למה אנחנו צריכים להפסיק לפרסם טורים כלכליים בשקוף // דעה

| טור דעה: עידן בנימין |

מודה. אני אוהב את שקוף: יש לי חופש כתיבה, אין שיקולים מסחריים, אין לחצים מבעלי אינטרס ואפשר לטרחן. תזמינו אותי לחוג בית ואני מאמין שאשכנע אתכם להצטרף כמו"לים.

אלא שבשבועות האחרונים יש לי בעיה. התחלנו לפרסם טורי דעה כלכליים של כותבים אורחים, וזה פוגע לדעתי בעקרונות הליבה של כלי התקשורת הציבורי שלנו. לדוגמא: הוזלת חשבונות הסלולר, בדיקה האם הפריפריה מוזנחת, בחינת האשמים במחירי הדירות המופרזים ועוד.

הכותבים מצוינים והרעיון מגיע ממקום טוב – הקמת בית לעיתונות עצמאית מעשירה, ומתן זוויות נוספות ומשלימות לקוראים שלנו ביותר ויותר נושאים.

אלא שאני סבור שמדובר בטעות בדרך בה מפורסמים הטורים האלו. 

אנחנו צריכים להתמקד

עקרונות הליבה של הסיקור שלנו הן שקיפות, דמוקרטיה ומנהל תקין. כאן הייחודיות שלנו – ולא בדיונים אם הגירעון בתקציב המדינה הוא טוב או רע. 

זווית הכתיבה שלנו בשקוף חייבת, בעיניי, להיצמד לזווית סיקור זו – על כך נבנה הארגון. גם כאשר אנחנו כותבים על משרד הבריאות, חינוך או כלכלה – אנחנו חייבים להתאמץ ולהיצמד לזווית הסיקור הזו (שקיפות, חיזוק הדמוקרטיה ומנהל תקין). זה מה שמייחד אותנו מיתר גופי התקשורת. זה, והעובדה שאין לנו אינטרסים סותרים בכתיבה בזכות התבססות תקציבית על למעלה מ-2,500 מו"לים.

אם נכתוב על חלוקת מכסות במועצת הלול – לא נכון שנקבע אם מכסות לחקלאים הן דבר טוב או רע. תפקידנו הוא לבקר ולחשוף ניגודי עניינים של ח"כים או שרים בתהליך – ואת הלחץ של חברות לובי וגורמים אחרים שעשויים לגרום לנבחרי הציבור לקבל החלטות גרועות. כלומר, הממשלה יכולה לקבל החלטה שהיא גרועה לדעת הכותב בשקוף, אבל אם זה לא נוגע לשקיפות, דמוקרטיה ומנהל תקין – אין מקומנו לכתוב זאת בכתבה. 

עוד דוגמא מתחום הכלכלה: העלאת גיל הפרישה. גם אם נהיה, כל כותבי מערכת שקוף, תמימי דעים כי יש להעלות את גיל הפרישה, אין מקומנו לקבוע כי העלאתו טובה או רעה, אלא לחשוף את המשמעויות וכיצד פוליטיקאים הופכים את עורם כאשר הם משנים פוזיציה או בורחים מקבלת החלטות קשות. 

נסקר יתרונות וחסרונות של המהלכים, אך נשתדל להישאר בפוזיציה המקצועית הטהורה ביותר.

ואם נגררנו או בחרנו להיכנס לנושא מסוים, גם אז יש חשיבות רבה להצגת המורכבות בסיקור עצמו כדי לתת לקורא את הזכות להישאר מבולבל או להחליט מה הוא מעדיף, על פי סולם הערכים שלו. וכן, שני אנשים יכולים לגבש שתי דעות שונות על אותה הכתבה.

זה לא קל. נתקלתי באותו הקושי כשסיקרתי את עבודתו של ח"כ סמוטריץ'. יש לי מה לומר על ההעדפות והבחירות שהוא עושה – אך לא היה זה מקומי לחוות דעה אלא להציג את הדברים כהוויתם, כפי שהכיר בכך לבסוף גם בצלאל סמוטריץ' – ושהקורא ישפוט.

אין זה מקומנו לבקר את המדיניות עצמה או להביע עליה עמדה – אלא רק את תהליך קבלת ההחלטות והסיבות שהובילו לשם. 

אז איך אנחנו כן יכולים לכתוב על סוגיות כלכליות?

אם יפעל שר האוצר להסתיר את נתוני הגירעון אנחנו צריכים לכתוב על הנושא. כשאנחנו כותבים – חובה עלינו להסביר למה המידע הזה חשוב לציבור, מה הוא אומר ואיך ההסתרה הזו פוגעת בנו. ככל שיהיה בידנו משאבים מספקים, נביא גם שתי עמדות (או יותר) שמשקפות את המחלוקת סביב הנתונים. 

יש בהחלט דרך ומקום ל"שקוף" האהובה שלי להיכנס לתחום הכלכלי ולהמשיך להתרחב לתחומים נוספים – אך בעיניי הדרך הזו עוברת בתחום השקיפות, המנהל התקין והדמוקרטיה. אלו המשקפיים שלנו וכשאנו מסירים אותן אנחנו מאבדים את הקול הייחודי שלנו – ואין זה משנה אם עסקינן בטור דעה או כתבה – כשקוראים שלנו פותחים כתבה הם מצפים למוצר ייחודי – כזה שלא מקבלים בתקשורת המסורתית.

כרגע רק אני חושב ככה. בהצבעה שקיימנו במערכת למדתי ששאר עובדי שקוף בעד המשך פרסום הטורים באופן זה.

אז בברכת אנשי הצוות החלטנו להוציא את הדיון מד' אמותינו. מה אתם חושבים? ספרו לנו!

שתפו את הכתבה
10 תגובות
  1. נועם
    נועם אומר:

    הדבקות והמיקוד בלב העניין ממש מעוררים הערכה.
    תודה לכם

    הגב
  2. ירדן
    ירדן אומר:

    צודק.
    חשוב מאוד להישמר מפני הבעת עמדה. המטרה היא להוביל לשקיפות, והבעת עמדה עלולה לגרום לאיבוד המטרה. כאשר מביעים עמדה, מן הסתם מאבדים את ההקשבה והתמיכה של בעלי העמדה המונגדת. השקיפות נמצאת מעל ימין או שמאל, וחשוב לשתף פעולה בדרך אליה.

    הגב
  3. דרור
    דרור אומר:

    זה נכון בעיקרון, אבל בעולמנו הנוכחי זה לפעמים ממש לא נכון.
    ביתר פירוט, זה נכון להביא את העובדות ולהימנע מלהביע דעה אם מושאי הכתבה נוהגים באופן ענייני ושני צידי הסיפור אכן סבירים וראויים לדיון. אבל בעולם של יחצ"נים, ספינים, ופייק ניוז לפעמים יש צד אחד ענייני וצד שני מופרח ומזיק. הנטייה של התקשורת לשאוף לאיזון ולהציג את שני הצדדים במידה שווה משחקת לידי יצרני הספינים והפייק ניוז, ונותנת להם לגיטימציה שהם לא ראויים לה. במקרים שמדובר בשקרים גסים קל לחשוף אותם. במקרים יותר מורכבים טורי דעה הם כלי חשוב.

    הגב
  4. טל
    טל אומר:

    כן, לא ולא בהכרח.
    לדעתי(!), טורי הדעה הכלכליים, בצורה שהם מופיעים כרגע, לא צריכים להיות בשקוף. מצד שני, זה לא אומר שאין מקום לטורי דעה כלכליים בשקוף. אני סבור שניתן לפרסם טורי דעה כאלו, אם זה מתקשר (ולא באופן מאולץ 😉 לפרסום 'ראוי' של שקוף. כלומר, לדעתי, הם לא צריכים לעמוד בפני עצמם אלא רק כ'גיבוי' לסיקורים אחרים. לדוגמא, הטור של טום קירגנבילד על חשבונות הסלולר צריך להיות מקושר לסיקור הנוגע למכרז על דור 5, או משהו בסגנון.
    בכל מקרה, הייתי דואג להבדיל בינם לבין סיקורים 'לגיטימיים' של שקוף באמצעים ויזואליים (צבע שונה של הבאנר של שקוף בראש העמוד, או משהו כזה).

    הגב
  5. איל
    איל אומר:

    מסכים.
    אם בכל זאת רוצים לתת בית לעיתונאות עצמאית, אז יש לצייר גבול ברור בין מאמרים שמתפרסמים בליבה של שקוף לבין מאמרים "מן החוץ".

    הגב
  6. מריו רוטר
    מריו רוטר אומר:

    לא רואה שום סיבה להפסיק. שקוף יכולה לעסוק בכל תחום עתונאי, כולל כלכלי. כל מה שנדרש זה איזון ומקום לדעות שונות…

    הגב
  7. שושי
    שושי אומר:

    מסכימה לחלוטין עם עידן בנימין. על שקוף לרכז את המאמץ כולו באופן בלבדי בתחום השקיפות והמנהל התקין. בשום אופן לא לדלל את העיסוק בכך ולהכניס מחלוקות בתחומים לא רלוונטיים

    הגב
  8. שושי
    שושי אומר:

    בשום אופן לא. לשקוף יש התחייבות כלפי התורמים והחברה הישראלית לעסוק בתחום מסויים. עיסוק ב"כל תחום עיתונאי" פירושו הרס המיזם

    הגב
  9. דני
    דני אומר:

    מסכים.
    יש עניינים של שקיפות ויש עניינים של משילות

    הגב
  10. ניר
    ניר אומר:

    כל תשובה אפשרית. אם כן יהיו מאמרי דעה הם עלולים להיות מוטים או משקפים את רצונותיו ונטיותיו של הכותב, אבל יכולים להיות גם אחרת.
    מצד שני, בלי להציף נושאים ורק להתרכז בנאיתות ושקיפות? אפשר לדפוק מדינה שלמה בשקיפות גמורה (בערך מה שקורה עכשיו, לא? – ואם המשפט הזה לא נכון אז איך שקוף מתקיים?).

    הגב

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *