ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

מהומה על לא מאומה – הצעת החוק בגללה כביכול תתפזר הכנסת ה-21 לא תשנה דבר במציאות

האם הכנסת תתפזר בגלל מחלוקת על חוק הגיוס? כנראה שלא באמת. החוק המוצע למעשה משמר את המצב הקיים ולא יביא לגיוס של אפילו תלמיד ישיבה אחד נוסף
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

צילום: יוסי זמיר

"לא נתפשר על חוק הגיוס אפילו במילימטר" חוזר ואומר אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו. זוהי לכאורה הסיבה בגינה אנחנו עשויים ללכת לבחירות בפעם השנייה תוך חודשים ספורים. אך האמת היא שגם אם יעבירו את חוק הגיוס כפי שהוא מוצע היום, כנראה שדבר לא ישתנה בעולם בני הישיבות ובגיוס החרדים לצבא.

על מה הויכוח באמת ולמה הולכים שוב לבחירות? שאלה טובה.

למה צריך את חוק הגיוס?

בשורה אחת: לא ניתן לגייס או לא לגייס אנשים באופן אקראי לצבא מאחר והדבר פוגע בעקרון השוויון. כדי לקבוע מי מתגייס ומי לא, הכנסת חייבת להסדיר זאת בחוק ובאופן שיראה סביר. אחרת נצעד לעבר כאוס חברתי – הצבא ייאלץ לרדוף אחר צעירים חרדים ברחובות בני ברק – ואם לא יעשה זאת, כל אחד אחר יוכל לסרב לשרת גם מבלי לשבת בכלא, בטענה לחוסר שוויוניות ואכיפה סלקטיבית.

הצעת החוק שנמצאת על השולחן כיום קובעת שצעיר חרדי, תלמיד ישיבה, שלא מתגייס – לא ייענש. במקום זאת, הישיבה שלו היא זו שתצטרך לקחת אחריות לגיוס כמות מסוימת של תלמידיה. במקרה והישיבה לא תשלח לגיוס די צעירים כנדרש במכסות בחוק, היא תיקנס כלכלית (על-ידי הפחתה מתקציבי המדינה המועברים לה).

מכסות שהן רשות

למרות שיש מכסות גיוס שכתובות בחוק, הסעיפים האחרים ממוססים אותן. מדוע?

  • מי שנספר במכסות עצמן הם גם צעירים שעזבו את הישיבה בגילאים 14-18. כלומר, הישיבה זוכה לספור במכסה שלה את אלו שבחרו שלא להמשיך ללמוד בה ואפילו יצאו מהעולם החרדי.
  • המספרים שקבע הצבא נשענים על המציאות הקיימת בה כבר התגייסו 3,000 צעירים בשנת 2017 וקבע מסלול גידול שמרני לשנים הבאות.
  • היעד האמיתי המבוקש עומד על 95% מהיעד הרשמי שכתוב בחוק – ורק מעוד שנתיים.
  • בנוסף לכך – לכל הפחות בעוד חמש שנים – אם לא יעמדו הישיבות ב-85% מרף הגיוס, החוק יפקע.
  • בהצעת החוק ישנה תקופת חסד של שנתיים (כלומר עד 2021 או 2022) בה לא קורה כלום. כלומר יכול שלא יתגייס חרדי אחד בשנתיים אלו ושום ישיבה לא תפגע. במונחים ישראליים מדובר בנצח (מי יודע כמה ממשלות עוד יקומו, או לא יקומו, בתקופה הזו).
  • ואמנם החוק מגדיר בסופו של דבר סנקציה כספית די משמעותית על ישיבות שלא יעמדו ביעד (עד 50% מתקציב הבסיס) – אך אל דאגה: כבר יש פתרון. בסוף הכנסת ה-20 ראינו איך ח"כ סמוטריץ' (איחוד מפלגות הימין) דורש העלאת תקציב הישיבות – וזה כדי לכסות על תרחיש אפשרי של השתת קנסות.
  • יתרה מזאת, במידה ובמשך שלוש ולאחר תקופת החסד עדיין לא יעמדו הישיבות ביעדי גיוס של 85% – החוק יבוטל ונחזור לנקודת ההתחלה, עם צורך לחוקק חוק גיוס חדש. כלומר: לחוק המדובר עכשיו יש מנגנון השמדה עצמית שיכול להיכנס לתוקף בעוד כחמש שנים.

יעדי מדידה השמרניים, תקופת חסד של שנתיים, הגדלת התקציב בדלת אחורית ומנגנון ההשמדה העצמית ישמרו את המצב הקיים כמו שהוא.

אז על מה המהומה? המפלגות החרדיות דרשו להוציא גם את המכסות מהחוק עצמו – מה שיהפוך אותו לכלי ריק וירחיק אותם מחסדי הממשלה להעלאה תקציבית. ליברמן מצד שני מוכן לחוק כמו שהוא ולעגן את הסטטוס קוו. בכל מקרה – חוק גיוס בני הישיבות לא יביא לגיוס של עוד בני ישיבות.

מה הן המכסות בחוק הגיוס המוצע?

החוק מתייחס ל"מכסות", כלומר לכמות בחורי הישיבה שיהיו חייבים להתייצב לגיוס. אלה נקבעו לפי נקודת המוצא הקיימת ב-2017 (ואלה אולי יעודכנו לשנה בה יחוקק החוק): כ-3000 חרדים שהתגייסו לצה"ל ו 530 לשירות הלאומי.

אם משרד הביטחון יקבל את מבוקשו בחוק, טבלת הגיוס לשנים הקרובות תראה כך:

שנת גיוס שירות סדיר שירות לאומי-אזרחי
2018 3,348 648
2019 3,617 700
2020 3,907 756
2021 4,161 806
2022 4,432 859
2023 4,720 915
2024 4,956 956
2025 5,204 1,004
2026 5,464 1,054
2027 5,737 1,107

כאמור, הנחת העבודה שברגע שיחליטו לקדם את החוק יתאימו את המספרים לאותה שנה. כלומר אם החוק יעבור ב-2019 המספרים ישענו על המצב בשנת 2018.

אם לא יעמדו במכסות יושת לכאורה קנס על הישיבות דרך קיצוץ בתקציב הממשלתי.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת עידן בנימין

עידן בנימין
כתב לתיקון הכנסת. ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד. מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,932 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!