מאות מיליוני השקלים שהולכים לתעשיינים במקום לעובדים: סיקור צל שני להסתדרות

התאחדות התעשיינים והסתדרות העובדים מנהלים קרן שלא נותנת מענה למטרתה – במשך שנים וללא פיקוח

תקשיבו איזה יופי: הממשלה הקימה בעבר – דרך ההסתדרות והתאחדות התעשיינים – עמותה לסיוע לעובדים שחוקים. מאות מיליוני שקלים של הציבור אמורים להיות מושקעים בו חזרה כדי לוודא שגם עובדים מבוגרים במקצועות מתישים 😓 יוכלו לקבל תמיכה ולהמשיך לעבוד.

אלא מה, הקרן משרתת בפועל את ההתאחדות התעשיינים וההסתדרות – שני גופים שממש, אבל ממש, לא צריכים סיוע נוסף, בטח שלא מכספי ציבור. התעשיינים והארגונים גזרו עמלות שמנות. לעובדים השחוקים? לא נשאר כמעט כלום.

ברוכים הבאים לסיקור הצל מספר 2 של כתב שקוף עידן בנימין להסתדרות החדשה! השבוע נעסוק בעמותה שממומנת באופן מלא מהקופה הציבורית למען העובדים השחוקים, ובפועל עוזרת לתעשיינים על גבינו. שימו לב שבכל פרק מופיעה שורה תחתונה.

מהי 'קרן מעגלים' – הקרן למקצועות שוחקים?

רקע: בחודשים אלו מתקיים הדיון על העלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-64. בכנסת קיימת תמימות דעים שחייבים להעלות את גיל הפרישה לנשים. המחלוקת המרכזית היא על קצב העלאה ועל העזרה שתינתן לנשים העובדות במקצועות שוחקים.

קרן מעגלים הוקמה לכאורה בכדי לתת מענה בדיוק לאותם עובדים בפעם הקודמת שהחליטה הממשלה על העלאת גיל הפרישה. אז נקבע כי כל הסכמה עתידית על גיל הפרישה תהיה בשיתוף התעשיינים וההסתדרות, ואחד הפתרונות עליהם מדברים כעת הוא המשך ואולי אף הרחבת ההסכם עם קרן מעגלים.

בשנת 2004 נקבע כי גיל הפרישה (לפנסיה) יעלה בשנתיים. ההחלטה יצרה בעיה לעובדים במקצועות שוחקים, למשל: עובד במפעל או בלנית במקווה (ראו בסוף הכתבה – האם אתה במקצוע שוחק?). מבחינת העובדים הללו, מדובר בעוד שנתיים של עבודה המאופיינת בסחיבה, תנאים פיזיים קשים, סיכון בטיחותי גבוה וכדומה. הממשלה, כחלק מההסכם עם ארגוני העובדים, החליטה לפעול והקימה ב-2007 את “קרן מעגלים” – 600 מיליון ש"ח הוקדשו לתמיכה באותם עובדים, בפריסה לעשור. הקרן אמורה הייתה לספק מסלול הכשרה, שדרוג, או הסבה מקצועית, במימון מלא של המדינה.

המדינה ביקשה שינהלו את הקרן בשיתוף התאחדות התעשיינים (אגב, עוד אגודה עותמאנית לא שקופה – ראו כתבה קודמת) וההסתדרות החדשה.

התעשיינים חולבים את הקרן

במאי 2017 נחשפנו לראשונה למחדלים דרך דו"ח מבקר המדינה שעסק ב”קרן מעגלים”. הדו"ח הגיעה לאחר כתבה של טלי חרותי סובר מדה מרקר אשר כתבה על זה לראשונה בנובמבר 2015 ובהמשך סדרת כתבות שליוותה את הדיונים בקרן.

המבקר הגדיר את הקרן כלא מועילה וכושלת ניהולית. ממצאי הביקורת העלו בין היתר "ספק ניכר בנוגע לאפקטיביות של פעולות הקרן; ליקויים בסדרי ניהול הוצאותיה ונתוניה; ופגיעה ביציבותה הניהולית עקב היעדר חלוקה ברורה של סמכויות בין יו”ר הקרן לבין המנכ”ל, שהביאה לתחלופת 5 מנכ”לים לאורך 5 שנים".

הקרן שכרה משרדים ושירותים מהתאחדות התעשיינים ללא מכרז, ולפי פירוט הוצאות הקרן שפורסמו לאחרונה  בדיון בוועדה לביקורת המדינה, רכשה הקרן חלק מהקורסים ממכללות בבעלותה של ההסתדרות. גם ללא מכרז. הקרן מצידה טוענת כי שכירת המשרדים מתחת למחיר השוק באיזור. יודעים מה? יכול להיות. אך זה לא רלוונטי. משרדי התאחדות התעשיינים נמצאים בת"א קרוב לים. ניתן באותה מידה לבחון חלופות זולות יותר ולא בלב ת"א. לפי הדוח האחרון שמצאנו לשנת 2015 עלות השכירות נעה בין 25- 31 אלף ש"ח בחודש.

עוד מצאנו במסמכי העמותה כי יושבת ראש העמותה, יפה ויגודסקי, קיבלה בשנת 2015 עלות שכר בשווי  373 אלף ₪ וב– 2016 שכר בעלות 327 אלף ₪ במקביל למנכ”ל הקרן. כפל תפקידים על חשבון העובדים השחוקים.

שורה תחתונה: הממשלה הובילה לפתיחת עמותה, לא פיקחה עליה והבכירים בה עשו בכספים שלנו כבשלהם, בחסות ההסתדרות והתאחדות התעשיינים.

ויכוח על מטרות הקרן – לאחר שנים ומאות מיליונים שנשפכו

בימים אלו הכשלים בקרן עולים לדיון. שני דיונים התקיימו על קרן מעגלים בוועדה לביקורת המדינה –  כל אחד מטריד בפני עצמו. בדיון הראשון התייצב נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש והסביר ליו"ר הוועדה ח"כ יחימוביץ, כי הקרן ממלאת את מטרותיה. עם זאת הצהיר שלקרן מעגלים אין כל כוונה לשלב מחדש בעלי מקצועות שוחקים. לדבריו, כל מה שהקרן עושה זה קורסי העשרה לעובדים. את מי משרתת הקרן? ברוש אומר זאת מבלי למצמץ אפילו פעם אחת: "את התעשיינים".

ברוש בדיון: "נחתם הסכם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין משרד האוצר. חתמו את זה לפני, עודד טירה שהיה נשיא ההתאחדות וביבי נתניהו, שהיה שר האוצר וכתבו שהאוצר יתקצב 600 מיליון שקלים לצורך פתרון של קשיים כספיים. הכוונה הייתה לעזור למעסיקים. לא במקרה חתמו על זה לשכת התיאום ולא ההסתדרות".

היו"ר שלי יחימוביץ':  "כל הקרן הזאת היא לטובת המעסיקים ולא לטובת העובדים?"

ברוש: "המעסיקים התנגדו להעלאת גיל הפרישה ואמרו שזה מטיל עליהם עול כספי, כלומר להחזיק עובדים שהם עייפים, שקשה להם כבר להיות מועסקים ולכן זה עול כספי. האוצר קיבל את זה, תקצב 600 מיליון שקלים ל-10 שנים, 60 מיליון שקלים לשנה. כתוב בהסכם שחתום שר האוצר ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, משרד האוצר יתקצב סך של 600 מיליון שקלים לצורך סיוע בפתרון קשיים כספים ממשיים הנובעים מהעלאת גיל הפרישה, לרבות מתן אפשרות לעובדי כפיים, המבצעים עבודה פיזית מאומצת לפרוש לפרישה מוקדמת, מימון הכשרה מקצועית והסבה מקצועית והדרכות וכיוצא באלה".

Image result for ‫שרגא ברוש‬‎

שרגא ברוש

ואם עדיין לא הבנתם? זה בסדר. גם אנחנו לא. מה שברוש טוען (ומתעקש לאורך כל הדיון) הוא פשוט שהקרן הוקמה כדי לעזור למעסיקים ולא לעובדים. לא ייאמן.

אז האם התעשיינים חתמו הסכם עם הממשלה מעל ראשם של ארגוני העובדים?

לא. בדקנו. מי שחתומים על ההסכם מול הממשלה הם יו"ר התאחדות התעשיינים ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן.

שאלנו את ההסתדרות האם הם מסכימים עם הצהרתו של ברוש על מהות הקרן? בהסתדרות סרבו להגיב.

פנינו גם ללשכת ראש הממשלה – האם זו הייתה כוונתו כשר אוצר ב-2004 בזמן שהגו את הקרן. והאם זו הייתה כוונתו כראש ממשלה כאשר חתמו על החוזה ב – 2011. עד למועד זה לא נתקבלה תגובתם.

עם זאת השר חיים כץ, שר העבודה והרווחה, הודה בכך בדיון על גיל הפרישה שהתקיים בנובמבר 2017 בוועדת הכספים. הוא אמר בגילוי לב: "זו לא הייתה כוונת המשורר". כץ ידע על מה הוא מדבר. חברי הכנסת והציבור ייחשפו לכוונת המשורר רק חודשיים לאחר אותו דיון.

שורה תחתונה: בשנת 2004 הגיעה המדינה להסכמה על סיוע לעובדים במקצועות שוחקים. 14 שנים לאחר מכן ומאות מיליונים שנעלמו עדיין דנים על הדרך שבה הקרן צריכה להתנהל.

אז מי בכל זאת נהנה מכספי הקרן?

על פי תקנון הקרן הגדרת העובדים הזכאים להכשרה במימון הציבור היא רחבה, ובעיקרון כוללת כל עובד מעל לגיל 50. אבל מי באמת זכאי להשתמש בקורסי העשרה אלו? בדיון שהתקיים בינואר שאלה יו"ר הוועדה לביקורת המדינה בדיוק את השאלה הזו.

יחימוביץ (בדיון הראשון)': "תגידו, סליחה על התהייה, אבל נגיד עובדת ניקיון, שזה מקצוע שוחק לכל דבר".

שרגא ברוש:  "אם היא עובדת בתעשייה –"

Image result for ‫שלי יחימוביץ‬‎

שלי יחימוביץ' – ניסתה להבין מה הקרן עושה

היו"ר שלי יחימוביץ: "אם היא נפלטה כי היא לא יכולה יותר והגב שלה שבור ומציעים לה את הסכום הזה כפנסיית גישור – – -"

שרגא ברוש: "אם היא עובדת בתעשייה, אני אומר לך – – -"

מה שאומר ברוש הוא שרק אם אתם נמצאים תחת התאחדות התעשיינים וההסתדרות אז תהיו זכאים בפועל לקורסים אלו. נחשו מה? בתקנון הקרן הדבר אסור. לפי התקנון, כל המעסיקים זכאים לשלוח את עובדיהם לקורסים. כדי להבהיר זאת סופית שאלנו את הקרן כמה עובדים לא מאוגדים נשלחו לקורסים וכמה עובדי חברות קבלן נשלחו . עד כה לא קיבלנו תשובה לשאלות.

עוד סוגיה מעניינת היא אילו ענפי משק זכו בפועל ליהנות מכספי הקרן. מה גילינו? שליש מהמשתתפים בהכשרות הקרן הם עובדי רשויות מקומיות. ח"כ יחימוביץ' שאלה: מי בעלי המקצועות שמקבלים את ההכשרה אך לא קיבלה תשובה חד משמעית. הדוגמאות היחידות הן של בלנית ופקחי חניה. הגדרות ה"מקצוע השוחק" כל כך רחבות שניתן בקלות להכיל אותן על רוב המקצועות במשק. מנגד, יש מקצועות שוחקים מאוד שלא יזכו לקבל שום קורסים להסבה מקצועית – לדוגמא עובדי ניקיון של חברות כוח אדם. עובדי קבלן. ביקשנו מהקרן לדעת האם עובדים שאינם מאוגדים או בתעשייה מקבלים הכשרות. בהתאחדות סרבו להגיב.

שורה תחתונה: גם עם על הנייר כלל העובדים העונים על הקריטריונים זכאים לקורסים בחינם  – אלו אינם מגיעים למי שצריך אותם.

קורס שמלות כלה ב- 25 אלף שקלים - אילו קורסים מציעים לעובדים השחוקים?

רשימת הקורסים שמציעה הקרן היא ארוכה ומכובדת. חלקה הגדול לא רלוונטי כלל להסבה מקצועית. כך לדוגמא קורס שמלות כלה וערב מורחב – קורס בהיקף 500 שעות אקדמיות בסכום של 25 אלף שקלים לתלמיד שמממן הציבור. דוגמא נוספת? קורס טיפוח היופי בסכום של 14 אלף שקלים לתלמיד. הקורס משלב בתוכו בניית ציפורניים ואיפור. ייתכן ובאמת הקרן הוציאה פקח חניה בגיל 55 לקורס שמלות כלה וערב ועכשיו הוא פותח סטודיו והחל לתפור שמלות?

כמה יש כאלו? אי אפשר לדעת. וזו הבעיה הכי גדולה של הקרן. הקרן לא בודקת וככל הנראה גם לא תבדוק האם הקורס היקר לשמלות כלה הביא לכך שאותו עובד במקצוע שוחק הסב את מקצועו. לנו זה עלה 25 אלף שקלים, העובד קיבל קורס העשרה חביב אבל המשיך לחלק דוחות חניה בשמש ולספוג צעקות מנהגים עצבניים.

היכן נבלעו כספי הפנסיה?

מעבר להכשרות העשרה לעובדי עיריות, הקרן מעניקה גם פנסיית גישור. מה זה אומר? הגעת לגיל 60 ואת עתידה לפרוש בגיל 62? אז תוכלי לפנות לקרן כדי לקבל פנסיה על השנתיים אלו. וכמה אנשים ונשים קיבלו את הפנסיה הזו? 5 בלבד נכון לדו"ח המבקר במאי 2017. 5. בהמשך קיבלו זאת שני עובדים נוספים. כמה עלו לנו חמשת העובדים?

חמישה מיליון שקלים!

חמישה מיליון שקלים לחמישה עובדים = מיליון שקלים לפנסיית גישור! רגע. לפני שאתם פונים ושואלים "איפה חותמים?" חשוב שתכירו את המספר הבא: מתוך 5 מיליון השקלים שהוצאו על פנסיות גישור רק 200 אלף שקלים הגיעו לעובדים. כלומר רק 4% מהכסף הגיע לפנסיות בפועל. השאר? העמסת הוצאות של הקרן. זה מטורלל. כלומר כל מיני הוצאות נלוות כתוצאה מתשלום הפנסיה גזלו כמעט 96% מהסכום. לנו זה נשמע לא הגיוני בכלל.

שאלנו את הקרן – כיצד יכול להיות שמתוך כל הסכום שהוצא רק 4% הגיע לעובדים. על אילו תקורות הקרן משלמת על פנסיות הגישו? לצערנו לא קיבלנו מענה מהקרן.

שורה תחתונה: מתוך 5 מיליון שקלים שיצאו על פנסיות תקציביות רק 200 אלף השקלים הגיעו לעובדים. איפה השאר? אנחנו לא יודעים.

הפקיד שהטיל אימה על הח"כים

הדיון השני על יעילות קרן מעגלים בוועדת הביקורת בכנסת היה טעון ומרוכב. פה חשוב שתכירו פקיד אחד בשם שולי אייל שנלחם עבורנו. אייל הוא מנהל האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה, שעמד לבדו מול התאחדות התעשיינים, ההסתדרות ושני ח"כים להוטים.

אייל, מנהל האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה, הצביע על כשלים רבים בהתנהלות הקרן. לטענתו, הקרן מאשרת באופן עקרוני קורסים ומאותו רגע ניתן לאשר את הקורס הזה באופן אוטומטי לכל מכללה ולכל כמות. כלומר, מאשרים קורס ואז הברז פתוח. הקרן מהיותה עמותה אינה כפופה לחוק המכרזים ויכולה לחלק את הכסף כרצונה. דבר חוקי שאיננו עומד באמות המידה המוסריות המצופות כשמתעסקים בכספי ציבור. להזכירכם – הקרן ממומנת ב 100% מכספי ציבור.

שורת הטענות של מר אייל ארוכה ומפורטת ומונה בתוכה תיאום מכרזים, התקשרויות שלא אושרו ועוד סעיפים רבים שלכתוב עליהם ידרשו עוד 10 עמודים. כתוצאה מכך הזמינה הקרן דו"ח מחברת דלויט (Deloitte) כדי להפריך את הטענות. אנו מימנו את הדו"ח. אתם יכולים לקרוא את שורת הטענות של מר אייל בדו"ח יחד עם תגובת הקרן ובדיקה שעשתה חברת דלויט על הטענות.

משמאל לימין בישיבה: ח"כ מיקי זוהר, ח"כ יוליה מלינובסקי וח"כ מירב בן ארי

לאחר שקראנו את הטענות מצאנו כי חברת דלויט לא התמודדה עם הטענה המהותית לגבי הקורסים עצמם, אלא רוב הטענות "הופרכו" במסקנה כי "הקורס אושר על ידי ועדת ההיגוי". תוכלו לעיין בדו"ח בעצמכם. באופן אירוני, הדו"ח לא אושר על ידי חשב משרד האוצר ולא תואם עם משרד העבודה. חברת דלויט לא טרחה בבדיקתה לפנות לכותב הדו"ח ממשרד העבודה.

טענותיו של מר אייל לא עברו בשקט. מאותו רגע שפצה פה הפשילו שני ח"כים פעלתניים שרוולים והחלו להפריע לו. ח"כ מיקי זוהר מהליכוד וח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו החלו לתקוף את אייל. לצערנו הם בחרו לתקוף את הפקיד עצמו ולא את טענותיו. ח"כ יחימוביץ' ענתה להם: "אני מבינה שנעשתה פה עבודת הכנה".

כך המשיך הדיון. אייל ניסה להסביר את הטענות, מלינובסקי וזוהר הפריעו לו ויחימוביץ' עצרה את הישיבה והתריעה בפניהם.

אייל אומנם פרגן לקרן ששיפרה את התנהלותה לאחר ינואר 2017 בכל הנוגע למכרזי קורסים אך באותה נשימה הסתייג כי הקרן לא באמת תשנה את צורת עבודתה ותמשיך בשלה. כלומר לא תשרת את העובדים שצריכים את העזרה.

לטענתו התאחדות התעשיינים לא רוצה להוציא עובדים מהמפעלים להכשרות הסבה כמו קורסי  הדרכה בתחום עיסוקם – הכשרות שבאמת יוציאו אותם מהמקצוע השוחק. התעשיינים רוצים להשאיר את העובדים בפס הייצור. לטענת אייל מי שהצהיר זאת בפניו הוא יו"ר התאחדות התעשיינים. זו האמת. ואנו אומרים זאת מכיוון שזו לא הפעם היחידה שיאמר זאת שרגא ברוש בכבודו ובעצמו.

ברוש טען זאת בעבר בדיון שהתקיים בנובמבר 2016 בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת: "מסקרים שערכה התאחדות התעשיינים עולה כי כ- 80% מהמפעלים מדווחים על חוסר בעובדים מקצועיים, איכותיים. אנו חייבים להפשיל שרוולים ולפעול באופן מיידי להחזרת נושא החינוך הטכנולוגי-מקצועי לראש סדר היום הציבורי ולפעול לביצוע רפורמה מקיפה במערכת ההכשרה וההשכלה הטכנולוגית. טיפוח הון אנושי טכנולוגי, איכותי ורלוונטי, הנו הבסיס להתפתחות ולהצלחה חברתית וכלכלית- חוט השדרה לחוסן הלאומי והכלכלי של מדינת ישראל ולהתפתחות התעשייה הישראלית".

למה זה מעניין? מאחר שברוש טען גם בדיוק ההפך. בישיבה הראשונה הצהיר כי המעסיקים נפגעו מהעלאת גיל הפרישה ולכן פיצו אותם (את התעשיינים) עם קורסי העשרה לעובדים. בפעול מתברר שהתעשיינים הם המרוויחים העיקריים מכך. כל זה קורה תוך הפרעות חוזרות ונשנות של מלינובסקי וזוהר. את הדיון המלא תוכלו לראות כאן.

משמאל לימין בישיבה: זאב חושן מההסתדרות, לאון בנלולו מהסתדרות ויפה ויגודסקי יו"ר קרן מעגלים

שאלנו את חברי הכנסת מלינובסקי וזוהר האם מישהו תדרך אותם טרם הישיבה. זוהר מסר: "קיבלתי אינפורמציה שהוא (מר אייל) פועל ממניעים נקמניים ואישיים. לכן העליתי את הטענה שלצערי לא ממש הופרכה על ידו".

כשהתעקשנו ושאלנו אם אפשר לדעת ממי קיבל את האינפורמציה ענה זוהר: "לצערי לא".

מלשכתה של ח"כ מלינובסקי נמסר: "חברי הכנסת הם הסמכות שבאה לשאול שאלות את הפקידים. הרבה פעמים מדובר בשאלות נוקבות ואולי לא נעימות לאותה הפקידות. הם אלה שאמורים לתת את התשובות ולא להפך. ח"כ מלינובסקי לא תודרכה על ידי אף גורם".

מה אנו עושים בנושא?

ראשית נגענו בנושא שוב ושוב בפינתנו "כסף קטן". אבל החלטנו גם כחלק מהיותנו כלי תקשורת אקטיביסטי מוצהר, לפנות לשר הכלכלה התעשייה והמסחר אלי כהן וליו”ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל בנושא. ביקשנו לבחון את עבודת הקרן מחדש ולנסות לחסוך לנו קרוב ל-400 מיליון ש"ח (!) שהיא צפויה לבזבז בשנים הקרובות (מתוך הדו"ח הכספי של הממשלה לשנת 2016 פחות הוצאות השנה העוקבת). הפנייה הועברה לטיפול שר העבודה והרווחה חיים כץ מאחר והקרן הועברה לתחום אחריותו.

לאחר נדנודים בלתי פוסקים לשר כץ קיבלנו מענה כי השר בוחן את הנושא והמשרד מכין שורת צעדים.

לא הרפינו. ביקשנו חשיפת מסמכים לעמותה ושם מצאנו כי רשם העמותות נתן לקרן אישור 'ניהול תקין' לשנת 2018 למרות הליקויים שמצא המבקר. אישור ניהול תקין מצהיר כי הקרן פועלת באופן תקין ומשרתת את מטרותיה. האישור משמש לגיוס תרומות ולקבלת תמיכות ממשלתיות. העובדה שהקרן ממומנת במלואה מכספי ציבור מתאפשרת בזכות אישור זה. ברשם חזרו אלינו באוקטובר 2017 וטענו כי הנושא ייבדק. טרם קיבלנו מענה מאז. פנינו שוב לקבלת תגובה לקראת הכתבה. מרשם העמותות נמסר כי הנושא עדיין בבדיקה ועם סיום הבדיקה יוחלט האם יש מקום לנקיטה בסמכויות. נמשיך לפעול עם הגב שלכם כדי שהבזבוז ייבלם.

שורה תחתונה: הרגולטורים יודעים מה קורה אך הכסף ממשיך לזרום למקומות הלא נכונים.

ואיפה ההסתדרות?

שלא יהיה ספק. הקרן מנוהלת בשותפות מלאה עם ההסתדרות החדשה. אבי ניסנקורן ושרגא ברוש שותפים לניהול הקרן וכך גם משרדי הממשלה שאמורים לפקח על עבודתה.

אנו מוצאים את הדברים הבאים כמטרידים: יו"ר הקרן יפה ויגודסקי טוענת שהיא מרוצה מעבודת הקרן. למען האמת – אנחנו לא מבינים למה.

ההבהרות של יו"ר הסתדרות התעשיינים שרגא ברוש כי הקרן משרתת את התעשיינים מטרידה אותנו גם כן. שיתוף הפעולה של ההסתדרות עם קרן שאמורה לדאוג לעובדים אך בפועל גוזלת מהם כסף שמגיע להם ולהן – מביכה גם כן.

שורה תחתונה: ההסתדרות שותפה מלאה למחדל ולא בטוח בכלל שהיא מגנה אל העובדים במקצועות השוחקים. ההסתדרות והתעשיינים מסרבים לשקיפות הדרושה כדי שנוודא שהכספים הולכים למקומות הנכונים. ובחרו גם שלא להגיב לטענותינו.

לסיכום

  1. הממשלה הקימה קרן של מאות מיליוני שקלים בעקבות העלאת גיל הפרישה.
  2. המשרדים נשכרו מהתאחדות התעשיינים וחלק מהקורסים ממכללות בבעלות ההסתדרות – שני הגופים ששותפים להקמת הקרן.
  3. עובדים שחוקים בודדים קיבלו בונוס של פנסיית גישור תוך גזירת קופון שמן במיוחד על ידי גופים עלומים.
  4. נראה שאין כוונה אמיתית לסייע לעובדים לבצע הסבות מקצועית. העובדים? נשארים באותה עבודה שוחקת.
  5. עשינו כלום במאות מיליונים.

הוסיפו לכך את תמימות הדעת של הרגולטורים: מבקר המדינה שהעיר על אי-אפקטיביות הקרן, משרד העבודה והרווחה שמפקח וטוען כי הקרן לא תשתנה ומעלה שורת תקלות חמורות, וגם מסקנתה של יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ח"כ שלי יחימוביץ' כי יש לתהות האם הקרן ממלאת את יעודה.

לדעתנו, התמונה מדאיגה מאוד. אין ספק שהמצב מעלה שאלות- האם יש מקום לקרן שכזו? אולי צריך להעביר אותה לאחריות ממשלתית מלאה? או להפרטה מלאה? ואולי צריך לעצור הכל ולעשות חושבים מחדש?

דבר אחד אנו יודעים: "לא לכך התכוון המשורר" (השר חיים כץ)

ועם כל זאת. יש גם טוב. קרן מעגלים היא עמותה רשומה הכפופה לחוקי שקיפות מסוימים. אפשר להבין חלקית מה מתרחש בה אם מסתכלים מספיק טוב. ככה ניתן לבקר, ללמוד ולהשתפר. בארגונים שאינם שקופים- כמו ההסתדרות עצמה- אפילו זה לא היה יכול לקרות.

אחרית דבר- שקיפות בוועדה לביקורת המדינה:

הכתבה הזו התבססה על עשרות מסמכים. מלבד דו"ח המבקר אותו קראנו לעומק, קראנו עשרות מסמכים נוספים. חלקם מרשם העמותות וחלק מאתר האינטרנט של הוועדה לביקורת המדינה. באתר תוכלו לראות כי הוועדה דואגת להעלות מסמכי רקע רבים על הדיונים. בזמן שנכחנו בדיון האחרון מצאנו כי כל מסמך שהתייחסו אליו חברי הקרן בעל פה ביקשה ח"כ יחימוביץ' לקבל לידיה ואף ציינה כי תעלה אותו לאתר הוועדה. בזכות כך חלק גדול מהמידע היה חשוף ואפשר לנו לעשות תחקיר מעמיק. זה נדיר. אנו מייחלים כי כל יושבי ראש ועדות הכנסת יעברו לשיטת עבודה זו ויניחו את כלל המסמכים על השולחן הציבורי. כל הכבוד לח"כ יחימוביץ' ולמנהלת הוועדה חנה פריידין.

בונוס: האם אתם שחוקים?

לקוראנו שהתמידו עד פה. בונוס. בחנו את עצמכם. האם אתם במקצוע שוחק? אלו הקריטריונים למקצועות שוחקים. עליכם לענות בחיוב על שניים מתוך 11 הסעיפים ואם אתם מעל גיל 50 תוכלו לזכות בקורס חינם על חשבון הקרן. בקישור זה תוכלו למצוא את רשימת הקורסים.

הצל של ועדת השרים לחקיקה מספר 3 – האם נטע ברזילי הצילה את התאגיד?

| עידן בנימין |

ח״כ מיקי זוהר מהליכוד הסיר הצעת חוק שנועדה להעביר את השליטה בתקציב התאגיד לידיהם של הפוליטיקאים. ״התאגיד איים שהאירוויזיון בסכנה״, טוען זוהר. וגם: איך הצביע שר התקשורת איוב קרא? היינו מתים לספר לכם אבל הוא לא עונה לנו לטלפון. 

חבר הכנסת מיקי זוהר מהליכוד משך הצעת חוק בעניין תאגיד השידור, שהייתה אמורה לעלות אתמול לאישורה של ועדת השרים לחקיקה. ההצעה, שמטרתה העיקרית הכפפת תקציב התאגיד לאישור הממשלה במסגרת תקציב המדינה, ירדה מסדר היום לאחר שלטענתו של זוהר ״התאגיד איים שהאירוויזיון בסכנה״.  מתאגיד השידור נמסר כי התאגיד העביר למשרד התקשורת חוות דעת משפטית המתנגדת לחוק לפני יותר מחודשיים, טרם הזכייה בארוויזיון.

עדיין לא הצלחנו להבין כיצד הארוויזיון קשור לחוק של ח"כ זוהר אז פתחנו את תקנון הארוויזיון. כבר בסעיף הראשון מוצהר כי הגוף המשדר חייב להיות ציבורי ומעוגן בחוק. החוק של זוהר עשוי היה לפגוע בהתאמה לסעיף זה.

הסעיף כפי שמופיע בתקנון: המשך קריאה…

בזכותכם: ח"כים הפסיקו להבריז!

חדשות טובות: ועדת האתיקה בדקה ומצאה שבמושב האחרון אף אחד לא הבריז מהכנסת. קראו שוב: אף לא חבר כנסת אחד נעדר מעבר למכסת ההברזות הקבועה בחוק! המשך קריאה…

ועדת השרים לענייני אפילה – איפה שר התקשורת? סיקור צל שני

| עידן בנימין |

כזכור, המו"לים שלנו בחרו לרדת לעומק המנגנון שבכל שבוע מבטל מחדש את מעמדה של הכנסת וקובע בפועל את חיינו ואת עתידנו, המנגנון שביטל באופן רשמי את הפרדת הרשויות – ועדת השרים לענייני חקיקה.

המשך קריאה…

ממשלת ישראל חוסמת אותנו מקבלת מידע

תקשיבו קטע: יש בישראל חוק יפיפה. חוק חופש המידע. הוא עיגן את זכותו של האזרח למידע הציבורי, אותו מידע המוחזק בנאמנות בידיהם של הרשויות הציבוריות. כולנו יכולים בזכותו לדרוש תקציבים, פרוטוקולים ומה לא (סרטון שמראה דוגמאות). המשך קריאה…

הכנסת כעיר המקלט הפרטית של ח"כ דוד ביטן

3 בדצמבר היה היום שבו הכול השתנה עבור ח"כ דוד ביטן. באותה עת כיהן כיו"ר הקואליציה, תפקיד רב משמעות בו יכל לקדם ולעצור כמעט כל מהלך בכנסת. אלא שאז נחקר במשטרה בחשד לשוחד, הלבנת הון והפרת אמונים. בנוסף לכך רעייתו נחקרה ושלל ממקורביו עוכבו למעצר. המשך קריאה…

כפי שבחרתן: סיקור צל שבוע ראשון של ההסתדרות

התומכים שלנו בחרו שני נושאי-על למעקב צמוד (סיקור צל) במושב הקרוב: ועדת שרים לחקיקה וההסתדרות.

| עידן בנימין |

ההסתדרות נבחרה לשמחתנו בהצבעה שעשינו בקרב המו"לים (התומכים) שלנו לסיקור "צל" לצד ועדת השרים לענייני חקיקה. 54% בחרו את ועדת השרים לחקיקה, ו-49% בחרו בהסתדרות.

Image may contain: 5 people, people smiling

סחתיין עליכם. כמה ההסתדרות חשובה? לצורך הדגמה ניקח את ח"כ שלי יחימוביץ'. במאי 2017 התמודדה יחימוביץ' לתפקיד יו"ר ההסתדרות החדשה. יחימוביץ', ח"כ ותיקה עם כוח רב במפלגת העבודה עתידה לכהן גם בכנסת הבאה. למרות זאת ולמרות תפקיד הח"כ בו היא מחזיקה, בחרה להתמודד לתפקיד בעמותה (יותר נכון אגודה עותמאנית, אבל בכך ניגע בהמשך).

מה קסום כל כך בתפקיד יו"ר ראש ההסתדרות ומדוע ניסתה לזכות בו?

בשבועות הקרובים נסקור את עבודת ההסתדרות החדשה וננסה לעמוד על סוד קסמה וכוחה. 

איך?

בסקירת הצל על ההסתדרות נפרסם מידי שבוע מאמר על עבודתה וממשקי העבודה שלה אל מול הממשלה וחברי הכנסת. ננסה לתת לכם הצצה לתוך הקרביים שלה החל מהתנהלות ישיבותיה, ביקורות, בית הדין שלה וננסה להביא מסמכים לשיפוטכם. נשתדל להתרחק מפרסומים שכבר דשו בהם ואם בכל זאת נציין אותם, נפנה לכתבה שם תוכלו להתעמק בנושא.

נציג את עמדתנו מראש: ישנה חשיבות רבה בהתאגדות עובדים ובהגנה עליהם, אך יחד עם זאת ארגון עובדים חייב להתנהל בשקיפות ובניהול תקין כמו כל ארגון ציבורי אחר. בקיצור, אנו בעד התארגנות אך בשקיפות.

משיחות הרקע שקיימנו עד כה בנושא, עולה תמונה עגומה של  חוסר שקיפות, שמאפשר פתח לשחיתות לכאורה. עד כדי כך שח"כ יחימוביץ' (שהפסידה לאבי ניסנקורן) טענה כי אין לה אמון במוסדות ההסתדרות. ואם זה לא מספיק, פעמים רבות נשמעות טענות כי הארגון דואג לעובדים החזקים ולמונופולים במשק, בעוד כל השאר רבים על פירורים, כפי שנטען בימים אלו גם בנוגע לרפורמה בחברת החשמל. אנו רוצים להבין יחד איתכם האם טענה זו נכונה, ואם כן מה במנגנון ההסתדרות מאפשר זאת?

נסתייג: אף ארגון אינו מושלם (גם אנחנו) ותמיד יש מקום לשיפור. אם צריך נצביע על אחראים לטוב ולרע. ואם ברשותכם מידע נוסף הפנו אותנו ונשמח להאיר מזוויות נוספות.

מאחר וההסתדרות החדשה הוא ארגון עצום, במהלך השבועות הקרובים נשתדל להביא לכם כל פעם סיקור על גוף אחד במנגנון על שלוחותיו והתנהלותו בשבוע החולף. נבקר בישיבותיו, בבית הדין שלו וננסה להביא לכם ממקור ראשון את התנהלות המנגנון.

אז בואו נתחיל.

1. רקע

כמה חברים יש בהסתדרות?

בממוצע הערכות שונות – מעל  530 אלף עובדים.

זה הרבה?

מאתר הלמ"ס ניתן ללמוד שמספר האנשים העובדים עומד על 3.73 מיליון עובדים (נתוני 2016) כך שקצת יותר מ14% מהעובדים במשק מאוגדים ובעלי זכות הצבעה בהסתדרות החדשה.

זה מעט?

על פי נתוני ה OECD רק 23% מעובדי ישראל מאוגדים, כך שבהערכה, ההסתדרות החדשה מאגדת כ- 60% מכלל העובדים המאוגדים בישראל.

מבנה ההסתדרות

ככלל, נמעט באינפורמציה תאורטית על הארגון בכדי שנוכל להגיע לעיקר לפני שתירדמו. אך מי שמעוניין להרחיב עוד מוזמן לעיין בחוקת ההסתדרות החדשה ובתקנון בית נבחרי ההסתדרות (בינ"ה). 

רוצים שנפעל לקבל עוד מסמכים ספציפיים – כתבו לעידן.

ובכל מקרה. כיצד בנויה ההסתדרות על רגל אחת?

דמיינו את יחסי הממשלה והכנסת. יו"ר ההסתדרות הינו כראש הממשלה. הנהגת ההסתדרות כממשלה ונבחרת על ידי יו"ר ההסתדרות.

בית נבחרי ההסתדרות או בשמה המקוצר – בינ"ה – מתפקד כמו הכנסת.

הגוף אותו בוחרים 530 אלף המצביעים בהסתדרות הוא ועידת ההסתדרות המונה 2001 חברים.

מי הוא חבר הסתדרות?

כל עובד המאוגד תחת ההסתדרות בוועד ומשלם 0.95% משכרו לקופת ההסתדרות. אם אתם משלמים רק דמי טיפול שהם 0.8% משכרכם – אתם לא חברי הסתדרות. לדוגמא, יאיר עובד בחברת שמירה אך לא מאוגד. יאיר ישלם רק דמי טיפול (0.8%). חבר הסתדרות המאוגד במקום עבודתו, נקרא לו מיקי, ישלם 0.95% משכרו.

מסתבר שהבדל של 0.15% השווה כ-15 ₪ בחודש אם אתם מרוויחים שכר ממוצע, משנה המון. רק חברי הסתדרות המשלמים את הסכום המלא זכאים לבחור ולהיבחר בהסתדרות.

מה שאנחנו רוצים לומר הוא שאין לכם כוח ממשי בארגון העובדים החזק במדינה אם אתם חוסכים 15 ₪. אם אתם רוצים להיות מיקי ולא יאיר, אם אתם רוצים לשים את הבעיות שלכם על סדר היום בארגון – דרשו להיות חברי הסתדרות מן המניין ולשלם את הסכום המלא. כשתגיע העת להצביע, תוכלו להשפיע. ממש כמו התפקדות למפלגה.

שאלנו את ההסתדרות כמה עובדים בדיוק מאוגדים תחתיה נכון להיום וכמה עובדים משלמים רק דמי טיפול? בהסתדרות סרבו להתייחס.

אז מה אנחנו מצפים מההסתדרות?

אנחנו מבקשים שקיפות ותהליכי קבלת החלטות שידאגו לכולם ולא ישמרו מנגנוני כוח. וכן גם שמירה על האינטרסים של העובדים הכי חלשים במשק.

את כל הוויכוחים של האם ההסתדרות עשתה טוב או רע למשק, נשאיר לפרשנים כלכליים. העולם מורכב.

2. איך זה שההסתדרות לא שקופה?

כשאנו עוסקים בהסתדרות אנו מגלים "קופסה שחורה" שנהנית מחוקי השלטון העותמאני, ואינה כפופה לאמות מידה של מה שאנחנו מכירים במדינת ישראל מאז חוקק חוק העמותות ב 1980. ההסתדרות החדשה אינה היחידה. בישראל ישנן אלפי אגודות כאלו. בעשירית מהן תמצאו את המונח גמ"ח (גמילות חסדים), ב-84 תמצאו את המילה הסתדרות, כדוגמת הסתדרות הרופאים, וקופות החולים.

את הרשימה המלאה והלא מעודכנת תוכלו למצוא בקישור זה. הקובץ לא פורסם באופן יזום על ידי משרד הפנים שהיה אמון על הנושא, אלא לאור בקשת חופש מידע של התנועה לחופש המידע.

מתוך המענה לבקשה, תוכלו ללמוד שאפילו משרד הפנים, שהיה באותה עת אמון על הפיקוח, לא יודע את המספר או השמות המדויקים.

הנה סרטון שתומר צילם לא מזמן. טוב שבחרתם בנושא זה כי חייבים (להמשיך) לדבר על אגודות עותמאניות

  • להרחבה בנושא? הפודקאסט של ליאל קייזר ושאול אמסטרדמסקי מ'כאן' מספר באופן בהיר על הנושא.
  • בנוסף, מסמך מדיניות שכתב תומר ב 2016.
  • האם זה ישתנה? איילת שקד כעת פועלת בנושא – הרחבה למטה.

3. נראה אתכם מתריעים על שחיתות בארגון עובדים

מה הבעיה עם היעדר שקיפות?

הנה כמה דוגמאות ממה שציין מבקר המדינה בדוח של 2017 ובו התריע על חוסר הפיקוח על אירגוני עובדים. במקרה הזה – ההסתדרות הלאומית: "חשש להיעלמות מיליוני ש"ח מקופה של ההסתדרות הלאומית ומקופתם של גופים בשליטתה. לנוכח ממצאי הביקורת בוצעה חקירת משטרה בנושא, ובחקירה נחשפה פרשה חמורה של מעילות בסך של כ-13 מיליון ש"ח מכספיהן של האגודה ושל עמותה הקשורה אליה, שבוצעו בשנים 2005-1998. את המעילות ביצעו בעלי תפקידים לשעבר בגופים אלה, ובהם יו"ר האגודה לשעבר אברהם הירשזון".

מנגד דוגמא אחרת אשר אשר מצויינת באותו הדו"ח היא על עובדת שטענה כי פוטרה מארגון עובדים עקב חשיפת שחיתות. בדו"ח לא מצויין שם האגודה. ממקרה זה לומדים בעיקר כי עובד שחשף שחיתות באגודה עותמאנית בכלל ובארגון עובדים בפרט, אינו מוגן ומבקר המדינה אינו יכול להגן עליו. כלומר, אם תעזו להתלונן על שחיתות תפוטרו ואין לכם למי לפנות.

עוד מבהיר מבקר המדינה: "אגודות עות'מאניות רבות מאוד, ובהן כמה מהגופים הגדולים במשק, המנהלות פעילויות בהיקפים כוללים של מיליארדי ש"ח, פועלות זה עשרות שנים בלי שמשרד הפנים מקיים כל פעילות ממשית לפיקוח עליהן, אף שהוראות הדין וכללי המשפט המינהלי מחייבים אותו לפקח עליהן. הדבר הוא בבחינת ליקוי של ממש ברגולציה הממשלתית".

בקיצור. הזייה. מילארדי שקלים מכספי ציבור אינם מפוקחים על ידי הממשלה בגלל חוק תורכי מתחילת המאה הקודמת. פלא שתהיה שחיתות?

נסתייג: הכנסת אכן חייבה ב-1980 אגודות לעבור הסבה אך עקב לחץ פוליטי הוחרגו.. ארגוני עובדים או ארגונים מעסיקים (כגון: ההסתדרות ארגון לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים ועוד..).

מתוך דוח מבקר המדינה 2017

ומאז 1980 מתנהגות ממשלות ישראל באנמיות

לאחר חקיקת חוק העמותות ניסה הרגולטור להסדיר את הנושא. על פי מבקר המדינה: "בשנים 2006-2002 ביצע הרשם פרויקט של מחיקת 6,293 אגודות שלא ביקשו להירשם כעמותות. הפרויקט הופסק עקב קושי ממשי בהפעלת סמכות הרשות שהקנה החוק לרשם". בנוסף, "ועדה בין-משרדית לבחינת הפיקוח על האגודות, שהוקמה בשנת 2008, התכנסה רק פעם אחת בדצמבר 2008, וממילא לא הגישה המלצות…"

הממשלה משחקת בכאילו.

4. גם באופוזיציה מגנים על שחיתות

מאז פתיחת הכנסת העשרים הוגשו לא פחות מ-7 חוקים הנוגעים להסדרת האגודות העותמאניות. מי שהגיש אותן לעיתים חזר בו.

הראשונה הוגשה על ידי ח"כ זהבה גלאון ממרצ במאי 2015 ולא עלתה לקריאה טרומית.

השניה הוגשה על ידי ח"כ מרב מיכאלי ממפלגת העבודה וגם היא לא הגיעה לקריאה טרומית.

השלישית הוגשה על ידי ח"כ עופר שלח מ'יש עתיד' וגם היא לא הגיעה לקריאה טרומית.

הרביעית מעניינת במיוחד בגלל החתומים עליה, הוגשה ביוזמת ח"כ עליזה לביא מיש עתיד וחתמו עליה מדגם מייצג של ח"כים מהקואליציה. ח"כ רועי פולקמן מכולנו, בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי ובני בגין ויהודה גליק מהליכוד. עוד ח"כ שהייתה מיוזמות ההצעה היא מרב מיכאלי ממפלגת העבודה. יום לפני שההצעה עלתה להצבעה טרומית מיכאלי החליטה להסיר את שמה מרשימת המציעים. ההצעה נפלה בקריאה טרומית.

Image result for ‫מרב מיכאלי‬‎

מיכאלי מסרה לנו בתגובה: "במחשבה נוספת הבנתי שהנוסח המוצע היה פוגע פגיעה אנושה והרסנית בעצמאותם של ארגוני עובדות ועובדים שאני מאמינה בחשיבותם הרבה. חשוב לשמור על עצמאותם של ארגוני עובדים כך שהמבנה שהיה קיים בהצעת החוק לא נכון להחיל עליהם. צריך למצוא מנגנון חוקי שיענה על הצרכים המיוחדים לארגוני עובדים".

ח"כ לביא לא התייאשה והגישה את ההצעה החמישית במספר במרץ 2017. גם זו חוסלה בטרומית ארבע חודשים אח"כ.

וממש לאחרונה הגישה הצעה נוספת, שישית, עם חתימות חברי הסיעה שלה בלבד.

הצעה נוספת, השביעית שח"כ לביא הגישה, הונחה בינואר לאור הצעה ששלחתי לה (עידן). הצעת החוק אינה עוסקת בהסדרת הנושא אלא בגילוי העובדה שמדובר באגודה עותמאנית ולא בישות אחרת כדוגמת עמותה או חברה. על פי דו"ח המבקר זו אחת הסיבות שמשרד הפנים לא הצליח לפקח עליהן.

אז מה קרה? כיצד הוגשו 7 הצעות חוק בכנסת ה – 20 ואף אחת מהן לא עברה? נחזור להצבעות שעלו והופלו.

ההצעה הרביעית הופלה בטרומית. כלל חברי הקואליציה כגון חברי הכנסת סמוטריץ, בגין, גליק ופולקמן הצביעו נגד. ח"כ מיכאלי נעדרה. כן. חברי הכנסת הצביעו נגד אותה הצעה ממש עליה חתמו.

שאלנו אותם: למה?

מלשכתו של ח"כ גליק נמסר: "היו 2 הצבעות על החוק: אחת ב 2016 ואחת ב 2017. ב 2016 הוא הצביע נגד בגלל משמעת קואליציונית וב 2017 יצא מן המליאה כדי לא להצביע."

ח"כ בגין מסר לנו כי "הצטרפתי להצעת החוק כי חשבתי שהיא הגיונית ומועילה והצבעתי במליאה נגדה עקב עמדת הממשלה, אשר הודיעה על כוונתה להביא בעניין זה הצעת חוק ממשלתית והתנגדה להצעת החוק הפרטית."

את לשכתו של ח"כ סמוטריץ' טרם הצלחנו להשיג. מלשכתו של ח"כ פולקמן טרם הגיבו.

מי היה בעד? סיעת 'יש עתיד' ויוסי יונה מהמחנה הציוני. זהו.

הרשימה המשותפת, מרצ והמחנה הציוני הצביעו גם כן להפלת ההצעה. תוכלו לראות את רשימת השמות המלאה כאן. שנה אחר כך הקואליציה נשארה בעמדת הנגד. חברי יש עתיד נותרו בעמדתם וביקשו להעביר את ההצעה בטרומית וכך גם חברי הכנסת של מרצ שנכחו ומספר חברי כנסת מהמחנה הציוני. הרשימה המשותפת החליטה להמשיך להתנגד יחד עם: מיכל בירן, איציק שמולי, נחמן שי, עומר בר לב ורויטל סוויד מהמחנה הציוני. את רשימת השמות המלאה תוכלו למצוא כאן. עוד על כך ועל תגובותיהם תוכלו לקרוא בכתבה מיוני 2017 בדה מרקר.

פנינו גם לח"כ עליזה לביא במספר שאלות בכדי להבין מה החסמים שעוצרים חקיקה בנושא ומדוע החוקים שלה בנושא נופלים בצרורות. מלשכתה מסרו: "התשובה שמקבלת ח"כ לביא פעם אחר פעם היא שמשרד המשפטים עובד על "הצעה מקיפה" יותר לתיקון חוק העמותות. אלא שחלפו כמעט שנתיים מאז התשובה הזו.. ומאז החוק הועלה פעם נוספת- ושוב התקבלה אותה תשובה".

Image result for ‫עליזה לביא‬‎

ומי פונה לחברי הכנסת כדי למנוע חקיקה בנושא?

"אלינו לא פנו", מסרו מלשכת לביא, "אבל אנו מכירים היטב את הלחצים שמפעילים ארגוני העובדים למינהם – במרכזם ההסתדרות, על ח"כים מכל סיעות הבית. ההתנגדות היא חוצת מפלגות, שמאל וימין, חילונים ודתיים. אנחנו מנסים ורסיות שונות של החוק – מרוככות יותר (כמו לחייב אותן להציג את האגודות ככאלו גם במסמכים הרשמיים שלהם כדי להמחיש את גודל האבסורד) כאשר החוק המרכזי הוא זה המבקש להכפיף אותם לרשם העמותות ולחייב אותם בכללי שקיפות ודיווח כמו כל עמותה רגילה".

עוד הוסיפו: "בכנסת הנוכחית – סיכויי ההצעה אינם גבוהים, אך התחושה היא שגם החומה הזו מתחילה להיסדק (מספר ח"כים במפלגת העבודה תמכו לראשונה בחוק כשהועלה בפעם השנה). בכוונתי להמשיך ולהעלות את ההצעה פעם אחר פעם כך שהנושא יעלה לסדר היום הציבורי, עד שנתקן".

התגובה של ח"כ לביא שופכת הרבה אור על המתרחש במסדרונות הכנסת. משפט המפתח לדעתנו: "ההתנגדות (לחוק) היא חוצת מפלגות, שמאל וימין, חילונים ודתיים." כאשר הבעיה המרכזית בקידום החוק היא ההסתדרות.

אז פנינו להסתדרות בשאלה אם היו בקשר עם ח"כים בנושא חוק האגודות העותמאניות. ובכלל שאלנו על עמדת הארגון.

בהסתדרות סרבו להגיב.

5. אור בקצה המנהרה?

רגע לפני סוף המושב הקודם של הכנסת, עלה סעיף משעמם להחריד לסדר היום של הכנסת: "הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק יסוד הממשלה בדבר העברת הסמכויות המוקנות לשר הפנים לפי החוק העותמאני על האגודות אל שרת המשפטים".

אם קראתם עד לפה אתם יודעים בדיוק מה זה אומר. משרד המשפטים מקבל לרשותו את הסמכות לפיקוח על האגודות העותמאניות. חסל תירוצים.

ואיך עברה ההצבעה הזו. רוב. גם אנחנו נדהמנו, ותמכנו.

והמתנגדים הרגילים?  נשארו בעמדתם. באופן מפתיע מאיר כהן מיש עתיד התנגד גם הוא.

תומר אביטל טרח ובדק בהצבעה זו מדוע האופוזיציה, שטוענת שוב ושוב כי היא נגד שחיתות הצביעה נגד? התשובות מפתיעות.

אז מה עושה שרת המשפטים, איילת שקד עם המנדט שקיבלה? שאלנו אותה בחודשים האחרונים שוב ושוב.

התשובה שקיבלנו הייתה במעשה ולא במילים. שקד סירבה להגיב וביקשה שנחכה. חיכינו וביום שני בערב (28 במאי) פרסם משרד המשפטים קול קורא לקבלת התייחסות מהציבור להחלת השקיפות באגודות. צעד בכיוון הנכון.

אקטיביזם קוראים: מה אתם יכולים לעשות כבר עכשיו?

  • לפרגן לאיילת שקד – כדי שתמשיך לדחוף את התיקון. למשל בפוסט שפרסמנו פה
  • להגיב לקול הקורא שפורסם הרגע בנושא. חשוב, חשוב, חשוב.

Image may contain: 2 people, text

6. סיכום ראשוני

הסיבה שהקדשנו את הפרק הראשון לאגודות עותמאניות היא החשיבות של הבנת הנושא והכרתו. בשיחות הרקע שקיימנו בשבועות האחרונים על תחקירי הצל, מצאנו כי הטענה החוזרת שוב ושוב נגד חשיפת מידע על ההסתדרות היא שזו אגודה עותמאנית ש"פועלת על פי חוק".

עזבו את זה שאנו עוסקים בחוק של אימפריה ששלטה פה לפני קום המדינה. בזמן הזה הצליחו בעולם להעניק זכות הצבעה לנשים ולבטל את העבדות. אגודות עותמאניות נראות למחוקק כסיפור אחר לגמרי. תודה שקראתם ונתראה בסיקור צל הבא בו נצלול למחדלים אחרים.

  • אנו מזמינים אתכם לנהל איתנו שיח שוטף על הכתבות, להעיר ולהפנות אותנו למקורות נוספים שתרצו שנבדוק ונביא לידיעת הציבור.

עריכה לשונית: אילנה בוגוד

ייעוץ והכוונה: תומר אביטל

ועדת שרים לחקיקה – כי כל השאר זו רק הצגה. סיקור צל שבוע 1

התומכים שלנו בחרו שני נושאי-על למעקב צמוד (סיקור צל) במושב הקרוב: ועדת שרים לחקיקה וההסתדרות.

Image may contain: 5 people, people smiling

| עידן בנימין |

הבחירה של המו"לים שלנו היא לא פחות ממדהימה – ואנחנו לא אומרים את זה רק כי אנחנו רוצים להתחנף לבוסים שלנו 🙂 מעל מחצית מהמצביעים בחרו לצלול לעומק המנגנון שבכל שבוע מבטל מחדש את מעמדה של הכנסת וקובע בפועל את חיינו ועתידנו. המנגנון שביטל באופן רשמי את הפרדת הרשויות – ועדת שרים לענייני חקיקה.

אנחנו לא מגזימים. ועדת השרים דנה בהצעות חוק של הממשלה והכנסת. נכון, יש הגיון בפורום שכזה. פורום שיוודא כי החלטות שמתקבלות ומקודמות עומדות בהסכמים הקואליציוניים ובמסגרת תקציב המדינה. על כך אין לנו טענה. עם זאת, הפוליטיקה הקטנה תפסה כך טרמפ גם על הפוליטיקה הגדולה.

המנגנון היום משועבד לבעלי אינטרס. הצעות חוק טובות שיכולות לשפר את חיינו נופלות משיקולי אגו (מי חתום על החוק), גם אם אין להן עלות או שיקולים פוליטיים.

העניין הוא, שוועדת השרים אינה נמצאת באופן רשמי בהליך החקיקה והדיונים בה נערכים במסלול עוקף כנסת. מה שיוחלט בוועדה – זה מה שיקרה בכנסת. לא נעים לומר, אך הוויכוחים שאתם רואים במהדורות החדשות במליאה – הוכרעו מבעוד מועד. אתם צופים בהצגה, לא בהליך דמוקרטי.  

מה אפשר לעשות עם ועדת שרים לענייני חקיקה?

לכל הפחות: שקיפות. אחת הסיבות להחלטות הגרועות היא שאנו לא יודעים מה מתרחש בה. אין לנו מושג מה חילופי הדברים, העמדות המקצועיות ואפילו כיצד מצביעים השרים שמייצגים את המפלגות בהן בחרנו. שרים אלו מתחבאים מאחורי הכלל – ועדת השרים ולא מתנהגים כמנהיגים, אלא כעדר שעירים.

הפרוטוקולים לא מתפרסמים, ההצבעות לא רואות אור יום וגם לא נימוקי הדחייה. לכן אנחנו דורשים, לכל הפחות, לפרסם את ההצבעות, ובמידה והצעה נדחית לנמק מדוע – זוהי זכות הציבור לדעת. זכות הבוחרים לדעת איך מצביעים נבחרי הציבור שלהם.

האפילה הנוכחית מובילה להחלטות שמנוגדות לאינטרס של עם ישראל. בדקו למשל את האנקדוטה הזו על מיקי רוזנטל.

זה מטורף. זה לא פורום התייעצות ממשלתי סגור. זה המקום בו נחתכות החלטות. למעשה זה המקום הכי דמוקרטי במדינה ישראל – והוא מתנהל כמו שוק. בגלל זה אנו כה גאים שבחרתם שנתקרצץ לוועדה.

נקודת אור

בעקבות עבודה מאומצת שלנו ושלכם בעבר ופניות חוזרות ונשנות – ישנן כיום שתי שרות שהחלו לפרסם מיוזמתן את הצבעותיהן: גילה גמליאל ואיילת שקד. ואנחנו נדאג להמשיך לפרגן להן על כך. את הצבעותיהן תוכלו למצוא באתר ועדת שרים פתוחה או באתר המשרד. במקרה או לא – שתיהן שרות ולא שרים. כל שאר השרים, שאוהבים להפחיד בטוויטר על ארגוני הטרור ואיראן – חוששים מלספר לנו איך הצביעו.

חשוב להדגיש- זה לא נושא "שמאלני". איילת שקד אף התבטאה בעבר בנושא והצהירה כי לדעתה שרים צריכים לפרסם את הצבעותיהם. גם בצלאל סמוטריץ' ושלל ח"כים מכל המפלגות. אגב, שר נוסף שהשתכנע מהטיעונים שלנו ונהג לפרסם את הצבעותיו הוא אבי גבאי, שהתפטר מהממשלה לפני כשנה וחצי.

רוצים לקחת חלק במאבק?

אז איך נפעל?

עיתונות + אקטיביזם. אנו רוצים גם לסקר אותה וגם להנגיש לכם את הוועדה.

אנו מתכננים בתקופת סיקור הצל שני פרסומים בשבוע:

1. מדי סופ"ש נפרסם את סדר היום. נפרסם גם את המסמך הראשוני והמלא של הוועדה ונבליט מספר הצעות. נפנה לח"כים ונשאל אותם עם אילו שרים שוחחו כדי לשכנע שיתמכו בחוק – כדי לבדוק אם הם עשו בכלל את התפקיד שלהם. בנוסף, נפנה למשרד אחד ושר אחד לפחות ונבקש את עמדתו בנושא. סד הזמנים צר: סדר היום מתפרסם לציבור רק ברביעי בלילה/ חמישי בבוקר מה שלא מאפשר זמן תמרון. לכן הפרסום הזה יהיה בסופ"ש – ואם עולה חוק שתרצו להשפיע עליו ולפנות לשרים ולח"כים הרלוונטיים תיאלצו לעשות זאת ממש מהר.

2. מדי יום שני נפרסם את החלטות הוועדה ונדגיש חוקים שנדחו והתקבלו. נפנה לשר אחד לפחות כדי לשים עליו זרקור, ונבקש ממנו לפרסם את הצבעתו. נשאל את דעתו על מספר חוקים שנדחו או התקבלו. אם הוא לא יענה? נבקש שוב בשבוע העוקב. נבדוק אם יש לשר היסטוריה סביב אותו נושא, ניגוד עניינים וכל דרך שתעזור לנו לחשוף את הצבעתו.  

3. בנוסף נפרסם כתבות בעלות אופי יותר מגזיני סביב הוועדה, ונחשוב יחד איתכם על דרכים אקטיביסטיות לתקוף את חוסר השקיפות שבה ואת ההחלטות הגרועות שמתקבלות כתוצאה מדי שבוע. כמובן שגם נפרגן, כרגיל, להחלטות הטובות.

רקע: הרכב הוועדה

נכון להיום, בוועדת השרים יושבים 12 שרי ממשלה, כמובן מהקואליציה: יושבת הראש איילת שקד, יריב לוין, משה כחלון, אורי אריאל, דוד אזולואי, גילה גמליאל, מירי רגב, אופיר אקוניס, זאב אלקין, סופה לנדבר, יואב גלנט ואיוב קרא. 12 השרים קובעים אילו חוקים יחיו ואילו ימותו. מוזמן קבוע לוועדה הוא היועץ המשפטי לממשלה. בנוסף יש יועצי שרים מסוימים ופקידות בכירה שמגיעה גם כן.

האם כולם מגיעים לכל ישיבה? לא.

האם אנחנו יודעים מי נכח בישיבה ספציפית? עדיין לא.

האם חברי הכנסת שהגישו את הצעות החוק יכולים להגיע לוועדה כדי לנמק ולשכנע את השרים בחשיבות הנושא? ממש לא.

הישיבות סגורות לח"כים ולא ניתן להיכנס אליהן. תארו לכם שהכנסת הייתה סוגרת את שעריה בפני שרים?!

יכולים להיכנס רק מוזמנים באישור מיוחד ממזכירות הממשלה. ח"כים ועיתונאים? נשארים בחוץ.

פנינו לח"כים ושאלנו אותם: האם הכנתם את הוועדה לקראת הדיון על הצעת החוק שלכם?

אז כבר השבוע בחרנו כמה כמה הצעות חוק מדגמיות בשבוע החולף ושאלנו את היוזמים שלהן מספר שאלות פשוטות: עם אלו שרים שוחחת כדי שההצעה תזכה לרוב בוועדת השרים לחקיקה? האם השרים שפנו אליהם אכן יתמכו? והאם לדעתך ההצעה תעבור את ועדת השרים?

ראשית, שאלנו את מיקי זוהר על שתי הצעות חוק שלו שהגיעו לשולחן הוועדה: הראשונה נועדה להעלות את הסכום המוקצה לשידורי ספורט בתאגיד השידור הציבורי – ובעצם להתנות את תקציב זה לגחמות הממשלה (על הצעה זו כתבנו בעבר בסקירת הצל של ח"כ זוהר).

הצעה נוספת של ח"כ זוהר נוגעת להסדרת שכר נבחרי הציבור על-ידי קביעה מחדש של שכר הנשיא ומשם – גזירת השכר לשאר הנבחרים באופן הדרגתי. גם על ההצעה הזו כתבנו לאחרונה עם הערותינו ובקשת עזרת הציבור עליה.

כיצד קידם זוהר את שתי ההצעות הללו מול השרים? כך ענה: "שוחחתי עם כולם (חברי הוועדה – ע.ב.) ולהערכתי החוקים בעלי סיכוי טוב. באמת שאינני יודע להעריך מה הם יצביעו בסופו של דבר".

מה קרה בפועל? הדיון בשתי ההצעות נדחו בשבוע – שבועיים.

למה? אין לדעת. זו הזייה.

ח"כ יוסי יונה הגיש הצעת חוק לצמצום הטבות המס לתושב חוזר ולהגברת השקיפות בפני רשויות המס.

מלשכתו של ח"כ יונה נמסר לשאלותינו: "אנחנו לא יודעים מי יתמוך ומקווים לטוב".

בינינו, תשובה כנה. יחד עם זאת – היא תשובה גרועה.

רוב הח"כים מגישים חוקים ופשוט מקווים לטוב. הסיכוי של חוק כזה לעבור הוא קרוב לאפס. זה לא אומר שאי-אפשר להעביר חוקים מהאופוזיציה: איתן כבל לדוגמה העביר חוקים רבים בכנסת זו – אך בשביל לעשות זאת הוא דאג להסכמות מבעוד מועד, ישב עם משרדי הממשלה והשרים ורתם אותם למטרה. ואפילו במקרים אלו – בסוף עדיין מומלץ להתפלל כי בוועדה יחליטו איך שבא להם.

Image result for ‫יוסי יונה‬‎

יוסי יונה

ומה קרה בפועל? הדיון בהצעה נדחה בשלושה חודשים. כלומר הוועדה חיסלה את החוק. (בהמשך נפרסם סטטיסטיקות שמראות שחוק ש'נדחה' רוב סיכוייו להיגנז).

נמשיך. ח"כ משה גפני הגיש הצעת חוק שמנסה להסדיר באופן הדרגתי את העלאת גיל הפרישה, לצד מנגנוני הגנה והכשרה שיאפשרו גם לנשים במקצועות שוחקים לעמוד בהעלאה זו. על ההצעה חתומים ח"כים מכל סיעות הבית. ההצעה נולדה לאחר ששר האוצר סירב והתחמק מעמדה רשמית בנושא. מלשכתו של ח"כ גפני טרם השיבו האם ההצעה קודמה מול ועדת השרים.

ומה קרה בפועל? הדיון נדחה בשלושה שבועות.

וכיצד הצביע השר איוב קרא?

מדי שבוע נשים זרקור על אחד מחברי הוועדה. השבוע פנינו לשר איוב קרא, שר התקשורת מהליכוד, וביקשנו את עמדתו ואת עמדת משרדו בנוגע לסדר היום בוועדה הכה חשובה הזו. דמוקרטיה בסיסית, לא? הרי אם אין עבודת הכנה מוקדמת (ויש כזו בדרך כלל בדרגים המקצועיים) – איך השרים מחליטים למה להצביע? ואם לא נהיה שותפים לדרך – איך נוכל לדעת עם מי לשוחח על ההצעות? הציבור נשאר בחוץ ובעלי האינטרסים הצרים בפנים.

Image result for ‫איוב קרא‬‎

איוב קרא

קרא סירב לשתף איתנו פעולה. פנינו ללשכה שלו לשאול כיצד הצביע על ההצעות אך הלשכה סרבו להתייחס. בשבוע הבא נשאל אותו שוב. יסרב? אנחנו חושבים שנתחיל לנחש. יש לכם רעיונות נוספים או דעה על משחק ניחושים? כתבו לעידן.

ומה קרה בתמונה הכוללת?

עברנו הצעה-הצעה מקרב 54 הצעות חוק שהוועדה דנה בהן, למיטב ידיעתנו, בתוך פחות משעתיים. קטלגנו כל הצעה האם היא ממשלתית, אופוזיציוניות או קואליציונית.

הממשלה הניחה 4 הצעות חוק. 3 מהן עברו.

הצעות החוק הפרטיות (מטעם ח"כים):

הקואליציה הניחה 31 הצעות חוק – רק 6 מהן עברו.

האופוזיציה הניחה 19 הצעות חוק  – רק 1 עברה.

איזו? הצעת חוק של יואל חסון מהמחנה הציוני. הצעת חוק המעודדת שיוויון מגדרי בין בני הזוג ומאפשרת לאב לקחת חופשת לידה ארוכה יותר באם נולדו לו תאומים ומעלה. הצעת החוק (שכבר נמצאת בשלב מתקדם ונתייחס לכך בהמשך) עתידה להיכנס לספר החוקים. כל הכבוד לח"כ יואל חסון.

אגב, בבחינת ההצעות של הקואליציה שעברו ועדת שרים – כולן על פניהן (לדעת הכותב) נראות טובות לציבור. תוכלו לראות את ההחלטות כאן. והעובדה שההחלטה כתובה בכתב יד זה אמיתי לגמרי. אין פרוטוקול -זה התוצר של הוועדה. שוק, כבר אמרנו?

אגב פירוט העמודים איננו חילופי הדברים סביב החוק, אלא היכן שמפורט החוק עצמו.

ומה קרה להצעות הקואליציה שנדחו?

כולן 'נדחו' לעוד שבוע עד שלושה מעכשיו. מדוע הממשלה שומרת את הח"כים שלה על אש נמוכה? ככל הנראה כדי להשאיר בידי הח"כים תקווה מסוימת כדי שלא ימרדו. בכל מקרה ננסה להבין זאת יותר לעומק בשבועות הבאים.

באופוזיציה המציאות עגומה יותר. 5 הצעות מתוך ה 19 חוסלו.

בדקנו את חמשת ההצעות שנפלו. לדעת הכותב הפלתן הייתה סבירה בהתחשב שלא באו מהממשלה ולא מתיישבות בקונצנזוס.

תוכלו לראות את ההחלטות על כל החוקים- כאן.

סוף דבר – צל שבוע ראשון

הדמוקרטיה האמיתית נמצאת בוועדה הסגורה הזו. בשבוע הבא צפויות להתקיים הצבעות על כ- 52 הצעות חוק נוספות. זה המקום בו ייגזר דינן של ההצעות – להתקדם בצנרת או להיכחד. כל מה שנראה לאחר מכן במליאה – זו הצגה כדי ש- 120 ח"כים יוכלו להצדיק את שכרם. את התסריט יכתבו שרי הוועדה. בגלל זה נתמקד בה מדי שבוע מעכשיו.

ייעוץ והכוונה: תומר אביטל

עריכה: ערן פיש, ניר בן צבי

כמה לפיד ולבני נכחו בדיונים הסודיים של ועדות המשנה של חוץ וביטחון?

כשדיווחנו שלפיד הוא המבריזן מספר 1 מהכנסת – הוא טען שזה שזה שקר גמור. לדבריו, הוא נוכח באינספור דיוני ביטחון סודיים מחוץ לכנסת.

המשך קריאה…

איך יולי אדלשטיין יכול לחזק את הכנסת ואת הדמוקרטיה

משהו מרענן עובר על הכנסת. כולנו ראינו את ועדת האתיקה של הכנסת חושפת שיניים. סוף סוף עונשים משמעותיים – הרחקה מהמליאה ומהוועדות. ח"כ חזן נבעט לחצי שנה, ח"כ שפיר ובירן הורחקו לשבוע. חבל שאת נשק יום הדין הזה שומרים בכנסת לעבירות מילוליות. זו בדיחה.

המשך קריאה…