כמה פוסטים נעלמים מהאינטרנט בשנה לבקשת המדינה?

| ניר בן-צבי |

מחלקת הסייבר במשרד המשפטים ביקשה להסיר 12,351 "תכנים פוגעניים" מהאינטרנט בשנת 2017 – כך עולה מתשובת המשרד לבקשת חופש מידע של "שקוף".

מדובר בפוסטים, ציוצים, תמונות וסרטונים שלכאורה עוברים על חוקי המדינה. לדברי משרד המשפטים, 9,016 בקשות היו קשורות לעבירות המזוהות עם ארגון טרור, 3,211 לעבירות הסתה ו- 124 בקשות "אחרות" (פגיעה בפרטיות, "חוק הסרטונים", הפרת איסור פרסום, פרסום שירותי זנות ועוד).

ביחס לשנת 2018 נמסר לנו כי "טרם הושלם הליך איסוף הנתונים".

למה בעצם המשרד פירט בתגובתו רק "בקשות הסרה"? כי למדינה אין יכולת טכנית (לפחות לא באופן חוקי) להוריד תכנים מהמרשתת. היא צריכה לפנות לגוגל, פייסבוק, טוויטר וכו' בשביל שהמידע יוסר. ומה מסתבר? שרק 85% מהבקשות התקבלו בידי החברות באופן מלא, ועוד 3% באופן חלקי. זה אומר שיש כ- 1480 תכנים שונים שהמדינה רצתה להסיר אך לא הצליחה.

זה מדהים, משני כיוונים:

  1. ראו איזה כוח אדיר נמצא בידי חברות האינטרנט הגדולות – עד כדי כך שלמדינה אין יכולת לאכוף את חוקיה (כפי שהיא מבינה אותן).
  2. מה פשר המידע שמחלקת הסייבר ביקשה להעלים ובסוף נשאר באינטרנט? טעות צנזורה של 12% היא לא שולית בכלל.

מי מפקח על המדינה?

הנקודה השנייה מעלה שאלה: מי מפקח פה על המדינה? פייסבוק וגוגל? הרשתות החברתיות הן כיכר העיר החדשה, ולכן השתקה של אנשים בהן – בין אם בידי פוליטיקאים שחוסמים מגיבים בלי סיבה ובין אם בידי משרד המשפטים – חייבת להיעשות בצורה מבוקרת.

אנחנו לא מקבלים מצב בו הממשלה ותאגידי ענק קובעים מה הציבור יראה ברשת  – ללא פיקוח. לכן ביקשנו לקבל את הפירוט של בקשות ההסרה עצמן. המשרד סירב. בימים אלה אנחנו עוברים לשלב הבא, ומגישים עתירה מנהלית בשביל לקבל את המידע החסר, בליווי עו"ד יהונתן קלינגר והקליניקה שהוא מוביל למאבק בתביעות השתקה.

בתשובתו הראשונית טען משרד המשפטים כי "מלכתחילה הסרת-התוכן מתבקשת על מנת למנוע את הפגיעה הנעוצה בפרסומו". אנחנו מסכימים שתוכן רגיש אכן לא אמור להיות מפורסם מחדש – ולכן בעתירה התחייבנו שלא נעשה זאת. טובת המדינה היא כמובן גם השיקול שלנו, ולכן אנחנו רק מבקשים לפקח ולוודא שלא מתקיימת סתימת פיות לא הכרחית.

עו"ד קלינגר מסביר: "העתירה שהגשנו חשובה במיוחד כי עד היום לא היתה ביקורת על הפרקליטות בתחום זה. אף אחד לא ידע כיצד מטופלות הבקשות, מה שיקול הדעת של הפרקליטות בהגשת בקשות אלה ואיך הן מטופלות על ידי פייסבוק וגוגל".

אבסורד הפיקוח הציבורי

ולסיום: זה אבסורד שאנחנו צריכים לגייס עו"ד ולשלם על העתירה (1977 ש"ח נכון להיום, בעבור אגרת פתיחת תיק) – רק בשביל להילחם על קבלת מידע כה בסיסי. אבל אנחנו עושים זאת כי זה חשוב, וכי זה תפקידנו בפיקוח על השלטון בעבורכם – הציבור הרחב.

מאמינים במה שאנחנו עושים? רוצים לחזק אותנו ולקבוע על מה נעבוד? הצטרפו אלינו בתמיכה קבועה, כל שקל עוזר.

שתפו את הכתבה
0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *