למה יש יותר רבני ערים בפריפריה?

לכל עיר בישראל יכול שיהיה רב עיר משלה, ואפילו שניים: ספרדי ואשכנזי. אז איך זה שדווקא בערים החלשות בפריפריה ישנו איוש נרחב יותר של תקני רב? רמז: אריה דרעי הוא גם שר הפנים וגם השר לשירותי דת

| טור אורח: תני פרנק, נאמני תורה ועבודה |

רוב האנשים חושבים שרב עיר הוא תפקיד ייצוגי בלבד, אך זה ממש לא המצב. לרב העיר יש המון סמכויות – ויכולת להשפיע לכל אחד ואחת מכם על החיים. איך? פשוט – רב העיר הוא זה שחותם על תעודות הכשרות לכל עסק שמעוניין בכך בעיר. בנוסף, רב העיר הוא רשם הנישואין וחותם על תעודות הנישואין שמנפיקה המועצה הדתית ברשות. רב העיר ממונה הלכתית גם על נושא המקוואות, העירובין ועוד.

איך רב עיר נבחר?

רב העיר נבחר על ידי גוף ייעודי שמורכב לצורך ההליך ונקרא "אסיפה בוחרת". באסיפה יש בין 16 ל- 48 חברים, בהתאם לגודל העיר. 50% מהחברים בגוף הבוחר מיוצגים על ידי מועצת העיר (דהיינו ייצוג להרכב האוכלוסייה של הרשות, כפי שהוא מתבטא בתוצאות הבחירות למועצה). 25% נוספים ממונים מבין תושבי העיר על-פי בחירתו של השר לשירותי דת (שהוא כיום אריה דרעי מש"ס), ו- 25% הם נציגי בתי הכנסת בעיר.

הליך הבחירות מורכב ומסורבל אך בסופו מתמנה רב העיר לכהונה שנמשכת עד גיל 70 – וישנה גם אפשרות הארכה לגיל 75. רבני הערים הוותיקים יכולים אפילו לקבל הארכת כהונה נוספת עד גיל 80, והוותיקים ביותר (אלה שמונו לפני שנת 1974) פשוט מכהנים לכל החיים.

כהונתם של רבני ערים איננה קצובה כמו של נבחרי ציבור אחרים ובפועל הם יכולים לכהן בתפקיד אפילו מגיל 30 ועד גיל 75. רק בנסיבות חריגות במיוחד הם מודחים מתפקידם.

דו"ח מבקר המדינה האחרון מצא שישנן בעיות רבות בתפקודם של רבני הערים ובהליך המינוי שלהם. בפועל, ישנו מצב משונה שדווקא בחלק מהערים בפריפריה מכהנים שני רבנים (אשכנזי וספרדי), בעוד שבמרבית הערים בארץ אין רב עיר בכלל – כולל בערים גדולות כמו חיפה ותל-אביב. בירושלים לא כיהן רב עיר מ- 2003 ועד 2014.

הכוח של משרד הפנים, המשרות של רבני הערים

כיצד הגענו למצב זה? המינוי של רבני ערים תלוי, כאמור, בהחלטת מועצת הרשות המקומית והמשרד לשירותי דת. לשר לשירותי דת בדרך כלל יש תמריץ להביא למינוי של כמה שיותר רבני ערים, בעיקר אם הם מזוהים עם המפלגה ממנה הוא מגיע. כך הבית היהודי עשו כאשר נפתלי בנט עמד בראש המשרד לשירותי דת (אז הוא חתר להביא למינוי רבנים ראשיים בירושלים, אשכנזי וספרדי) וכך עושים היום בש"ס – בפועלם להביא למינוי רבני עיר ספרדים.

ההבדל הגדול כיום הוא שבמקביל לשליטה במשרד לשירותי דת, ש"ס שולטת גם במשרד הפנים. המצב הזה מגדיל מאוד את האינטרס של כל ראש רשות לשמור על "רוח טובה" עם יו"ר ש"ס, אריה דרעי, המכהן בשני תפקידי השר.

האמת הזו נכונה בעיקר לרשויות מוחלשות: בניגוד לפורום ה- 15 – שמאגד את הרשויות המקומיות החזקות בישראל – מרבית הרשויות האחרות תלויות מאוד בהחלטות משרד הפנים בחישובי ארנונה, מענקי איזון, תיקוני גבולות מוניציפליים, ועוד. על כן, ראשי רשויות אלו יהיו בעלי אינטרס גדול יותר לשתף פעולה עם השר גם כאשר מדובר במינוי רבני ערים – בכובע השני שלו כשר לשירותי דת.

המינויים וניסיונות המינוי האחרונים של רבני ערים התקיימו ב- 2017 (ב- 2018 הם הוקפאו בגלל שנת הבחירות המקומיות). מבט מהיר על רשימת המינויים מראה שכולם מינויים של ש"ס: הרב יצחק לוי, שנבחר כרב העיר נשר, הוא תלמידו המובהק של הראשון לציון, הרב יצחק יוסף; הרב אליהו בר-שלום נבחר לרבה הראשי של בת-ים במקום אחיו הרב יוסף בר-שלום שנפטר (משפחת בר-שלום מחותנת עם משפחת יוסף); הרב משה צבי בוחבוט, רב כולל בבני-ברק, נבחר לרב העיר טבריה כמועמדו הבולט של נשיא מועצת חכמי התורה של ש"ס, חכם שלום כהן. הבחירות לרבנות העיר לוד, בית שמש וחדרה הוקפאו בהוראת בג"ץ בשל אי-סדרים – אך גם בהם הרבנים המובילים היו רבנים מטעם מפלגת ש"ס.

שר הפנים והשר לשירותי דת, אריה דרעי

הרב הירושלמי ברחובות וסכסוך רבנים בקרית אתא

ברחובות מכהן משנת 1972 הרב שמחה הכהן קוק. הרב קוק מבוגר וכבר לא כל-כך מתפקד – אך כאמור זה לא מונע ממנו מלהמשיך להחזיק במשרתו. ראש עיריית רחובות, רחמים מלול, הוא איש ש"ס לשעבר ואף כיהן כח"כ מטעמה. כך קרה האבסורד שביום אחד מועצת העיר ברחובות אישרה מינוי של רב עיר שני – ועוד מועמד שמתגורר בכלל בשכונת הר נוף בירושלים (בה מתגורר,אגב, גם אריה דרעי) – במקום להחליף את רב העיר הנוכחי.

התושבים ברחובות גילו שאין באמת צורך ברב עיר נוסף, שנושא באותן סמכויות של רב העיר הנוכחי ושעלות שכרו תעמוד על כחצי מליון שקל בשנה. הליך המינוי החל באופן רשמי, אך מחאה נחרצת של פעילים מקומיים, בסיוע התנועה שלנו ("נאמני תורה ועבודה"), הביאה לעצירת ההליך והקפאת המינוי.

בקריית אתא התושבים כבר "נהנים" משני רבני עיר שמסוכסכים זה עם זה. הרב מימון, הרב הספרדי, ממומן מקופת המועצה הדתית – והרב דיסקין, האשכנזי, מקופת העירייה. הרב דיסקין הוצנח על ידי ראש העיר ואנשי ש"ס לפני מספר שנים, כדי לחלוש על מערך הכשרות המקומי מפני שהרב מימון היה עצמאי מדי. הדבר גרר מלחמה בין שני הרבנים, כאשר אחד ביטל את תעודות הכשרות של השני, וכל זאת על גבם של בעלי המסעדות וצרכני הכשרות בעיר.

*

לדעתי, אף פעם אין צורך בשני רבני ערים. בטח כאשר אין חלוקת סמכויות ברורה בין השניים באופן שמביא פעמים רבות לסכסוכים ולפגיעה בשירותי הדת המקומיים. על אחת כמה וכמה אין הצדקה למינוי שני רבנים דווקא בפריפריה, ברשויות בהן יש פחות כסף מלכתחילה. הרי איך מסתדרים בתל אביב ובחיפה ללא רב עיר כלל? מסתדרים. וכל זאת נכון בוודאי כאשר רב העיר ברוב המקרים לא מחובר לציבור אותו הוא נבחר לשרת.

יש כמאה רבני ערים בארץ, אתם מוזמנים לבדוק ברשימה המלאה שהכנו אם בעירכם יש רב עיר, אחד או יותר. אם אין לכם רב עיר – בקרוב יכול להיות שתתחדשו באחד.

*

הכותב הוא תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה.

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה