אנחנו יוצאים לסקר שקוף כדי לדעת מה באמת חושב הציבור

תהליך הכנתו של סקר פוליטי מתרחש הרחק מעיניי הציבור, וכולל שלבים רבים שאינם ידועים למרבית האנשים. מיזם חדש שואף להביא שקיפות לעולם הסקרים

| טור אורח: חגי אלקיים שלם, יונתן לזר תלם |

עם התקרבות הבחירות, כלי התקשורת השונים מציפים אותנו בסקרי מנדטים. הכותרות מפוצצות: "גוש הימין מתחזק", "לראשונה נתניהו ללא רוב", "כחול לבן עם 37 מנדטים" – אך כולנו יכולים להרגיש לפעמים שמשהו לא תקין בכל הסקרים הללו, או שהם לכל הפחות לא מדויקים. 

מערכות הבחירות האחרונות עוררו אצלנו תחושה שהסקרים בתקשורת לא לגמרי קשורים למה שקורה בשטח, או לכל הפחות אינם משקפים את המתרחש באופן ישיר. קשה לדעת מתי באמת אפשר להאמין לסקרים ומתי לא. לא ברור האם הסקרים מייצגים את המציאות או אולי, במידה מסוימת, יוצרים אותה.

מה שברור לנו הוא כי הסקרים אינם תמיד מציגים לנו, הציבור, את התמונה המלאה: אנחנו לא יודעים כמה מצביעים מתלבטים ומי הם, לא מספרים לנו איזה תיקונים סטטיסטיים עושים לתוצאות לפני שהן מוצגות לנו, ואין לנו מושג מה הסיכוי של מגוון המפלגות שרוקדות סביב אחוז החסימה לעבור אותו. ובכלל: האם 500 אנשים באמת יכולים לנבא את ההצבעה של למעלה מ-4 מיליון אזרחיות ואזרחים בישראל?

משיקים את "הסקר השקוף"

לאור כל זאת, החלטנו להקים את  פרויקט "הסקר השקוף": מיזם שייתן לכולנו הזדמנות להציץ אל מאחורי הקלעים של תעשיית הסקרים בישראל. אם נגייס את הכסף הנדרש בקמפיין מימון ההמונים, נוכל להוציא לפועל סקר בחירות שיהיה חשוף במלואו לציבור: מאפייני מדגם שקופים, ניסוח שאלות שקוף, ניתוח נתונים שקוף, וגם קובץ נתונים מלא שיהיה זמין לציבור. נוכל להדגים איך ניתן להסיק מסקנות שונות מאותו מאגר נתונים, איך שיקולים שונים יכולים להשפיע על התוצאות הסופיות של הסקר, ואיך הופכים את התשובות של כמה מאות אנשים לכלי שמאפשר לנו להבין את הלך הרוח של הציבור.

המטרה של הסקר השקוף היא כפולה. מצד אחד, אנו רוצים לעזור לציבור להבין כמה בדיוק גדול הפער בין תוצאות הסקרים שמוצגים בתקשורת, לבין נתוני האמת. כיום, אין לנו, כצרכני תקשורת, יכולת להבין כמה מהנתונים מייצגים את נתוני האמת וכמה מהם מייצגים את הנוסחאות הסטטיסטיות של מכוני הסקרים. הסקר השקוף יאפשר לנו לגלות את האמת שמאחורי המספרים האלה.

מצד שני, אנו רוצים להציג לציבור גם את הערך שבסקרים, כי מובן שבאיסוף הנתונים על ידי מכוני הסקרים יש ערך גבוה – וסקרים באמת יכולים לסייע להבין את הלך הרוח הציבורי. חלק מהמניפולציות הסטטיסטיות שמכוני סקרים עושים על הנתונים הן מוצדקות – ואף הכרחיות. עם זאת,  חוסר השקיפות בנושא מחזק את חוסר האמון הציבורי כלפי הסקרים, ומקל על מיליוני ישראלים לנפנף כל סקר באמירה "סקר שקר".

סקרים הם כלי – ניתן להשתמש בו נכון, וניתן להשתמש בו בצורה שגויה. פרויקט "הסקר השקוף" יאפשר לנו להבחין בין השניים, ולהבין טוב יותר את הנתונים שאנחנו רואים בתקשורת.

חגי אלקיים שלם הוא פסיכולוג פוליטי, יועץ אסטרטגי, עורך סקרים מקצועי ומנחה הפודקאסט "הספינר"; יונתן לזר תלם הוא סטטיסטיקאי מוסמך, עובד כחוקר נתונים בחברת הייטק ויוזם הפרויקט "הסוקר האוטומטי".

למה שקוף תומך במיזם "הסקר השקוף"?

| ניר בן-צבי |

לסקרים תפקיד מרכזי במשחק הפוליטי – אך לעיתים נדמה שהם אינם רק מייצגים את המציאות, אלא אף משפיעים עליה. הגיע הזמן להביא את השקיפות גם לעולם הסקרים – ולהדגים, הלכה למעשה, איך המנגנון עובד.

לכן בחרנו ב"שקוף" לתת חסות למיזם "הסקר השקוף". המשמעות המעשית היא שבנוסף לגיוס ההמונים (שבתקווה יביא את רוב התקציב), אנחנו נתמוך במיזם כלכלית באופן ישיר.

התוצרים של המיזם יתפרסמו אצלנו: לצד תוצאות הסקר עצמו (נחמד, אך שולי) – נפרסם כאמור גם תיאור מפורט של הליך בניית סקר – מההתחלה ועד הסוף – וכן את הנתונים הגולמיים.

שתפו את הכתבה
0 תגובות
  1. מאיר
    מאיר אומר:

    כבר זמן מה אני חושב שסקרים לא מציגים התמונה הנכונה,
    לו אני הייתי מנגיש תוצאות סקר לא הייתי מציג כמות מנדטים חזויה, אלא בכלל מה הסיכוי שלאוסף מפלגות כזה יהיו לפחות 61 מנדטים(שזאת שאלה אחרת לגמרי).
    אפשר גם לבנות כלי אינטראקטיבי שיכול לענות על מספר שאלות מסוג זה.
    לו יהיו נתונים גולמיים, גם יוכלו אנשים אחרים לעשות ניתוחים אחרים, וויזואליזציות וכלים להנגשת המידע.
    ישר כוח!

    הגב
  2. שאלה
    שאלה אומר:

    אולי זה לא בדיוק המקום, אבל כיוון שהצגתם בדיוק את תוכן הודעות הSMS שנשלחות ע"י המפלגות, האם המפלגות לא עוברות על חוק הספאם, בהנחה שביקשתי שיסירו אותי מרשימת התפוצה? אני מנסה ומנסה מול כחול לבן ומול כולנו, ולא משנה עם כמה נציגים שוחחתי וכמה דוא"לים כתבתי, ממשיכים לשלוח אלי SMS וכעת שאנו פחות מחודש לבחירות, סביר להניח שזה רק יגבר. הבעיה היא שהם לא שולחים ע"י מספר, אלא ע"י שם: אנטי כחלון, כחול לבן, כולנו וכך לא ניתן לחסום אותם כיוון שהמכשיר לא מזהה מספר (לא כל האפליקציות מצליחות לחסום), ותחשבו גם על מי שברשותו נייד שאינו מכשיר חכם-מה הוא עושה? אין לו אפליקציות. מה אפשר לעשות נגדם?

    הגב
  3. סולמות ונחשים
    סולמות ונחשים אומר:

    סקרים, מטבעם, גם אם הם מדויקים ואינם מוטים לשום צד – משנים את המציאות. כלומר, סקר שמתפרסם, גורם לתגובה של הנחשפים אליו ולכן התמונה שצייר משתנה בהכרח.
    אני לא בטוח שסקר "שקוף" יתנהג אחרת מסקר שקרי. לצערי הרב, לי זה נשמע כמו נסיון לשלוט בכאוס.
    בנוסף, הרשתות החברתיות והאלגוריתמים האחראיים להנאתנו בהן גורמות לנו להרגיש שאנו הרוב ומבצרת כל אחד בדעותיו. המצב הזה לא רק שמפלג אותנו אלא גם יוצר תמונה שגויה בה אנו בטוחים שאנו יודעים פלוס מינוס מה "צריכות להיות" תוצאות הסקרים המפורסמים.
    כשאנחנו לא רואים את זה קורה בפועח, קשה לנו להאמין לסקרים בכלליות.
    עם זאת, אני חושב שחשוב מאוד להתייחס לעניין ולהבהיר מהו כוחו של סקר, בין אם שקרי או שקוף.
    כל הכבוד לכם.
    תודה רבה.

    הגב

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *