ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

בדקנו: כך חברי הכנסת דאגו לעצמם והעבירו סכומי עתק למפלגות – חלק 2

חלק שני לבדיקת שקוף: האם בכנסת ה- 20 הח"כים גזלו מאיתנו הכי הרבה לטובת עצמם? והפעם: קרטל המפלגות
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הכנסת הנוכחית, ה- 20 במספר, מהווה נקודת שפל שטרם ראינו כמותה בכל הנוגע להתעסקות עצמית – ברמה כמעט אובססיבית. בחלק השני של הסקירה הכנו רשימה של מספר מהלכים שבושלו למען חיזוק המנגנון המפלגתי, ולא בהיבט של טוהר מידות. התוצאה מדכאת: ח"כים בקדנציה זו שוב ושוב מזרימים לעצמם כספי ציבור מגביהים בשקט ובמהירות את חסם הכניסה לשחקנים פוליטיים חדשים. ואם בכתבה הראשונה ראינו תהליך חקיקה שנמשך מספר שבועות – פה תוכלו להיווכח כיצד ניתן להעביר חוק חדש, עם עלות כספית של עשרות מיליונים, תוך שעות ספורות בלבד.

קרטל המפלגות

1. סידור הלוואות למפלגות מכספי ציבור - בחמישה ימים בלבד (דצמבר 2014):

החלטה זו התקבלה ממש בסוף הכנסת הקודמת, אחרי שכבר הוחלט על פיזורה (ולכן היא נכללת בסקירה זו). עד לאותו רגע, המפלגות היו לוקחות הלוואות מהבנקים כדי לממן את תעמולת הבחירות – בציפייה להחזר שיתקבל מכספים ציבוריים לאחר שיבחרו (כיצד עובד מנגנון מינון מפלגות? על כך תוכלו לקרוא בסדרת הכתבות שהקדשנו לנושא).

באותה תקופה המפלגות היו בחובות והבנקים לא רצו לתת להם – ובצדק מבחינתם – עוד הלוואות; הם פשוט לא סמכו על הפוליטיקאים שיחזירו להם את הכסף, כפי שכבר קרה בעבר עם חובות מפלגת קדימה. אז מה עשו הח"כים? שינו את החוק כך שיקבלו את ההלוואות ישירות מהציבור. האם זו הצעה טובה? ייתכן. אבל זה בכלל לא משנה כאשר התהליך הוא פשוט שערורייתי. שימו לב למהירות: ההצעה הונחה על שולחן הכנסת ב- 3 לדצמבר וב- 8 לחודש כבר עברה קריאה שנייה ושלישית! הציבור לא ידע שזה מגיע – על-פי ארגון "המשמר החברתי", הצעת החוק עצמה לא פורסמה ברשומות בזמן אמת.

2. מחטף מתחת לשולחן: הוספת 22 מיליון שקלים בשנה מכספי הציבור למימון המפלגות (מרץ 2017)
בתוככי "חוק V15", שבכלל ביקש להכפיף עמותות פוליטיות לפיקוח מבקר המדינה, הוזרק ממש בדקה התשעים (באותו היום של הקריאה השנייה והשלישית!), סעיף שמעלה את סכום מימון המפלגות ב- 20%. תבינו – על חוק V15 דנו בכנסת כמעט חצי שנה – והנה ביום אחד, בשקט-בשקט ובהסכמה מלאה של כל המפלגות, הוסיפו חברי הכנסת למפלגות שלהם 22 מיליון ש"ח בשנה. למיטבי לכת: הקדשנו בעבר כתבה מיוחדת להסברת המחטף.

3. קומבינה סיבובית: מימון משקיפים מטעם המפלגות בבחירות המקומיות (יולי 2018)
בסוף מושב הקיץ האחרון ולקראת הבחירות לרשויות המקומיות – דאגו הח"כים לתוספת תקציבית עקיפה של עשרות מיליוני שקלים למפלגות שלהם. איך הם עשו זאת? העבירו חוק שמבטיח שמתמודדים בבחירות לרשויות מקומיות שמתמודדים במסגרת רשימה מפלגתית שנמצאת בכנסת יזכו למשגיחים בקלפיות על חשבון משלם המיסים. מועמדים עצמאיים – לא. את החוק החדש קידם ח"כ דוד ביטן. בשונה מהרגיל, הצעת החוק עקפה את ועדת השרים לחקיקה ומרגע זה לקחו שלושה שבועות בלבד עד שהתקבלה ההצעה כחקיקה. כיצד היא עקפה את ועדת השרים? שאלנו ולא קיבלנו תשובה מיו"ר הקואליציה. אבל אם למדנו משהו חשוב שבכל הנוגע לדאגת הח"כים לעצמם הם יצביעו על פי צו מצפונם. החופזה וחוסר השוויון שוב חושפים את פניהם. אי אפשר לתת לכולם אז נותנים רק למי שיושב על הצלחת.
4. פגיעה בעצמאות היועצים המשפטיים (בחקיקה)

מהלך שצפוי להיות מקודם בתחילת המושב הקרוב הוא הפיכת היועצים המשפטיים במשרדים הממשלה למינוי פוליטי של השר המכהן. ליועצים המשפטיים תפקיד של שומר סף שמגן גם על הציבור וגם על נבחרי הציבור ומתבצע כיום דרך נציבות שירות המדינה (עם מכרזים, לפי שיקולים מקצועיים).

השרה איילת שקד מעוניינת כי השרים ימנו בעצמם את היועץ שישרת את המדיניות שלהם ומפעילה על כך את כובד משקלה. הצעת החוק זוכה להתנגדות משמעותית בקרב קהילת המשפטנים ואף מהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, אך זה לא מפריע לשקד, יריב לוין ושרים נוספים לקדם זאת בכל הכוח.

5. מינויים פוליטיים של סמנכלים בכל משרדי הממשלה (ספטמבר 2017)

המנכ"לים של המשרדים נבחרים בידי השר, אך הסגנים שלה/שלו הם עדיין מינויים מקצועיים. השרים איילת שקד ויריב לוין ביקשו לשנות זאת ולהפוך את המינוי לפוליטי.

בספטמבר האחרון התקבלה החלטת הממשלה שמאשרת זאת. מה חשב על כך נציב שירות המדינה? אממ… באותה תקופה לא היה כלל נציב. הנציב הפורש משה דיין שפרש בסוף מאי 2017 התנגד להחלטה ובג"ץ עיכב את ביצועה. כדי לעגן זאת בחוק הגישו חברי הכנסת אמיר אוחנה ובצלאל סמוטריץ' הצעת חוק פרטית בנושא. בדברי ההסבר נכתב: "התמשכות הליכי האיתור והסרבול בבדיקה הראשונית של עמידת המועמדים בדרישות כשירות וניסיון לתפקיד, מרתיעים מועמדים מתאימים ומונעת מהם מלהתמודד." בקיצור חבל לבזבז זמן באיתור אנשים ראויים לתפקיד אז בואו פשוט נמנה "אח".

חשוב להדגיש: אכן יש בעיה לפטר סמנכ"לים לא ראויים, בגלל העוצמה של ההסתדרות שמגינה גם על עובדים כושלים. אבל הפתרון של מינוי סמנכ"ל נוסף שקל לפטר – עקום להחריד. יש לשנות את מבנה ההעסקה בשירות המדינה באומץ, במקום להוסיף עוד עובדים ולהיתקע עם כאלו לא ראויים.

לחצו על כל אחת מהקופסאות כדי לקרוא בהרחבה. ושוב – גם אם חלק מהמהלכים הגיוניים – תהליך קבלת ההחלטות במרבית המקרים לא משקף מנהל תקין ופוגע בציבור – והכל לטובת נבחרי הציבור עצמם.

ההתעסקות המהירה והאובססיבית בהצעות חוק שהנהנים הכמעט בלעדיים שלהם הם חברי הכנסת, מצביעה על בעיה עמוקה – אולי אפילו פתולוגית – בכנסת ה- 20. במיוחד בקואליציה הנוכחית.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת עידן בנימין

עידן בנימין
כתב לתיקון הכנסת. ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד. מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,934 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!