ראיון עם ישראל אליסף – מהאקטיביסטים המשפיעים בישראל

תכירו את ישראל אליסף. יש להניח שלא שמעתם את שמו עד היום, אך הוא כנראה מהאקטיביסטים הפעילים והאפקטיביים ביותר בארץ וסביר שהוא השפיע באופן ישיר גם על החיים שלכם. לאחר שנפגשנו במסגרת מקצועית, הבנו שיש פה טיפוס מעניין ששווה להביא את סיפורו.

| אסף נתיב |

מי אתה ואיך התחלת את הפעילות החברתית שלך?

אני בן 38, אבא ל- 5. עובד כמפקח צאן ובקר במשרד החקלאות. גדלתי בקרית משה בירושלים והיום אני גר בשכונת הר-נוף בקהילה של הרב פוירשטיין, מהזרם הדתי-לאומי.

הפעילות הציבורית שלי התחילה לפני כעשור כאשר הבת שלי עברה ממעון פרטי למערכת הציבורית (בהתאם לחוק חינוך חובה) – וההוצאות המשפחתיות עמדו לקפוץ בכ- 1200 ש"ח בחודש. המעון הפרטי עבד עד 16:00 ושילמנו עליו 500 ש"ח בחודש, כאשר גן עירוני שפעיל רק עד 14:00 עולה 900 ש"ח לחודש. לכך צריך היה להוסיף צהרון (שמשלים את ההשגחה עד עד 16:00), שעלותו הייתה בין 500 ש"ח (מגזר חרדי) ל- 800 ש"ח (מגזר כללי) נוספים בכל חודש.

ישראל אליסף

הפער הגדול הוביל אותי לצאת למאבק. כתבתי מכתב לשר החינוך דאז, גדעון סער, עם הסבר על הבעיה – אך הוא טען כי האחריות לנושא היא תחת משרד התמ"ת ומשרד האוצר. הבנתי שאני חייב למצוא פתרון בעצמי. הגן שלנו היה הגן הדתי-לאומי היחיד בשכונה שכולה חרדית. הלכתי למתנ"ס ואמרתי להם כי "חייבים לפתוח צהרונים". הם הסכימו איתי, אבל לא השתלם להם כלכלית להתעסק בכל הביורוקרטיה. בשלב זה פניתי לרשת "בית יעקב" החרדית והצלחתי להגיע למנכ"ל – דפקתי על הדלת שלו באמצע ישיבת צוות ואמרתי שאני צריך לבקש ממנו עזרה.

סיפרתי למנכ"ל שאנחנו זקוקים לצהרון שמעניק הנחות ומלמד לפי דרכנו. הוא הסכים לסייע אבל בתנאי אחד – שאני אהיה אחראי לכל ההליכים מול העירייה ולרישום הילדים. מצידי, דרשתי להיות אחראי על מיון ובחירת הגננות. לשמחתי הוא והעירייה הסכימו ובדיעבד כולנו עמדנו בתנאים שסוכמו. זה עבד במשך 6 שנים וחסך ל- 20  משפחות כ- 600,000 ש"ח בסך הכל ( 600 ש"ח למשפחה בחודש). שם הבנתי איזה כוח משמעותי יש להורים.

זה אכן סכום משמעותי מאוד. מה היה הצעד הבא?

התחברתי לוועד ההורים העירוני וניהלתי את תחום הגנים במשך 5 שנים. טיפלתי בעיקר בנושאים הקשורים לגני ילדים, אבל התחלתי להיות מעורב בנושאים נוספים. התחברתי לקואליציה לשיפור התנאים בגנים והשתתפתי בכל המחאות בתחום החינוך – הוספת סייעת שנייה, צפיפות בכיתות, חופשות, קייטנות, צהרונים, תשלומי הורים ועוד.

אחרי הבחירות האחרונות אף אחד לא רצה להיות שר החינוך. התקשרתי בזמנו לנשיא האוניברסיטה העברית פרופ' מנחם בן-ששון וזימנו כנס שהכותרת שלו "מינוי שר מקצועי או פוליטי במשרד החינוך?" – כמו שהיה במקרה של דניאל פרידמן במשרד המשפטים. כמה שבועות אח"כ ארגנו הפגנה תחת הכותרת:  "אין ימין, אין שמאל, כל העם אותו מכלול, העם דורש חינוך איכותי".

מה הכוונה ב"חינוך איכותי"?

איכותי אומר סייעת שנייה בגנים, הקטנת הצפיפות בכיתות, צהרונים התאמת לוח החופשות של הילדים וההורים. כל צמד מילים שאמרתי עכשיו עולה מאות מיליוני שקלים. חשוב לציין שפורום ועדי ההורים היישובים הוא שקידם, זו לא הייתה רק יוזמה אישית שלי.

סייעת שנייה בגנים

אחד ההישגים הגדולים של המחאה החברתית בשנת 2011 – ושל ועדת טרכטנברג שהוקמה בעקבותיה – הוא הרחבת חוק חינוך חובה (חינם) לגיל 3 ומעלה. בעקבות החקיקה עברו מאות אלפי ילדים ממסגרות פרטיות למערכת החינוך הציבורית – וכך נוצר מצב שלגני טרום טרום חובה נכנסו ילדים שחלקם אינם גמולים מחיתולים.  לא לקח זמן רב עד שהבינו שיש צורך להתאים את כח האדם למצב החדש, כי הגננות והסייעות פתאום התעסקו בחלק ניכר מזמנן בהחלפת חיתולים. זה היה מצב לא הגיוני שלא חשבו עליו כאשר חוקקו את החוק. אז הוקמה הקואליציה לשיפור התנאים בגנים שאני הייתי בין מייסדיה. לפני הבחירות הקפדנו להיפגש עם נציגי כל המפלגות (למעט הרשימה המשותפת שהתעלמה מפניותינו).

היו לנו שלוש פגישות משמעותיות. הראשונה הייתה עם פרופ' מנו טרכטנברג בבית קפה לפני הבחירות ב-2015, כשהייתה סבירות שהוא יהיה שר האוצר הבא. הגענו אליו עם מסמך דרישות באורך עשרה עמודים. הוא ביקש שנתעדף, שנגיד מה הכי חשוב לנו כי לא נוכל לקבל הכל. אז זה מה שעשינו – שמנו את הסייעת השנייה כדבר החשוב ביותר.

למה?

בגלל ועדת טרכטנברג כל הילדים בני ה- 3 נכנסו לגנים הציבוריים. זה ילדים קטנים, שחלקם לא גמולים מחיתולים והגננת והסייעת התחילו להתעסק אך ורק בפיפי וקקי ולא בפדגוגיה.לכן צריך להכניס סייעת נוספת.

הפגישה השנייה הייתה עם איילת שקד. בנט לא רצה להיפגש איתנו בכלל. נפגשנו עם איילת בת"א והיא המליצה לנו לא להתעסק בנושא לפני הבחירות. אמרתי לה שאני חושב שהיא טועה – שאם היינו פונים אליה אחרי הבחירות ייתכן והיא לא הייתה נפגשת איתי. ההוכחה היא שבנט לא נפגש איתנו במשך שנתיים (כוועד הורים).

הפגישה השלישית הייתה עם ראש הממשלה כשבוע לפני הבחירות.

רגע, רגע. איך הצלחת להשיג פגישה עם רה"מ? לא כל אחד יכול.

אני מעדיף לא להרחיב על הנושא הזה. עבדתי על זה קשה, אבל העובדה שעמד מאחורי ציבור גדול ופעיל סייעה לי בכך.

הבנתי. מה היה בפגישה?

רה"מ ישב קשוב, שמע והיה כל כך מופתע – הגענו מוכנים מאוד. אמרתי לו "אתה יודע שמאות אלפי ילדים בגילאי 3 רעבים בגללך?". הוא היה בשוק. "זו האשמה חמורה", הוא אמר. הסברתי שהוא אחראי על מסקנות ועדת טרכטנברג ועל רפורמת אופק חדש. סיפרתי שבגלל הרפורמה הגן נגמר בשעה 14:00 במקום בשעה 13:00. עכשיו נוצר מצב שילדים בני 3 מתחילים לאכול צהריים רק בשעה 14:30 אחרי שהם מגיעים לצהרון – וזה בלתי נסבל. זה היה "הבוקס" הראשון בבטן.

אחר כך דיברנו על הסייעת השנייה. הסברנו למה הגננות לא מתעסקות בפדגוגיה והשיחה הסתיימה בכך שנתניהו הבטיח שיטפל בנושא.

ראש הממשלה נתניהו בפגישה עם ישראל אליסף

חודש וחצי לאחר הבחירות פגשתי את איילת שקד בשבעה של הרב לוינגר. שם היא סיפרה לי שיוסיפו סייעת שנייה ושבקרוב זה יתפרסם. קצת אחרי פסח בנט כינס מסיבת עיתונאים, בלי ששיתף אותנו מראש בתכנית ובפרטיה. זו הייתה טעות מצידו – אנחנו אנשי שטח, שמבינים מה קורה בפועל. הקואליציה שלנו כללה את כולם – ההורים, הגננות, המורים, אנשי אקדמיה. ציפינו שלפחות יקשיב לנו, ושלאחר מכן יקבל איזה החלטות שהוא רוצה.

בנט עשה תרגיל לנתניהו. הוא יזם מסיבת עיתונאים עם שר האוצר בלבד, והוציאו את רה"מ מהתמונה, למרות שאנחנו יודעים שהוא איפשר את זה. היו גם טעויות בתכנית המקצועית, יש בתכנית חורים מהותיים (פרוטוקול הדיון). בעיני זה מראה על פזיזות וחוסר יכולת הקשבה שנתקל בה גם בהמשך. למסיבת העיתונאים הגענו למרות שלא הוזמנו. חשוב להגיד – סייעת שנייה זו עלות של מיליארד שקלים (עלות התכנית המשוערת היא 400 מלש"ח בשנה – א"נ, שר אוצר ושר חינוך לא יכולים לדחוף את זה בלי ראש הממשלה.

באילו קמפיינים אתה הכי גאה?

קמפיין "ההפגנה הדיגיטלית"

לפני כשלושה חודשים נחשף בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת נתון מזעזע: רוב ילדי ישראל נחשפים לפורנוגרפיה כבר בגיל 8.  הפרסום יצר הד ציבורי נרחב ועשרות ארגונים שלוקחים חלק בנושא מזוויות שונות חברו יחד לפורום הדיגיטלי. מי שיזם את החיבור היה יוסף שפייזר פעיל חברתי מוכר ונמרץ מירושלים.

צירפו אותי לפורום הדיגטלי במטרה שאסייע בהנעת הקהל למחאה אפקטיבית מול מקבלי ההחלטות. נקודת ההנחה תמיד היא – שיש צורך בגיוס פעילים רבים ככל האפשר.

יצרנו קבוצות וואטסאפ רבות אליהם הוכנסו הורים ומחנכים רבים. לאחר שהגענו למסה קריטית של אלפי פעילים החלטנו להפעיל אותם. סימנו שלושה אפיקי פעולה אפשריים: אפשרות אחת הייתה לחץ על חברי כנסת לקדם חקיקה הקשורה בסינון יעיל באינטרנט כברירת מחדל. אפשרות נוספת היא הוצאה של תכניות חינוך בנושא גלישה בטוחה ומיניות בריאה ודרך הפעולה השלישית היא מול חברות הסלולר וספקיות האינטרנט.

היה חשוב לנו שציבור ההורים יבחר את הדרך, אז העלנו סקר שבו הם היו צריכים לבחור את האופציה הנכונה לדעתם. זו דרך נהדרת לייצר שיתוף ציבור ולחבר את הפעילים לעשייה. 

התוצאה בסקר הייתה חד משמעית – הוחלט לתקוף את חברות הסלולר וספקיות האינטרנט. במשך שישה שבועות נוספים בנינו קמפיין אימיילים מתוחכם ותוך ארבעה ימים שלחנו מעל ל-100,000 מיילים למנכ"לי החברות, לשר התקשורת ולשרת המשפטים.

העזרה המרגשת לרועה הצאן בן ה- 98

ישנו מגדל כבשים שבמסגרת עבודתי במשרד החקלאות אני מחסן את הצאן שלו. שמו זכריה יפת – הוא בן 98 מבית זית, נשוי מגיל 10. הגעתי לבקר אותו ביום שישי אחד והוא היה במיטה. גיליתי שגנבו לו את העדר (כתבה מחדשות 2 בנושא). אמרתי לאשתו שתמסור לו שבאתי לבקר וכי אדאג שעד שבוע הבא יהיה לו עדר חדש.

יצאתי משם ומיד הכנתי רשימת תפוצה של 15 אנשים – כולם חקלאים שאני מחסן את הצאן שלהם ואני יודע שהם אנשים טובים – ושלחתי להם את הסיפור. תוך שעות בודדות קיבלתי הודעות מאנשים מדן ועד אילת – כל אחד נותן משהו – פה 3 ראשים, שם  4 ראשים. עד 11 בלילה החקלאים תרמו לו 80 ראשים.

ואז נפל לי האסימון – כל השנים אני בחינוך. המגדלים שלי סובלים כי אני כל הזמן בטלפון, אבל הם מבינים שאני עושה דברים חשובים. תמיד שאלו למה אני לא עוזר לחקלאים ותמיד עניתי שאני לא רוצה להיכנס לניגודי עניינים. אחרי הסיפור של זכריה הבנתי שאני לא יכול לעמוד מהצד, והחלטתי לעזור גם לחקלאים. לקראת סוף מושב החורף של הכנסת החתמתי עשרות חברי כנסת על בקשה לדיון מהיר בוועדת הפנים של הכנסת על הטרור החקלאי. בתחילת מושב הקיץ היו שני דיונים מהירים – חשוב להגיד שאני לא היחיד שגרם לדיונים האלה – אבל לחצתי על זה. המערכת הממשלתית התחילה לטפל – עשו ועדה של מנכ"לים, תקציבים הועברו. עוד לא הכל טוב, אבל לפחות זה בטיפול.

ישראל וזכריה. קרדיט: חברת החדשות

איך התחיל המאבק בנושא האלרגיות?

נפתלי בנט קיבל החלטה לפני מספר חודשים, יחד עם שר הבריאות, שלא צריך סייעות רפואיות במוסדות החינוך. ישנם כמה אלפי ילדים עם סכנה בריאותית והפתרון היה להצמיד להם סייעת רפואית שתשגיח עליהם. ההורים של הילדים האלרגיים עתרו לבג"צ לאחר שסירבו לקבל את הילדים שלהם לצהרונים וזאת כי החל מהשעה 14:00 לא הייתה סייעת רפואית – והצהרונים חששו לקחת אחריות. בג"צ אמר למפעילי הצהרונים שהם חייבים לקבל את הילדים, אך ההורים נדרשו לחתום שבריאות הילד באחריותם. הצעד הבא שעשה משרד החינוך היה לפרסם שהאחריות על הילדים האלרגיים בכל שעות היום עוברת להורים, ושהם מבטלים את הסייעת הרפואית.

שם התחיל מאבק גדול. למרות שאין לי ילד אלרגי ואני לא מומחה לתחום הסכמתי להיכנס לזה. ידענו שתוך שבועיים יתקיים דיון בוועדה לזכויות הילד. פתחתי 10 קבוצות וואטסאפ ואמרתי לחבר'ה שפנו אליי שצריך למלא את הקבוצות בסייעות שבקרוב יפוטרו ובהורים לילדים אלרגיים. ביקשתי שיחכו ואסביר להם מה נעשה יומיים לפני הדיון. 48 שעות לפני הדיון שלחתי להם סרטון שמסביר מה זה קמפיין מיילים – איך זה משפיע וכמה זה עוצמתי.

בערב לפני הדיון העלנו את הקמפיין. שלחנו וידיאו עם תמונות של ילדים שחטפו התקף אלרגי עם טקסט קצר שמסביר את הבעיה ועם מסר ברור לחברי הכנסת: לא ניתן לכם להפקיר את הילדים האלרגיים ולפטר את הסייעות. משעה 20:00 עד 08:00 נשלחו מעל ל- 30,000 מייליםלדיון עצמו הגיעו המון חברי כנסת. התקיפו אותם כל הלילה, הם באו עם דרישות והשיח הפך לקיצוני. נוצר גל של שיח תקשורתי – חברי הכנסת ייצרו המון כותרות. אמא בוכה שאומרת שהילד שלה עומד למות בגלל בנט – זה מביא תקשורת.

מתוך קמפיין המיילים

חברתי לעמותת יה"ל, שארגנו הפגנות במשך חודש ליד הבית של נפתלי בנט, ועזרתי להם לקדם את זה בקבוצות פייסבוק ווואטסאפ. בשבת החמישית כנראה שלבנט נמאס, ולמרות שההפגנה הייתה מאושרת, הודיעו לנו מהמשטרה שהאישור מבוטל. עצרו שם סבתא שהגיעה להפגנה והפרידו לה את הנכדות מהידיים – והכל מצולם.

החלטתי לשנות גישה. חשבתי שאם בנט לא רוצה הפגנה ליד הבית, נעשה לו הפגנה במגרש הפרטי שלו – במחנה הדתי-לאומי. הרי אני מהמחנה שלו, הדתי לאומי, אבל רחוק ממנו שמיים וארץ. החלטנו לעשות לו קמפיין מיילים, אבל לא רק מולו – אלא לערב גם רבנים, מתפקדים וחברי הכנסת של הבית היהודי. "בנט פחדן – מסתגר בבית ודואג שיעצרו סבתות ואמהות. מנוחת משפחתך ושכניך לא יותר חשובה מחיי ילדינו. חשבתם שתהיו 18 מנדטים וסיימתם עם 8, בכנסת הבאה תהיו 4". את המייל הזה שלחנו למתפקדי הבית היהודי, לבכירי הציונות הדתית, לחברי הכנסת וכמובן לבנט. הם קיבלו אלפי מיילים.

השלב הבא היה פגישה עם חבר ועידת חוקת המפד"ל. הוא גם היה הגורם הכלכלי שהריץ את יונתן ברנסקי (המועמד שרץ מול בנט לראשות הבית היהודי). סיפרתי לו את ההתרחשויות, ואמרתי לו שבנט פוגע בבית היהודי. תוך יומיים לשכת בנט קבעה פגישה עם כל ההורים הפעילים בנושא ושתי העמותות המובילות – אך כמובן שלא הזמין אותי. נציגי העוזרים הסבירו את הקושי והודיעו שהוא לא יכול להחזיר תשובה בנוגע להחלטתו, אלא רק לאחר התייעצות עם המנכ"ל ואנשי המקצוע ותוך יומיים ישיב תשובה.

למחרת יצאה הודעה לעיתונות ממשרד החינוך על השארת הסייעות הרפואיות בגנים בשנה הקרובה והקמת צוותי דיון משותפים עם אנשי המקצוע וההורים. מבחינתי – ניצחון גדול. היו המון שפעלו, אבל אני רואה קשר ישיר בין השותפות שלי לתוצאה.

המתודולוגיה של אקטיביזם

איך אתה בוחר את הנושאים בהם אתה מתערב?

מגיעים אליי הרבה נושאים. בגדול – אני פועל בתחום החינוך. אם ידברו איתי על מאבק אסדות הגז או הדגים בים – כנראה שלא אפעל בתחום. שני דברים מנחים אותי – חיבור בין מגזרים והגיל הרך. הכל צריך להתנקז לשם. המדד הכי חשוב מבחינתי הוא עד כמה המאבק כללי – לא אעסוק בדברים נישתיים. לדוגמא, אם מישהו יבקש שאוביל מאבק בתחום תשלומי הורים במגזר הדתי-לאומי – אמנע מלעשות זאת. אבל אם המאבק יהיה על תשלומי הורים בכל הארץ – אעשה זאת בשמחה.

כמו כן, לא אתחיל מאבק שאני חושב שהוא חסר סיכוי. קודם כל אעריך אם יש סיכוי להשפיע ולהוביל לשינוי.

איך אתה מתכנן קמפיין?

השלב ראשון – קריאייטיב. אני כותב טקסט קצר (פסקה) שמסבירה את הבעיה. טקסט שיוכל לסחוף אנשים שהם חדורי מטרה, אבל גם אנשים על הגבול. גם כותרת למאבק זה חשוב. וכמובן – סרטון. החוכמה היא להגדיל את המעגל הראשון של הפעילים שמוכנים לעשות מעשה ושיש לך תקשורת ישירה איתם (במייל/וואסאטפ). יחד אתם יכולים לתת אגרוף חזק. האגרוף יכול להיות קמפיין מיילים / סמסים / תמונות.

בשלב השני אני ממפה את קהל היעד. אני מתחיל לחפש את כל הארגונים והעמותות שיכולים להתעניין בקמפיין. לאחר מכן אנחנו ממלאים קבוצות וואטסאפ ומנסים לטוות רשת של מאות ואלפי אנשים. כשיש לנו רשת קיימת – אנחנו עושים קמפיין ממוקד, לאור אירוע ספציפי. זה יוצר עניין של נבחרי ציבור וגם של התקשורת.

הקמתי עמותה בשם "העמותה הישראלית לאקטיבזם חברתי". העמותה היא בית לעשייה החברתית האישית שלי וגם בית והשראה לאנשים אחרים, לאקטיביסטים אחרים. אני מסייע לאקטיביסטים שרוצים ללמוד מה הדרך הנכונה ליצור אפקט משמעותי.

ניהלת קמפיינים אישיים?

דודה שלי נפטרה לפני שנתיים וקצת. סבא שלי חיפש פרויקט הנצחה מיוחד. היא הייתה אישה ערירית, חולה אבל מאוד מחוברת לעם ישראל, לארץ ישראל, לטבע. ראיתי מנהג יפה בחלק מבתי הכנסת, בעיקר בעדות ספרד, שחשבתי שיכול להתחבר להנצחה שלה: הילדים בבית כנסת אומרים את התפילה לשלום המדינה ולשלום חיילי צה"ל כשפותחים את ארון הקודש. אמרתי לעצמי "הנה רעיון מצוין!". במקום להדפיס את התפילות האלה על דף רגיל, ביקשתי ממעצב גרפי לעצב מצד אחד את תפילת שלום המדינה ומצד השני את התפילה לשלום החיילים – עם תמונות מוחשיות של הכותל, חיילים ונופי ארץ ישראל. הרעיון הוא שהילדים שיסתכלו על זה בתנועות נוער ובבתי הכנסת – וזה ייכנס להם לנשמה. שזה לא יהיה רק טקסט, אלא שזה ייכנס לדמיון.

פרויקט נוסף שאני מקדם בימים אלה באופן אישי קשור לשיר של מפקד הלח"י יאיר שטרן – "הרי את מקודשת לי מולדת" (מילות השיר). שיר חילוני, של אדם חילוני שמחובר להוויה של ארץ ישראל. איך שאני מדבר על השיר הזה, יש לי צמרמורת מהצוואר עד למטה. בצבא עשיתי ציור קיר ענק וכתבתי את מילות השיר ואפילו בחתונה שלי שרו לי את השיר הזה. היה לי חלום להפוך את השיר הזה במנגינה של מטאליקה, של רוק כבד. לפני שבועיים, יומיים לפני ט' באב, אני מתקשר לרב יואב מלכא שהוא מלחין בחסד עליון. הוא מטאליסט בנשמה שלו – חוזר בתשובה מקיבוץ כנרת. איך שיצא ט' באב – ישב להלחין. יומיים אחרי זה הוא כבר שלח לי סקיצה ואמר לי "תשב כשאתה שומע, זה חזק". לא שמעתי בקולו. שמתי את הטלפון באוזן, ברמקול והסתובבתי בלובי של המשרד. לא שמתי לב מה קורה. במשך שלוש דקות אני בוכה את נשמתי, אפילו לא שמתי לב איפה אני. כל כך התרגשתי. שלחתי לו "וואו, לא יכולתי לבקש משהו יותר טוב מזה" עם דמעות.

ציור קיר מתקופת הצבא של אליסף

נושא נוסף שמעניין אותי אישית הוא הכנסתו של תהליך גידול צמחים במים (הידרופוניקה) לכל גן בארץ – פשוט כי זה מקצר את תהליך הגידול. במקום שילדים ישתלו עגבנייה ויראו תוצאה אחרי שנה, באמצעות הידרופוניקה כבר תוך חודש הם יכולים לעשות סלט. אני רוצה לסייע לעשות מימון המונים לכל מי שרוצה ולספק להם את המערכות.

איך אתה מצליח להגיע לתקשורת מיינסטרים?

ההתחלה של עבודה עם התקשורת היא בלמידה של התחום: אני ממליץ מאוד לכל אקטיביסט ללמוד תקשורת באופן כללי או לפחות את הקורס הבסיסי של האוניברסיטה הפתוחה "מבוא לתקשורת המונים". קורס מצוין שנותן צוהר לעולם התקשורת, להבנת מתודות, איך התקשורת עובדת ובעיקר איך אייטם נבנה. מה בעצם מניע תקשורת לעשות אייטם.

מה מניע את התקשורת בעשיית אייטם?

הדבר שהכי מניע תקשורת: שליליות. ככל שהנושא הוא שלילי, הוא יותר סקסי לתקשורת. הדבר השני: המוניות. ככל שזה נוגע ומשפיע על יותר אנשים, הוא ייכנס יותר. הדבר השלישי: רגש. שייגע לאנשים בלב. כאשר אני רוצה להכניס אייטם ומנגיש את זה לכתב על פי הכללים הללו – זה עובד לעיתים קרובות.

כללי "עשה ואל תעשה" בקמפיינים חברתיים

עשה:

  • אקטיביזם חברתי פועל על שותפויות. תמיד תחפש שותפים.
  • כשעובדים עם מתנדבים – חייבים לדעת להקשיב, ולא להחליט לבד. למדתי את זה בדרך הקשה.
  • בחרו מטרה ריאלית וממוקדת.
  • תמיד שאלו שתי שאלות: מי בעל האינטרס ומי בעל הכסף. ככה תדעו איפה ללחוץ.

אל תעשה:

  • אל תגיד דברים שאתה לא יכול לעמוד בהם.
  • אל תרד לרמות נמוכות – ביקורת זה לגיטימי, אל תזלזלו ואל תרדו לשפה זולה, כי יתעלמו ממך.
  • הכי חשוב – אל תפגע באמון השותפים שלך. ההון האנושי הוא הכי חשוב באקטיביזם.

ספר על הכישלון הכי גדול שלך

לא הצלחנו להעביר את האחריות על ילדים מגיל לידה עד 3 למשרד החינוך. האחריות עברה בסוף מאבק ארוך (לפני כשנתיים) ממשרד הכלכלה למשרד הרווחה. לפני כארבע שנים הייתי שותף להקמת הקואליציה לחינוך מלידה – דהיינו העברת האחריות על ילדים מגיל 0 (לידה) עד גיל 3 לידי משרד החינוך. רצינו לנקז את כל תחום החינוך למשרד אחד וכך ליצור רצף חינוכי הוליסטי תוך הסדרה של כל מוסדות הלימוד. לצערי, נכשלנו וראש הממשלה החליט שהאחריות תעבור לידי משרד הרווחה.

המלצות תרבותיות

  • ספר: כריש / מישקה בן דוד. מדבר על צוללת גרעינית של המכה השנייה של מדינת ישראל. מלחיץ ומרתק.
  • שיר: הרי את מקדושת / יאיר שטרן.
  • חג אהוב: חנוכה. חג משפחתי, אפשר לעשות דברים ויש זמן מסוים שכל המשפחה יחד.
  • תפילה אהובה: כל נדרי. כולי צמרמורות. זכרונות ילדות, מנגינה מיוחדת, ישיבת מרכז הרב. קדושה גדולה. בתפילה הזו מתירים להתפלל עם העבריינים – כולם באותה השורה, וזה נוסחה למשהו מרגש.

לדף הפייסבוק ולעמוד הדרוב של ישראל אליסף.

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה