כשרגב צעקה על מסי, הקואליציה דחפה לכם יד לכיס

סאגות ארגנטינה והאירוויזיון חשובות – הן מראות לעם ישראל את המחיר שאנחנו נאלצים לשלם בגלל מנהיגות רדודה. אלא שממש באותו זמן מקדמת הקואליציה מהלכים יקרים להחריד שאף אחד כמעט לא מדבר עליהם. מהלכים מסואבים שעוברים מתחת לרדאר משום שהם פחות "סקסיים". המשך קריאה…

סודות שאבי ניסנקורן אוהב במיוחד: סקירת צל 4 להסתדרות החדשה

השבוע בסיקור הצל של ההסתדרות:

  • ביקורת פנים של ההסתדרות מרמזת על חוסרים בקופות ועדי עובדים.
  • למה מרמזת ולא אומרת במפורש? כי ההסתדרות מסתירה את דו״חות המבקר, אז לכו תדעו.
  • למה מסתירה? על פי ההיגיון של ההסתדרות, אם נחשוף את ממצאי הביקורת, מושחתי הוועדים יהיו חשופים לפגיעה ואז אף אחד לא ירצה להיות בוועד.
  • מה יש לנו להגיד על זה? אם דו״ח הביקורת יהיה שקוף – מי שלא ירצה להיפגע פשוט לא יגנוב.
  • ולקינוח: האם יו״ר ההסתדרות אבי ניסנקורן מסתיר את הדו״ח כדי לשמור את ועדי העובדים בכיס שלו?

לסיקור הצל הקודם של ההסתדרות

נתחיל:

"מה? לחשוף את דו״חות הביקורת?! אף אחד לא ירצה להיות יותר בוועד!"

זו הייתה נקודת השיא בדיון שהתקיים במוסד השיפוט של ההסתדרות לפני כשבוע בו נכח כתב הצל שלנו עידן בנימין. רגע לפני שנגיע לדיון, נסביר בקצרה מהו מוסד השיפוט.

מה זה מוסד השיפוט?

ההסתדרות, בהיותה גוף עצמאי וגדול, מחזיקה מוסד שיפוט פנימי משל עצמה. מוסד השיפוט הוא עצמאי והיו"ר שלו ממונה ברוב של שני שלישים מבינ"ה (הגוף שמשמש מעין "כנסת" של ההסתדרות). השיפוט מהווה ערכאה ראשונה ושנייה לפני שהעתירות מגיעות לבית משפט השלום.

כלומר, יש למצות את ההליכים בתוך ההסתדרות לפני שעותרים לבית המשפט. 'השופט' חייב להיות שופט בדימוס או משפטן חבר הסתדרות, ובסמכותו לקנוס או להשעות עובד הסתדרות ואף להורות על פיטוריו.

150 דו"חות "מתחת לשולחן"

בכתבה הקודמת סיפרנו לכם על הביקורות שכן קיימת בהסתדרות: ביקורת פנים וביקורת של מבקר המדינה. מבקר הפנים מבקר את התנהלות מרחבי ההסתדרות ולעיתים גם חברות נספחות, כמו החברה למרכזי תרבות וספורט.
מי שומר על כספי הוועדים המקומיים? בכל ארגון שבו יש ועד עובדים ישנה גם קופת ועד. מבקר הפנים של ההסתדרות יכול וצריך לבקר גם את התנהלות הוועדים המקומיים, הקטנים. והוא אכן עושה זאת. בערך. בעצם לא ממש. ולהלן הקומבינה: המבקר הפנימי ממנה קבלן משנה שיערוך את הביקורת ויגיש דו״ח בעניין.

למה קומבינה?

הדו"חות האלו חסויים מפני שבוצעו בידי קבלן משנה. היחידים שיראו אותם הם יו"ר ההסתדרות ויו"ר בינ"ה. איתמר אביטן, חבר בינ"ה שיושב באופוזיציה של ההסתדרות, גילה זאת לפני כשנה וביקש את הדו"חות המוסתרים. לא רק מתוקף היותו חבר בינ"ה, אלא מתוקף היותו חבר בוועדת המבקר.

מהי ועדת המבקר? ועדה של נציגי בינ"ה הדנה בדו"חות הביקורת, מזמנת את מושא הביקורת ועוקבת אחר ליקויים ותיקונם. יו"ר ועדת הביקורת בהסתדרות הוא חבר בקואליציה ולא באופוזיציה, בניגוד למה שקורה בכנסת (ובתכלס בניגוד להיגיון הבריא).

אז אביטן ביקש לקבל לידו את הדו"חות. ההסתדרות מצדה סירבה בטענה שהמבקר הוא לא זה שכתב את הדו״חות ומכאן שהיא אינה מחויבת להעביר אותם הלאה. עוד טענה ההסתדרות כי תלונתו של אביטן קנטרנית, שהוא אינו זכאי לקבל דו"חות רטרואקטיבית ושכלל אין לו סמכות לדון בנושא מכיוון שבעת מסירת הדו״ח לא כיהן כחבר ועדת המבקר.

חברי האופוזיציה של בינ"ה לפני הדיון

תארו לכם לרגע שהוועדה לביקורת המדינה של הכנסת לא הייתה יכולה לדון בנושאים שעלו לביקורת לפני שנתיים או שלוש, כי יו"ר הוועדה חבר בה רק חודשיים. התנהלות כזו הייתה מבטלת את כל מונח הביקורת, שכן לא ניתן לבצע כך מעקב והביקורת הופכת מעניין ממסדי לעניין אישי. זה, כמובן, מופרך – לא סביר שחבר בארגון כלשהו יתעלם ממה שהיה לפניו ויתייחס לארגון כאילו נולד כל שנה מחדש.אבל תראו את המענה של ההסתדרות לתביעותו של אביטן. שם חושבים אחרת:

ההסתדרות אף טוענת כי חשיפת הדו״חות תפגע בוועדי העובדים ובשיתוף הפעולה שלהם עם מעסיקיהם. לדעתנו, אם יש פגם בעבודת הוועד – צריך פשוט לפעול לתקנו. אם יש מעילה בכספים ואי סדרים – חייבים להגיש תלונה במשטרה. מי שאינו יודע לנהל קופת ועד – לא צריך לנהל קופה כזו. פשוט. בכספי ציבור יש לנהוג בזהירות יתרה.

אגב, כפי שתוכלו לראות מיד, מדובר בלא פחות מ-150 דו"חות שהוגשו בשלוש השנים האחרונות. כלומר, 150 ועדי עובדים מקומיים עברו ביקורת שתוצאותיה סוד הן. וגם בזה מודה ההסתדרות בכתב ההגנה שלה:

 

אם נשים שניה בצד את אביטן, מי שעוד צריכים לקבל את דו"חות הוועד לידיהם (אולי לפני כולם) – הם העובדים עצמם. כלומר, אם אתם עובדים במפעל שבו נערכה ביקורת – תוצאות הביקורת חייבות להיות בהישג ידכם. במענה לעתירתו של אביטן (ראו מטה) וגם בדיון שנערך במוסד השיפוט נאמר כי בדו"חות עצמם מצויין שיש להביאם לידיעת ציבור העובדים. ומי ימסור לכם את הדו"ח? האדם שמעל בכספכם? בהצלחה.

"אף אחד לא ירצה להיות חבר בוועד"

בזמן הדיון בבית הדין של ההסתדרות, כאשר השופט עו"ד וינבויים שאל את עו"ד מור חלד, המייצגת את ההסתדרות, למה כל כך חשוב להסתדרות לשמור על הדו״חות האלו בסוד, חלד הודתה כי חסר כסף בקופות של חלק מהוועדים. כלומר, יש חשש לכאורה של גניבה מקופות ועדי העובדים וההסתדרות לא רוצה לספר את זה לעובדים המשלמים מכספם לקופת הוועד המקומי.

החלק הזה בדיון בבית הדין הוא לא פחות ממחדל:

עו"ד חלד: "למה זה סוד? אנחנו רוצים לחשוף עכשיו 150 ועדים לאיזושהי גחמה שכל אחד שהוא במקרה חבר בינ"ה, שיבוא אחר כך ויגיד היה חסר לו 10 שקלים בקופה אז בוא חבר הוועד הזה וחבר ועד אחר. יש לנו עניין גם לשמור על פרטיותם של חברי ועד העובדים, אחרת אף אחד לא ירצה להיות חבר ועד עובדים".

השופט: "מנסיוני אין חשש כזה".

אביטן (התובע את הדו"חות): "שלא יגנוב".

או במילים שלנו: חוסר שקיפות מעודד שחיתות. עורכת הדין המייצגת את ההסתדרות מגמדת את התופעה ל-10 שקלים. אבל אם אתם חושבים שנפל ליו"ר הוועדה מטבע של 10 שקלים אתם טועים. קחו לדוגמא את הסיפור הבא.

לפני שנה התפרסם סיפור קטן במקומון רמת השרון. יו"ר ועד עובדים גנב מאות אלפי שקלים מקופת הוועד. "מכתב האישום עולה כי בין השנים 2013 – 2015, בעשרות הזדמנויות, בעודו מורשה מטעם עובדי החברה להיות אמון על קופות החיסכון שלהם, תוך תכנון, תחכום ולאורך זמן רב, זייף הנאשם שיקים מחשבונות קופות החיסכון", כותב העיתונאי מיכאל פרוסמושקין.

חברי הוועד רצו למשוך כסף מהקופה ופשוט גילו שהיא ריקה. איפה ועד העובדים האחראי על כספי העובדים? לא יודעים. האם נעשתה ביקורת קודמת לחשיפת המעילה? לכו תדעו, הדו״חות מוחבאים. והעובדים? נשארו בלי הכסף.

מוסד השיפוט של ההסתדרות

מדוע יו"ר ההסתדרות מסתיר את הדו״חות האלו? מדוע אינו מוכן להעביר אותם לוועדת הביקורת?

משיחות שקיימנו עם עובדים שונים וחברי אופוזיציה של בינ"ה בניסיון לענות על השאלה הזו מסתמן שליו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן אין באמת מה להסתיר בדו״חות האלה בנוגע לעצמו. אז מה הערך של הדו״חות האלה בעצם? עבור הנהגת ההסתדרות ייתכן ומדובר במנגנון לחץ על העובדים. חישבו לרגע. רק יו"ר ההסתדרות ומספר עובדים מצומצם מכירים את דו"ח הביקורת. נגיד שהדו״ח חמור ומעיד על מעילה בכספי ציבור. עכשיו יו"ר הוועד המקומי נמצא בכיס של ניסנקורן. והרי ידע הוא כוח, בעיקר כשלא כולם יודעים שיש לך אותו.  

על מי מחפה יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן?

חזרה לדיון בבית הדין של ההסתדרות.

השופט וינבוים: אני רק לא מצליח להבין. אם יש ועד באיזשהו מקום מסוים. שם כן מפורסם?

עו"ד חלד: לעובדים.

השופט וינבוים: מה זה לעובדים? שם את לא מפחדת שזה יהיה לכלל הציבור?

עו"ד חלד: בוודאי שלא.

השופט וינבוים: למה, יש שם חבר אופוזיציה, ההוא חבר האופוזיציה שבאותו ועד בכלל לא קשור לשום סודיות. הוא (איתמר אביטן, ע.ב) עוד לפחות אומר שאם הוועדה תגביל אותו בסודיות הוא ישמור על סודיות. שם אף אחד לא קשור על שום סודיות, על איזה סודיות את שומרת פה? לא הבנתי. חברי הוועד שם מאותו אזור כולם יודעים שמישהו חס וחלילה גנב.

עו"ד חלד: אבל לא מדובר פה על גנב.

השופט וינבום: אז לא גנב, הכל בסדר.

עו"ד חלד: כל עובד זכאי לראות מה נעשה בכספים שהוא משלם לוועד העובדים. כי הוא עובד. לדוגמא, עובד בימ"ש השלום בראשון זכאי לראות מה נעשה בקופה של הוועד. לא כל אחד אחר זכאי לראות מה נעשה.

השופט: למה?

עו"ד חלד: כי הם צריכים לתת דין וחשבון לעובדים שלהם.

אך בשורה התחתונה העובדים לא רואים את דו"חות הביקורת. גם אנחנו ב׳שקוף׳ ביקשנו לראות את הדו״ח. התשובה הייתה לא.

בנק איגוד – התנהלות מעוררת דאגה בכספי עובדים

בפעם הקודמת הבאנו סקירה על ביקורת הפנים של ההסתדרות. מאז המשכנו לחקור ומצאנו כי מבקר הפנים כן ביקר ארגון עובדים אחד – ועד בנק איגוד. לפי הדו״ח, ועד העובדים של בנק איגוד ניהל את כספיו כמו ילד בן חמש עם שטר של 200 שקל בחנות ממתקים. מלבד הסעיפים ה"משעממים", כמו התחמקות מהקמה של ועדות ואישור תקציב, מצאה הביקורת שיקים פתוחים חתומים מראש, הזמנת ארוחות ללא הגבלה למזכירות הוועד, חלוקת שוברי רכישה ללא בקרה ותקציבים בלתי מאוזנים.

את הביקורת המלאה תוכלו למצוא בדו"ח בעמוד 385.

פתרון ההסתדרות לשחיתות

אנחנו מוזרים. חשבנו שלהסתדרות יש רצון לשפר את הפיקוח ואת השקיפות כדי למנוע שחיתות בעתיד. אבל היא עושה בדיוק ההיפך. במכתב שיצא בשבוע שעבר לוועדת החוקה של בינ"ה הוזמנו חברי הוועדה לישיבה שתתקיים ביום שני הקרוב. על סדר היום: ביטול חובת מינוי ועדת ביקורת בוועדי עובדים.

בכל ועד עובדים אמורה לכהן ועדת ביקורת של עובדים שמטרתה לפקח על עבודת היו"ר. אותה ועדה אמורה לקבל לידיה את אותם דו״חות ביקורת "חסויים". אותם דו״חות שלא מוכנים להעביר לדיון בוועדת המבקר של בינ"ה. האם קיימת ועדה כזו בכל ארגוני העובדים? לא.

השבוע, כשיבטלו את ועדת הביקורת הפנימית של הוועד שלכם – אף אחד לא יכול לראות את הדו״חות האלה יותר. ההסתדרות מבקשת בסעיף אחד לחייב הקמת ועדת ביקורת בארגון עובדים ובסעיף אחר מאפשרת לוועד לבטל את הוועדה בסיכום עם ההסתדרות (ארגון הגג). מבנה מושלם לשחיתות.

הרומן של טלי חירותי-סובר עם אגודות עותמאניות

אם יש משהו שאנו ב׳שקוף׳ אוהבים זה להיתפס לליקויים ולא לשחרר מהם עד שיתוקנו. לא להוציא כתבה ולדפדף הלאה לדבר הבא.

טלי חירותי-סובר כותבת זה שנים רבות על ההסתדרות בעיתון דה מרקר. פנינו אליה וניסינו להבין איך היא עדיין לא ויתרה. "ההסתדרות היא גורם מרכזי בשוק העבודה הישראלי שמשפיע על חיי כולנו, בין אם אנחנו מודעים לכך בין אם לא״, אומרת לנו חירותי-סובר. ״על אף זאת, ובחסות סטטוס האגודה העות׳מאנית, ההסתדרות נגועה בחוסר שקיפות קיצוני, שמאפשר הסתרה של שיטות ניהול תמוהות, נפוטיזם, מקורביזם ובעיקר בזבוז מקומם של  כספי החברים, המורכבים בין היתר מהחוליות החלשות בחברה".

טלי חירותי סובר. דה מרקר

אבי ניסנקורן משחיר את כלל ארגון העובדים בגלל כמה תפוחים רקובים

ההסתדרות נלחמת על הסתרה למען קומץ ועדים הגונבים כסף מציבור העובדים. טרם הבנו מה בדיוק היא מסתירה או למה, אבל אנחנו כן יודעים שהסתרה כזו פוגעת בעבודה השוטפת של ההסתדרות ובהסתדרות בכלל. במקום לבעוט בישבן לראשי ועדים שסרחו ולהגיש עליהם תלונה במשטרה, הנהגת ההסתדרות הופכת את עצמה לשותפה לדבר עבירה ומשחירה בכך את אלה מהוועדים שכן נוהגים בכספי העובדים בזהירות המתבקשת.

לצערנו ההסתדרות סרבה להגיב לכל השאלות שהצגנו בפניה.

ומה אתם יכולים לעשות?

אם אתם עובדים מאוגדים, בקשו מהוועד שלכם לדעת האם בוצעה בארגון שלכם ביקורת בשנתיים האחרונות. אם כן, בקשו לקבל את הדו״ח – זו זכותכם. שלחו לעידן את התשובות שקיבלתם. 

אנחנו לא תמימים. אנחנו יודעים שלבקשה כזו יכולות להיות השלכות כלפי המבקש. לכן, אם מסיבה כלשהי אתם חוששים לעשות זאת, ספרו לנו על זה בתיבת ההדלפות האנונימית והסופר מאובטחת שלנו. אנחנו נתכנן באופן דיסקרטי מהלך לחשיפת הדו״ח. נתראה שבוע הבא 😍

*

כתב: עידן בנימין

עריכה: שיר שטיין

עריכה והכוונה: תומר אביטל

השכר האמיתי של ראש הממשלה

שוב ושוב נחשף שמשפחת רה"מ מעמיסה את הוצאות בתיהם הפרטיים על חשבון הציבור. במדינה מתוקנת הדבר היה גורר התפטרויות, התנצלויות, החזרת כספים וכמובן חידוד נהלים. אפילו מפלגת שלטון הייתה יוצאת בקמפיין שהיא מנקה את האורוות.
בישראל: הקואליציה תוקפת על כך את השמאל, ומתגייסת כולה להעביר חוק שמכשיר בזבוזים על חשבון קופת המדינה. בזבוזים שטרם נראו כמותם. המשך קריאה…

חשיפה: עמדות משרד ממשלתי לקראת ועדת שרים לחקיקה – סיקור צל 7!

איך נראות חוות הדעת הממשלתיות שמכינים משרדי הממשלה לקראת הדיונים בוועדת השרים? מה קרה בוועדה השבוע? 

סיקור הצל של הכתב שלנו עידן בנימין לכנסת האמיתית של ישראל ממשיך!

אמל״ק:

  • הח״כים מירב בן ארי ואמיר אוחנה עוקפים את ועדת השרים במהלך אמיץ ומזכירים לנו שיש עוד תקווה לתיקון המנגנון.
  • ישראל ביתנו מכופפת לכנסת את הזרוע וגורמת לה להצביע בעד חוק שהממשלה עצמה מתנגדת לו.
  • איילת שקד ממשיכה לשמש כראשת הממשלה האמיתית של מדינת ישראל
  • לסיקור הקודם – איך הוועדה פוגעת בדמוקרטיה בישראל (ולגרסה מתומצתת ב"הארץ")

כזכור, בשבוע הקודם מצאנו התאמה כמעט מלאה בין החלטות השרה איילת שקד שעומדת בראשות ועדת השרים לחקיקה לבין החלטות הוועדה. זאת, לצד היעדרות שאר השרים החברים בוועדה ועדות ממקור ראשון על המתרחש בוועדת השרים – מצביעים על כך שוועדת השרים לחקיקה אינה קיימת באמת. ברובם המוחלט של הדיונים תמצאו חדר עם השרה שקד ושני פקידי המשרד.

השבוע נספר לכם קצת על עבודת ההכנה לקראת הדיונים וננסה להבין את הלוגיקה שמאחורי החלטות הוועדה. ספוילר: לא מצאנו כזו.

ח"כ בן ארי: "הצבעתי על פי מצפוני וסיכוי גבוה שאמשיך בדרך זו"

הצעת חוק שלא עברה בשבוע שעבר בוועדת השרים לחקיקה ביקשה לאסור על אפליה על רקע מיני או מגדרי. ההצעה, שהגיעה מהרשימה המשותפת וממרצ, הייתה על סדר היום של הוועדה בשבוע שעבר אך הוועדה, כהרגלה, החליטה לדחות את הדיון בה.

מטרת ההצעה הייתה להכניס את איסור האפליה על רקע מיני ומגדרי לתוך ספר החקיקה באופן גורף ולא נקודתי. 

למרות החלטת הוועדה, העלו הח"כים היוזמים את ההצעה לסדר היום של הכנסת. ההצעה הייתה אמורה, כרגיל, ליפול – משום שוועדת השרים לא נתנה אור ירוק. אלא שבצעד חריג עד מאוד שני ח"כים מהקואליציה – מירב בן ארי ממפלגת כולנו ואמיר אוחנה מהליכוד – הצביעו בעד. ותאמינו או לא – ההצעה עברה (אמנם רק בקריאה טרומית, אבל עברה).

שאפו לבן ארי ואוחנה שהתנהגו כחברי כנסת אמיתיים וייצגו את הציבור. דאגנו לפרגן להם, כמו גם לעבודת האופוזיציה, בדף הסרגל. למה לפרגן? כי כדי להצביע נגד הקואליציה וועדת השרים צריך אומץ. להצבעה כזו עלולות להיות השלכות קשות עבור הח"כ ה״סורר", שיכול למצוא עצמו מודח מוועדות, מהמפלגה ואולי אפילו למצוא את עצמו תחת איסור לכהן בכנסת עתידית מטעם מפלגה אחרת.

ח"כ בן ארי. תתחיל להצביע על פי צו מצפונה

נזכיר שלעמדתנו ועדת שרים לחקיקה טובה אך ורק להצעות שעולות כסף רב או למניעת פגיעה בהסכמים קואליציוניים. לא הגיוני או שפוי שוועדה אחת (או שרה אחת) קובעת היום מה יקרה בשלל הצעות חוק שאין להם שום עלות תקציבית או שיקולי שמאל ימין (כמו "איסור אפליה"). לכן טוב שח"כים עשו את תפקידם והצביעו במקרה זה כצו מצפונם.

בנוסף, ההצבעה היא סדק משמעותי בכוחה הדרקוני של ועדת השרים לחקיקה, שגוזרת את גורלם של חוקים מבלי הסבר או היגיון מנחה. תוצרים מבורכים נוספים של מהלך זה הוא פיחות משמעותי בכמות ההברזות מהמליאה (כל צד מבין כעת שהכל פתוח, ולא מתרחש אוטומטי מה שהוועדה הורתה). 

שאלנו את ח"כ אוחנה ובן ארי מדוע הצביעו נגד עמדת הממשלה והאם ימשיכו לפעול כך כאשר תחליט הממשלה נגד מצפונם.

בן ארי: "הצבעתי על פי מצפוני וסיכוי גבוה שאמשיך בדרך זו".

מח"כ אוחנה לא התקבלה תגובה.

ועדת השרים התנגדה להצעת החוק של ישראל ביתנו אבל דרשה לתמוך בה למרות זאת

ישראל ביתנו, כפי שסיפרנו שבוע שעבר, הציעה שאדם שיצלם או יפיץ סרטון של חיילי צה"ל – דינו עד חמש שנות מאסר. במקרה זה חברי הכנסת בחרו דווקא ליישר קו ולהצביע בעד – כפי שהוועדה הורתה. עברנו על פרוטוקול הדיון שקדם להצבעה במליאת הכנסת וניסינו להבין כיצד, ולא האמנו.

השר צחי הנגבי עלה לבימת הכנסת ואמר: "ההצעה עלולה לפגוע בחופש הביטוי באופן לא מידתי. אין למדינת ישראל מה להסתיר, ואיסורים רחבים היכן שהם לא נדרשים מטעמים מיוחדים של ביטחון המדינה וטעמים אחרים כמו יחסי החוץ שלה, עלולים לייצר מראית עין בעייתית״. הנגבי המשיך לפרט נימוקים שונים לבעייתיות ההצעה, ואמר, בין היתר, כי ״ספק אם העונש המוצע הוא פרופורציונלי״.

ובסוף? הנגבי הביע את תמיכת הממשלה בחוק.

השר צחי הנגבי מייצג ממשלה קפריזית

הבנתם? השר הנגבי, שמייצג את עמדת הממשלה, מנמק כמה בעייתית ההצעה, אך באותה הנשימה דורש מהכנסת לתמוך. באותה המידה אפשר היה להניח על השולחן מסמך ריק ולהצביע עליו. קחו, תחתמו פה. את החוק נמלא בהמשך.

הממשלה, לאור המלצת הדרג המקצועי (שלא לומר ההיגיון הבריא), התנגדה להצעה, אבל במקום להשאיר את ההחלטה לכנסת, הפעילה משמעת קואליציונית ומיצבה עצמה כבת ערובה לגחמה של מפלגה שולית.

כמה ועדת השרים אינה עקבית בהחלטות שלה?

הצעת חוק נוספת שעלתה שלשום לוועדה תחייב מעונות יום וגני ילדים להציב מצלמות המתעדות את המתרחש בגן. ההצעה מונחת זה זמן רב על שולחן הוועדה וחתומים עליה רוב חברי הכנסת. ח"כים מכל קצוות הבית. אלא מה, ההצעה נפלה. למה? דפנה ליאל צייצה בטוויטר שגורם בוועדה טען כי "ההצעה אינה בשלה". עכשיו אנו באמת מבולבלים. הממשלה לא מעבירה הצעת חוק כי היא ״אינה בשלה״ אבל מצד שני דורשת לתמוך בהצעה שהיא עצמה מתנגדת לה?

שורה תחתונה: אין תהליך קבלת החלטות מסודר. הוועדה מקבלת החלטות קפריזיות, המושפעות מלחצים פוליטיים ולא ענייניים. המרוויחים: פופוליסטיים. המפסידים? הציבור הרחב, דוגמת הורים להם יש ילדים בגן.

הצלחה! משרד הכלכלה משקיף את עמדותיו

סדר היום של ועדת השרים לחקיקה מתפרסם בכל יום רביעי. לאחר פרסומו, הדרג המקצועי של כל משרד ממשלתי אמור לגבש עמדה בנוגע לכל הצעת חוק, בהתייחס להשלכותיה כלפי המשרד.

המשרד מכין את הנתונים עבור השר, שאמור לגבש עמדה ולהגיע איתה לוועדה. זה החלק המקצועי – שלא תמיד השרים מקשיבים לו, אבל לפחות הוא קיים. כנראה. למה כנראה? כי עד היום לא נחשפו מעולם עמדות משרדי הממשלה, זה תהליך ששמענו עליו אך לא ראינו בעיננו.

תומר אביטל שלנו פנה בשנה האחרונה, יחד עם עמותת 'הצלחה' של עו"ד אלעד מן, לכלל משרדי הממשלה, בבקשה לפרסם את עמדותיהם בנוגע להצעות חוק שונות. זה כל כך בסיסי: בסך הכל לדעת מה העמדה המקצועית כלפי הצעות חוק. זה יאפשר עיתונות מעמיקה ולא פופוליסטית כי נוכל לדעת בזכות העמדות מדוע חוקים נפלו, והאם היו סיבות הגיוניות (אולי למשל החוק סותר אמנה בינ"ל? אולי הוא יקר מדי?).

כולם סירבו. משרד ממשלתי אחד אחר השני כתב לנו שהעמדות האלו הן סודיות. עד עכשיו.

משרד הכלכלה הוא הראשון שהסכים לבקשת "מאה ימים של שקיפות" ו"הצלחה" לפרסם את עמדותיו בנוגע להצעות החוק שעל סדר יום הוועדה. מעניין אתכם לקרוא? הכל נמצא כאן. יש לציין כי שר הכלכלה אינו חבר בוועדת השרים ולכן אין לו זכות הצבעה בה, ובכל זאת – חשוב. 

הטפסים אגב לא מושלמים. הם משקפים את עמדת השר בנושא אך לא מפרטים מדוע יש התנגדות או תמיכה. בכל המקרים שעברנו מצאנו מונחים כמו: "לתמוך אבל לא להיכנס לעימות עם האוצר" ו"לתמוך בכפוף לתיאום נוסח", "לבקש דחייה" ועוד מונחים שמסבירים מה המשרד רוצה. למרות חוסר הפירוט הענייני זה חשוב מכיוון שניתן לדעת את עמדת המשרד הראשונית ולשאול: למה?

בנוסף זוהי קריאת כיוון לשאר המשרדים. עו"ד מן מסביר לנו למה: "אחרי שהובהר שניתן להפוך את התהליך הזה לשקוף ונגיש יותר לציבור, מצופה כי שאר משרדי הממשלה יאמצו גם הם את רף השקיפות החדש".

עמדת משרד הכלכלה. יודעים מה רוצה השר אך לא יודעים מדוע

 

ויש עוד סיבות. כל שבוע, כאשר מפורסם סדר היום של ועדת השרים לחקיקה, אנו נדרשים לעבור על עשרות חוקים. ואם יש דבר אחד שאנחנו יודעים הוא שאת רוב הדברים אנחנו לא יודעים. כך שהסקירה שלנו מוגבלת לעולם הידע וההבנה שלנו, שממנו אנו מתווכים לכם את החקיקה ואת האינטרסים המשתקפים ממנה. תארו לכם שבכל שבוע, עם סדר היום של הוועדה, היו מתפרסמות גם עמדות המשרדים בנוגע לכל חוק. איזה כוח אזרחי היה עומד בקצות אצבעותיכם. איזו יכולת הייתה לנו לתווך לכם הצעות חוק כאשר מוצגת בפנינו תמונה מורכבת יותר.

עו"ד אלעד מן

וכמה הצעות חוק העבירה השרה שקד השבוע בוועדה?

אפס!

כן, קראתם נכון.

אפס. לא מהקואליציה ולא מהאופוזיציה.

השרה שקד לא נתנה לשום הצעת חוק פרטית לעבור את הוועדה. כמעט כל הצעות החוק נדחו למועד מאוחר יותר – בין שבועות לחודשים.

אבל שימו לב: ישנן שתי הצעות חוק פרטיות שאיתן הוועדה אישרה להמשיך לקריאה ראשונה. כלומר ההצעות כבר ביקרו בוועדה, עברו את תלאותיה וחזרו לבחינה נוספת של השרה שקד. כן. פטנט. הממשלה לא סומכת על חברי הכנסת, מחזירה כל פעם את החוק לדיון מחודש בוועדת השרים ומפקחת על חקיקה. יש חוקים שיחזרו לדיון בוועדה גם לפני קריאה שנייה ושלישית. כלומר, אין פה אור ירוק וצאו לדרך אלא חניקה של הכנסת.

למה זה משובש?

כי שרים שלא בילו דקה בדיונים בוועדות הכנסת על אותם החוקים, מחליטים בשרירותיות על גורל הצעות חוק יחד עם פקידי הממשלה. 100% משילות של הרשות המבצעת. 0% כנסת ורשות מחוקקת. 

נכון שרה"מ בנימין נתניהו מתווה את הדרך, ההתמודדות מול אתגרים ביטחוניים וכדומה. אבל החיים מורכבים מהפרטים הקטנים, ושקד מסתבר חולשת על כולם, או על 99% מהם. נדגיש: כל מה שקורה בכנסת הוא תוצר של מה שהחליטה ועדת השרים ששקד מנהלת. לא מנהלת, בעצם, שקד כפי שאתם מבינים היא ועדת השרים לחקיקה.

אילן גילאון הרים את הכפפה

לאחר פרסום הסיקור הקודם פנה ח"כ אילן גילאון ממרצ לראש הממשלה בנימין נתניהו והלין בפניו על כוחה הדרקוני והמסרס של הוועדה. גילאון כותב במכתבו: "לצערי ועדת השרים לענייני חקיקה היא גוף המכרסם באופן שיטתי בעיקרון הפרדת הרשויות, המהווה אבן יסוד בדמותה של הדמוקרטיה הישראלית. אופן פעולתה של הוועדה בחודשים האחרונים, כפי שעולה מניתוח החלטותיה ביחס לחוקים שהצעתי וביחס להצעותיהם של כלל חברי האופוזיציה, מעידה על פגיעה עמוקה ברשות המחוקקת ובחברי הכנסת המחוקקים".

למכתב שכזה תהיה השפעה גדולה יותר אם יגיע מהקואליציה. מישהו מרים את הכפפה?

ח"כ גילאון מתריע השבוע בפני דורסנות הממשלה

וכיצד הצביעו השרים?

גם השבוע פנינו לשרים שאליהם פנינו בשבוע שעבר וביקשנו לדעת מה עמדותיהם בנוגע לסדר היום של ועדת השרים לחקיקה. בנוהל, איילת שקד וגילה גמליאל ענו תוך דקות כאשר השרה שקד ממשיכה לשמור על 100% אחוז הצלחה (מה שהיא מחליטה זה מה שיקרה בכנסת). כל ההחלטות שקיבלה הוועדה היו על דעתה של שקד.

השרה גמליאל הייתה בחלק מהישיבה. שאר השרים? התחמקו או פשוט לא ענו. בינינו, זה כמעט לא משנה. גם ככה מי שמחליטה באמת היא איילת שקד. אם השרים חושבים אחרת – שירימו טלפון. 050-6300705 זה הנייד שלי (עידן). שלא כמוהם או כמו יועציהם המרובים, אנחנו זמינים.

אז מה למדנו השבוע?

משרדי הממשלה יכולים לחשוף את עמדותיהם המקצועיות והעולם לא קורס. חברי כנסת יכולים להצביע על פי צו מצפונם ולא רק על פי הוראות מועדת השרים לחקיקה. ח"כ מירב בן ארי מכולנו וח"כ אמיר אוחנה מהליכוד הוכיחו זאת. בן ארי תמשיך להצביע על פי צו מצפונה, אבל היא לא יכולה להישאר לבדה. זהו לא מאבק בין קואליציה לאופוזיציה אלא בין הגיון דמוקרטי למשילות מוגזמת ומופרכת של שרים בודדים.

הח"כים מהקואליציה אינם יכולים להמשיך לנהוג כבובות של השרה שקד. זהו מאבק בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת.

עריכה: שיר שטיין

עריכה והכוונה: תומר אביטל

מי מהח"כים מגיע לעבודה?

אורי מקלב ממשיך להחזיק בתואר שיאן הנוכחות, ויאיר לפיד עדיין במקום האחרון מבחינת הגעה למשכן. עקפו אותו אפילו ח"כים שהושבעו הרבה אחריו. המשך קריאה…

אז כמה ביקורת יש בהסתדרות אם בכלל? הצל של ההסתדרות שבוע 3

ארגון העובדים הגדול במדינה מחלק את כספי העובדים ללא מכרזים וללא שקיפות. איזו ביקורת כן חלה עליו ולאילו בזבוזים זה מוביל?

עידן בנימין

אמל"ק:

  • האם יש בכלל ביקורת בהסתדרות? בניגוד לדעה הרווחת כן יש ביקורת של מבקר הפנים. בכתבה זו נביא לכם את עיקרי דו"ח הביקורת לשנת 2016 שמצביע בעיקר על בעיית התקשרויות ומכרזים.
  • מבקר המדינה בכבודו יכול לבצע ביקורת במוסד זה. וסקרנו לכם סקירה של הביקורת מ 20 השנים האחרונות בה תמצאו בעיקר את כישלונה של המדינה.
  • ההסתדרות יכולה לשפר פלאים את תדמיתה והתנהלותה אם תאמץ נוהל התקשרויות ומכרזים מסודר שיחול על כל שלוחותיה.
  • וח"כ הכנסת עליזה לביא שומרת שהפירצה דרכה ההסתדרות נשארת אגודה עותמאנית – תהיה על סדר היום.

זוהי הכתבה השלישית בפרויקט הצל על הסתדרות העובדים, גוף העובדים הגדול והמשפיע במדינה. לצערנו אנו ממשיכים להביא לכם סיפור חד צדדי. ההסתדרות ממשיכה שלא להגיב.

והפעם: נבדוק איך בכל זאת כן יש ביקורת על ההסתדרות, והתוצרים שלה

1. מבקר המדינה יכול לבצע ביקורת על ארגוני עובדים

ההסתדרות כזכור היא אגודה עות'מאנית – כלומר אינה כפופה לחוק העמותות ולכן לא חלים עליה חוקי שקיפות או ביקורת. נכון? לא לגמרי.

כן, ההסתדרות אינה שקופה, אך היא בהחלט כפופה לביקורת, מעצם היותה ארגון עובדים. זה רחוק מלהיות מושלם אבל כן מאפשר זרקור על התנהלות הארגון. ראו סעיף 9 לחוק מבקר המדינה:

ואלה הגופים (בחוק זה – גוף מבוקר), אשר יעמדו לבקרתו של המבקר:

"כל ארגון עובדים כולל, וכל מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר שארגון עובדים כאמור משתתף בהנהלתם, ובלבד שהביקורת לא תופעל על פעילותם כאיגוד מקצועי; ואולם הביקורת על גוף כאמור לא תופעל אלא אם כן החליט על כך המבקר ובמידה שהחליט ובכפוף לאמנות בינלאומיות שמדינת ישראל צד להן; החליט המבקר להפעיל את הביקורת כאמור, יהיו למבקר כל הסמכויות שהוקנו לו לגבי גוף מבוקר אף לגבי פעילותו של ארגון עובדים כולל, מפעל, מוסד, קרן או גוף כאמור, כאיגוד מקצועי, ובלבד שהמבקר סבור כי הדבר דרוש לצורכי הביקורת על פעילות אחרת שלהם"

כלומר, מבקר המדינה יכול לבצע ביקורת על ההסתדרות החדשה. אמנם לא על כל חלקיה, אך בהחלט יכול. לדוגמא, ביקורת על מועדון הצרכנות, מכרזים, עמותת הספורט, נעמ"ת ועוד. אינספור גופים שחשופים לביקורת המדינה תחת ההסתדרות החדשה נתונים לביקורת חיצונית.

מבקר המדינה יוסף שפירא

2. ביקורת עומק על ההסתדרות החדשה לא בוצעה ב-20 השנה האחרונות

ניסינו להבין אם בוצעה בעבר ביקורת עומק על ההסתדרות החדשה. בדקנו באתר המבקר והפננו שאילתא למשרדו בבקשה לקבל את רשימת הביקורת שבוצעו. אלה הביקורות שאכן בוצעו:

א. דו״ח שנתי 67 ב', ׳מעגלים – הקרן למען בעלי מקצועות שוחקים׳. ראו סקירה קודמת.

ב. דו״ח שנתי 66 א׳, ׳קרנות ההשתלמות הממשלתיים׳ (2013). בדו"ח זה בדק משרד מבקר המדינה 8 מ-11 החברות המנהלות קרנות השתלמות ממשלתיות, בהן קרן עובדי המדינה וקרן ההנדסאים. עיקר הממצאים הצביעו על כך שהמדינה לא לקחה חלק פעיל בפיקוח על קרנות ההשתלמות, למרות שהייתה צד בעניין.

מה הכוונה שאין פיקוח? לחצו להרחבה

מהבדיקה עלה כי המדינה לא מינתה דירקטורים מטעמה בקרנות. בנוסף לכך אפשרה למנהל האיגוד המקצועי שאינו איש פיננסי לנהל קרן כספית ובנוסף חפיפה בין תפקיד המנכ"ל לבין תפקיד היו"ר. קרנות אלו מנוהלות בשותפות של המדינה יחד עם ההסתדרות. החשש המרכזי שללא פיקוח נאות כאשר תרצה המדינה לצאת מהקרן תאלץ להזרים כסף פנימה במידה ויתגלו גרעונות. עוד על כך תוכלו לקרוא כאן.

פנינו למשרד האוצר בשאלה האם הליקויים שנמצאו בדו"ח תוקנו. מהמשרד נמסר: "חל שיפור רב באיוש הדירקטורים מטעם המדינה בחברות הממשלתיות המנהלות קרנות השתלמות ולמעשה נכון להיום אין דירקטוריון ללא קוורום להתכנסות. לעניין הפרדת התפקיד של מנכ"ל הקרן מיו"ר האיגוד המקצועי – הדבר צלח בחלק מהחברות והרשות ממשיכה לקדם את הנושא. במקביל, יצאה טיוטת חוזר של הממונה על שוק ההון על כך שיש בכוונתו לאסור על דירקטור לשמש גם בתפקיד מנכ"ל של חברה מנהלת קרן השתלמות".

שורה תחתונה – חמש שנים לאחר דו"ח הביקורת בהסתדרות עדיין לא סיימו לתקן את הליקויים.

 ג. דו״ח שנתי 63 ג׳, ׳קרנות השתלמות של המורים׳ (2013). הקרן משמשת מורים שיוצאים לשנת שבתון. כלומר, הם ומשרד החינוך מפרישים במשך שש שנים כסף מהשכר לקרן ובשנה השביעית מושכים אותו לטובת השתלמות ופיתוח אישי. הליקוי המרכזי כאן הוא הפגיעה בזכויות העובדים, דווקא מצד משרד החינוך. כסף שמעוגן בהסכם עם המורה לא מועבר אליו וכתוצאה מכך מונע ממנו לצאת לשנת השבתון בזמן.

המבקר: "בשנת הלימודים 2012 לא הפריש משרד החינוך תשלומים לקרנות עבור כ-11,000 עובדי הוראה, שהם כ-10% מכלל עובדי ההוראה שהעסיק באותה שנה". כלומר, משרד החינוך פגע בזכויות עובדי ההוראה בכך שלא העביר מאות מיליוני שקלים לקרן ההשתלמות.

ניסינו להבין אם המשרד עדיין פוגע בזכויות עובדי ההוראה ולא מפריש לקרנות ההשתלמות כמסוכם. במשרד החינוך מסרו לנו כי המשרד מיידע כל עובד הוראה חדש בזכויותיו אך זה חייב לעשות פעולה אקטיבית ולמלא את הטפסים המתאימים בכדי להצטרף לקרן ההשתלמות.

כלומר, מורים שלא ביצעו פעולה אקטיבית להצטרפות לא יהיו זכאים לשנת שבתון. אין מדובר במקרים בודדים. 10% שאינם מקבלים את המגיע להם – זו כבר תופעה, שלא לומר ליקוי חמור במערכת. במשרד החינוך סירבו, לצערנו, להתייחס אליה ולכן הגשנו בקשת חופש מידע. נעדכן לאחר שנקבל תשובה.

 ד. יולי 2003, ׳חברת נכסי ההסתדרות׳. דו"ח על ניהול הנדל"ן בהסתדרות החדשה, ובו נטען כי מבנים בשווי מיליוני שקלים נמכרו ללא מכרז בכדי לממן עלויות שכר.

 ה. דצמבר 2000, ׳קרן ידע לאקדמאים במח"ר׳. קרן השתלמות להנדסאים. ממצאי הביקורת העלו כי הקרן התנהלה באופן בלתי מקצועי בניהול הנכסים ומימנה פעילות שלא הייתה אמורה לממן, כמו הוצאתו לאור של בטאון איגוד ההנדסאים. זו פעילות שאמורה להיות מנוהלת על ידי האיגוד המקצועי ולא קרן ההשתלמות.

ו. ביקורת נוספת עתידה להתפרסם בקרוב על קרן עובדי התעשייה האווירית, שגם היא אגודה עות'מאנית. על פי פרסום המבקר, "הקרן מקבלת מדי שנה בשנה כ-14 מיליון ש״ח מהתעשייה האווירית. לפי פרסומים שונים צברה הקרן יותר מ-100 מיליון ש״ח". כזכור, באותה פרשיה מסובכים השר חיים כץ ובנו יאיר כץ. כאשר בנו של השר כץ נעצר בחשדות לכאורה של שוחד לחברי הוועד בתמורה להתפקדות לליכוד.

שאלנו גם האם צפויה ביקורת מקיפה על ההסתדרות בקרוב, אך לא קיבלנו תשובה.

בשורה התחתונה: נכון, ההסתדרות אגודה עותמאנית לא שקופה, אך מבקר המדינה מסוגל לשפוך אור על התנהלות הגופים המסונפים להסתדרות.  

בניין ההסתדרות בת"א

3. מה בנוגע לביקורת פנימית?

בהסתדרות ישנו מוסד מבקר שאמון על הביקורת הפנימית. הדוחות אמורים להיות שקופים – אך למעשה קשה למצוא אותם. תומר אביטל וגיא מרגלית שלנו חשפו את חלקם בעבר. בכל מקרה, הרוח אותה רוח – בעיית מכרזים והתנהלות כספית בעייתית.

מה הוא מוסד המבקר הפנימי?

מבקר ההסתדרות ממונה בידי הנהגת בינ"ה (ה״כנסת״ של הארגון). קשה לפטרו, שכן יש צורך ברוב של שני שליש מנשיאות בינ"ה לשם כך. גם אם יתפטר הוא חייב להגיע לישיבת הנשיאות ולנמק מדוע. כלומר יש לו עצמאות מסוימת.

על פי התכנון התקציבי לשנת 2018 במחלקת מבקר ההסתדרות ישנם שישה עובדים ותקציבה לשנת 2018 עומד על כ-400 אלף שקלים.

בדו"ח הביקורת הפנימי לשנת 2016 מצאנו שורה רחבה של טענות לשיפור. רובן לדעתנו לא מהותיות ועוסקות בעניינים כמו היעדר שילוט על מנות בחדר האוכל ומבנה טעון טיפוח. מציק, אבל לא משמעותי. ואם אלו הבעיות, אפשר מבחינתנו לעבור לנושא הבא.

אבל דבר אחד כן חוזר על עצמו שוב ושוב בדו״ח הפנימי הזה: התנהלות פסולה בענייני חלוקת כסף לספקים. לפי כמות הפעמים שהנושא מצוין בדו"ח, אין מדובר בבעיה נקודתית אלא בתופעה חוזרת. להלן דוגמאות לליקויים שהעובדים משלמים עליהם את המחיר:

  • תהליך מכרז פגום לחברת הסעדה. במטה הראשי של ההסתדרות יש חדר אוכל שאותו מפעילה חברת הסעדה, אלא שהמבקר מצא שהחברה נשכרה ללא מכרז (ע' 198). המבקר לא מצא תיעוד למסמכי פרסום ההליך התחרותי, פרוטוקול ועדת הרכש המאשר את היציאה לתהליך התחרותי, טבלת ריכוז הצעות המציעים לאחר ניהול משא ומתן עם המציעים, הודעה לזוכה או הודעה למציעים שלא זכו בתהליך. במילים אחרות, שוק.
  • גם במרכז תרבות וספורט  חל"צ (ע' 254), רשת של 'קנטרי קלאב' שאינה כפופה לחוק המכרזים, כותב המבקר: "נוהל הרכש (שלה) לוקה בחסר, אינו מפורט ואינו מתאר את תהליכי העבודה באופן מובנה".

4. הייתם רוכשים משהו במאות אלפי שקלים בלי להשוות מחירים? כי בגופי הסתדרות עושים את זה כל הזמן

ממדגם התקשרויות בסכומים שמעל 600 אלף שקלים עלה כי "לא הוצגו לחברי הוועדה (ועדת הכספים) נתוני אומדן העלות לביצוע העבודות, לא נמצא פירוט אמות המידה ומשקלן לדירוג ההצעות, לא הוצג ציון משוקלל של ההצעות בהתאם לאמות המידה שנקבעו ולא הוצג ריכוז השוואתי להצעות מול רכש קודם". בקיצור, שוק.

הנהלת מרכזי תרבות וספורט מסרה בדו"ח כי "לחברי ההנהלה הוצגו נתוני ההצעות בצורה מספקת על מנת לקבל החלטה מושכלת. האומדן אינו רלוונטי במקרה זה שכן ההצעות משקפות את המחירים בשוק. לחברי הוועדה הוצגו נתונים איכותיים וכספיים לצורך קבלת ההחלטה". או במילים אחרות – ״סמכו עלינו״.

  • בנוגע לאירוע גיבוש במרחב חולון של ההסתדרות: "לא הוצג למשרד המבקר תיעוד למסמכים נלווים ואסמכתאות רלוונטיות להתקשרות, לרבות: הצעות מחיר מספקים אחרים, הסכם התקשרות עם חברת התיירות, רשימות ועדים, שהשתתפו בגיבוש, תכנית וסדר יום בסמינר וכדומה".

תגובת יו"ר המרחב בדו"ח: "הסכם התקשרות קיים והוגש, לא שומרים תכנית וסדר יום (עמוד 14)".

וזה ממשיך בשלל מרחבים. עניין נוהל המכרזים וההתקשרויות כמעט ואינו קיים ולעתים ההנהלה עושה בכסף כבשלה. אי כיום מכרזים ונוהל התקשרויות מסודר אינו מעיד על שחיתות אבל הוא מתכון לכך.

ראו את הטבלה הזו מתוך דו"ח מבקר הפנים. הטבלה מסכמת את כל הסיפור בתמונה אחת. הטבלה ממפה את ההתקשרויות של מרכז תרבות הספורט שנמצאת בבעלות ההסתדרות:

נבליט כמה סעיפים: לספק תיקי גב למנויים שולמו במקום 331 אלף ש"ח כפי שסוכם בהתקשרות המקורית, מעל 700 אלף שקלים. את הצעת המחיר לספק אופני ספינינג השוו בכלל להצעות מחיר מספקים אחרים משנים קודמות. וההתקשרות האחרונה ניתנה ללא הסבר כלל – שיפוץ בשווי 450 אלף ש״ח.

עוד סעיף מוזר הוא פרויקט שיפוץ מטבח בבת-ים שעלותו הסתכמה ב-409 אלף ש״ח ולא ב-269 אלף כפי שסוכם, חריגה של מעל 50 אחוזים! רוב ההתקשרויות שנבדקו נבחרו ללא נימוק/חוות דעת מקצועית, אלא על סמך הכרות עם הספק/קבלן.

רוצים לקחת חלק במאבק?

פנינו להסתדרות ושאלנו האם להסתדרות ישנו נוהל  התקשרויות ומכרזים? ביקשנו לפרסמו.  בחרו שלא לענות לנו.

בשורה התחתונה: מתוך דו"ח המבקר הפנימי נראה שאין נוהל מוסדר למכרזים בשום מקום בהסתדרות וגם מה שיש אינו נאכף. מדובר בהתנהלות שמביאה לבזבוז כספי העובדים (אותם כספים שיורדים לכם מהשכר בכל חודש). ההסתדרות יכולה לעשות פלאים לתדמיתה אם תאמץ נוהל מסודר וריכוזי של ההתקשרויות והמכרזים.

5. חייבים לדבר שוב על אגודות עותמאניות

בפרסום הראשון שלנו על האגודות העות'מאניות, בהן ההסתדרות, סיפרנו לכם כי השרה איילת שקד לקחה לידיה את הסמכויות לפיקוח עליהן. פירגנו גם לח"כ עליזה לביא שמתעקשת להסדיר את הנושא עוד מיום כניסתה לכנסת. אז בשבוע שעבר נפגשו לביא ושקד על במת הכנסת. בשעת הגשת השאילתות לשרה שקד שאלה ח"כ לביא את השרה בדיוק על הנושא הזה. אל תפספסו:

בכנות, אנחנו קצת מודאגים מתשובת השרה. שקד אומרת שהיא "מקווה לסיים את הנושא עד סוף הקדנציה ולהביא תקנות שיאפשרו לחשוף את הדו"חות הכספיים (של ההסתדרות)".

למה אנו מודאגים? מכיוון ששקד רק "מקווה". בנוסף היא צמצמה את השקיפות לדו"חות הכספיים בלבד כאשר ניתן לעשות הרבה יותר, כמו לחייב את ההסתדרות בנוהל התקשרויות ומכרזים כאשר מדובר בכספי ציבור ולערוך דו"ח ביקורת. ראיתם למעלה מה קורה כשאין נוהל שכזה.

נמשיך לעקוב וללחוץ.

הערת שקיפות:

על פי חוקת ההסתדרות, דו״חות מבקר ההסתדרות חייבים להיות חשופים לציבור. פנינו להסתדרות בבקשה לפרסמן בפומבי. אלא שאפילו מכך בחרה ההסתדרות להתעלם.

זכרו. מדובר בתקציבי עתק. תוסיפו לתשלום הקבוע את כל התמיכות הממשלתיות שהיא מקבלת, למשל לקרן מעגלים, תמיכות עירוניות וממשלתיות לעמותות ספורט, נעמ"ת ועוד. הסירוב לפירסום דו"חות לציבור ולעובדים פשוט לא מובן לנו ועלול לפגוע בכולנו.

לעת עתה תוכלו למצוא את הדו"ח האחרון כאןבחודש הקרוב נפעל להשיג ולפרסם דו"חות ביקורתם נוספים. אם יש ברשותכם חומרים נוספים, אנא שלחו לנו (אפשר בדיסקרטיות) כדי שנוכל להנגיש אותם לציבור.

אתר ההסתדרות – תוכלו למצוא רק את כותרות הביקורת! אלו לא קישורים. זה לא מוביל לשום מקום

עריכה: שיר שטיין

יעוץ והכוונה: תומר אביטל

איך עובד ענף הלובי? כיצד הם משכנעים את מקבלי ההחלטות? ממצאים ופתרונות בתחקיר המלא. אל תפספסו

לתחקיר

ועדת השרים לחקיקה – לפנק, לפנק, לפנק (הפעם את נתניהו) סיקור צל 5

הטבת המס המטורפת שקיבל ראש הממשלה מפיית השיניים הידועה בשם מיקי זוהר, וגם: השרים איוב קרא ויואב גלנט מתחילים לשתף אותנו בהצבעותיהם. סיקור צל מספר 5

| עידן בנימין |

45 הצעות חוק עלו אתמול לוועדת השרים, 42 מהן פרטיות. שתי הצעות נפלו. אחת מהאופוזיציה ואחת מהקואליציה. סה"כ שבע הצעות עברו, חמש מהקואליציה ושתיים מהאופוזיציה. כל יתר ההצעות נדחו למועד אחר. בשונה מהשבועיים הקודמים, הממשלה חיסלה הצעה אחת מהקואליציה ואחת מהאופוזיציה.

אילו הצעות חוק פרטיות החליטה הוועדה הממשלתית שנכון לדון עליהן בכנסת?

נתחיל מאילו שלדעתנו טובות לציבור הרחב באופן מובהק:

  1. קבלת מרשם בכל קופות החולים. ההצעה תחייב בתי מרקחת לכבד מרשם שניתן בקופת

    ח"כ אחמד טיבי – משלב ידיים עם ח"כ עודד פורר במאבק בקופות החולים

    חולים אחרת. אמנם צפוי עוד מאבק ארוך, אבל כל הכבוד לח״כים אחמד טיבי מהרשימה המשותפת ועודד פורר מ׳ישראל ביתנו׳. נקווה שהניסיון הזה יהיה מוצלח יותר מהניסיון הקודם להעביר חוק בעניין.

  2. החזר גביית יתר, הצעה שהוגשה בידי איתן כבל מהעבודה וקובעת שמוסדות שגובים ריביות על חובות יחויבו גם להעניק ריבית חיובית על יתרת זכות בגובה אותה ריבית. צפויים הרבה מתנגדים לחוק הזה, ובראשם הבנקים והרשויות המקומיות.
  3. ביטול עמלת פרעון מוקדם. הצעה שהוגשה בידי ח"כ יואב קיש מהליכוד ותבטל את הקנס על פרעון מוקדם בעת החזרת משכנתה.

שתי הצעות חוק שאושרו ועדיין קשה לעמוד על טיבן:

  1. הצעת חוק של מיכאל מלכיאלי מש"ס שתאפשר לעקוף את הממונה המחוזי בתמיכות פטור מארנונה. כיום רשות מקומית רשאית לתת פטור מארנונה לאור קריטריונים שקבע שר הפנים. עם זאת, עליה לעשות זאת בתיאום עם הממונה המחוזי של משרד הפנים. ההצעה מבקשת לבטל את הדרג המחוזי, בטענה שמדובר אך בחותמת גומי.  האם זה רק כדי להטיב עם המצביעים של ש"ס? בעבר אלי ישי קידם את המגזר בצורה דומה. שוחחנו עם ח"כ מלכיאלי שטען כי כל תכליתה של הצעת החוק היא לקצר את הבירוקרטיה לעמותות.
  2. חוק ההסתדרות הציונית שיקנה לחטיבה להתיישבות בהסתדרות סמכויות אבסולוטיות על הקרקע ביו"ש, ניהולה ושימושה. כיום הדבר נעשה בהיתר זמני. החוק יקבע את מצב הקיים בו ההיתר לנהל את הקרקעות ניתן כרישיון זמני ויכשיר את החטיבה להתיישבות כמנהלת נכסי המדינה ביהודה ושומרון. התייחסות רחבה יותר לחוק תוכלו למצוא במקומנט יש"ע.

פינה חדשה: 'בואו נדאג לישבן שלנו קודם'

ואיך לא, גם השבוע הממשלה ממשיכה לדאוג לתחת של עצמה. והפעם בסבב חלוקת הצ'ופרים: ראש הממשלה בנימין נתניהו. פיית השיניים התורנית? ח"כ מיקי זוהר. המהלך לא נעשה בחלל ריק, אלא לאחר שראש הממשלה חויב בהוצאות מעונו בקיסריה.

הצעת החוק שהשרים אישרו תעניק פטור ממס לכל ההטבות הנלוות של הוצאות ראש הממשלה. כלומר, כל ההוצאות שאנו משלמים על בתי ראש הממשלה – אחזקה, ריהוט וכדומה בבית בקיסריה – יקבלו פטור מלא ממס. האם זו הבעיה הדחופה ביותר במדינת ישראל? באמת נגמרו המחדלים?

שאלנו את זוהר:

האם במהלך קידום החוק שוחחת עליו עם רעיית ראש הממשלה או עם ראש הממשלה?

"לא".

האם ראש הממשלה תומך בחוק?

"אינני יודע".  

מה עשית כדי לקדם את החוק ולהצליח להעביר אותו בוועדת השרים?

"הגשתי אותו, דיברתי עם השר המקשר יריב לוין והבהרתי לו את מהות החוק ומטרתו".

ומה עלות החוק?

"אין לו עלות, אלא אובדן הכנסה מגביית המס בסך של כ-6,000 ש"ח בחודש".

ומה נפל סופית?

הצעת החוק של תמר זנדברג בנוגע לחוק תחבורה בחינם, הצעה שסופה היה ידוע עוד לפני שסיימו לכתוב אותה. הצעת חוק נוספת שנפלה היא זו שהגישה טלי פולסקוב מ׳כולנו׳, וביקשה לתת העדפה בהסדר נושים לעובדים. לדוגמא: אם חברה X פשטה רגל והיא חייבת 100 שקלים לעובדים, יחושב הסכום כאילו זו חייבת להם 200 שקלים. כאשר יחלקו את נכסי החברה לנושים יזכו העובדים לקבל סכום גדול יותר ביחס לשאר, גם אם לא יקבלו את כולו. חקיקה שבהחלט היה לה מקום לדיון בכנסת, גם אלמלא הייתה מתקבלת.

כל שאר הצעות החוק, כולל הצעת החוק הבעיתית של ח"כ סמוטריץ' על כפל תמיכות במוסדות וארגונים נדחו למועד מאוחר יותר.

ואיך אפשר בלי להזכיר את ה-בעיה בוועדת השרים לחקיקה?

הפרוטוקולים עדיין אינם מתפרסמים, ההצבעות אינן רואות אור יום, וכך גם נימוקי הדחייה. אנחנו דורשים, לכל הפחות, לפרסם את ההצבעות. היה והצעה נדחתה – לנמק מדוע. זוהי זכות הציבור לדעת. היחידות שמתמידות וממשיכות לפרסם את הצבעותיהן הן חברות הכנסת גילה גמליאל ואיילת שקד.

השר יואב גלנט ואיוב קרא החלו לשתף בהצבעותיהם (בערך)

פנינו גם השבוע לשני השרים החברים בוועדה, ואחרי שייבשו אותנו בשבועות קודמים, סוף סוף קיבלנו מענה מהלשכות של שניהם.

יואב גלנט

נדגיש: זו פעם ראשונה שקיבלנו תגובה עניינית כלשהי מהלשכה של איוב קרא בנושא ועדת השרים בה הוא חבר. האם הוא חשף כיצד הצביע? לא. מהלשכה נמסר לנו כי השר אינו בארץ ולכן לא נכח בוועדת השרים. גם משהו. מקווים שיענו לנו גם בשבוע הבא ויספרו לנו על הצבעותיו בוועדה הקרובה.

את הלשכה של יואב גלנט שאלנו כיצד הצביע על שלושת החוקים שעברו וצוינו מעלה (הטבת המס לרוה"מ של זוהר, החטיבה להתיישבות של  סמוטריץ' ופטור מארנונה של מלכיאלי). שם מסרו לנו כי השר גלנט חילק את זמנו בין ועדת השרים לחקיקה לבין קבינט הדיור וכי לא היה נוכח בהצבעה על שלושת החוקים המדוברים ולכן לא הצביע.

שאלנו גם על תוכנית הבישול שבה השתתף השר עם אשתו בשבוע שעבר ושאלנו האם המשרד או גוף אחר מימנו את האייטם? התשובה הייתה שלא ושהשר השתתף כי הוא מכיר את אחד השפים מהצבא. כנראה הבחור הזה.

אנחנו שואלים את עצמנו – אולי השרים הולכים לאיבוד בשטף החקיקה? אולי אנחנו צריכים לשאול אותם רק על חוקים שנדחו או חוקים שהתקבלו? זה מה שנעשה בשבוע הבא, עם שני שרים נוספים.

בונוס - מה כתוב בספרי האזרחות על הוועדה? לחצו לפתיחה

תומר אביטל כתב השבוע גם על סיקור הצל בפייסבוק פוסט אישי:

תקשיבו קטע: כל מה שלימדו אתכם בשיעורי אזרחות – זה שקר. טוב, לא שקר, פשוט לא מדויק ברמה מחרידה.
זוכרים את שרשרת החקיקה (טרומית, ראשונה וכו')? בינה לבין המציאות אין כמעט כלום.
האם חוק יעבור – את זה לא מחליטים ח"כים לפי צו ליבם. אפילו לא לפי ההסכם הקואליציוני שנחתם אחרי הבחירות.

מי שמחליט זו ועדה עלומה במשרד ראש הממשלה (לא בכנסת!) שלח"כים ולעיתונאים אין אליה כניסה. אין לה פרוטוקולים (לא במקרה. בכוונה גמורה). מ-1954 היא הופכת את הח"כים לרובוטים לפי שיקולים פרסונליים.

אני מסקר את הוועדה הזו כבר 9 שנים. הצלחנו להוביל לדיונים בכנסת בנושא, לבג"צ, לשילוב ידיים של שמאל-ימין כדי להפוך אותה לשקופה (תומכים בחקיקה בנושא סמוטריץ' ושפיר, איילת שקד וגילה גמליאל). זה לא עוזר- ראש הממשלה מסרב.

נ.ב אל תאשימו את המורים לאזרחות – הפעם הראשונה שהוועדה מוזכרת זה בספר האזרחות האחרון (בפסקה בודדה) – אבל גם זו תחילתה של התעוררות.

מתוך הספר. הוועדה לא מופיעה בהליך החקיקה בכלל בהמשך הספר. אבל טוב שהיא סוף סוף מוזכרת!

עריכה: שיר שטיין

ייעוץ והכוונה: תומר אביטל

האם תוכלו לרכוש יין אחרי 23 בלילה? והאם ועדת השרים לחקיקה הפכה לוועדת סמוטריץ' לחקיקה? סיקור צל 4

| עידן בנימין |

תמר זנדברג רוצה תחבורה ציבורית בחינם, לאורי מקלב חשוב לאללה שתוכלו לקנות יין לשבת גם אחרי 11 בלילה, דב חנין רוצה דיור ציבורי ומוטי יוגב מהבית היהודי רוצה להפסיק את הגזל מהסטאז׳רים ברפואת שיניים. תמונת מצב חדשה לקראת התכנסותה השבועית של ועדת השרים לחקיקה. איך ללחוץ על השרים לקבל את ההחלטות הנכונות, מה המשמעות של חוסר השקיפות בוועדה, וגם: השר איוב קרא בוחר להמשיך לסרב לשתף את הציבור בהצבעותיו בוועדה הכי חשובה במדינת ישראל.

כזכור, בשבוע שעבר אושרו בוועדה ועלו על מסלול החקיקה כמה הצעות. בין השאר גילוי מספר הטלפון של אדם המחייג ממספר חסוי למוקדים לנפגעי תקיפה מינית (בצלאל סמוטריץ'), תיקון ניקוד להטבות יישובים בפריפריה (משה גפני) והצעה המאפשרת שני מועדים לבחינה גם עבור תלמידים לתואר שני (יעל גרמן). כעת ועדת השרים לחקיקה מחממת מנועים לקראת התכנסותה ביום ראשון הקרוב (10/6). טוב, מחממת מנועים זו אולי קצת הגזמה, אבל לפחות משהו באזור של מדוושת באטיות על תלת אופן.

אז גם השבוע, כפי שבחרתם בהצבעה האחרונה, נצלול לעומק המנגנון שמבטל את מעמדה של הכנסת וקובע בפועל את חיינו ואת עתידנו, המנגנון שביטל באופן רשמי את הפרדת הרשויות – ועדת השרים לענייני חקיקה.

קצת רקע קבוע:

  • מה אנחנו רוצים? לפרסם את הצבעות השרים. אם הצעה נדחית – לנמק מדוע. זוהי זכות הציבור לדעת.
  • מי כן הצטרפו אלינו ומפרסמות ומאמינות בדין וחשבון? איילת שקד וגילה גמליאל. קראו על זה כאן
  • מה אנחנו עושים בסקירה הנוכחית? מנגישים לכם את החוקים שעולים, מקטלגים אותם, ומאפשרים לכם להשפיע.

שבוע שני של יוני

45 הצעות חוק עומדות כרגע על סדר היום לוועדה מחר. 20 מהאופוזיציה, 22 מהקואליציה ושלוש ממשלתיות (אנו עוסקים רק בחקיקה פרטית, הממשלתיות מאושרות כמעט אוטומתית). אל תדאגו, לא נפרט את כולן פה – רק את המעניינות.

כמה מההצעות הבולטות והטריות:

  1. אפשרות לשימוש בקרקע חקלאית למקורות אנרגיה מתחדשים של ח"כ איתן ברושי מהמחנה הציוני.
  2. סיוע משפטי לנפגעי פעולות איבה וטרור של בצלאל סמוטריץ'.
  3. קבלת מרשם בכל קופות החולים. להצעת החוק צורפה המלצה של הרשות להגבלים עסקיים שתומכת בחוק. החוק הוגש בידי ח"כ אחמד טיבי וח"כ עודד פורר. עמדת הרשות להגבלים עסקיים מעניינת מאחר ותמיכה שלה אומרת שהמהלך יעבור בכל מקרה. אם לא בחקיקה, כל אחד יוכל לפנות לרשות ולבקש ממנה להוציא הנחיה כזו – הרשות להגבלים עסקיים היא רגולטור עצמאי לבינתיים (לאחרונה סירסו את רשות החשמל, וכרגע על הכוונת הממונה על שוק ההון).

    ח"כ מוטי יוגב רוצה להפסיק את עושק המתמחים – אבל על חשבון מי?

  4. איסור גביית תשלום מסטאז'רים ברפואת שיניים בתקופת ההתמחות. כיום רופאי שיניים משלמים עבור הסטאז' שלהם. לחוק זה עלות אדירה ומלשכתו של ח"כ מוטי יוגב (׳הבית היהודי׳), שהגיש את הצעת החוק, נמסר כי משרד האוצר העריך בהתחלה את עלות החוק בחצי מיליארד ש״ח, אך ישנן גם הערכות נמוכות בהרבה. ״נקווה להביא בקרוב לתיקון עיוות של עשרות שנים״, נמסר מלשכתו של יוגב.
  5. חיבור מקלטים בקו העימות לאינטרנט, הצעה שהגישה ח"כ אורלי לוי.

והיו גם כמה הצעות חוק חשודות במיוחד. כולן שייכות לח"כ סמוטריץ':

  1. הצעה לאפשר כפל תמיכות למוסדות ציבוריים. משמעות החוק היא שעמותה תוכל לקבל תמיכה משני משרדי ממשלה שונים עבור אותה פעילות. גם ח"כ משה גפני הצטרף להצעה (עמוד 117) נראה שזה יסייע לגרעינים משימתיים ולישיבות.

2. הצעה לפצל מכרזים לעמותות שירות לאומי. כל משרד ממשלתי יעשה מכרז משלו ויחליט עם מי הוא מתקשר (כיום הכל נעשה דרך האוצר).

3. הצעה להסדיר אפשרות של תמיכה במוסדות בידי רשות מקומית. חוק שמטרתו להסדיר את הקיים תמיד מריח מוזר. אולי אתם תוכלו לעזור לנו להבין מה עומד מאחוריו.

ח"כ בצלאל סמוטריץ' מביא הצעות מעוררות חשד

בדקנו עוד הצעות החוק שלהן משמעות כספית כבדה. כאלה שגם לממשלה קשה להוציא לפועל. יש כמה ח"כים פעלתנים שמאמינים שיצליחו להעביר הצעות כאלה. אחת מהן היא תמר זנדברג ממרצ, שמציעה חוק שיסדיר תחבורה ציבורית בחינם. "המשק ירוויח הרבה יותר ומכיוון שחוק דומה עבר עכשיו באסטוניה הגיע הזמן לשים את זה על סדר היום גם בישראל", אמרו לנו בלשכתה של זנדברג והפנו אותנו לפוסט מפורט בנושא.

ויש הצעה אחת שיורדת לפרטי פרטים. נקרא לה "חוק היין". הצעת החוק של ח"כ אורי מקלב מ׳יהדות התורה׳ מבקשת להחריג יין מאיסור מכירת אלכוהול אחרי 23:00 בלילה בתנאים מסוימים, כדי לאפשר למשפחות לרכוש יין לשבת גם אם הן עושות קניות בסופר בשעות הלילה. בלשכתו של מקלב מסבירים את ההצעה הפרטנית: ״ח"כ מקלב קשוב גם לבעיות הקטנות בחיי היום יום של הציבור״.

ח"כ אורי מקלב נמצא בפרטים הקטנים

 

יש לכם עמדה בנוגע לאחד החוקים? השרים ויועציהם עובדים בשבילנו ומקבלים מאיתנו משכורת, בין השאר כדי להקשיב לנו. מוזמנים לפנות אליהם ולוודא שהם פועלים לתמיכת שאר חברי הממשלה. הנה כמה מחברי הוועדה המרכזיים:

שם השר מייל טלפון עוזר
קישור לעמוד פייסבוק
זאב אלקין [email protected] רוני- 0506237203
יריב לוין [email protected] לילך – 050-6237451
איוב קרא [email protected] שירלי – 050-6367243
יואב גלנט [email protected] נאור- 052-9250150
סופה לנדבר [email protected] לודמילה- 050-6214747
דוד אזולאי [email protected] מאיר- 050-6214747

אנחנו מזמינים אתכם גם לעיין בסדר היום המלא של הוועדה. אולי יש שם הצעה שנוגעת אליכם.

לשאול לא עולה כסף – האם נוכל להיכנס לוועדה בעצמנו?
הניסיון לימד אותנו לא לקחת שום דבר כמובן מאליו, גם אם התשובה נראית ברורה. שואלים. אז ביקשנו להגיע ולסקר את ועדת השרים מתוך החדר. למה לא בעצם? למה שהוועדה שבה כל מה שקורה בכנסת מוכרע – לא תהיה פתוחה לסיקור עיתונאי הוגן? 

ביקשנו לשבת בחדר, ולהעביר תמונת מצב מלאה, מבלי לחתוך דבר, של התנהלות השרים בוועדה הכי חשובה במדינת ישראל.

פנינו למשרד רה"מ – שם דווקא לא פסלו את ההצעה על הסף והבהירו שזה בסמכותה של יו״ר הוועדה השרה איילת שקד (שאגב, כן חושפת את הצבעותיה). אז ביקשנו ממנה להגיע ולסקר את אחד הדיונים. זו התשובה שקיבלנו מיועץ התקשורת של השרה:

"אין שר שפועל בשקיפות גדולה יותר משרת המשפטים. לצערי אני נאלץ להשיב בשלילה לפנייתך. תקנון הממשלה קובע שישיבות ממשלה וועדות השרים הן ישיבות סגורות. נאסר על מי שאינו עובד מדינה להשתתף בהן. במובן זה אין הבדל בין ׳100 ימים של שקיפות׳ לבין כלי תקשורת אחרים. כמובן שכפי שאתה יודע, תוצאות ההצבעה, כולל הצבעת השרה, מתפרסמות פומבית".

חירות, שוויון, אחווה ושר התקשורת

גם השבוע ניסינו כגוף תקשורת להגיע לשר התקשורת איוב קרא, חבר ועדת השרים לחקיקה, ולבקש ממנו לחשוף את עמדותיו לגבי הצעות החוק שיעלו בוועדה. ניסינו וניסינו. הרי מי הצביע מה  על חוקים -זו הדמוקרטיה הבסיסית ביותר. קרא עדיין מסנן. שוב ביקשנו להבין מפייסבוק ומטוויטר מה כל כך מעסיק את אנשי הצוות של השר. בשבוע שעבר הם היו טרודים בהכנות ליום ההולדת של שירלי. אולי השבוע הם לא עונים כי הם בחגיגות בארמון האליזה בצרפת? מוזמנים לכתוב לשר קרא ולבקש שיביא לכם מיניאטורה של מגדל אייפל, או מינימום טובלרון מהדיוטי בחזור, אבל בכל מקרה תמסרו לו שיחזור לעידן ממאה ימים של שקיפות ותייגו אותנו בתגובה.

שר חדש שלא נוותר לו עד שיהיה שקוף: יואב גלנט

השבוע פנינו ללשכתו של שר הבינוי יואב גלנט בכדי לדעת מה עמדת השר כלפי נושאים שעל סדר היום. הוא סירב להתייחס. בהיעדר תגובה, חיפשנו גם במקרה הזה תשובות בפייסבוק ובטוויטר. גילינו שבזמן שהשר יוצא בתקשורת בהצהרות כמו "לא נאפשר להפוך את הנגב למערב פרוע", מה שמכתיב את סדר היום שלו הוא לאו דווקא חיזוק הפריפריה. בפייסבוק של השר דווח חגיגית על ביקור במסעדה של חבר מהצבא וגם על השתתפות בתוכנית בישול עם אשתו קלודין. מעניין אם שילמנו על הופעתו של גלנט בתכנית הזאת כפי ששילמנו על 15 דקות התהילה שלו בתכנית ׳אנשים׳ (למקרה שפספסתם, שילמתם השנה מאות אלפי שקלים על אייטם פרו-גלנטי בטלוויזיה – נניח את זה פה). איך יש לו זמן לשתף את הציבור על העדפותיו הקולינריות אבל לא כיצד הצביע בפורום החשוב ביותר במדינה? 

נשתמע אחרי הדיון.

ייעוץ והכוונה: תומר אביטל

עריכה: שיר שטיין

האם יו"ר הקואליציה עובד בשבילנו?

יש לנו נתונים שממש יטריפו אתכם. למעשה יהרגו אתכם.

ספרנו את כמות הדיונים שהוביל יו"ר הקואליציה דוד אמסלם ומצאנו חד משמעית שהוא זנח סוגיות כמו איכות הסביבה – לטובת חוקים למלחמה במשטרה ובפרקליטות. המשך קריאה…