לאן הולכים תשלומי ההורים ברשת החינוך נעם-צביה?

הורים לילדים בתיכון? הכתבה הזו בשבילכם, כי מסתבר שהיעדר השקיפות בבתי הספר פוגעת לכם בכיס. במיוחד אם אתם מהמגזר הדתי-לאומי. מניתוח של רשת אחת עולה כי בתי ספר גובים מהורים אלפי שקלים – מבלי לתת דבר ובניגוד לחוק. בכתבה זו נסביר איך השיטה עובדת כדי שתוכלו לדווח לנו אם בבתי הספר שלכם עלול לקרות אותו דבר.

נושא תשלומי הורים כאוב וגם קצת מסובך. אבל במקרה של רשת נעם-צביה-מרחביה יש מחדל של ממש. לפני שנצלול ונתעמק בנעם-צביה, נתחיל ברקע הכרחי. זה חשוב לכל הורה בישראל.

תשלומי הורים

כל הורה בישראל נדרש לשלם סכום מסוים לטובת פעילויות חינוך שנערכות מחוץ לבתי הספר. קיימים שלושה סוגי תשלומי הורים במסגרת החינוך הדתי-לאומי:

  1. תשלומי ביטוח חובה – 49 שקלים בשנה.
  2. תשלומי רשות המאושרים על ידי הכנסת כל שנה מחדש. תשלומים אלה כוללים טיולים, סל תרבות, מסיבות סוף שנה, רכישת שירותים בצורה מרוכזת, השאלת ספרים ותכנית לימודים נוספת (תל"ן) של עד 5 שעות שבועיות מעבר לשעות התקן המוקנות על ידי משרד החינוך.
  3. תשלומים תורניים ייחודיים – תוספת גביה לפעילויות העשרה למגמות שונות, גביה עבור מגמה שלישית (משרד החינוך מממן שתי מגמות), גביה עבור עשר שעות תל"ן נוספות והפעלת בית ספר בשעות אחר הצהריים.

גבייה יתר במוסדות רשת צביה

בישיבות ואולפנות נהוג לגבות את מרבית התשלומים האפשריים. בחטיבות הביניים הסכום עשוי להגיע לכ-3,780 שקלים בשנה ובתיכון לאלפי שקלים נוספים. ארגון הורים התנדבותי בשם תשלומים0 מספק להורים שירות של ניתוח החזר התשלומים – מול מערכת השעות. בפועל, הם בודקים האם בתי הספר סיפקו את השעות הנוספות בגינן הם גבו כספים מההורים.

רשת צביה מחזיקה ב-20 אולפנות ו-10 ישיבות. בבחינה של שבע מהמוסדות הללו נמצא כי אף אולפנה או ישיבה לא גבתה כספים בצורה תקנית. יתרה מכך, על פי חוקי משרד החינוך המוסד החינוכי מחויב למסור דו"ח כספי להורים. מבלי הדו"ח – אסור לגבות תשלומים עבור שנה הבאה. רשת נעם-צביה כלל לא הגישה דו"ח כספי – אך הדבר לא הפריע להם לגבות כספים מההורים.

ואם זה לא מספיק, על פי חוזר מנכ"ל של משרד החינוך, אסור לבית ספר לגבות תשלומי הורים מבלי להחזיק בחשבונות בנק נפרדים. רשת נעם-צביה לא מחזיקה בחשבונות בנק נפרדים.

דוגמאות:

על פי הדו"חות של "תשלומים", רשת נעם-צביה גבתה במקרים מסוימים אלפי שקלים מההורים מבלי לתת להם תמורה. כך במקרה של אולפנת צביה בעפולה, הורים לתלמידי כיתת י' 1 שילמו 1,725 שקלים לתלמיד. מה הם קיבלו? כלום.

בישיבת צביה במעלה אדומים, נמצא ש-30%-33% מתשלומי ההורים לא מומשו – דהיינו גבו בעבור כל תלמיד 2,177 שקלים ללא אספקת השירותים להם התחייבו.

דוגמה נוספת ניתן לראות באולפנת צביה רבבה. הורי תלמידות כיתה י' 3 שילמו 1,545 שקלים מבלי לקבל תמורה. הורי תלמידות כיתה י"א באולפנה שילמו 2,865 שקלים – כ-51% מהסכום הכללי ששילמו – מבלי לקבל כלום. לאן הלך הכסף בכל המקרים הללו? לא ברור.

על אף בקשות חוזרות ונשנות של הורים לתלמידים במוסדות הרשת, לא סופקו המסמכים הדרושים על פי חוק. יתרה מכך – רפרנט תשלומי הורים במשרד החינוך קבע שאכן הייתה גביית יתר על ידי הרשת במקרה של אולפנת צביה רבבה. נקבע שעליה להחזיר כספים להורים, אך הדבר טרם בוצע.

  • הורים לילדים בתיכון? בקשו מהמנהל/ת את הדו"ח הכספי! לא מוכנים לתת לכם אותו? פנו אלינו.

תגובת משרד החינוך: משרד החינוך מוביל מדיניות ברורה, לפיה אין לגבות תשלומי הורים מעבר לסכומים אשר נקבעו על ידי וועדת החינוך של הכנסת, ולצד זה להבטיח שהתקציבים המיועדים לשעות לימוד יגיעו אל התלמיד. לשם מימושה של מדיניות זו, החל המשרד בשורה של בקרות בבתי הספר. הבקרות נועדו להבטיח שתלמידי מערכת החינוך לא ישלמו מעבר לסכומים שנקבעו על ידי ועדת החינוך של הכנסת , ולצד זאת, יקבלו את שעות הלימוד המגיעות להם.

במילים אחרות: משרד החינוך מסרב להתייחס למקרה.

תגובת רשת החינוך 'נעם-צביה': הרשת פועלת בשיתוף ובהתאם להוראות משרד החינוך במלואם. אנו מברכים את הרצון הטוב של מערכת "שקוף" לפעול לתיקון חברתי, אך במקרה הנ"ל נדמה שחל טעות במידע השגוי שהגיע לידם. רשת החינוך 'נעם-צביה' המפוקחת על ידי משרד החינוך תפעל להיות המובילה בחינוך התורני ציוני בקרב המגזר הדתי לאומי".

זרקור: הבחירות במועצה אזורית מטה יהודה

לקראת הבחירות ברשויות המקומיות, נעלה מדי פעם סקירה קצרה של מקומות בהם לפחות מועמד אחד חשוד בשחיתות. נתמקד ברשויות שהסיקור בהן לא זוכה לתהודה ציבורית רבה. המשך קריאה…

בחרו את העמותות שנבדוק לעומק!

באופן תקדימי, קיבלנו ממשרד המשפטים לבקשתנו את רשימת כל העמותות והחברות לתועלת הציבור (חל"צ) שעברו תהליך של "ביקורת עומק" בידי המשרד. בשנים 2017-2018 לבדן מדובר ב- 177 ארגונים (כל הכבוד לרשם העמותות על המאמצים המושקעים בתחום!). תוכלו לראות את הרשימה המלאה פה. המשך קריאה…

דו"ח המבקר בגובה העיניים: מערך המזון בשירות בתי הסוהר

ממשיכים לפענח עבורכם את דו”ח מבקר המדינה ■ מעת לעת נצלול אל פרק בדו”חות המבקר, נביא לכם ממנו חלקים חשובים ומעצבנים במיוחד – והכל, בשפת בני אדם ■ והפעם: מערך המזון בשירות בתי הסוהר! המשך קריאה…

חשבו פעמיים לפני שתצביעו לראשי הערים ברשימה זו

מועד הבחירות המקומיות מתקרב וזה הזמן הטוב ביותר לבחור מנהיגים ישרים. כדי להקל על העבודה, ריכזנו עבורכם מועמדים שהסתבכו בפרשות בעלות דרגות חומרה משתנות.  סייעו לנו להנגיש את מה שידוע לגביהם, והעבירו את הפוסטרים בקבוצות הוואטספ המקומיות.

ברשימה: מוטי מלכה, משה דדון, איתמר שמעוני, חיים צורי, איציק רוכברגר, גרשון מסיקה, מרים פיירברג, אלי אבוטבול, משה ליאון, צביקה גנדלמן, דב צור ויוסי בן-דוד.

ריכז את הנתונים: אסף נתיב

ראש עיריית קרית מלאכי לשעבר – מוטי מלכה

  • דיווח על מעצרו בחשד לאונס, סחיטה באיומים וקבלת שוחד.
  • חתם על הסדר טיעון בו ישלם פיצוי לשתי המתלוננות נגדו והסכים למאסר על תנאי.
  • למרות כל זאת, מלכה הודיע שירוץ שוב לראשות העירייה.

ראש מועצת מטה יהודה – משה דדון

ראש עיריית אשקלון לשעבר – איתמר שמעוני

  • נחשד בכך ששתי נשים טענו שפגע בהן מינית ובמסגרת הסכם פיצויים התחייב לשלם להן מעל למיליון שקלים. לאחר מכן פנה לאחיו ומקורבו שסייע לו לגייס כספים, בידיעתו, מקבלנים ויזמים באשקלון.
  •  בהחלטה משותפת עם הוועדה המיוחדת להשעיית ראשי ערים הודיע  שמעוני כי הוא פורש מתפקידו "כדי להוכיח את חפותי".
  • שמעוני טרם הודיע שהוא רץ, אך הוא כבר שותף לקמפיין הקורא לו לרוץ, ואף הודיע שהשחתת השלטים גורמת לו "לחמם מנועים".

ראש עיריית קרית מוצקין – חיים צורי

  • על פי הפרסום בחדשות 2, צורי מנהל מאגרי מידע לא חוקיים על תושבי קרית מוצקין, כולל פרטים על נטיותיהם הפוליטיות.
  • עוד בתחקיר עולה כי צורי דאג לתעד התחשבנויות באופן אישי – כגון מי קיבל כיסאות לשבעה או ביטול דוחות.
  • "אני לא חושב שאני יכול לזכור משהו שאני יכול לבקש עליו סליחה" אמר צורי בריאיון ל-NRG. אנחנו חולקים עליו.

ראש עיריית רמת השרון לשעבר – איציק רוכברגר

  • הורשע בקבלת 118,000 שקלים מקרן ההשתלמות של עובדי הרשויות המקומיות בניגוד לחוק.
  • רוכברגר נהג להגיש לקרן הוצאות שאינן קשורות לפעילותו בה – בין היתר קבלות על לימודי האנגלית של ביתו.
  • על אף שהוטל עליו קלון, קנס ועבודות שירות – הוא החליט להעמיד את עצמו כמועמד לראשות העירייה בבחירות הקרובות.

ראש מועצה אזורית שומרון לשעבר – גרשון מסיקה

ראש עיריית נתניה – מרים פיירברג

  • המשטרה המליצה להעמיד לדין את פיירברג בגין שוחד, לאחר שיצרה קשרים ועסקאות עם קבלנים מקומיים.
  • גם בעלה לשעבר ובנה נעצרו באותה פרשה, כששווי העסקאות נאמד במיליונים.
  • העיתונאיות לי ירון ושרון פולבר שפרסמו את התחקיר אודות פיירברג, סיפרו שעורכי דינה ניסו להשתיק את הסיפור וטענו שיתבעו אותן.

מועמד לראשות זכרון יעקב – ראש המועצה לשעבר אלי אבוטבול

  • התפטר מתפקיד ראש המועצה מפני שהוקלט מאיים על יזם מקומי ("ארסק לך את העסק").
  • תושבים העידו כי הוא בעל נגדם בצורה בריונית ופגע בהם כלכלית.
  • מבקר המדינה העניק הגנה מיוחדת לחושפי שחיתויות במועצה בעודו מכהן כראש המועצה.

מועמד לראשות עיריית ירושלים – משה ליאון

  • כשכיהן במנכ"ל משרד רה"מ נחשד שסייע לאשר תשלומים בעייתיים בדרך עקומה.
  • נחשד שניסה להבריח ביגוד בשווי עשרות אלפי שקלים ושילם קנס בגובה 25,000 שקלים.
  • ליאון מקורב לאיל ההון מרטין שלאף, כשהשרים ליברמן ודרעי מריצים אותו לראשות העירייה.
  • על פי ח"כ מיקי רוזנטל, ליאון נשכר על מנת לסכל חוק שנועד לסייע לנכים וחולים מול חברות למימוש זכויות רפואיות.

ראש עיריית חדרה – צביקה גנדלמן

  • נעצר בחשד שקידם הקמה של בית חולים סיעודי בעיר על ידי חברה שבבעלות הקבלן המקומי סמי לוי שפעל לבחירתו.
  • על פי החשדות, גנדלמן העסיק נהג כעובד עירייה במסגרת עסקת השוחד עם לוי.
  • לוי עצמו כיהן כסגן ראש עיריית חדרה בעבר והורשע בעבר במגוון עבירות.

ראש עיריית ראשון לציון – דב צור

  • נעצר בחשד שקידם פרויקטים נדל"ניים בתמורה לשוחד.
  • גם לאחר שחררו ממעצר, הורחק מהעירייה למשך חודש. לאחר חזרתו לעירייה הורחק מוועדת תכנון ובנייה למשך חודשיים נוספים.
  • במסגרת הפרשה נעצרו גם שני סגניו הנוכחיים וסגנו הקודם – ח"כ דוד ביטן.

ראש עיריית יהוד-מונסון – יוסי בן-דוד

  • הוגש נגד בן-דוד כתב אישום בחשד שפעל לקדם את ענייניו של חברו הקבלן אליהו עזרא, כשבין השניים יש תלות כלכלית מהותית.
  • בכתב האישום נטען שבן-דוד לא דיווח לרשות המיסים על ארבעה נכסים שנמצאים בבעלותו, שהוא מיופה כוח בהם או נאמן בעניינם.
  • חשוב לציין שבית המשפט המליץ, בצעד חריג יחסית, להעביר את התיק לגישור.

ראש העיר שלכם חסר? ספרו לי!

שקיפות מסייעת למנוע שחיתות.

אז כדי להימנע מבחירת אחר שידרדר את הרשות שלכם – בקש מהמועמד שלך שיבטיח לחשוף את יומנו. במידה ויסכים – נשמח לפרגן על כך. פנו לעידן בנימין שלנו בנושא. 

ועדת השרים לחקיקה סיקור 10 – בדקנו 360 החלטות בחודשיים ותראו מה מצאנו

בסיקור הצל העשירי והמסכם של ועדת השרים לחקיקה תמצאו את הניתוח המלא של החלטות הוועדה, וגם: הצעה שתחזיר את האחריות לח"כים ובמקביל תאפשר לממשלה למנוע חקיקה פופוליסטית.

אמל"ק:

  • השרים אופיר אקוניס, משה כחלון, יואב גלנט דוד אזולאי ומירי רגב הם שיאני ההיעדרויות מהוועדה עם אפס אחוז נוכחות.
  • "יש עתיד" מקבלת יחס מועדף מהוועדה. ארבע מתוך שבע הצעות חוק של האופוזיציה שעברו הגיעו ממנה.
  • דו"ח מיוחד של משרד המשפטים חושף תמונת מצב עגומה על מצב החקיקה בישראל.
  • פתרון הזהב: איך שינוי פשוט, ישים וחסכוני בתהליך החקיקה ישים סוף לכל הטוב הזה.

לסיקור הצל הקודם

מדוע  ועדת השרים לחקיקה כל כך בעייתית ולמה אנו מסקרים אותה

מי מגיע, מי הלך לאיבוד בדרך ומי מסתיר

רוב השרים החברים בוועדה, להוציא את איילת שקד וגילה גמליאל, בוחרים שלא לשתף אותנו בהצבעותיהם בוועדה. אז פתחנו את כל מסמכי סדר היום של ועדת השרים לחקיקה ובדקנו בשברי הפרוטוקולים הקיימים מי בכלל נכח בישיבה. או לפחות בחלק ממנה. להזכירכם, כפי שפרסמנו לפני כחודש, ועדת השרים לחקיקה לא באמת קיימת. יו״ר הוועדה שרת המשפטים איילת שקד יושבת שם לרוב כמעט לבדה ומקבלת החלטות על דעת עצמה לפי מה שנסגר טרום ועדה. ואכן, מלבד שקד לא מצאנו אף שר שהגיע לישיבה והשתתף בה בישיבה מתחילתה ועד סופה, אלא רק בחלק מסדר היום (מלבד השר לוין שניהל אותה בשבוע שעבר).

מה זה אומר ״בדקנו בשברי פרוטוקולים״? ובכן, במסמך סדר היום של הוועדה מצויינת לעתים רשימת הנוכחים. עברנו על כלל השמות שברשימות האלה ושיבצנו אותם בטבלה. מתוך שמונה ישיבות שבדקנו בחודשיים האחרונים מצאנו כי ישנם שרים שלא הופיעו בפרוטוקול ולו פעם אחת: מירי רגב, אופיר אקוניס, משה כחלון, יואב גלנט ודוד אזולאי (לטבלת הנוכחות).

מה על סדר היום של הוועדה?

כפי שתוכלו לראות, הצעות החוק שהגישה האופוזיציה מקבלות ביטוי קטן יותר בוועדה מאשר אלו שהגישה הקואליציה, אם כי לא באופן משמעותי.

מתוך סך ההחלטות הסופיות שהתקבלו בוועדה בחודשיים האחרונים רק שתיים חוסלו מהקואליציה לעומת 37 מהאופוזיציה. האופוזיציה הצליחה לקדם בוועדה שבע הצעות חוק בלבד, לעומת הקואליציה, שקידמה 41 הצעות. כפי שתראו בגרף הבא, האופוזיציה העלתה יותר הצעות חוק חדשות מאשר הקואליציה. תמונה שלכאורה סותרת את הגרף הקודם בה הקואליציה "תפסה" יותר נושאים על סדר היום. זה קורה מכיוון שהוועדה לא מפילה הצעות חוק מהקואליציה אלא דוחה אותן למועד מאוחר יותר, כך מוצאים את אותה הצעה עולה שבוע אחר שבוע. הצעות שמסומנות כ'ועדה' הן הצעות שמוזגו. כלומר, מספר חברי כנסת הציעו הצעת חוק דומה מאד שאוחדו להצעת חוק אחת בוועדה שדנה בהן.

יש עתיד וישראל ביתנו עם יכולת הצלחה חריגה

באופוזיציה, המחנה הציוני הביא 49 הצעות חוק, לעומת יש עתיד שהצליחו להעלות 40 הצעות חוק, למרות שיש להם מחצית מהח״כים שיש למחנה הציוני. יותר מכך, יש עתיד הצליחה להעביר ארבע הצעות חוק מכל השבע שהצליחו להעביר באופוזיציה. כמות בלתי מידתית ביחס לגודל המפלגה. המחנה הציוני עם שתי הצעות, הרשימה המשותפת עם אחת ומרצ עם אפס. ח"כ אורלי לוי שמתפקדת כסיעת יחיד אומנם הביאה לוועדה שבע הצעות חוק, אך אף אחת מהן לא עברה בה (אחת מהן דווקא עברה בכנסת מבלי לעבור בוועדה). מתוך מאות הצעות החוק שעברנו עליהן לא זכור לנו כי דווקא ההצעות של יש עתיד מוצלחות יותר. אולי ההצלחה בוועדה מעידה על יכולת בין אישית חריגה של חברי סיעת יש עתיד ואולי מעידה על מנוף לחצים שיש לסיעה על הקואליציה.

הבית היהודי אינו מקבל בפועל יחס מיוחד למרות שהשרה שקד היא יו"ר הוועדה וחברת המפלגה

בקואליציה רואים כי הבית היהודי אומנם תופס חלק נכבד מסדר היום של ועדת השרים, בדומה לליכוד. למרות שלליכוד כמעט פי ארבע יותר מנדטים מהבית היהודי (שלושים מנדטים לעומת שמונה בהתאמה). ולמרות זאת הצעות מהבית היהודי לא מקודמות יותר משאר המפלגות. רק ארבע הצעות של הבית היהודי קודמו בוועדה אל מול 13 של הליכוד, 9 של כולנו ו-4 של ש"ס. ישראל ביתנו מתגלה כאפקטיבית במיוחד בחקיקה ולמרות שהביאה רק 12 הצעות חוק לסדר היום של הוועדה שבע מתוכן עברו(!). העובדה כי לישראל ביתנו 5 ח"כים בלבד הופכת את המספר הזה לחריג מאד ביחס לשאר שותפותיה לקואליציה.

ביצענו בדיקה מדגמית בהצעות החוק של הבית היהודי וחלקם הגדול נפיצות מבחינה מדינית. הצעות כמו יישוב מחדש של צפון השומרון של שולי מועלם או הכללת דרום השומרון כחלק מחוק פיתוח הנגב והגליל של בצלאל סמוטריץ'. חוק שיאפשר השקעת משאבים רבה יותר באזור זה. שקד נמנעת מלדרוך על מוקשים שמציבים לה חברי מפלגתה.

מיקי זוהר ובצלאל סמוטריץ' מטרילים את הוועדה 

בדקנו מי הח"כים שהעלו הכי הרבה נושאים על סדר היום. למדנו שח"כ מיקי זוהר הצליח להעלות 22 נושאים וח"כ בצלאל סמוטריץ' 20. אין זה מעיד בהכרח על אחוזי הצלחתם – סמוטריץ' העביר שני חוקים בלבד וזוהר רק שלושה. זה אומנם לא הרבה אך בהחלט הצלחה מבחינתם.

שיתוף פעולה בכנסת עוזר לאופוזיציה אך לא משפיע על הקואליציה

בדקנו גם האם שיתוף הפעולה בחקיקה בהצעות חוק פרטיות (כאלה שאינן מגיעות מהממשלה) נושא פרי. מתוך שבע הצעות חוק שהגיעו מהאופוזיציה ועברו – חמש התבססו על שיתוף פעולה חוצה מפלגות: כלומר, ח״כ מהאופוזיציה שיזמה את הצעת החוק הצליחה לגייס חברי קואליציה שחתמו על החוק. הצעות חוק פרטיות שלא יצרו שיתוף פעולה חוצה כנסת נדונות ככל הנראה לכישלון מראש. מבדיקה מדגמית נראה שאלו הצעות פופוליסטיות, כאלה שאין להן באמת סיכוי ריאלי לעבור מאחר והן יוצרות מתח קואליציוני, כמו גירושין אזרחיים, או הצעות בעלות תקציבית גבוהה, כמו תחבורה ציבורית חינם. מכאן ניתן ללמוד שחברי הכנסת מרשים לעצמם להגיש הצעות חוק פופוליסטיות מתוך ידיעה שהן לא יעברו.

ולקואליציה? לקואליציה זה לא מזיק. 17 הצעות חוק שצלחו את ועדת השרים לחקיקה היו חוצות כנסת וחתמו עליהן גם ח"כים מהאופוזיציה. ב-12 מהן הסתפקו בשיתוף פעולה בין מפלגות הקואליציה ובעשר מהן הייתה זו הצעה של ח"כ בודד מהקואליציה.

ההחלטות על הצעות חוק פרטיות מתקבלות בפעם הראשונה

כזכור, רוב הצעות החוק שעולות לוועדה בכלל לא נדונות בה ורק נדחות למועד מאוחר יותר. מתוך התמונה של כלל ההחלטות הסופיות שהתקבלו, נראה כי לאחר פעם או פעמיים שההצעה עולה אין לה כבר סיכוי להגיע לשלב ההחלטה הסופית. כלומר, ידחו את קבלת ההחלטה משבוע לשבוע עד שתגסוס במגירה וישכחו ממנה. הדבר נכון לקואליציה כמו לאופוזיציה (כאמור הוועדה לא נוהגת להפיל הצעות חוק מהקואליציה, אלא לדחות ולדחות ולדחות).

כן. נפרגן שוב לאיילת שקד ולגילה גמליאל

בסיום הסיקור ה-10 של ועדת השרים אנחנו רוצים לפרגן שוב לשרות איילת שקד וגילה גמליאל, שמפרסמות את הצבעותיהן באופן שוטף. אנו יכולים להסכים או להתנגד להחלטות שהן מקבלות אך בשונה משאר השרים – הן לא מתביישות בעמדותיהן ומשקפות אותן לציבור.

השרות גמליאל ושקד

לסיכום, הנה מה שלמדנו:

  1. ועדת השרים לחקיקה לא באמת קיימת. ברוב המקרים השרה איילת שקד יושבת לבדה בדיון ומחליטה עם הפקידות של המשרד  – אחרי שדברים נסגרו עוד לפני הדיון.
  2. השרים החברים בוועדה אומנם אינם משתפים את הציבור בהצבעותיהם. עם זאת, אין זה באמת משנה. ב-99% מהמקרים החלטת הוועדה על דעת השרה שקד ובתיאום מראש עמה.
  3. אין עקביות ביחס הקואליציה להחלטות ועדת השרים לחקיקה. כאשר הכנסת עוסקת בהטבות לעצמה – הח"כים יצביעו בעד מה שטוב להם. כאשר עוסקים בענייני ציבור תצביע כפי שהשרה שקד הורתה להם.
  4. השרה שקד אומנם מעניקה להצעות חברי מפלגתה נתח נכבד מסדר היום. עם זאת לא מקלה ראש בהצעותיהם.
  5. בכל התהליך לא מצאנו זכר למעורבות של רה"מ בתהליך החקיקה, למעט במקרים חריגים של הוראה מלמעלה להעביר חוק. למשל נגד משלוחים חיים של בעלי חיים.

בדו"ח שהתפרסם לאחרונה מעיד משרד המשפטים כי הכנסת והממשלה נמצאות בטרפת חקיקה וכי ועדת השרים לחקיקה מקבלת פחות החלטות (לטוב ולרע)

דו"ח חדש של משרד המשפטים מביא נתונים רבים אשר חלקם לא היה חשוף לציבור. כאן נדגיש מספר עיקרים. אך אנו ממליצים בחום לקרוא את הדו"ח המלא. דו"ח חובה לכל שר וח"כ בישראל.

על פי הדו"ח יש שינוי משמעותי מהכנסת הקודמת. כיום כאשר הצעת חוק מגיעה לוועדה הסיכוי שלה לעבור הוא קלוש.

אחוז תמיכת הממשלה דשדש בעבר בין 20 -27 אחוזים. בכנסת ה-19 בזמן שח"כ ציפי לבני הייתה יו"ר הוועדה הנתון קפץ ל-29% תמיכה ובכנסת הנוכחית צנח ל-16%. הדוח מעיד גם על עלייה בקבלת החלטות דחייה. כלומר, בחירה שלא לדון בהצעת חוק בוועדה ולדחות את הדיון בהצעה.

להרחבה

הממשלה מחוקקת יותר

בין הכנסות ה-14-17 עמד ממוצע הצעות החוק הממשלתיות על כ-70 הצ"ח ממשלתיות. המספר עלה לממוצע של כ-98 הצעות בשנה בכנסות ה-18-20 – עלייה של כ 40%. הנתונים משקוללים ע"ב ממוצע בשנה מאחר ואורך כל כנסת שונה.

הצעות חוק פרטיות

גם כאן מספר הצעות החוק הממוצע לשנה  על כ – 678 הצעות בכנסות ה-11-15 עד לממוצע של כ- 1,432 הצעות לשנה בכנסות ה-16-20 עליה של 111%!

וועדת השרים לחקיקה מקבלת פחות החלטות ולא עומדת בשצף החקיקה

מתוך הנתונים על מספר החוקים שעלו לסדר היום בוועדת השרים לחקיקה ניתן ללמוד על כי שיעור הצעות החוק הפרטיות שעלו לדיון בוועדה ירד מ 48% ל 35%. ירידה של כ- 27%. כלומר, למרות שיש יותר הצעות חוק ועדת השרים לא דנה ביותר הצעות.

אחרית דבר: הצעה לפתרון

יש פתרון. והוא ריאלי לגמרי. ברור שיש פתרונות רבים, אז בואו ננסה אחד. פתרון שישיב חלקית את עקרון הפרדת הרשויות ויחזיר את המנדט לנבחרי הציבור. הפתרון שאנחנו מציעים הוא לשנות את מיקומה של ועדת השרים בתהליך החקיקה ולבטל את השלב לפני הקריאה הטרומית. כלומר לקיים ועדת שרים לחקיקה, אך רק לפני שלב הקריאה הראשונה.

צריך לזכור, אין חוק שאומר שחברי הכנסת חייבים להתייחס לדבר הוועדה בהצבעותיהם. ובכל זאת, ועדת השרים לחקיקה יושבת על השאלטר של הכנסת כמו סלקטור אימתני וקובעת איזה חוק ייכנס ואיזה יישאר בחוץ, כאשר היא דנה בהצעות חוק עוד לפני שהן עולות לקריאה טרומית. ועדת השרים דורשת לקבל לעיון מחודש את הצעות החוק הפרטיות לאחר כל שלב בתהליך החקיקה ובכך חונקת את עצמאות הח"כים.

בחרנו 120 חברי כנסת, אך בסופו של דבר חברי הכנסת האלה אפילו לא זוכים להגן על הצעות החוק שהגישו בפני ועדה המורכבת (בשבוע טוב) משלושה-ארבעה שרים, שהם יחידי הסגולה שחורצים את גורלנו הלכה למעשה. גם הח"כים מהאופוזיציה נהנים מהמסלול ה״מהיר״ הזה, שעליו הם נדרשים לקדם חקיקה מול שר או שניים ולא מול חברי הכנסת של הקואליציה.

מה הפתרון המוצע יעשה? כמה דברים:

  1. ח"כ שירצה לקדם הצעת חוק יהיה חייב לכתת רגליים בכנסת ולגייס רוב מקרב הח"כים. לא מתוך הממשלה אלא מהכנסת. תהליך שיגרום להאטת קצב הצעות החוק המקודמות בכנסת. הח"כים לא יבזבזו זמן יקר על הצעות שאין להן סיכוי להתקדם מעבר לכנסת.
  2. נדרוש נוכחות גבוהה בהצבעות. הקיזוזים יופחתו מאחר וההצבעה לא תיפול למתכונת של גושי אופוזיציה וקואליציה, אלא של סיעות ויחידים. התוצאה: אחריות אישית ושיתופי פעולה.
  3. הציבור יקבל תמונת מצב אמיתית בנוגע לנבחריו, שיותר לא יוכלו להתחבא מאחורי משמעת קואליציונית או אופוזיציונית.
  4. החלשת כוחם של הלוביסטים. כדי לטרפד חקיקה נגד פרסום עישון צריכה חברת הטבק  ללחוץ רק על יו"ר ועדת השרים לחקיקה או מקסימום על שר או שניים בממשלה. תארו לכם שאותה חברת טבק הייתה צריכה להגיע ל-120 חברי הכנסת.
  5. דיונים במליאה ובכנסת יחזרו להיות רלוונטיים ואמיתיים. הח"כים שירצו להגיש הצעות יהיו חייבים להגיע להסכמות עם הממשלה.
  6. דיון שלפני הקריאה הראשונה בכנסת. בשלב זה יקבלו המשרדים והשרים הרלוונטיים תמונה אמיתית על החוק ויחליטו האם הם רוצים לתמוך בה.  ולא רק בדילים במחשכים.

בשורה התחתונה, המהלך יקל על עבודת הממשלה ויקשה על עבודת חברי הכנסת. הוא יגביר את מידת האחריות האישית של חברי הכנסת וייצור דיאלוג פתוח ואמיתי בין הכנסת לממשלה.

כתב: עידן בנימין

עריכה: שיר שטיין ותומר אביטל

יש לנו הצעה מטורפת בשבילכם, בואו נקנה חברת תעופה!

בואו נקנה יחד חברת תעופה. לא איזה צ'ארטר ניגרי. בואו נקנה את אל על. בדקנו. זה שווה לנו. שווי החברה נכון לבוקר זה עומד על כ-470 מיליון ש"ח. המשך קריאה…

ח"כ וקנין לא הצביע על חוק שמטיב עמו – אבל פעל לקדמו מאחורי הקלעים

ח"כ יצחק וקנין מסרב להצביע בוועדת הכלכלה של הכנסת בעקבות ניגוד עניינים. איזה יופי? אז זהו שלא בדיוק: וקנין מעיד כי פועל מול הממשלה בכדי לקדם את אותו הנושא בדיוק המשך קריאה…

כיצד יוזמה של אזרח אקטיביסט חשפה את דו"חות המפלגות?

כתוצאה מבקשת חופש מידע פרסם רשם המפלגות את תקציבי כל המפלגות באופן פתוח, מלא ובלי השחרות

זה זמן רב שאנחנו מלינים על כך שהדו"חות הכספיים של המפלגות מוסתרים מעין הציבור. קשה לחשוב על דבר שצריך להיות פומבי ושקוף יותר מהפירוט של מה עושות המפלגות עם כספי משלם המסים.

גיששנו, ביקשנו, התחננו בפני ראשי המפלגות שיפרסמו את הדו״חות. בסוף גם תקפנו ראשי מפלגות באמצעות סיירת השקיפות. אבל הם התחמקו פעם אחר פעם, ולא באלגנטיות.

הפתעה!

לאחר פניה של אחד מהעוקבים הוותיקים שלנו הפעיל החברתי אלון אנטין, למדנו כי מלבד מבקר המדינה, גם רשם המפלגות במשרד המשפטים מקבל את הדו"חות של המפלגות לידיו מדי שנה בשנה. חיפשנו באתר של הרשם ומצאנו רק דו״חות חלקיים מלפני ארבע-חמש שנים. בהחלט חסר. אבל נותן תקווה, לא?

אז אנטין לא עצר. הוא פנה למשרד המשפטים בבקשה לקבל את תקציבן של מפלגות העבודה, הליכוד, מרצ והבית היהודי. אנטין שילם 20 ש"ח אגרת בקשת מידע (תיקון שהוסף יום אחרי הפרסום: אנטין לא היה צריך לשלם 20 שקלים משום שכפעיל הסדנא לידע ציבורי – עמותה עם ניהול תקין – הוא זכאי להגיש בקשות חינם), המתין כשבוע וקיבל הודעת דחייה.

למה? רשם המפלגות מסר שהמידע גלוי ומפורסם באתר המשרד. אז נכנסנו לאתר שוב והפעם מצאנו את כלל הדו"חות של המפלגות, כולל הדו"ח האחרון משנת 2017!

אלון אנטין

אין לדעת מי קיבל את ההחלטה הזו ומדוע, ואנחנו מקווים שהפוליטיקאים לא יחבלו בעתיד בהליך פרסומם של דו"חות מעודכנים. אנחנו כן יודעים שבקשת חופש המידע הזו הייתה התמריץ שהביא לפרסום.

התמונה עדיין איננה שלמה

לצד החגיגות, דוחות ההתקשרויות החשובים באמת – עדיין נעדרים (דוחות שמראים בפירוט רב לאן בדיוק הלך הכסף: לאילו ספקים ועבור מה. מצאנו רק קומץ מהתקשרויות סביב תעמולה – למטה בתמונה).

בכדי שהמפלגות, שהן רכוש הציבור, באמת יהיו שקופות – חייבים לעלות מדרגה. על הח"כים להכפיף את המפלגות לחוק חופש המידע, בדומה למשרדי הממשלה. שקיפות תמנע חלוקת כספים למקורבים, או משחקים מלוכלכים דוגמת זה ששיחקה מפלגת העבודה מול יאיר לפיד ממש לאחרונה, כשמימנה דפי פייסבוק אנונימיים מכספנו.

בכל מקרה, מדובר בהישג לא קטן, שהתאפשר בזכות בקשת חופש מידע פשוטה של אנטין ושירות טוב לציבור מצד רשם המפלגות.

מתוך הדוחות:

מתוך הדוח של העבודה לשנת 2016

מתוך הדוח של הליכוד

מתוך הדוח של הליכוד

כתב: עידן בנימין

עריכה: שיר שטיין ותומר אביטל

ועדת השרים לענייני חקיקה – מה קורה כשח"כ מנסה להיכנס פנימה? (הוא נצלה בשמש). סיקור צל 9

ברוכים הבאים לסיקור צל תשיעי לכנסת האמיתית של מדינת ישראל! 

אמל"ק:

  • ח"כ אילן גילאון מנסה להיכנס לדיון בוועדה במשרד רה"מ לבקשתנו – אך נכשל
  • הכנסת בטרפת של הגשת הצעות חוק –  אך הממשלה היא המחוקקת בפועל
  • חוזרים אחורה ובודקים מדוע בג"צ דחה את העתירה לשקיפות ועדת השרים לחקיקה
  • והשר יריב לוין משנס מותניים ומפגין יעילות בקבלת החלטת שטרם ראינו
  • לסיקור הקודם, ומדוע אנו נדבקים לוועדה בכלל?

חם מחוץ למשרד ראש הממשלה. במיוחד בצהרי היום בחודש יולי. במיוחד כשיושבים בכיסא גלגלים. תשאלו את ח״כ אילן גילאון, שישב השבוע שעתיים מחוץ למשרד כי רצה להיכנס לוועדת השרים לחקיקה שמתכנסת בו ולא הורשה. תשאלו את המאבטחים של משרד ראש הממשלה שלא הפסיקו להגיש לגילאון מים, מרוב שהרגישו לא נעים שחבר כנסת במדינת ישראל מתייבש בחוץ על כיסא גלגלים.

גילאון חוסם את הכניסה למשרד רה"מ במשך שעתיים

 

השבוע ניסה גילאון לקדם בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק המבקשת להחשיב את היום הראשון לפתיחת שנת הלימודים כיום בחירה עבור העובדים, כך שיוכלו ללוות את ילדיהם למסגרת בית הספר ביום הראשון ללימודים ברוגע וללא לחץ רגשי על הילד. ההצעה אינה עולה כסף מאחר ותבוא על חשבון ימי החופשה של העובד ומחריגה את העובדים במקצועות ההוראה.

בכל מקרה, זה לא חשוב אם אתם בעד או נגד החוק. מה שחשוב זה המנגנון: בוועדת שרים לחקיקה ה-כ-ל מוכרע. ועדיין היא מתנהלת בהיעדר שקיפות וכמו שוק. לא נותנים אפילו לח"כים להשתתף. אז כחלק מסיקור הצל ובשת"פ עם הצנרת הצענו לגילאון לנסות לראשונה בהיסטוריה להיכנס לדיון (שמתנהל בכלל במשרד רה"מ ולא בכנסת).

גילאון זרם, ואפילו הצליח לעבור את שער הרכבים הראשון במשרד, אבל אז נעצר בשער הכניסה. הוא גילה שאין כניסה מוסדרת לנכים. הוא ביקש להיכנס דרך שער הרכבים. המאבטחים סירבו להכניסו דרכו. פתרון אחר לא נמצא. כששאלנו בשער מדוע אין כניסה לנכים מסרו לנו כי אכן הנושא בטיפול (נעקוב).

במשך שעתיים ישב גילאון מול השער וחסם אותו. אבל אין כניסה.

ישבתי שם (עידן) עם שני יועציו של גילאון ויחד פנינו כמעט לכל עוזרי השרים החברים בוועדה. חלקם היו מנומסים, כמו העוזרים של איילת שקד וגילה גמליאל (כרגיל), שענו לנו ואמרו שהשרות לא נמצאות איתם ולכן לא יוכלו לאשר לו להיכנס. העוזר של סופה לנדבר ניסה לעזור. השאר התעלמו באופן מופגן ולא טרחו להגיב. האם זו מדיניות השרים או שמה עצלנות הדוברים? אנחנו לא יודעים. בכל מקרה אף אחד לא הצליח לעזור. שרי הממשלה לא הצליחו לארגן אישור כניסה לחבר כנסת.

הפגישה עם השר בנט

בעוד גילאון נמס בשמש מול שער משרד רה"מ הופיע במקום שר החינוך נפתלי בנט, שאינו חבר בוועדת השרים. הצעת החוק של גילאון רלוונטית לשר החינוך, אבל שר החינוך לא הכיר אותה. בנט ירד מהרכב ושוחח עם גילאון (כפי שתראו בסרטון), אך בעיקר הציג התנגדויות. ואיפה היו שאר השרים שנכנסו ויצאו מהמשרד? הבריחו אותם מכניסה אחרת של משרד רה"מ. להזכירכם, כל הזמן הזה יושב גילאון וחוסם את הכניסה הראשית – אין יוצא ואין בא. כולם מיציאה צדדית.

כעבור שעתיים הסתיימה ישיבת ועדת השרים לחקיקה. החוק של ח"כ גילאון נדחה למועד בלתי ידוע.

אז מה למדנו משעתיים של עמידה בשמש?

  1. משרד רה"מ אינו נגיש לנכים.
  2. ח"כ לא הצליח להיכנס למשרד רה"מ.
  3. השרים אינה קשובים למתרחש בחקיקה  ולסדר היום של הוועדה. שקד, והפעם היה זה השר יריב לוין, קובעים בשבילם.

פנינו למשרד רה"מ בשאלה מדוע לא הכניסו את ח"כ גילאון בשער המשרד? מהמשרד נמסר שהנושא ייבדק.

חדשות טובות

לשמחתנו סיקור הצל של ועדת השרים מתחיל לחלחל גם לתקשורת המסורתית. בעקבות האירוע המחאתי של ח"כ גילאון שודרה כתבה לא רק בצנרת, אלא גם בערוץ הכנסת ואף אזכור בערוץ 7כתבה בגלובס ובכל הזמן החרדי. גם בפייסבוק נחשפים לנושא גולשים רבים, וזה מסייע לנו להכשיר את הקרקע למאבק לשינוי במנגנון המקולקל הזה.

שיאנית החקיקה היא דווקא הממשלה

ישבנו ופילחנו את החקיקה בכנסת ה – 20. באופן לא מפתיע הכנסת אכן מוטרפת במספר הצעות החוק שהגישה. קרוב ל-5000 הצעות חוק מונחות על שולחנה, לפני קריאה טרומית. עד כמה זה מוטרף?

אם תרצה הכנסת לדון ב 5000 הצעות החוק האלו עד לקריאה שניה ושלישית בהנחה שתקדיש זמן ממוצע של כ 14 שעות לכל הצעת חוק (כארבעה דיונים בוועדות ועוד שלושה דיונים במליאה באורך של שעתיים כ"א) תאלץ להשקיע בכך כ 70 אלף שעות. כנראה שלא נזכה לראות בתקופת חיינו חלק מהדיונים עליהם.

 

סטטוס ממשלתי פרטי ועדה סך הכל
הושלמה 294 190 20 504
שניה ושלישית 144 45 0 189
ראשונה 8 223 7 238
טרומית 0 4882 2 4884
נעצרה 90 231 1 322
536 5571 30 6137

 

 

 

הסיפור מתחיל להיות מעניין כאשר בודקים את יעילות החקיקה: אחוז הצעות החוק שעברו מתוך כל אלו שהוגשו. וכאן המנצחת היא דווקא הכנסת. כן, הכנסת. אבל רק כאשר הצעות החוק שלה מוגשות דרך ועדה (למשל, הצעת חוק של ועדת הפנים). אמנם רק 30 הצעות כאלה הוגשו, אך מתוכן עברו שני שליש. וואלה, לא חשבנו שנמצא שהכנסת יעילה כל כך בקידום הצעות חוק. אז עברנו על סוגי החוקים שוועדות הכנסת הצליחו להעביר. מסתבר ש-18 מתוך 20 החוקים שהגיעו מטעם ועדה עוסקים במישרין בחברי הכנסת. חוקים כגון חוקי בחירות ותנאי שכר. מעניין מה היה קורה לו הכנסת הייתה משתפת פעולה בוועדות באופן רחב בעניינים שגם הציבור מרוויח מהם.

בחינת החקיקה הפרטית רק 3% מההצעות צלחו את מסלול החקיקה. לעומת 55% מהצעות החוק הממשלתיות שנכנסו לספר החוקים. אחוז זה צפוי לעלות, מאחר וישנם עוד 27% הצעות חוק שנמצאות לפני קריאה שניה ושלישית.בשורה התחתונה, אם נפלח את החקיקה שהושלמה בכנסת נלמד כי הממשלה היא המחוקקת האמיתית בכנסת. הח"כים אכן נמצאים בטירוף הצעות חוק, אבל מי שמצליחה להעביר הצעות באמת היא הממשלה, עם 58% אחוזי הצלחה בכנסת ה-20. החריג אלו הצעות חוק של צ'ופרים לח"כים עצמם.

בבג"צ אמרו לא לשקיפות

לפני כשנה הגיש תומר אביטל יחד עם ה׳משמר החברתי׳ ו׳לובי 99׳ עתירה לבג"ץ. הם ביקשו לחייב פרסום של הצבעות השרים החברים בוועדה, פרוטוקולים של דיוני הוועדה, שמות השרים הנוכחים בוועדה והשרים הנעדרים ממנה, הנחיות ראש הממשלה ויו"ר הוועדה לוועדה, החלטות הוועדה, סיכום הדיונים וחומרי הרקע שהועברו לשרים לפני שקיבלו החלטה.

באמצעות עו"ד אילן יונש ממשרד חי בר-אל אילן יונש ושות' נכתב בעתירה כי "ועדת השרים לחקיקה הפכה לחלק אינטגרלי מהלך החקיקה, אבל דיוני הוועדה סגורים, הפרוטוקולים שלה סודיים, אופן ההצבעה של חברי הוועדה חסוי, וחומרי הרקע שעל בסיסם מתקבלות החלטותיה אינם מתפרסמים. מן הוועדה יוצא תוצר יחיד – אופן ההחלטה שלה: לשבט או לחסד".

הדבר עומד בניגוד מוחלט לעיקרון הפומביות של הליך ציבורי ובניגוד לעיקרון השתתפות הציבור בהחלטות. "חברי הוועדה הם חברי ממשלת ישראל המחזיקים במשרות הביצועיות הגבוהות ביותר בשירות הציבור. מן הראוי כי כל שר יעמוד אחרי ההכרעה שלו בנושאי חקיקה ויישא באחריות הציבורית לכך", כתבנו בעתירה.

  • את הכתבה המלאה שהכין תומר בנושא תוכלו לקרוא כאן.

ומה קרה בבג"צ? העתירה נדחתה.

"ועדת השרים לענייני חקיקה היא המקום החשוב ביותר בפוליטיקה הישראלית ולכן אנחנו פועלים בכל הזירות״, אומר מייסד ׳לובי 99׳ יאיא פינק. ״כמקום מרכזי בקבלת ההחלטות הוא אמור להיות שקוף ונגיש לציבור הישראלי ולאור השמש. לצערנו זה לא המצב ולכן ניסינו ומנסים להדליק אור קטן באפלה הנקראת ועדת שרים, הן דרך שכנוע חברי כנסת ושרים והן דרך מהלכים משפטיים".

מנכ״ל המשמר החברתי יוסי צרפתי: "הממשלה שולטת בכל תהליך החקיקה בכנסת באמצעות ועדת השרים לענייני חקיקה ובאמצעות המשמעת הקואליציונית. זה מטורף שהדיונים של אותה ועדה קובעים גורלות של מיליוני ישראלים ואף אחד לא יכול לדעת מה נאמר בהם".

78 נושאים על סדר היום בפחות משעתיים

ועדת השרים שברה שיא השבוע, עם לא פחות מ-78 הצעות חוק שעלו לסדר היום. יו״ר הוועדה איילת שקד לא נכחה בישיבה, שנוהלה הפעם בידי ממלא מקומה של שקד, השר יריב לוין.

חוסלו: 17 הצעות חוק מהאופוזיציה ואחת בלבד מהקואליציה.

עברו: 24 הצעות חוק, 11 מהן מהקואליציה ואף לא אחת מהאופוזיציה.

סך הכל התקבלו 41 החלטות בוועדה. בכדי לסבר את האוזן נזכיר שבסדר יום רגיל מתקבלות כעשר החלטות בממוצע.

יש לציין לשבח את פעלתנותו של השר יריב לוין. רק חבל שהפעלתנות הזו מוכוונת בעיקר לחיסול הצעות חוק מהאופוזיציה שלא הצליחה להעביר הצעת חוק אחת. מגמת ״ניקוי השולחן״ שהתחלנו לראות בשבוע שעבר ממשיכה, והוועדה מתקתקת החלטות.

השר יריב לוין

 

נעבור בקצרה על כמה הצעות חוק פרטיות שצלחו את הוועדה:

  1. הצעת חוק  של ח"כ דוד ביטן מהליכוד שתגביל את סמכותו של מעסיק לפטר עובד שעומד נגדו הליך פלילי.
  2. הצעת חוק של ח"כ טלי פולסקוב מ'כולנו' שתאפשר לאזרחים להגיש תביעות בגין פגיעה בטבע. הצעת חוק מעניינת הזוכה לקונצנזוס חוצה כנסת.
  3. הצעת חוק של ח"כ מיכאל מלכיאלי לאפשר פריסה בתשלומים של קנס מעל 250 ש"ח.
  4. הצעת חוק של ח"כ מיקי זוהר המעניקה פטור למכללות טכנולוגיות מתשלום ארנונה בדומה לזו הניתנת לאוניברסיטאות.
  5. הצעת חוק של ח"כ דוד אמסלם תיצור הגבלות פטור למוסדות ציבור מהיטל השבחה (מס על מכירת נדל"ן בגין השבחת שווי הקרקע בידי הרשות). החוק יאפשר את הפטור מהיטל ההשבחה רק במידה והנכס שימש למטרות המוצהרות של העמותה ולא הוסב לעסק או למגורים.
  6. הצעת חוק של ח"כ הכנסת אלי אללוף מבקשת להעניק הקלה רגולטורית בתחום התמרוקים בדגש על מוצרי טואלטיקה.
  7. הצעת חוק של ח"כ מיקי זוהר האוסרת על ייבוא בעלי חיים לשחיטה בישראל.

את כל החלטות הממשלה תוכלו למצוא כאן.

זהו השבוע האחרון שבו דנה ועדת השרים לחקיקה בהצעות חוק פרטיות, טרם היציאה לפגרה. הוועדה תתכנס ככל בשבוע הבא אך תדון רק בהצעות חוק ממשלתיות (מלבד אחת לאיסור מוצרי טבק). נתראה בשבוע הבא עם סיקור עשירי ומסכם.  

 

כתב: עידן בנימין

עריכה: שיר שטיין

עריכה והכוונה: תומר אביטל