אנחנו משלמים ביוקר כשאנחנו מתעלמים מהפוליטיקה

רק כשנגלה מעורבות פוליטית, הכנסת תוכל לשמור עלינו מפני תאגידים חזקים

| תומר אביטל |

1. בישראל, שבה נמצא גז למכביר, משלמת כיום חברת החשמל למונופול הגז של יצחק תשובה בממוצע 5.3 דולר ליחידה. כמה עולה למונופול של תשובה להפיק יחידת גז? 40 סנט בלבד. למרות זאת, חברות הגז עדיין מוכרות לנו יחידה במחיר יקר פי עשרה – אחרי שכבר החזירו את השקעתן.

2. כמה זה עולה לכולנו יחד? כ-1.3 מיליארד שקל מדי שנה – רק על הרווח העודף. לפי מבקר המדינה (הקודם, לא המבקר-המפרגן הנוכחי), שילמנו כבר 8.3 מיליארד שקל מיותרים. אפילו הממשלה מודה שהמחיר היה צריך להיות נמוך יותר. זה לא מחויב המציאות. בעולם מחיר הגז צונח. מדינות אירופה, שמייבאות גז, קונות יחידה בכ-3.8 דולר. גם כאן, תשובה מכר בעבר גז לישראל בפרויקט ים תטיס במחיר של 2.47 דולר ועדיין הרוויח.

3. אילו הקואליציה הייתה מטפלת בנושא הזה בקדנציה הקודמת, היינו חוסכים הרבה כסף, מאחר שמחיר הגז הגבוה, מעלה גם את המחיר של כל מה שמושפע ממחיר החשמל, שזה כמעט הכל. אבל הקואליציה עסקה בעצמה, בשעה שחברות הגז המשיכו לגרוף רווחים – והכל מהכיס שלנו. ב-2017 לבדה, תשובה גרף דיבידנדים בשווי 472 מיליון שקל. מאיפה הכסף? מכולנו.

יצחק תשובה

יצחק תשובה

4. האם זהו רווח ראוי על מוצר בסיסי בישראל? מוצר שכל אדם וכל חנות וכל ספק משתמשים בו?

5. לפני ששוחרי השוק החופשי מתרעמים על התערבות ממשלתית – שוק הגז הוא לא חופשי. חברת החשמל לכודה בחוזה מטורלל והמשחק היחיד שיש לה הוא בין מאגרים עם אותם בעלים. אפילו עו"ד צבי אגמון, בא כוחם של נובל אנרג'י ודלק הודה: "לא יכולה להיות תחרות אמיתית כשאני הבעלים בשני המקומות". 

6. אין לי ביקורת על תשובה. מטרתן של חברות היא להרוויח כמה שיותר. זה מה שמצעיד את המשק קדימה. יש לי ביקורת עצומה על נבחרי הציבור שלנו. הם אמורים להקשיב לאנשי העסקים, ואז לאזן את הבקשות שלהם מול האינטרסים שלנו. בפועל, השלטון מתמקד בעצמו, וגורם לכיס לנו להתרוקן עוד יותר. האשמה היא בראש ובראשונה עלינו – שהגענו למצב הזה. מה שמונע פעולה שלנו זו, בין השאר, "בורות רציונלית". רגע, אל תירדמו.

7. בגלל שכולנו עסוקים, אז קשה לעזוב הכול ולצאת להילחם במתווה הגז כדי לשלם פחות 50 שקל בחודש בחשמל. אף שהסכומים המצטברים, הכסף מתחלק בין כל כך הרבה אנשים שאנחנו בוחרים ב"בורות", ומסתפקים בלעשות לייק ולהמשיך הלאה.

8. מי שמרוויח מזה הוא כמובן מי שמנצל את הבורות שלנו לטובתו.

9. הפתרון אמור היה להיות הכנסת. אנחנו מממנים בכמיליארד שקל בשנה את חברי הכנסת, שאמורים לפקח על המשק ועל הממשלה – כך שלא נצטרך להתמקח על דמי ניהול בפנסיה, ולברר שלא עובדים עלינו בביטוח, שאין זיהום אוויר, שמחיר הגז סביר וכן הלאה.

10. הכנסת לעתים עושה את עבודתה. בלי ציניות. עובדה שהיו דיונים על הגז. עובדה שרוב הח"כים לא מושחתים ולא בכלא. אבל יכול להיות טוב יותר. יכול להיות לנו, וצריך להיות, עוד שקלים פנויים רבים בחודש.

11. אז איך להשפיע על הכנסת? אין צורך לרוץ בבחירות. הח"כים הם בובות. בובות מתחלפות של מי שיודע להפעיל עליהם לחץ יעיל. והיום אלה קבוצות לחץ והאנשים הלא נכונים.

12. אז מה כן לעשות? בבחירות האלה, יש לבדוק מה מציעה המפלגה שלך גם בסוגיות כלכליות וסביבתיות. אלה "החיים עצמם". המלצה: מי שלא רוצה לגעת במונופולים – מקומו מחוץ בכנסת. מי שלא מדבר על כלכלה ולא הוכיח את עצמו בסוגיות כלכליות – תשכחו ממנו.

13. בנז'מן קונסטן הזהיר לפני 200 שנה: עלינו להיות מעורבים פוליטית, לא משנה כמה היינו מעדיפים שלא. ערנות היא מחיר החופש. אם נותיר את העיסוק בפוליטיקה לקבוצות לחץ – לא נדע איך לקחת אותה חזרה כשנזדקק לה.

בנז'מן קונסטן

14. אז זה קרה. וכדי לקחת אותה חזרה – צריך לתעדף נבחרי ציבור שלא שוכחים את הציבור. אפשר גם להכפיל כוח. איך? באמצעות התפקדות למפלגה או בתמיכה בארגונים שמסייעים בטיפול בבורות הרציונלית.

15. כן, בשנים האחרונות קמה כאן חברה אזרחית, שלמדה מה עקום בכללי המשחק ופועלת לתקן אותם, תוך כדי פנייה יעילה לנבחרי הציבור. כל אחד שמצטרף לארגון שכזה משנה את יחסי הכוחות לטובת הציבור. זה קריטי, במיוחד בימים אלה של טירוף פוליטי שבהם נראה שהפוליטיקאים, יותר מתמיד, עסוקים בלשמור על הכיסא. 

 

 

שתפו את הכתבה
2 תגובות
  1. רון
    רון אומר:

    הבעיה היא שמי שלא מתעניין בפוליטיקה לא יקרא את הכתבה..

    הגב
    • גרשון
      גרשון אומר:

      צודק. אז מה אפשר לעשות? לשתף-לשתף-לשתף. בפייסבוק, בוואטסאפ, בקבוצות. כל פוסט או מאמר חשוב, לשתף!!! גם שיתוף הוא עיסוק בפוליטיקה.

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *