איך למנוע ראשי ממשלה מושחתים?

הציבור בישראל מתעורר שוב למציאות בה ראש ממשלה חשוד בפלילים. מדכא. מזוויע. אבל לא מפתיע. אז הפעם ב"פינת הטרחנות" (מה שכולכם מרגישים שלא בסדר – ובאמת כך אבל ממשיכים כאילו אין דין וחשבון ולכן אחפור עד שישתנו): חוקי שקיפות.

אבל רגע, למה לטרוח על זה? הרי לפינה כזו לא יהיו לייקים. איבדתי כבר 90% מכם כי זה לא פרסונלי. אבל זה הרבה יותר חשוב מלדרוש דין וחשבון ממושחת זה או אחר. זה דין וחשבון מהשיטה. וזה קריטי כי המערכת השלטונית שלנו כיום מעודדת שחיתות. חוסר שקיפות בתיבול תמריצים גרועים מעודדים את אנשי הציבור שלנו לא לשרת את הציבור.

אז הנה אני מטרחן אחת ולתמיד על שורת חוקים שיכלו לא רק לשנות את התפאורה והשחקנים, אלא את ההצגה כולה והסוף העצוב הרפטטיבי:

חייבים לקצר את הפגרות (הידעתם שהכנסת עכשיו בחופש 3 חודשים?) ולתת כלים לח"כים לפיקוח אמיתי על הממשלה למשל דרך חיזוק מרכז המחקר והמידע (כשח"כ מבקש היום ללמוד על נושא ממקור אובייקטיבי זה לוקח אינסוף זמן +2). יש לפרסם הסכמי קיזוז מהמליאה ולאכוף מענה על שאילתות לשרים. לפרסם מסמכים שלוביסטים ואנשי עסקים מעבירים לממשלה ולכנסת.

לקבוע שיומני נבחרי הציבור והפקידים הבכירים יהיו שקופים. במקרה של רצון להשחיר פגישה מטעמי פרטיות/רגישות- יפסוק בנושא שופט בדימוס. שקיפות מלאה בנכסים, מניות, זיקות לתאגידים, חובות ושאר אינטרסים כלכליים של נבחרי הציבור (זה קיים חלקית, אך אלו מוטמנים בכספת ולכן היחיד שמרוויח מכך זה מי שמכר למדינה את הכספת). אותו דבר לגבי שיחות טלפון עם אנשי עסקים ונציגיהם. כך גם לגבי שקיפות בהפרש הצהרות ההון (אין לנו רצון לחטט בעו"ש שלכם) מדי שנה ובחינה שנתית שלהן בנציבות שתקום למלחמה בשחיתות. איסור על מתן הלוואות פרטיות לנבחרים (ככה מכבסים שוחד).

פרסום פרוטוקולים ותיעודי הצבעות מכל הפורומים הלא ביטחוניים (יש משהו רגיש? השופט בדימוס בנציבות יאשר את ההשחרה, במקום צנזור אוטומתי שקיים היום והתייחסות אלינו כדבילים).

תקציב? הכל (מלבד ביטחוני) – שקוף. אין שום תירוץ בעולם להסתיר לאן הולכים כספי המסים שלנו. כל ההוצאות כולן צריכות להיות פומביות. מובכים ולא רוצים שנגלה על מה הוצאתם? תוציאו מהכיס שלכם. פשוט.
לאפשר לביה"מ להטיל סנקציות אישיות כשמסרבים לחשוף מידע שלא בצדק. עצמאות מלאה לממונים על חופש המידע, ולמבקרי הרשויות המקומיות. רישום מאעכרים במאגר פומבי ועונש מאסר למי שישדל ללא היתר. פרסום רשימת הלקוחות של כל יועץ פרטי שעובד במקביל עם המדינה (כמו עו"ד שמרון). לא רוצה לפרסם? אל תעבוד במרכז העצבים השלטוני. קביעת סטנדרט לצינון נרחב לפני שרגולטור עובר לתחום עליו פיקח. גם בתקשורת: כינון שקיפות מלאה בתוכן שיווקי, ותוכן ממומן לצד שקיפות בעסקים ואינטרסים נוספים של המו"לים.
*
תבינו, כמעט כל פרשייה שאנו רואים – יכולה הייתה להימנע. כאדם שמכיר את המערכת, העובדה שכמעט כל מה שציינתי למעלה כבר הוצע כחוק – וטורפד – מעציב אותי יותר מכל דבר אחר.

לקוות שראש הממשלה הבא יהיה נקי מבלי לשנות את הכללים -זו בדיחה. אין לאף נבחר ציבור כיום – מלבד לצדיק גמור – תמריץ לעבוד בשבילנו. כן יש לו אינטרס להתפרסם בתקשורת, לסייע לחברי מרכז, להגן על ראש המפלגה, להירתם למען לוביסטים וטייקונים בשביל הג'וב ביום שאחרי, לעשות לביתו איפה שהכללים רופפים, לעזור לתורמים ועוד ועוד.

ואנחנו? במקום האחרון בסדר העדיפויות. הרי הציבור, בחלקו הלא קטן, גם ככה יצביע מהבטן, לפי החינוך וסטטוסים שהנבחרים כתבו בפייסבוק. אז למה שישרת ואותנו? בגלל זה חייבים לשנות את הכללים. לקוות שמשהו ישתנה רק כי טופלה עוד פרשה- זה יותר תמים מלחשוב שג'ון סנואו לא ימות שוב.

אסביר: בכביש מסוכן ועתיר מהמורות – לא יעזור להוריד נהג גרוע מהכביש. עד שלא נתקן הכביש- כל נהג עלול להתהפך.

לכן יש להכריז עכשיו, ממש עכשיו וחרף הפגרה (עוד שחיתות ממוסדת) על מצב חירום ולהקים נציבות למניעת שחיתויות.
ברור שהשקיפות לא תיצור גן עדן, שחייבים במקביל לקבע נורמות אנטי שחיתות, ושזו רק ההתחלה. מי שישאף לבזוז את הקופה הציבורית- עדיין עלול להצליח. אבל זו התחלה.

חשוב לי להדגיש: שקיפות היא כלי, לא מטרה. כלי שמסייע לנבחרי הציבור (כן, לנבחרי הציבור) להתחבר לציבור הרחב ולשרתו. זה פשוט: בזכות השקיפות, נבחרים יידעו שמסתכלים על פעילותם ולכן יפעלו נקי יותר. הם ידללו פעילויות, פגישות ומהלכים שהם מתביישים בהם. שלא לדבר על מעשים פליליים וניגודי העניינים שמסאבים את הליך קבלת ההחלטות ויעופו מהחלון.

לכן זה אינטרס של הליכוד ושל העבודה. של הבית היהודי ושל מרצ. של כל מי שחולם על מדינה של אזרחיה. של כל מי שיש לו ילדים/אחיינים/סתם רוצה לחיות סבבה.

וזה אפשרי. מה שהיה בגדר חלום – בשנתיים האחרונות מתממש למציאות, ואך ורק בזכותכם. זה בחיים לא יגיע מהנבחרים עצמם. וזה לא אשמתם – אתם הייתם מגבילים את עצמכם? סביר להניח שלא. בגלל זה אנחנו חייבים להגביר את הלחץ.

עובדה: בעקבות הפעילות 3 שרים פרסמו הצבעותיהם. חמישית מהנבחרים פרסמו יומן. יותר מחצי – את מצבת נכסיהם. עבר חוק להגברת שקיפות הלוביסטים וקביעת צינון ליועצים פרלמנטאריים. הצלחנו להשקיף את אתר "המעטפה" הסודי לקבלת החלטות ממשלתיות.
בדרך לקביעת נורמות בדפי הפייסבוק של הנבחרים. זה תמיד נראה בלתי אפשרי- עד שזה אפשרי. במיוחד אם מטרחנים על זה.

הצטרפו אלינו.

#טרחנות_לשבת

**

עוד הצעות קונקרטיות שכתבתי (תומר – תוספת מאפריל 2018):

  • אפס מעורבות של הכנסת והממשלה בהליכי מינוי מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי לכנסת. רק ועדה ציבורית לא תלויה שמונתה על ידי הקואליציה והאופוזיציה יחד בקולות שווים.
  • ראש הממשלה יכהן לכל היותר 2 קדנציות מלאות
  • שכר נבחרי הציבור יהיה פי 5 מהשכר החציוני במשק – וצמוד אליו. מדרגת מס כבדה חדשה תחול בשירות הציבורי על כל מי שמשתכר יותר מראש הממשלה (שישתכר פי 10 מהשכר החציוני). כל מי שמשתכר יותר ממנו ישלם על הרווחים האלו מס נוסף (נראה אותם בורחים לעבודה אחרת).
  • שקיפות מלאה ברשויות המקומיות: רשימת ההתקשרויות (הקניות) יעלו מדי רבעון לאתר העיריה בקובץ קריא מכונה. צילומי וידאו של ישיבות המועצה יועלו במלואן לרשת לרבות ההצבעות.
  • מבקר הרשות, הגזבר והיועמ"ש המקומי – יהיו כפופים למשרד הפנים (ולא לעיריה). למבקר תהיה אפשרות להטיל סנקציות של חיוב אישי על חברי המועצה ובכיריה. הכל יפורסם בדוח שמככב בסעיף הבא.
  • כל אזרח יקבל לדוא״ל דוח שנתי שמראה לאן הלך כל שקל בתקציב המדינה ובתקציב הרשות בה התגורר + נימוקים להוצאות. יישלחו לאורך השנה גם דוח מבקר העיריה על הבטחות בחירות ויישומן + סנקציות שהוטלו +  דין וחשבון על תיקון ליקויים מהדוחות הקודמים.
  • שינוי מנגנון השכר הניהולי בחברות הממשלתיות: לא גודל, אלא הצלחה. בחברה כושלת (כמו חברת חשמל) יחול שכר נמוך. ובמערכות מצליחות: שכר גבוה. נקודה. היום השוני בתגמול למנהלים הוא לפי גודל החברה.
  • עובדים לא יעילים שלא ניתן לפטרם – יזכו להכשרה מחודשת ויועברו לתפקידי פיקוח בגופים השונים (חסרים מאות תקנים) – במס הכנסה, משרד הכלכלה וכו׳. שמה דווקא כן להעניק שכר עידוד שייגזר אך ורק לפי הביצועים.
  • חושף שחיתות: לא רק הגנה מפיטורים. חושף שחיתות יוכל לקבל גם מתנה ישירה לחשבון הבנק שלו: 10% מהכספים שהציל: בית משפט יפסוק את גובה הפיצויים המדויק לפי מסמכים והוכחות. ההגיון: תמריץ כלכלי למהלך כה מטורף שבדרך כלל יסתכם באיבוד משרתך אך יסייע לציבור הרחב חסר הפרצוף.
  • משרד האוצר יקדם מבחני תמיכה (דרכים להעברת כספים לגופים לא ממשלתיים) גם לכלבי שמירה – לרבות כלי התקשורת. יבוטלו כל המודעות הממשלתיות בעיתונים. הם יפורסמו ברשת במקום ייעודי עם חיפוש יעיל. התקציב שיתפנה – 20 מיליון שקל – יעבור לעיתונים לפי קריטריונים קשיחים: רק עיתון שבעליו לא מחזיק החזקות נוספות (כלומר ללא אינטרסים נוספים, צולבים), ושמסכים להיות כפוף לחוק חופש המידע (לא הכתבים – המו״ל). הכספים יחולקו לפי תפוצה: בתקציב יתחלקו שווה בשווה 7 הגדולים בכל מדיום. הרשויות המקומיות יתמכו במקומונים באותה צורה – ללא התערבות פוליטית, רק קריטריונים קשיחים אלו. זה אינטרס ציבורי מהדרגה הראשונה שכלבי השמירה יתפקדו.
  • כל מאגר מידע ממשלתי יעלה לרשת – אלא אם היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים החליטה שהוא מוביל לפגיעה בפרטיות/בביטחון (במקום המצב ההפוך, ששום דבר לא עולה אלא אם מחליטים אחרת).

ראש הממשלה יוריד מיד את ההנחיות הבאות לשרים ולרגולטורים:

  • שרים שלא יפורסמו לו״ז של השבוע בדיעבד – יפוטרו. הם עובדי ציבור כזכור.
  • יום חודשי בלו״ז השרים יוקדש לפגישות עם אנשי עמותות, אקדמיה, ופעילים חברתיים. כל אלו ישלחו חומרים מבעוד מועד- כך שהיועצים יוכלו להכין תשובות מקצועיות. השר יוכל במהלך הפגישות להידרש להחלטות בו במקום. ראש הממשלה- לפחות פעם בחצי שנה (זה לא הזוי שהוא לא נפגש מעולם עם אקטיביסט?)
  • הממונה על ההגבלים יחויב להציג מדי שנה המלצות לפירוק המונופולים הגדולים ביותר . לא סתם יקר פה. יש חונטות שצריך להילחם בהן. לפחות בשנים הראשונות זו צריכה להיתפס כמלחמה. אותו דבר עם הממונה על הביטוח ושאר הרגולטורים- לחייבם להציע החלטות דרמטיות (אובמה חייב את משרדי הממשלה להנגיש מייד עם היבחרו שלושה מאגרים לציבור- זה חולל שינוי מחשבתי).
  • פרסום רשימת כל המבקרים במשכן הכנסת. יפורסם ביום ראשון ויכלול את המבקרים מהשבוע שהסתיים. מקור ההשראה.

ונקנח בכך שראש הממשלה יחוייב בויפסנה בת שבוע. שייזכר למה בכלל נכנס לפוליטיקה ולעבר, לפני שנהיה פוליטיקאי שבוי.

1 תגובה

Trackbacks & Pingbacks

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה