D להסעת נוסעים (אוטובוסים ומוניות). כל קבוצה מחולקת לדרגות משנה לפי משקל כולל מותר או מספר נוסעים מורשה.

התאמת רישיון נהיגה ישראלי לתקן האירופי נעשתה למרות שמדינת ישראל איננה חלק מהאיחוד האירופי. יצוין כי בבדיקה שערכנו עם עשרות מדינות בעולם, באמצעות משרד החוץ (במסגרתה הוצג להן רישיון הנהיגה הישראלי החדש), עולה כי יותר מ- 40 מדינות בעולם, (מרביתן מדינות אירופאיות) הודיעו כי ניתן לנהוג בתחומן באמצעות רישיון הנהיגה הישראלי. 

בקשת "שקוף" לקבלת החומרים והמידע עליהם התבססו מקבלי ההחלטות במשרד התחבורה לצורך התאמת הרישיון הנהיגה הישראלי לתקן האירופי, מצריכה פניה מסודרת לממונה על חוק חופש המידע במשרד התחבורה, שכן מדובר בהחלטות שהתקבלו לפני כ- 15 שנים המצריכות חיפוש בארכיוני המשרד. חיפוש זה דורש משאבים מיוחדים וזמן רב".

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך):

בכל פעם שמדינת ישראל לוקחת צעד אחורה מהתקן האירופי – כולנו מפסידים. ככל שהרישיון הישראלי רחוק  מהתקן, כך מסובך ומבלבל יותר עבורנו להתמודד עם מערכות החוק וסוכנויות הרכב והביטוח באירופה.

אמנם אין דרך לדעת בוודאות האם רישיון נהיגה ישראלי שתואם את התקן האירופי במלואו היה מייתר לחלוטין את הצורך ברשיון נהיגה בינלאומי (למשל, מפני שישראל לא עומדת בתקן האירופי גם בהליך קבלת הרישיון). יחד עם זאת, התאמה מלאה בוודאי הייתה מקלה עלינו בבירוקרטיה, מאפשרת שפה משותפת עם הגורמים השונים, ופותרת בעיות נקודתיות כמו זו של רישיון האופנועים. מעבר לזה – לא ברור מה היתרון בגיבוש רגולציה ייחודית לישראל בנושא הזה.

מעש"י (מה עושים (כדי) שיתוקן):

למיטב הבנתנו, התאמה של רישיון הנהיגה הישראלי לתקן האירופי אינה משימה מסובכת במיוחד. היא דורשת שינוי חקיקה במקרים בודדים, ולרוב מדובר בעיצוב מחדש של הרישיון, והוספה, מחיקה או שינוי של כמה פריטים בו. פנינו למשרד התחבורה בנושא, ונעדכן בהתפתחויות.

תודה גדולה לאבי שניאור, שסייע באיסוף המידע.

שתפו את הכתבה
4 תגובות
  1. אלי
    אלי אומר:

    דבר נוסף, לכל תושב ישראל יש אפשרות לשתי כתובות, כתובת מגורים וכתובת למשלוח דואר.
    לפני מספר שנים הוחלט שעל רישיו הנהיגה, וגם על רישיון רכב, תופיע הכתובת למשלוח דואר ולא כתובת המגורים.
    למרות שלפי התקינה האירופית הכתובת על הרישיון צריכה להיות כתובת המגורים.

    הגב
    • ציפי
      ציפי אומר:

      אני רוצה שהרישיון יהיה תואם לארה"ב ולסין אירופה פחות מעניינת.

    • איפה החוק שלכל אזרח מותר שתי כתובות ?
      איפה החוק שלכל אזרח מותר שתי כתובות ? אומר:

      איפה החוק שלכל אזרח מותר שתי כתובות ?

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *