שקד והימין המאוחד הבטיחו שקיפות בארגוני עובדים – אז מה?

רשימת "ימינה" בראשות איילת שקד פרסמה "אמנת עקרונות". משמח לראות כי הובטח בו "שקיפות בארגוני עובדים" (כלומר באגודות עות'מאניות). כל הכבוד. היינו עפים לסטרטוספרה, אבל מסתבר ששקד עצמה כבר הצביעה נגד חוקים דומים והתעכבה ביישום השקיפות – אף שהכוח היה בידיה. טרחנות בחירות

| תומר אביטל ועידן בנימין|

1) הציצו בתמונה למעלה. הסעיף הזה לקוח מהאמנה החדשה של סיעת "הימין המאוחד" לקראת הבחירות. אלא שאיילת שקד כבר כיהנה כ-50 חודשים כשרת המשפטים. היה לה את כל האמצעים לכפות שקיפות בארגוני עובדים אילו רצתה לקדם זאת כיותר מרק סיסמא. הצקנו לה על כך אינספור פעמים. 

2) ביולי 2015 עלה לוועדת השרים לחקיקה, בראשה עמדה שקד, חוק שביקש להחיל שקיפות על אגודות עות'מאניות (=ארגוני עובדים). שקד החליטה לא להחליט, והחוק נקבר.

3) בנובמבר 2016 חוק דומה עלה במליאה. מה השרה שקד עשתה? הצביעה נגד. כן, כן. 

חזרתי לפרוטוקולים ומצאתי כי שקד הודתה ש"בתכלית החוק יש הרבה היגיון, אבל משרד המשפטים עובד בימים האלה – הוא עובד כבר הרבה זמן – על גיבוש הצעת חוק ממשלתית מקיפה. לכן אנחנו מבקשים לחכות להצעת החוק הממשלתית".

4) ביולי 2017 שוב עלה חוק שדורש את מה ששקד עכשיו מבטיחה באמנה. הפעם היא נעדרה מהמליאה והחוק נפל שוב

5) בינואר 2018 קידמה עליזה לביא (יש עתיד) חוק (שאנחנו הצענו לה) לפיו אגודות עות'מאניות יחוייבו בתיקון סמלי: לציין על גבי הטפסים שלהם שהן אגודות עות'מאניות. קיווינו שההצעה תביך, ולו במעט, את האגודות הלא שקופות ותאיץ את השינוי הגדול יותר. 

גם במקרה זה, החוק לא קודם, כי שקד אמרה ללביא שהיא כבר מטפלת בזה.

6) שקד התעוררה בסוף הקדנציה, לאחר שהוכרז כבר על הקדמת הבחירות (הקודמות) וקידמה תקנות לשקיפות בארגוני עובדים. פירגנו לה כמובן – אך זה קרה כשכבר היה מאוחר מדי. התקנות עתה מוקפאות.

7)  ופתאום בימים אלו, אותו מהלך ששקד חיכתה 4 שנים ליישמו (אף שהיה בשליטתה לכל אורך הדרך) – מופיע ב… אמנת ערכי המפלגה בראשה היא עומדת.

חשוב להדגיש: אכן לוקח שנה-שנתיים לחוקק חוקים מורכבים. אבל במקרה הזה לא קרה כלום במשך ארבע שנים. עם רצון אמיתי – אפשר לחוקק אפילו מהר יותר. כך למשל את החוק לטיפול במסתננים שהיה חשוב לשקד – היא העבירה בשבוע.

8) שקיפות באגודות – זה גדול משקיפות רק בהסתדרות. כפי שכתב הלל גרשוני במגזין "ליברל", נפתלי בנט כשר חינוך לא נלחם בכלל בסיאוב בארגוני המורים, ושקד כשרת המשפטים שיתפה פעולה עם קרטל עורכי הדין. שקד ושאר חבריה למפלגה, אגב, גם לא נלחמו בקדנציה החולפת על סעיף "בוררות חובה" שמופיע גם הוא באמנה.

9) ואני בכלל לא מדבר על כך שבאמנה אין ולו מילה אחת על מיגור השחיתות. כן – הסעיף על האגודות העות'מאניות הוא היחיד שעוסק בשקיפות.

*

כעיתונות פתרונות, נשתדל לשלב בזנב הכתבות אזמ"ע (איך זה משפיע עליך) ומצ"ל (מה צריך לתקן – כדי לבלום את הישנות התופעה).

אזמ"ע? ארגוני עובדים לא שקופים נתפסו לא אחת מבזבזים את כספיכם על שטויות ושחיתויות.

מצ"ל? להתקין את התקנות. כולכם מוזמנים להצטרף לסיירת השקיפות שפועל מול שר המשפטים הנוכחי – אמיר אוחנה – בדרישה שיעלה את הסוגיה לסדר היום. כך, מיד אחרי שתורכב הממשלה הבאה – יהיה ניתן לסיים עם הסאגה הזו. 

שתפו את הכתבה
0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *