ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

סיקור צל בצלאל סמוטריץ' – שבוע שביעי

השבוע: סמוטריץ מקדם חוק להרחבת ועדות הקבלה בישובים, מציין את יום זכויות האדם ומתארגן לקראת סיום שלב א' בתכנית ההכרעה
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

והפעם:


 

השבוע בכנסת

במליאה: מעביר הצעת חוק בקריאה טרומית

בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), המחוקק החרוץ, מצליח בשבוע החולף לקדם תיקון לחוק האגודות השיתופיות, שירחיב את ההגדרה של "ישוב קהילתי". למה זה מעניין? כי בישוב מסוג זה ניתן לקיים ועדת קבלה ולדחות משפחות שאינן מתאימות למרקם החברתי כפי שהוא מוגדר בידי הישוב עצמו.

החוק במקור נועד בעיקרו לסייע בפריסת התיישבות יהודית בנגב ובגליל. התיקון שהציע סמוטריץ' הרחיב את ההגדרה של ישוב קהילתי מ- 400 ל- 700 משפחות. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית במליאה, אך ועדת השרים לענייני חקיקה התנתה את אישור החוק בהגדלת מספר המשפחות ל- 500 בלבד. כלומר, הוועדה ריככה משמעותית את ההצעה וסמוטריץ' נאלץ להתפשר.

סמוטריץ' עלה ונאם על החוק במשך יותר מעשר דקות והסביר את הנחיצות בו, בטענה כי ישובים קהילתיים נמנעים כיום מהרחבות, מחשש לפגיעה במרקם החיים הקהילתי. במהלך הדיון התגלתה מחלוקת על החוק וחשש של יהודה גליק (הליכוד) מכך שהחוק ישמש לאפליה על רקע מוצא. בסופו של דבר הצביע גליק בעד ההצעה, יחד עם יתר חברי הקואליציה. גם איתן ברושי (העבודה) הצביע בעד.

מתנגד לחוק ומצביע בעדו

הצעת חוק נוספת שעלתה בתחילת השבוע, ממשלתית הפעם, נועדה להביא לביטול חובת המדינה להקים טרמינל זמני בחלק הצבאי של שדה התעופה "שדה דב" בתל-אביב, לאחר עזיבת צה"ל את מהמקום. השדה כולו אמור להיסגר בשנה הקרובה, ובחוק המקורי הוגדר כי המדינה מחויבת להקמת טרמינל זמני עד למציאת פתרון קבע. עכשיו, מתוך רצון לחסוך בהוצאות של כ- 60 מיליון שקל, ביקש משרד האוצר לבטל חובה זו. לטענת חלק מחברי הכנסת, המהלך הזה עשוי לצמצם את כמות הטיסות הסדירות לאילת.

סמוטריץ' לא אוהב את המהלך לסגירת השדה והוא לא לבד – בשיתוף עם ח"כים רבים נוספים, הם יזמו הצעת חוק פרטית, בהובלתו של סמוטריץ', להשארת השדה האזרחי פתוח באופן קבוע.

ולמרות זאת – סמוטריץ' הצביע בעד החוק הממשלתי לביטול הקמת הטרמינל הזמני במתחם הצבאי, מתוך מחויבות קואליציונית: "גם אם החוק הזה יעבור בקריאה ראשונה, זה רחוק מלהיות סוף פסוק. אני אצביע עכשיו בעד בגלל מחויבות קואליציונית, אבל החוק הזה עובר עכשיו רק בקריאה ראשונה, הוא לא סוף פסוק. יבוא חוק שישאיר בעזרת השם את שדה התעופה שדה דב פתוח כי לדעתי 90% מהיושבים בבית הזה חושבים שזה המהלך הנכון".

בשלב זה אתם וודאי מצפים שאני ארד על ועדת השרים לחקיקה והממשלה שכובלת את הח"כים ולא נותנת להם להצביע על-פי מצפונם – אבל דווקא במקרה זה, כנראה מדובר במעשה האחראי. הסיבה היא העלות התקציבית הגבוה (כ- 60 מיליון שקל, כאמור) לצד השלכות תקציביות רחבות יותר הנוגעות לפיצוי בעלי הקרקע. אפשר כמובן להתווכח על סדר העדיפויות, אך זהו דיון אחר שנוגע למדיניות הממשלה.

בוועדות

יזם דיון בנושא זכויות אדם

ביום שלישי יזם סמוטריץ' דיון בוועדת הפנים בנושא זכויות האדם ברשות הפלסטינית. הדיון התקיים על רקע חטיפתו של עיסאם עקל, תושב מזרח ירושלים, לשטחי הרשות והחזקתו במעצר שם בתנאים קשים. במהלך הדיון הביע סמוטריץ' דאגה מכך שמדינת ישראל לא רואה את תושבי מזרח ירושלים כשווים ליתר תושבי ישראל, רק בגלל שהם ערבים.

הדיון עסק בעיקרו בתושבי מזרח ירושלים שמכרו קרקעות ליהודים. אבל אם נשים לרגע בצד את הגוון הפוליטי שקיבל הדיון – אז הרי שבאופן ענייני, סמוטריץ' צודק. לא משנות הנסיבות, המדינה צריכה לדאוג לשלומו של אזרח ישראלי שנחטף ועונה. בסוף הדיון סיכם סמוטריץ' את הנושא וטען כי חבל שזכויות אדם הפך לכלי פוליטי.

"מענישים ענישה קולקטיבית 2000 אנשים, רק כי יש שם כנראה כמה עבריינים"

במהלך דיון בוועדת הכספים הגיש משרד הבטחון בקשה לבצע העברה תקציבית משנת 2017 ל- 2018. עיקר הכסף נועד להקמת מרכז לאחסון עתיקות בשומרון, בניהול המנהל האזרחי. סמוטריץ' ניצל את ההזדמנות ועיכב את הכסף למנהל האזרחי (להזכירכם, גוף שאיים בעבר שינסה לסגור). הסיבה שהניעה אותו, לטענתו, הוא מכתב ששלחה אחת העובדות במנהל האזרחי לאלוף הפיקוד, בבקשה שלא יעביר כסף ליצהר מכוון שמבצעים שם עבירות על החוק.

הכסף למנהל אכן לא הועבר בישיבה הנוכחית, והשיטה בה נקט סמוטריץ' דומה לתלמיד ששואל שאלה בסוף השיעור, במטרה למנוע מהמורה לתת שיעורי בית: מסמוס איטי, עד שנגמר הזמן.

לקראת השלמת שלב א' בתוכנית ההכרעה

סמוטריץ' לא סתם מעכב כספים למנהל האזרחי: המנהל הוא הגוף האחראי על יישום המדיניות האזרחית והביטחונית ביהודה ושומרון – הזרוע הביצועית של צה"ל (השלטון הצבאי) בשטחי C (השטחים שנמצאים בשליטה מלאה של ישראל).

השלטון הצבאי הזה מפריע לסמוטריץ' בהגשמת התוכנית האסטרטגית שלו. חיפוש קצר בגוגל יביא אתכם לעשרות כתבות על מקרים שונים בהם הוא תוקף את המנהל. בכלל, מאז כניסתו לכנסת מנהל סמוטריץ' מסע צלב כנגדו. המתח עלה על הרדאר שלנו כבר בסיקור הצל הראשון, אז הוא איים בסגירתו.

ואכן, לפני כשבועיים, העלה סמוטריץ' הצעת סגירה שכזו לוועדת השרים לחקיקה: הרעיון הוא לבטל את השלטון הצבאי ביהודה ושומרון על-ידי סגירת המנהל האזרחי, אך באופן מאד סלקטיבי. לפי ההצעה, השלטון הצבאי יבוטל רק למחזיקי תעודת זהות ישראלית (כלומר יהודים).

בכך סמוטריץ' חותר להגשמת שלב א' בתוכנית ההכרעה: הצבת עובדות בשטח, על-ידי סיפוח שטחי C, ללא הענקת אזרחות לתושביה הערבים.

אז למה עוד צריך לסגור את המנהל האזרחי, בעיניו של סמוטריץ'? כי הוא פשוט לא סומך על פקידי המנהל שינהלו את יהודה ושומרון. סמוטריץ' מעוניין כי גוף אחר, שאיננו כפוף לסדרי המנהל הממשלתיים, ינהל את המדינה מעבר לקו הירוק. ואם אפשר, שיהיה גם מדובר בגוף שנשלט בידי מפלגתו, קרי: החטיבה להתיישבות.

 

לקראת שבוע הבא: חוק הסדרה זמני והחטיבה להתיישבות

בשבוע הראשון לסיקור הצל, פרטנו את היסטוריית החקיקה של סמוטריץ'. אחד החוקים המרכזיים שהצליח להעביר בכנסת ה- 20 היה הסדרת ישובים על קרקע פרטית ביהודה ושומרון (הידוע כ"חוק ההסדרה"): חוק שמטרתו להפוך לחוקיים ישובים שנבנו על קרקע פלסטינית פרטית. החוק מאפשר הפקעה של הקרקע במידה והדבר נעשה בתום לב או בהכוונה ממשלתית. החוק עורר מחלוקת וקשיים משפטיים, והיום מתנהל דיון בבג"ץ על עתירות לביטולו.

אבל סמוטוריץ' לא מחכה לבג"ץ או לממשלה, וביום ראשון הקרוב הוא מגיש לוועדת השרים לחקיקה הצעה לחוק הסדרה זמני לישובים שלא הוסדרו – זאת עד שיוחלט אם להסדיר אותם במסגרת החוק המקורי.

עוד בשבוע הבא: ביום שלישי תחזור הצעת החוק של סמוטריץ בדבר הקניית סמכויות מקרקעין לחטיבה להתיישבות לדיון בוועדת חוקה חוקה ומשפט. החוק עבר בוועדת החוץ והביטחון, שם התקיים עליו דיון סגור.

להזכירכם זה מה שהיה לסגנית היועמ"ש זילבר לומר על ההצעה בפעם הקודמת:

התחזית לשבוע הבא: יהיה חם בכנסת.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת עידן בנימין

עידן בנימין
כתב לתיקון הכנסת. ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד. מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,957 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!