המציאות המורכבת של שוק המלט הישראלי

פתיחת השוק ליבוא הורידה את המחירים, אך מעמידה בסיכון את עתידו של מפעל "הר טוב" על 120 עובדיו. ח"כ גפני מעוניין להשית היטל היצף על מלט מיוון וטורקיה. האם פגיעה ביבוא היא הפתרון, למרות שהמונופול "נשר" יהיה הנהנה העיקרי מהצעד?

| אסף נתיב |

לפני כשלושה שבועות דרש יו"ר ועדת כספים, משה גפני (יהדות התורה), להטיל "היטל היצף" בגובה 7% על יבוא מלט. מדובר בסוג של מכס שניתן להשית כאשר המחיר של המוצר המיובא מחו"ל זול מהמוצר המקומי. במצב כזה – ובדרך כלל לבקשתו של יצרן ישראלי  – יכול משרד הכלכלה להודיע על ההיטל במטרה לבלום את היבוא. היעד המוצהר של מהלך כזה יהיה ברוב המקרים למנוע פיטורי עובדים במפעל בישראל.

עוד כמה מילים על היטל היצף

המושג "היצף" נועד לתאר מצב שבו מדינה או תאגיד מייצאים מוצר במחיר נמוך ממחיר השוק שלו, לעיתים אפילו בהפסד, במטרה להשתלט על השוק הרלוונטי במדינה אחרת. "היטל היצף" הוא כלי שהמדינה המייבאת יכולה לנצל כדי להתגונן מתמחור מסוג זה, שעלול לפגוע ביצרנים המקומיים ואף להיות מנוצל להשגת מטרות פוליטיות/ביטחוניות/מדיניות.

בכתבה זו לא נדון אם יש צורך בהשתת היטל שכזה על ייבוא מלט בישראל, אך נציין כי עמדת משרד האוצר וכן הממונה על ההגבלים העסקיים היא כי יש להשית היטל היצף בגובה נמוך – 0.25%. לעומתם, הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה טוען כי יש להשית היטל בגובה 7%, אם כי עמדת משרד הכלכלה שונה (תמיכה בהיטל בגובה 0.25% גם כן).

כדי להבין כמה היטל כזה פוגע בכולנו, נצלול בקטנה לשוק המלט הישראלי: "נשר" היא מונופול השולט בכ-75% מהשוק. מפעל "הר טוב" הוא שחקן קטן בשוק (פחות מ- 10%), אשר היה שייך בעבר למונופול נשר, אך במסגרת הסדר עם הממונה על ההגבלים העסקיים הפך בשנת 2015 לחברה עצמאית. כשנה לאחר מכן, החלה חברת "מספנות ישראל" לייבא מלט מיוון ולמכור אותו במחיר מוזל לצרכנים ויצרנים קטנים. התוצאה: מחיר המלט ירד בכ-12% ומחיר הבטון בכ-20%. מובן שירידה בעלויות המלט והבטון מובילה לירידה בעלויות הבנייה, גם אם קטנה מאוד, ומתגלגלת לירידה סמלית במחירי הדירות.

בעקבות ירידת המחירים, הגישה "הר טוב" עוד ב-2017 בקשה ל"היטל היצף" במטרה למנוע את המשך יבוא מלט זול מיוון וטורקיה. "נשר" הצטרפה לבקשתם. בפועל, את ההיטל מבקש מפעל קטן – שאמור להיות תחרות למונופול אך מתקשה לשרוד ולכן מבקש לעצור את ירידת המחירים – אך הנהנה העיקרי מהיטל כזה, אם יושת, יהיה דווקא המונופול, שרווחיו יזנקו.

בנט לא מוכן לשמוע על היטל היצף, כהן דווקא מבקש לשקול

כאשר נפתלי בנט (הבית היהודי) כיהן כשר הכלכלה, הוא לא היה מוכן לשמוע על הכנסת היטל היצף, בשל הנזק האפשרי למחירי המלט והבטון בשוק. שר הכלכלה הנוכחי, אלי כהן (כולנו), ביקש מהממונה על ההגבלים העסקיים לחקור את הנושא וקיבל ממנה תשובה חד-משמעית: התנגדות מוחלטת להיטל.

בסופו של דבר, משרד הכלכלה ביקש להשית היטל היצף נמוך בגובה 0.25%, וזאת לאחר שביצע מחקר מעמיק על הנושא לאורך שנה ושלושה חודשים.

אז מדוע גפני מתעקש על היטל בגובה 7%? ההגנה על "הר-טוב" תעלה לכולנו את מחירי הדירות, והמרוויח העיקרי יהיה דווקא המונופול "נשר" – ששולט בשוק ביד רמה ובכלל לא זקוק להגנה הזו.

באותו דיון בוועדת הכספים, טען נציג משרד האוצר בבירור: "מזינים את חברי הכנסת במידע שגוי. יש לי לא פחות מכם סימפטיה לעובדים (120 העובדים ב"הר טוב" – א"נ). אך הסיוע למפעל הר טוב יכול להיות באופן אחר ולא צריך להרוס את כל השוק בגללם […] כולם יודעים שהבעיה היא ריכוזיות ושליטה מונופולית. המסר כאן היום הוא שיש מונופול והוא יישאר".

מה אומר גפני?

פניתי לגפני לקבלת תגובה ולשמחתי הוא התקשר אליי חזרה. בתחילת השיחה שאלתי אותו מדוע לא מעניקים תמיכות ישירות למפעל "הר טוב" במקום לשנות את כל שוק המלט בגלל מפעל קטן? גפני הסביר שהקריטריונים לתמיכה לא מאפשרים זאת (בניגוד למה שטען משרד האוצר בדיון – א"נ) וכי שינוי הקריטריונים בזמן בחירות הוא לא אפשרי. לכן גפני תומך בהשתת ההיטל ל-7% כדי למנוע את סגירת "הר טוב".

הנה תמלול השיחה המלא:

גפני: "מפעל הר טוב לא עומדים בקריטריונים למתן הטבות. ביום חמישי יש פגישה לשינוי הקריטריונים – להערכתי הם לא יצליחו. המציאות היא שלדעת טל (דני טל, מנהל מינהל הייבוא במשרד הכלכלה – א"נ), האחראי המקצועי על היטל היצף, סבור שצריך להטיל היטל היצף. אם לא – המצב יהיה רע מאוד. המשרד (כלכלה- א"נ) לא רוצה כי הוא כנראה חושש ממשרד האוצר. הוא אומר שאפשר למצוא פתרונות אחרים אם ניתן הטבות למלט הר טוב.

בדקתי, אי אפשר לתת את ההטבות האלה. כדי לתת את ההטבות צריך לשנות את הקריטריונים. על זה יושבים ביום חמישי. ההערכה שלי – הם לא ישנו את הקריטריונים, ויש לזה גם ביסוס. המשמעות של העניין הוא שאם אין היטל היצף – המפעל ייסגר ו-120 עובדים ילכו הביתה. אני מדבר עם השר ואנחנו כנראה נשב על העניין הזה וניפגש. טל אמר שזה לא ישפיע על מחירי הדירות".

אסף: "אבל האוצר אומר אחרת".

גפני: "אני אומר לך מה שהוא אומר. הוא איש המקצוע. האוצר לא רוצה (להטיל היצף – א"נ) וסיבותיו עימו. הוא לא כל כך חרד לגורלם של העובדים. המציאות תהיה בסופו של דבר שטורקיה תשתלט פה על השוק ולא תהיה תחרות – יהיה רק נשר. המשמעות של העניין שאנשים ישלמו יותר כסף והעובדים ילכו הביתה. לכן אני מנסה להגיע לפתרון".

אסף: "לוודא שהבנתי: א. אתה פועל לשינוי התקנות כדי שאפשר יהיה לתת מתן הטבה למפעל הר טוב".

גפני: "זה סתם דיבורי סרק – זה לא יהיה. האוצר מתנגד והמשפטנים טוענים שאי אפשר לפני בחירות".

אסף: ב. אתה רוצה למנוע פיטורים של 120 עובדים וסגירת מפעל הר טוב כדי שנשר לא יישארו לבד בשוק".

גפני: "ואז טורקיה תעשה מה שהיא רוצה…"

אסף: "לא, אפשר יהיה לייבא מיוון, ממקומות אחרים"

גפני: "אין ויכוח מקצועי, וזה נאמר בוועדה, שצריך לשים את היטל ההיצף 7%. אין לי שום עניין לכאן או לכאן".

אסף: "זה לא נכון. יש ויכוח מקצועי"

גפני: "אין ויכוח מבחינת איש המקצוע. זה התפקיד שלו"

אסף: "אבל הבוסים של טל (במשרד הכלכלה וגם הממונה על ההיגבלים העסקיים – א"נ) ומשרד האוצר חושבים אחרת. הם אומרים 0.25%".

גפני: "הבנתי."

שתפו את הכתבה
1 תגובה

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *