זיהום נחל אשלים (צילום: רועי טלבי)

כיצד נכנסו החברות המזהמות ביותר בישראל לדירוג "מעלה" היוקרתי?

עמותת "מעלה" מדרגת בכל שנה את החברות הגדולות בישראל לטובת המעוניינים להשקיע בחברות בעלות ערך "חברתי-סביבתי". בין החברות שקיבלו את הציונים הגבוהים בדירוג: כי"ל, בז"ן, חברת החשמל, או בקיצור – החברות המזהמות בישראל

| מאיה קרול |

בשנת 2017 גרמה כי"ל לאסון נחל אשלים. מים מזוהמים מהמפעל נשפכו אל תוך הנחל וגרמו להרס סביבתי נורא, לסגירת הנחל למטיילים ולמותם של בעלי חיים רבים. אם תשאלו את "מעלה", המצב לא כל כך נורא: כי"ל קיבלה ציון 7/10 באיכות סביבה בדירוג לאחר האסון, וכפי שאמר לנו אחראי הדירוג ב"מעלה": "בלי כל הסיפור הזה של נחל אשלים היא גם הייתה מקבלת ציון הרבה יותר גבוה". 

זיהום נחל אשלים (צילום: רועי טלבי)

זיהום נחל אשלים (צילום: רועי טלבי) *התאריך בתמונה – טעות.

עמותת "מעלה" הוקמה בשנת 2003 במטרה לקדם תודעת "אחריות תאגידית" בקרב החברות הגדולות במשק הישראלי. דירוג "מעלה" מדרג חברות על פי מדדים של איכות סביבה, אתיקה, תרומה לקהילה ואפילו שקיפות. אמנם רוב הציבור הרחב לא שמע עליה, אך "מעלה" מדרגת 160 חברות גדולות ובינוניות ישראליות, ומדד "ת"א-מעלה" שכולל את החברות עם הציונים הגבוהים בדירוג, נכנס לבורסה כבר בשנת 2005. 

חברות רבות במשק מעוניינות להיכנס לדירוג "מעלה", שכן הוא תו תקן ישראלי לאחריות חברתית-סביבתית, שהחברות שמחות להתהדר בו.

בדיקת "שקוף" מגלה בעיות רבות בדירוג "מעלה" היוקרתי שמטילות בספק את אמינותו: בין היתר, מתברר כי מי שקובע את הקריטריונים לדירוג הם אותם דירקטורים של החברות המדורגות בעצמם. ד"ר מיקי הרן, למשל, כיהנה כדירקטורית בכי"ל עד השנה בעודה חברה בוועדה הציבורית של "מעלה". בנוסף, אופן מתן הדירוג לא שקוף, השאלון עליו הוא מבוסס בעייתי וחלקי ולציבור אין כל דרך לדעת האם הציונים הסופיים מבוססים על נתונים כנים או שקריים.  

החברות בדירוג "מעלה" – ברשימה השחורה של המשרד להגנת הסביבה

"מעלה" מחלקת דירוגים גבוהים וציוני "איכות סביבה" מפרגנים לחברות המזהמות ביותר בישראל: כמה מהחברות בראש הדירוג של "מעלה" "מככבות" גם ברשימת 20 המפעלים המזהמים בישראל של המשרד להגנת הסביבה.
חשוב להזכיר
דירוג "מעלה" מיועד לתועלת המעוניינים להשקיע בחברות בעלות ערכים "חברתיים-סביבתיים".

20 החברות המהמות בישראל לשנת 2017

חברת כי"ל מדגימה את האבסורד בצורה מובהקת: כזכור, ביוני 2017 מפעל "רותם אמפרט" שבבעלות "כי"ל" גרם לאסון אקולוגי חמור בנחל אשלים, כתוצאה מקריסת קיר של בריכת שפכים במפעל. הזיהום לו גרמה כי"ל הוביל לסגירת נחל אשלים למבקרים עד להודעה חדשה ולמותם של בעלי חיים רבים, בניהם כשליש (!) מהיעלים בנחל. האסון בנחל אשלים הוא שהוביל, בין היתר, לכך ש"רותם אמפרט" דורגה במקום הראשון ברשימת המפעלים המזהמים בישראל לשנת 2017.

בדירוג "מעלה" 2018 שיצא לאחר האסון, כי"ל נכנסה לדירוג וקיבלה "פלטינה". בגיליון הציונים ניתן לראות כי בנושא "איכות סביבה" קיבלה כי"ל את הציון 7/10. 

גם כל שלושת מפעליה של קבוצת בז"ן נמצאים בחמשת המקומות הראשונים במדד המפעלים המזהמים של המשרד להגנת הסביבה ל-2017: במקום השני 'בית זיקוק לנפט', במקום הרביעי 'כרמל אולפינים', ובמקום החמישי 'גדיב פטרוכימיה'. בז"ן נכנסה לדירוג "מעלה" 2018, ודורגה "זהב". באיכות סביבה קיבלה את הציון 7. 

חברות נוספות שמופיעות גם במדד המשרד להגנת הסביבה וגם בדירוג מעלה
  • חברת החשמל תופסת ארבעה מקומות במדד של הגנ"ס עם תחנות הכח "אורות רבין" (מקום 10), "רוטנברג" (מקום 7), "אשכול" (מקום 16), ותחנת הכוח חיפה (מקום 18).
    החברה מקבלת את הדירוג הגבוה ביותר בדירוג "מעלה": "פלטינה+". בתחום 'איכות סביבה' קיבלה ציון '9'.
  • חברת "נייר חדרה" שקיבלה דירוג "זהב".
  • חברת "דלק" שקיבלה דירוג "זהב".
  • חברת "פז" שקיבלה דירוג "זהב".

נראה כי אין הלימה בין מדד המשרד להגנת הסביבה לבין דירוג "מעלה". ליעד אורתר, מנהל המכון לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, טוען כי התנהלות כזו לא מקובלת בדירוגי אחריות חברתית בעולם: "בעולם, חברות הדרוג לוקחות מידע מהדוחות של החברות, מהחדשות, מהעיתונות וממקומות אחרים שזמינים גם לציבור ומשלבות אותם בדירוג החברה. יש אלמנטים רבים שנכנסים לדירוג החברות מעבר לשאלון בודד. במדדים עולמיים יש אפשרות לעשות אינטגרציה של מידע ציבורי אל תוך הדירוג בצורה מיידית".

חוסר שקיפות ושאלון שלא מייחס חשיבות רבה למדדי המשרד להגנת הסביבה

עניין נוסף שמעורר תהיה בנוגע לאיכות הדירוג של "מעלה" הוא חוסר השקיפות בתהליך הדירוג.
כשניסינו לברר על בסיס מה קיבלו החברות המזהמות ציונים גבוהים ב'איכות סביבה', התברר כי "מעלה" אינה מפרסמת לציבור את השאלונים המלאים של החברות שעליהם מתבססים הציונים. העמותה גם אינה מחייבת את החברות להשתמש בגורם חיצוני כדי למלא את השאלונים, ואף לא מאמתת את הנתונים שממלאות החברות. למעשה, לציבור אין כל דרך לדעת על פי מה קיבלה חברה ציון כזה או אחר בדירוג של מעלה, והאם הנתונים שמילאה חברה בשאלון הם מדויקים או שקריים לחלוטין. 

נראה כי "מעלה" אינה מפרסמת את השאלונים המלאים של החברות מתוך אג'נדת 'סיפורי ההצלחה' שלה – העמותה אינה מעוניינת לחשוף את החברות לביקורת בעקבות הדירוג, אלא להבליט את סיפור הצלחתן בלבד. באתר "מעלה" נכתב מפורשות כי: ""מעלה" אינה גוף בדיקה או שיקוף התנהלות החברות. במקום ביקורת, "מעלה" מבליטה סיפורי הצלחה המעודדים חברות נוספות לעשות ולהתקדם", וגם ""מעלה" אינה מחליפה את הרגולציה והאקטיביזם הביקורתי, אך נשענת על קיומם היות וללא צלעות אלה לא ניתן לקדם את התחום". 

מומחה/ית לנושא מתוך אחת החברות המדורגות ב"מעלה", אמר/ה כי: "בעיני, "מעלה" עושים מאמץ חשוב כדי להעלות את המודעות לתחומי קיימות שונים בקרב החברות המדורגות. אני סבור/ה שלפחות בחלק מאותן חברות, השאלון של "מעלה" והרצון להתקדם בדירוג מסייע בהנעת תהליכי קיימות חיוביים בחברות. עם זאת, יש משקל מעט מוגזם בשיטת הניקוד לתחומי התרומה וההתנדבות, שלרוב מקבלים משקל נמוך יותר (אם בכלל) בדירוגים מקבילים מוכרים בעולם. כמו כן, אני סבור/ה שדוח אחריות תאגידית פומבי- כמו שלצערי מעט מדי חברות בישראל מפרסמות- הינו בעל ערך רב בהרבה למחזיקי העניין, כיוון שכלל המידע בו פומבי וניתן לבחינה וביקורת על ידיהם".

כדי להבין בכל זאת מה מודד השאלון, ביקשנו מכמה מומחים לאיכות סביבה לבחון את שאלון הסביבה של "מעלה" שמפורסם באתר העמותה. בדיקתם מגלה כי בשאלון חסרות שאלות מהותיות והוא אינו מייחס חשיבות מיוחדת למדדי המשרד להגנת הסביבה. לטענת המומחים, השאלון מאפשר לכל חברה לצייר בקלות תמונת מצב 'ירוקה'.

לדברי מומחית בתחום, "מדובר בשאלון וולנטרי, שאינו דורש הוכחה לנכונות המידע ולא מבוצעת בדיקה של "מעלה" לנכונות הדברים. אין בדיקה של הדרישות מהחברה לעומת הביצוע למעט אם יש כתב אישום. על פי דוח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה, נגד רוב המפגעים לא מתבצעות פעולות אכיפה מינהלית או אכיפה פלילית על ידי המשרד להגנת הסביבה, דבר שמעלה שאלות לגבי הסתמכות על כתב אישום כמדד לעמידה בתנאי החוק".

כך לדוגמא, בשאלה לגבי "אירועים חריגים" לא מוגדר מהו אירוע חריג, ולא נשאל האם היו אירועים שדווחו למשרד להגנת הסביבה, כמה, מה נעשה איתם וכדומה.
לגבי שאלה זו הוסיפה ד"ר סיניה נתניהו, לשעבר המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה: "מה שחשוב הוא לא 'כן/לא' ומספר התקלות, אלא העצימות של האירועים החריגים וההשפעה  שלהם על הסביבה ועל הציבור".

שאלה לדוגמה מתוך שאלון "מעלה".

שאלה לדוגמה מתוך שאלון "מעלה".

שאלה אחרת בשאלון, הנוגעת  ל"הפחתת השפעות סביבתיות" מנוסחת באופן שמאפשר לחברה לקבל נקודות גם אם היא תבצע שיפורים סביבתיים שוליים, כמו "חדשנות סביבתית במוצרים" ולא מתייחסת לשיפור בעניינים מהותיים כמו חריגות מתקנים של המשרד להגנת הסביבה. שאלה נוספת המתייחסת לקיום דיאלוג עם ארגוני סביבה אינה מבררת האם הדיאלוג התקיים סביב בעיה סביבתית מהותית של החברה ודרכים לפתרונה, או סביב קיום כנס או תרומה חד פעמית לארגון. 

רוני בריל, יועצת סביבה עצמאית, מוסיפה כי בשאלון לא מופיעה שום שאלה בנוגע לרשיונות והיתרים אותם החברה צריכה להחזיק, עמידה בתנאים הנלווים לרשיונות והיתרים אלה, או עמידה בתנאי סף אחרים של המשרד להגנת הסביבה.

 

ניגוד עניינים מובהק

שלושה מתוך ארבעת חברי הועדה הציבורית של "מעלה" מקושרים או בכירים בחברות המדורגות. עניין זה מעורר ספק – בלשון המעטה – בנוגע לאובייקטיביות של דירוג "מעלה". הועדה הציבורית היא שקובעת את הקריטריונים לדירוג, כך שנראה כי בפועל מי שקובע מה ימדד בדירוג הן גם החברות הנמדדות עצמן. כשבעלי האינטרס יושבים בוועדה הציבורית, איננו יכולים להיות בטוחים כי הם אינם מטים את השאלון ואת הדירוג לטובתם.

כך לדוגמא, ראש תחום איכות הסביבה של "מעלה" היא ד"ר מיקי הרן, שב-9 השנים האחרונות כיהנה כדירקטורית בחברת כי"ל. ראש תחום 'ממשל תאגידי ודיווח סביבתי' הוא אמנון נויבך, שנוסף על  היותו יו"ר הבורסה לניירות ערך, גם מכהן כדירקטור בחברות דלתא, לאומי קארד, ואיי. די. איי, המפעילה של ביטוח ישיר. כל אלה מדורגות ב"מעלה". אהובה ינאי, ראש תחום 'נתינה לקהילה', נשואה לשלמה ינאי, לשעבר מנכ"ל טבע, לשעבר מנכ"ל אדמה-פתרונות לחלקאות, והיום דיקרטור בפריגו. גם כל החברות האלה מדורגות ב"מעלה". 

לדברי ליעד אורתר, מנהל המכון לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים: "ראוי שתהיה הפרדה משמעותית וחדה בין הגוף שקובע את הסטנדרט לבין הגוף שנבחן ע"י הסטנדרט. העובדה שדירקטורים ובכירים יושבים בועדה שקובעת את התקן היא מהלך שיש בו ניגוד עניינים מובהק". 

  • התופעה של בכירים במשרד להגנת הסביבה שעוברים לעבוד בחברות מזהמות היא תופעה ידועה ומוכרת. כך, ד"ר מיקי הרן, שהייתה מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, חטפה ביקורת ציבורית קשה לאחר שהחלה לכהן כדירקטורית בכי"ל. בעבר כתבנו בהרחבה על הנושא בתחקיר הדלתות המסתובבות.
ד"ר מיקי הרן (דה מרקר, צילום מסך מיוטיוב)

ד"ר מיקי הרן (דה מרקר, צילום מסך מיוטיוב)

 

עמותת "מעלה" מציגה תמונת מצב לא מדויקת לציבור: על פניו, היא נתפסת כגוף אובייקטיבי וחיצוני לחברות המדורגות, שאמור לספק אינדיקציה בנוגע להתנהלות החברות בענייני אחריות תאגידית. התמונה שעולה מבדיקת "שקוף" אחרת, ומגלה שלציבור אין כל דרך לדעת האם דירוג החברות אמין, איכותי ואובייקטיבי.

חשוב לזכור גם כי מדד "מעלה" נסחר בבורסה החל מ-2005, והחברות הנסחרות בו מתעדכנות בכל שנה מחדש על פי דירוג "מעלה". מדד "מעלה" עלול לגרום למשקיעים עם כוונות טובות להשקיע בחברות שלא בהכרח ראויות לקבל את התואר "חברתיות וסביבתיות" המיוחס להן. ליעד אורתר טוען: "המדד בצורתו הנוכחית לא מספק תמונת המצב אמיתית אודות הביצועים הסביבתיים והחברתיים של החברות, וגם לא את רמת הסיכון שהם מייצרים למשקיעים".

פנינו ליאיר כהן, אחראי הדירוג ב"מעלה", על מנת לקבל התייחסות לטענות שהועלו בכתבה.

איך ייתכן שכי"ל זכתה לדירוג "מעלה" לאחר אסון אשלים וקיבלה 'פלטינה', ואף קיבלה ציון '7' באיכות סביבה?

"הדירוג שלנו מתייחס לדברים אחרים. העובדה היא שגם בשנה של נחל אשלים זה לא שהחברה קיבלה '10', ואני אומר שבלי כל הסיפור הזה של נחל אשלים היא גם הייתה מקבלת ציון הרבה יותר גבוה. אותי מעניין גם אם כי"ל משפרת את הפליטות שלה, או מתייעלת מבחינה אנרגטית- המגמות האלה חשובות לי. בדרך יש עליות ומורדות, אבל כל עוד אני מרגיש שהחברה עושה ומתאמצת – אני חי עם זה בשלום".

לפי כהן, צורת ההסתכלות צריכה להיות שונה. "היום, חברות לא מתוגמלות על דברים טובים שהן עושות. למשל כי"ל פרסמה ממש לא מזמן דוח אחריות תאגידית אינטרנטי מדהים, ברמה בין לאומית. כשאנחנו קונים ירקות מישהו צריך לייצר את חומרי ההדברה ששומרים עליהם. זה נכון גם לגבי בז"ן – כשאני מגיע בבוקר לעבודה אני צריך דלק לאוטו. לא צריך לשפוט חברה לפי סוג המוצר שהיא מייצרת. זה לא מדד לאיכות התכניות שהיא מפעילה, אלא מה היא עושה לשיפור המצב הקיים ולצמצום השפעות סביבתיות. אנחנו לא אומרים שהמצב מושלם, אבל אנחנו פה ל'מרתון', לטווח ארוך".

אם כל חברה ממלאה את השאלון בעצמה, איך אתם יכולים לדעת שהשאלונים אמינים?

"כל הדיווחים מחייבים חתימת מנכ"ל. אני מתקשה להאמין שחברה בסדר גודל של החברות איתן אנחנו עובדים תגיש משהו לא נכון ושהמנכ"ל יחתום עליו. החברה יכולה פשוט מראש לא להשתתף בדירוג "מעלה". אני לא רואה פה סיבה לשקר. הכל פה וולנטרי, אין פה עניין של לחייב או להכריח, ועובדה היא שמה שקרה בפועל הוא שמעל חצי מהחברות הגדולות ב"מעלה" משתמשות בבקרה חיצונית".

מדוע השאלונים של "מעלה" לא מתפרסמים לציבור הרחב?

"אם נכריח את החברות לפרסם יכול להיות שהן ישארו ב"מעלה" ויכול להיות שלא. המרחב של אחריות תאגידית משלים לרגולציה ולא מחליף אותה, אבל הרבה פעמים הוא לא פחות אפקטיבי ליצירת שינוי. מתוך כך, אם החברות רוצות לפרסם את השאלונים שלהן הן יכולות לעשות זאת באופן וולונטרי.

"אנחנו עושים פה פעולות לטווח ארוך. אם עכשיו אנחנו נעשה שיימינג ונגיד שהעסקים האלה והאלה הם 'על הפנים' והגישה תהיה שהם רק רוצים לבוא 'לדפוק' אותנו, או להסתיר מאיתנו דברים – אנחנו לא נתקדם".

 

אזמ"ע ומצ"ל

כעיתונות מוכוונת פתרונות, נשתדל מעתה לשלב בזנב הכתבות של שני סעיפים מעשיים: אזמ"ע (איך זה משפיע עליכם) ומצ"ל (מה צריך לתקן):

אזמ"ע?

  1. "מעלה" עלולה להציג תמונת מצב לא מדוייקת על החברות המדורגות בה ובכך להוביל לשינוי או ריכוך  חוות הדעת הציבורית על החברות הללו. ככל שחברה מצטיירת כירוקה וחברתית יותר, כך תהיה פחות לגיטימיות ציבורית להיאבק בה ובעוולות להן היא גורמת. 
  2. מדד "ת"א-מעלה" בבורסה מתעדכן בכל שנה ע"פ דירוג החברות ב"מעלה", וממותג כמדד הכולל בתוכו מניות של חברות בעלות ערכים חברתיים-סביבתיים. משקיעים בעלי כוונות טובות עלולים להשקיע את כספם בחברות במדד "מעלה" מתוך רצון להשקיע בחברות ערכיות – ולהתאכזב, שכן כפי שהראנו המדד לא בהכרח משקף את המציאות.

מצ"ל?

מספר בעיות גורמות לנו להטיל ספק בדירוג "מעלה" – איכות השאלון סביבתי לא מספקת, ניגוד עניינים בוועדה הציבורית, חוסר שקיפות וכו'. בעינינו, הצעד הראשון והפשוט שעל "מעלה" לעשות כדי להיות אמינה יותר הוא להפוך את שאלוני החברות המדורגות לשקופים לכלל הציבור. כשהציבור יוכל לעיין בשאלוני החברות, נצליח להבין מה הבסיס לציונים כאלה ואחרים שמקבלות החברות, ואף להביע ביקורת. 

שתפו את הכתבה
2 תגובות
  1. עידו
    עידו אומר:

    כשאתה מציב הישגים נמוכים, ומשיג אותם, אף אחד לא יכול להגיד שאתה לא משיג הישגים.

    הגב
  2. דורון
    דורון אומר:

    כמו בכל מדד מומצא, יש כמה גרסאות שלו.
    המשרד להגנת הסביבה מפרסם מדד משלו, שכולל את רב הפרמטרים שדוברו בכתבה.

    הגב

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *