פה חשדתי: סקרים פוליטיים שמעוותים את המציאות

יש משהו שאתם צריכים לדעת על סקרים, ובמיוחד כאלה שמפרסמים פוליטיקאים: במקרים רבים הם נועדו להשפיע על דעת הקהל ולא לשקף אותה. כמה טיפים לזיהוי סקרים בעייתיים

| אסף נתיב |

פוליטיקאים עושים המון סקרים (המון!) ובדרך כלל אנחנו אלה שמשלמים עליהם. את אלה שמראים להם את התמונה האמיתית, הם כנראה ישמרו לעצמם – אבל כשיוצא סקר מוצלח, הם יפרסמו. בתקופה הקרובה אתם תראו הרבה מאוד סקרים –  זה כבר התחיל עם הבחירות לרשויות המקומיות וימשיך עם הפריימריז במפלגות ולאחריהן הבחירות לכנסת, שלפי הערכות שונות יתרגשו עלינו כבר בתחילת 2019.

אז הבאנו כמה סיפורים שמדגימים סקרים בעייתיים – וטיפים איך לזהות אותם.  

נהריה – למה גוף מסחרי מזמין סקר?

בשבוע שעבר פנה אלינו אזרח לאחר שנתקל בכתבה שפורסמה בעיתון "ידיעות הצפון". בכתבה מתואר סקר של מכון סמית, אשר הוזמן בידי "גוף מסחרי בנהריה", ומצביע על ניצחון צפוי של המועמד רונן מרלי בבחירות לראשות נהריה.

זו דוגמא מצוינת לסוג הסקרים שצריך לפקפק בהם. מדוע?

  • איננו יודעים מי עומד מאחורי הסקר. מיהו אותו "גוף מסחרי" אלמוני שהזמין את הסקר, אישר את השאלות וקבע את המתודולוגיה?
  • בכתבה אין תיאור של נתונים בסיסיים שיאפשרו להבין את מידת העמקה והרצינות של הסקר, בדגש על השאלות הספציפיות שנשאלו. זה חשוב ומשפיע באופן ישיר על התשובות. לדוגמא: אם שאלו "האם לדעתך רונן מרלי הוא מועמד מתאים לתפקיד ראש העיר?" התוצאות כנראה יהיו שונות מאשר שאלה המנוסחת כך: "מי מהמועמדים לדעתך הוא המתאים ביותר לתפקיד ראש העיר?
  • נתון בסיסי נוסף שחסר הוא שונות האוכלוסייה במדגם. בנהריה יש שכונות שונות – דתיות וחילוניות, חזקות וחלשות, עם ריכוז עולים חדשים לעומת שכונות ותיקות וכו'. השוני בהצבעה בין הקבוצות הוא גדול ולכן חשוב לדעת האם אוכלוסיית העיר נדגמה באופן מייצג.

פנינו למכון סמית וביקשנו לדעת מי הגורם האלמוני ששילם עבור הסקר: במכון אישרו כי הם אכן ביצעו את הסקר, אבל הוסיפו כי נתוני הסקר שייכים לאותו לקוח פרטי, את פרטיו הם סירבו לחשוף, וציינו כי הם לא אחראים על פרסום תוצאותיו. אז שוחחנו עם מי שפרסם את הכתבה אודות הסקר, אדי גל מידיעות הצפון. גל אומר כי שזכותה של החברה המזמינה לשמור על פרטיותה. לטענתו, גם במערכת הבחירות הקודמת החברה ביצעה סקר מבלי להזדהות.

חברה מסחרית שמזמינה סקר איננה "מקור עיתונאי" – כלומר, לטעמי, אם כבר מפרסמים כתבה בהתבסס על סקר כזה, אז הרי שאין סיבה להסתיר מניין הוא הגיע. פרסום סקר ללא פרטיו הטכניים ובעיקר ללא האינטרסים העומדים מאחוריו היא פשוט מניפולציה של דעת הקהל.

כפר סבא – סקר עם 3,804 הצבעות (בטופס באינטרנט)

המתמודד מטעם מרצ לראשות עיריית כפר סבא, עילאי הרסגור-הנדין, עשה גם הוא שימוש בסקר שאמינותו מוטלת בספק: הרסגור-הננדין הכין גרפיקה יפה ושיתף בדף הפייסבוק תוצאות של סקר שהראה כי הוא מדורג במקום השני מבין המועמדים לתפקיד. מה שהוא שכח לציין היא כי היה מדובר בסקר אינטרנטי פתוח, שנערך על-ידי פורטל מקומי. הבעיות בסקר שכזה הן כמובן רבות: כל אחד יכול להצביע (כולל מי שאינו תושב כפר סבא) ועם ידע טכני מינימלי ניתן להצביע יותר מפעם אחת, לא ידוע הגיל והרקע של המצביעים ועוד ועוד.

"אזרחי ישראל" = יהודים בלבד?

ניתן לעשות מניפולציות רבות בסקרים אם לא מדווחים כראוי על נתונים בסיסיים. חברינו בעין השביעית מדווחים בקביעות על כלי תקשורת שמפרסמים סקרים מבלי לדווח שאלה בוצעו בקרב האוכלוסייה היהודית בלבד. כך לדוגמא קרה בסקר שהתפרסם ב- NRG, שבו שאלו על פרשיית אלאור עזריה: שם דווח כי רק 19% מאזרחי ישראל מתנגדים למתן חנינה לעזריה. מה ששכחו ב- NRG לציין הוא כי מדובר ב- 19% מהמגזר היהודי, המונה רק 80% מהאוכלוסייה הכללית בישראל.

למה כדאי לשים לב בסקרים?
  • שיטת הדגימה – ישנה חשיבות אם ביצעו את הסקר באינטרנט, בטלפון קווי או לחילופין פנים אל פנים. הדבר משפיע על אורך הרוח, הרצינות והתשובות של הנסקרים.
  • גודל המדגם ורמת הייצוג – ישנה חשיבות לגודל המדגם (סקר שבדק 500 אנשים יהיה מדויק מסקר שבחן 150 אנשים) ולעובדה אם הוא מייצג את כל מגוון האוכלוסייה (גברים, נשים, זקנים, צעירים, בעלי השכלה וכו').
  • קראו את השאלות עצמן – סדר השאלות ותוכנן משפיע באופן ישיר על תשובות הנסקרים.
  • מה זו טעות הדגימה? – אם ניקח אקראית קבוצה של 500 תושבים, נקבל ממוצע הצבעה טיפה שונה מכל האוכלוסייה. ההפרש הזה – בין המדגם לאוכלוסייה נקרא "טעות דגימה". להרחבה.

בשורה התחתונה, תבחנו בשבע עיניים סקרים, ובעיקר כאלה שמשותפים בידי הפוליטיקאים עצמם. הקפידו לקרוא את השאלות שנשאלו, להתייחס לגודל המדגם ולשיטת הדגימה. חשוב שתדעו מי שילם על הסקר ומה האמינות של תוצאותיו. אל תתנו לפוליטיקאים שמסתמכים על כך שאתם עסוקים מכדי לבדוק לספר לכם סיפורים.

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה