מה עושה דוד ביטן בין לבין חקירות המשטרה?

בכנס החורף הקודם, אז התגלה כי הוא נחשד בשוחד והחל יוצא ונכנס מחדרי החקירות, שמר דוד ביטן על שתיקה – גם במשטרה, וגם בכנסת. בדיקה חוזרת של הנתונים מהתקופה האחרונה מראה כי ביטן חזר להיות חברת כנסת פעיל במיוחד, אך רק איפה שבא לו

| עידן בנימין |

ב- 3 בדצמבר 2017 הכל השתנה עבור ח"כ דוד ביטן (הליכוד). באותה עת כיהן כיו"ר הקואליציה – תפקיד רב משמעות שאיפשר לו לקדם או לעצור, לפי רצונו, כמעט כל מהלך בכנסת. אלא שבאותו היום נקרא לחקירה שנמשכה 13 שעות בחשד לשוחד, בפרשיה משמעותית מתקופת כהונתו כסגן ראש העיר ראשון לציון. וא זה לא מספיק – גם רעייתו נחקרה ושלל מקורביו עוכבו למעצר. ביטן, אף שעומד בלב הפרשה, נהנה מחסינות פרלמנטרית שמגינה עליו מפני מעצר ובחקירות שהגיעו בהמשך שמר על זכות השתיקה.

לפני מספר חודשים, לקראת פתיחת כנס הקיץ האחרון, ביצענו מחקר מקיף על עבודתו בכנסת של ביטן ומצאנו שהוא התנהג כרובוט קואליציוני: צלילה לפרוטוקולים של הוועדות והמליאה הראתה שביטן אמנם מגיע פיזית לחלק מהישיבות, אך פיו חתום ועשייתו דלה להחריד – וכך גם היה בתחום החקיקה. ביטן סרב להגיב לשאלותינו עד שהכתבה בנושא פורסמה באתר הארץ – ואז השיב לנו על גבי העיתון.

עכשיו, לאחר תחקיר מעמיק נוסף ולכבוד כנס החורף שנפתח בשבוע שעבר, מצאנו שחבר הכנסת ביטן שינה את דרכיו מאז כתבנו עליו לאחרונה: מעבר לכך שחזר לדבר בחקירות ולהתראיין בתקשורת, הוא גם שב להיות חברת כנסת פעיל ביותר – אבל רק איפה שבא לו. איך אנחנו יודעים? כי בדקנו. בדיוק כמו במושב הקודם – עברנו פרוטוקול-פרוטוקול, במליאה ובוועדות. הנה מה שמצאנו.

שילוב של עשייה ומילים

בתחקיר הקודם מצאנו שמרגע תחילת החקירות ולאורך כל כנס החורף הקודם, ביטן עלה לדבר פעם אחת בלבד במליאה (מתוך 41 ישיבות). ובמושב הקיץ האחרון? מתוך 37 ישיבות שהתקיימו, הגיע ביטן בעקביות כמעט לכולן ואף השתתף באופן פעיל בדיונים. הוא עלה לנאום בשש ישיבות שונות – ותמיד לשם קידום אחת מהצעות החוק שהוא דחף בכנסת. שילוב נדיר של דיבור ומעשה.

לא מפקח על הממשלה בוועדות

בכנס האחרון ביטן היה חבר בלא פחות מתשע ועדות שונות. זה המון. אחת מבין הוועדות היא חדשה וסופר חשובה – זו הדנה ב"חוק הגיוס". ביטן לא לקח בה חלק פעיל. וזה לא מפתיע, כי פיקוח על הממשלה בוועדות היא משימה שכנראה לא נמצאת בראש מעייניו. כך גם כמעט ולא הופיע בוועדת הרפורמות, ועדת השקיפות, ובוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול. בוועדת המדע והטכנולוגיה נכח רק פעם אחת בדיון שעסק בהצעת חוק שלו, ובוועדה לביקורת המדינה גם כן הופיע פעם אחת בלבד לדיון על רשות מקרקעי ישראל.

בוועדת הכלכלה, גם בה הוא חבר, התקיימו למעלה מ- 120 דיונים. הוא ניהל שלושה מהם: על חוק צמצום תאגידי מים ועל תחרות הבנקים. כמשתתף לא מצאנו אותו אפילו פעם אחת.

בוועדת הכספים הגיע לכ- 12 מתוך 140 ישיבות. בחלק מהן רק לשם ההצבעה ובחלק השתתף באופן אקטיבי – בייחוד באלה בנושא פטור ממס לראש הממשלה.  

גם בוועדת הכנסת לא מצאנו נוכחות ראויה לציון. עם זאת, רבים מהדיונים בוועדה הינם פורמליים, אורכים מספר דקות בלבד, ומגיעים אליהם רק יו"ר הוועדה, מיקי זוהר (הליכוד), ומרכז האופוזיציה, יואל חסון (המחנה הציוני). ביטן נוהג להגיע לישיבות בוועדה בהן נדונות סוגיות רגישות, דוגמת העלאת הפנסיה של יועמ"ש הכנסת או הקצאת עוזר רביעי ליו"ר הקואליציה.

זה חבל. הציבור בחר בביטן לשבת בכנסת ולדון בשמנו על נושאים מורכבים – והוא פשוט לא עושה זאת. הוא ממקד את עבודתו רק לנושאים אותם הוא מקדם באופן אישי, וכפי שנראה בהמשך, הוא עושה זאת באופן יעיל ביותר.

רוצים לקחת חלק במאבק?

ממוקד מטרה

עכשיו תתרכזו, כי הגענו לעשייה המרכזית של ביטן בכנס הקיץ. מעבר לקידום החוק לצמצום תאגידי המים, שהספיק להעביר בקריאה ראשונה, בחום הכניס לספר החוקים  ארבעה חוקים שיזם (זה הרבה מאוד):

  1. לחייב את הציבור לשלם על משקיפים בקלפי בבחירות המקומיות: בהצעה יש הרבה הגיון, אך כרגיל לכנסת ה- 20, היא מפלה ונותנת את הכסף רק לסיעות מקומיות שיתמודדו בתמיכת מפלגות, לעומת מתמודדים עצמאיים שיאלצו לגרד את הכסף למשקיפים. ההצעה הונחה על שולחן הכנסת ביוני ועברה באמצע יולי (בתוך חודש ושבוע!). בסיקור הצל של ועדת השרים לחקיקה מצאנו כי ביטן הצליח אף לעקוף את ועדת השרים לחקיקה עם ההצעה הזו. עד היום אנחנו לא יודעים כיצד.
  2. הגבלת מעסיקים בהשעיית עובד ממקום העבודה בעקבות חקירה פלילית: ההצעה מגבילה את משך ההשהייה המותרת ל- 45 ימים, כאשר לפני כן לא הייתה קיימת כל מגבלה.
  3. לחייב משרדי ממשלה לפרסם דרכי כתובת אימייל ליצירת קשר: נשמע מוזר שצריך חוק בשביל זה, אבל מעכשיו יחויבו המשרדים לפרסם את הדרך שבה ניתן ליצור איתם קשר – ולא רק בפקס.
  4. החמרת ענישה על ירי בשטח בנוי: ביטן הביא לכנסת את ההצעה הזו כבר בראשית 2016. נראה כי אירועי הירי בכבישים בדרום הם שעודדו את הממשלה לבסוף למזג את הצעתו הפרטית של ביטן עם הצעת חוק ממשלתית ולהכניסה לספר החוקים.

לסיכום: בכנס החורף – הצעת חוק אחת שלבסוף הוקפאה. בכנס הקיץ: ארבעה חוקים בספר החוקים. הבדל עצום.

ובהזדמנות זו נציין גם שינוי בהתנהגותו של ביטן ברשתות החברתיות: לאחר תקופה ממושכת שבה פרסם רק ברכות לחגים, עתה מקפיד ביטן להעלות פוסט או שניים בשבוע על עשייתו ועל הראיונות שנותן לתקשורת.

סוף דבר

בכתבה הקודמת טענו כי ח"כ ביטן משחק על המגרש עם רגל שבורה, ועל כן עליו לפנות את מקומו.

החודשים האחרונים מראים כי ביטן הוא טאלנט בכל הנוגע לקידום חקיקה, אך בתחומים שלא בא לו לעסוק בהם, כמו פיקוח על הממשלה, הוא לוקה בחסר משמעותי (אגב, זו מחלה בה נגועה כל הכנסת, כולל האופוזיציה).

אנחנו לא יודעים בוודאות מתי החליט ביטן לשנות את דרכיו והאם לכתבתנו הקודמת הייתה יד בדבר, אך תגובתו בדיעבד מעל דפי העיתון מצביעה כי אולי עשה גם חשבון נפש. ביטן נשאר – ונשאר בגדול.

*

ביטן, אגב, כמו בכתבה הקודמת – סירב להגיב.

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה