מי מהח"כים מגיע לעבודה?

אורי מקלב ממשיך להחזיק בתואר שיאן הנוכחות, ויאיר לפיד עדיין במקום האחרון מבחינת הגעה למשכן. עקפו אותו אפילו ח"כים שהושבעו הרבה אחריו. המשך קריאה…

אז כמה ביקורת יש בהסתדרות אם בכלל? הצל של ההסתדרות שבוע 3

ארגון העובדים הגדול במדינה מחלק את כספי העובדים ללא מכרזים וללא שקיפות. איזו ביקורת כן חלה עליו ולאילו בזבוזים זה מוביל?

עידן בנימין

אמל"ק:

  • האם יש בכלל ביקורת בהסתדרות? בניגוד לדעה הרווחת כן יש ביקורת של מבקר הפנים. בכתבה זו נביא לכם את עיקרי דו"ח הביקורת לשנת 2016 שמצביע בעיקר על בעיית התקשרויות ומכרזים.
  • מבקר המדינה בכבודו יכול לבצע ביקורת במוסד זה. וסקרנו לכם סקירה של הביקורת מ 20 השנים האחרונות בה תמצאו בעיקר את כישלונה של המדינה.
  • ההסתדרות יכולה לשפר פלאים את תדמיתה והתנהלותה אם תאמץ נוהל התקשרויות ומכרזים מסודר שיחול על כל שלוחותיה.
  • וח"כ הכנסת עליזה לביא שומרת שהפירצה דרכה ההסתדרות נשארת אגודה עותמאנית – תהיה על סדר היום.

זוהי הכתבה השלישית בפרויקט הצל על הסתדרות העובדים, גוף העובדים הגדול והמשפיע במדינה. לצערנו אנו ממשיכים להביא לכם סיפור חד צדדי. ההסתדרות ממשיכה שלא להגיב.

והפעם: נבדוק איך בכל זאת כן יש ביקורת על ההסתדרות, והתוצרים שלה

1. מבקר המדינה יכול לבצע ביקורת על ארגוני עובדים

ההסתדרות כזכור היא אגודה עות'מאנית – כלומר אינה כפופה לחוק העמותות ולכן לא חלים עליה חוקי שקיפות או ביקורת. נכון? לא לגמרי.

כן, ההסתדרות אינה שקופה, אך היא בהחלט כפופה לביקורת, מעצם היותה ארגון עובדים. זה רחוק מלהיות מושלם אבל כן מאפשר זרקור על התנהלות הארגון. ראו סעיף 9 לחוק מבקר המדינה:

ואלה הגופים (בחוק זה – גוף מבוקר), אשר יעמדו לבקרתו של המבקר:

"כל ארגון עובדים כולל, וכל מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר שארגון עובדים כאמור משתתף בהנהלתם, ובלבד שהביקורת לא תופעל על פעילותם כאיגוד מקצועי; ואולם הביקורת על גוף כאמור לא תופעל אלא אם כן החליט על כך המבקר ובמידה שהחליט ובכפוף לאמנות בינלאומיות שמדינת ישראל צד להן; החליט המבקר להפעיל את הביקורת כאמור, יהיו למבקר כל הסמכויות שהוקנו לו לגבי גוף מבוקר אף לגבי פעילותו של ארגון עובדים כולל, מפעל, מוסד, קרן או גוף כאמור, כאיגוד מקצועי, ובלבד שהמבקר סבור כי הדבר דרוש לצורכי הביקורת על פעילות אחרת שלהם"

כלומר, מבקר המדינה יכול לבצע ביקורת על ההסתדרות החדשה. אמנם לא על כל חלקיה, אך בהחלט יכול. לדוגמא, ביקורת על מועדון הצרכנות, מכרזים, עמותת הספורט, נעמ"ת ועוד. אינספור גופים שחשופים לביקורת המדינה תחת ההסתדרות החדשה נתונים לביקורת חיצונית.

מבקר המדינה יוסף שפירא

2. ביקורת עומק על ההסתדרות החדשה לא בוצעה ב-20 השנה האחרונות

ניסינו להבין אם בוצעה בעבר ביקורת עומק על ההסתדרות החדשה. בדקנו באתר המבקר והפננו שאילתא למשרדו בבקשה לקבל את רשימת הביקורת שבוצעו. אלה הביקורות שאכן בוצעו:

א. דו״ח שנתי 67 ב', ׳מעגלים – הקרן למען בעלי מקצועות שוחקים׳. ראו סקירה קודמת.

ב. דו״ח שנתי 66 א׳, ׳קרנות ההשתלמות הממשלתיים׳ (2013). בדו"ח זה בדק משרד מבקר המדינה 8 מ-11 החברות המנהלות קרנות השתלמות ממשלתיות, בהן קרן עובדי המדינה וקרן ההנדסאים. עיקר הממצאים הצביעו על כך שהמדינה לא לקחה חלק פעיל בפיקוח על קרנות ההשתלמות, למרות שהייתה צד בעניין.

מה הכוונה שאין פיקוח? לחצו להרחבה

שורה תחתונה – חמש שנים לאחר דו"ח הביקורת בהסתדרות עדיין לא סיימו לתקן את הליקויים.

 ג. דו״ח שנתי 63 ג׳, ׳קרנות השתלמות של המורים׳ (2013). הקרן משמשת מורים שיוצאים לשנת שבתון. כלומר, הם ומשרד החינוך מפרישים במשך שש שנים כסף מהשכר לקרן ובשנה השביעית מושכים אותו לטובת השתלמות ופיתוח אישי. הליקוי המרכזי כאן הוא הפגיעה בזכויות העובדים, דווקא מצד משרד החינוך. כסף שמעוגן בהסכם עם המורה לא מועבר אליו וכתוצאה מכך מונע ממנו לצאת לשנת השבתון בזמן.

המבקר: "בשנת הלימודים 2012 לא הפריש משרד החינוך תשלומים לקרנות עבור כ-11,000 עובדי הוראה, שהם כ-10% מכלל עובדי ההוראה שהעסיק באותה שנה". כלומר, משרד החינוך פגע בזכויות עובדי ההוראה בכך שלא העביר מאות מיליוני שקלים לקרן ההשתלמות.

ניסינו להבין אם המשרד עדיין פוגע בזכויות עובדי ההוראה ולא מפריש לקרנות ההשתלמות כמסוכם. במשרד החינוך מסרו לנו כי המשרד מיידע כל עובד הוראה חדש בזכויותיו אך זה חייב לעשות פעולה אקטיבית ולמלא את הטפסים המתאימים בכדי להצטרף לקרן ההשתלמות.

כלומר, מורים שלא ביצעו פעולה אקטיבית להצטרפות לא יהיו זכאים לשנת שבתון. אין מדובר במקרים בודדים. 10% שאינם מקבלים את המגיע להם – זו כבר תופעה, שלא לומר ליקוי חמור במערכת. במשרד החינוך סירבו, לצערנו, להתייחס אליה ולכן הגשנו בקשת חופש מידע. נעדכן לאחר שנקבל תשובה.

 ד. יולי 2003, ׳חברת נכסי ההסתדרות׳. דו"ח על ניהול הנדל"ן בהסתדרות החדשה, ובו נטען כי מבנים בשווי מיליוני שקלים נמכרו ללא מכרז בכדי לממן עלויות שכר.

 ה. דצמבר 2000, ׳קרן ידע לאקדמאים במח"ר׳. קרן השתלמות להנדסאים. ממצאי הביקורת העלו כי הקרן התנהלה באופן בלתי מקצועי בניהול הנכסים ומימנה פעילות שלא הייתה אמורה לממן, כמו הוצאתו לאור של בטאון איגוד ההנדסאים. זו פעילות שאמורה להיות מנוהלת על ידי האיגוד המקצועי ולא קרן ההשתלמות.

ו. ביקורת נוספת עתידה להתפרסם בקרוב על קרן עובדי התעשייה האווירית, שגם היא אגודה עות'מאנית. על פי פרסום המבקר, "הקרן מקבלת מדי שנה בשנה כ-14 מיליון ש״ח מהתעשייה האווירית. לפי פרסומים שונים צברה הקרן יותר מ-100 מיליון ש״ח". כזכור, באותה פרשיה מסובכים השר חיים כץ ובנו יאיר כץ. כאשר בנו של השר כץ נעצר בחשדות לכאורה של שוחד לחברי הוועד בתמורה להתפקדות לליכוד.

שאלנו גם האם צפויה ביקורת מקיפה על ההסתדרות בקרוב, אך לא קיבלנו תשובה.

בשורה התחתונה: נכון, ההסתדרות אגודה עותמאנית לא שקופה, אך מבקר המדינה מסוגל לשפוך אור על התנהלות הגופים המסונפים להסתדרות.  

בניין ההסתדרות בת"א

3. מה בנוגע לביקורת פנימית?

בהסתדרות ישנו מוסד מבקר שאמון על הביקורת הפנימית. הדוחות אמורים להיות שקופים – אך למעשה קשה למצוא אותם. תומר אביטל וגיא מרגלית שלנו חשפו את חלקם בעבר. בכל מקרה, הרוח אותה רוח – בעיית מכרזים והתנהלות כספית בעייתית.

מה הוא מוסד המבקר הפנימי?

מבקר ההסתדרות ממונה בידי הנהגת בינ"ה (ה״כנסת״ של הארגון). קשה לפטרו, שכן יש צורך ברוב של שני שליש מנשיאות בינ"ה לשם כך. גם אם יתפטר הוא חייב להגיע לישיבת הנשיאות ולנמק מדוע. כלומר יש לו עצמאות מסוימת.

על פי התכנון התקציבי לשנת 2018 במחלקת מבקר ההסתדרות ישנם שישה עובדים ותקציבה לשנת 2018 עומד על כ-400 אלף שקלים.

בדו"ח הביקורת הפנימי לשנת 2016 מצאנו שורה רחבה של טענות לשיפור. רובן לדעתנו לא מהותיות ועוסקות בעניינים כמו היעדר שילוט על מנות בחדר האוכל ומבנה טעון טיפוח. מציק, אבל לא משמעותי. ואם אלו הבעיות, אפשר מבחינתנו לעבור לנושא הבא.

אבל דבר אחד כן חוזר על עצמו שוב ושוב בדו״ח הפנימי הזה: התנהלות פסולה בענייני חלוקת כסף לספקים. לפי כמות הפעמים שהנושא מצוין בדו"ח, אין מדובר בבעיה נקודתית אלא בתופעה חוזרת. להלן דוגמאות לליקויים שהעובדים משלמים עליהם את המחיר:

  • תהליך מכרז פגום לחברת הסעדה. במטה הראשי של ההסתדרות יש חדר אוכל שאותו מפעילה חברת הסעדה, אלא שהמבקר מצא שהחברה נשכרה ללא מכרז (ע' 198). המבקר לא מצא תיעוד למסמכי פרסום ההליך התחרותי, פרוטוקול ועדת הרכש המאשר את היציאה לתהליך התחרותי, טבלת ריכוז הצעות המציעים לאחר ניהול משא ומתן עם המציעים, הודעה לזוכה או הודעה למציעים שלא זכו בתהליך. במילים אחרות, שוק.
  • גם במרכז תרבות וספורט  חל"צ (ע' 254), רשת של 'קנטרי קלאב' שאינה כפופה לחוק המכרזים, כותב המבקר: "נוהל הרכש (שלה) לוקה בחסר, אינו מפורט ואינו מתאר את תהליכי העבודה באופן מובנה".

4. הייתם רוכשים משהו במאות אלפי שקלים בלי להשוות מחירים? כי בגופי הסתדרות עושים את זה כל הזמן

ממדגם התקשרויות בסכומים שמעל 600 אלף שקלים עלה כי "לא הוצגו לחברי הוועדה (ועדת הכספים) נתוני אומדן העלות לביצוע העבודות, לא נמצא פירוט אמות המידה ומשקלן לדירוג ההצעות, לא הוצג ציון משוקלל של ההצעות בהתאם לאמות המידה שנקבעו ולא הוצג ריכוז השוואתי להצעות מול רכש קודם". בקיצור, שוק.

הנהלת מרכזי תרבות וספורט מסרה בדו"ח כי "לחברי ההנהלה הוצגו נתוני ההצעות בצורה מספקת על מנת לקבל החלטה מושכלת. האומדן אינו רלוונטי במקרה זה שכן ההצעות משקפות את המחירים בשוק. לחברי הוועדה הוצגו נתונים איכותיים וכספיים לצורך קבלת ההחלטה". או במילים אחרות – ״סמכו עלינו״.

  • בנוגע לאירוע גיבוש במרחב חולון של ההסתדרות: "לא הוצג למשרד המבקר תיעוד למסמכים נלווים ואסמכתאות רלוונטיות להתקשרות, לרבות: הצעות מחיר מספקים אחרים, הסכם התקשרות עם חברת התיירות, רשימות ועדים, שהשתתפו בגיבוש, תכנית וסדר יום בסמינר וכדומה".

תגובת יו"ר המרחב בדו"ח: "הסכם התקשרות קיים והוגש, לא שומרים תכנית וסדר יום (עמוד 14)".

וזה ממשיך בשלל מרחבים. עניין נוהל המכרזים וההתקשרויות כמעט ואינו קיים ולעתים ההנהלה עושה בכסף כבשלה. אי כיום מכרזים ונוהל התקשרויות מסודר אינו מעיד על שחיתות אבל הוא מתכון לכך.

ראו את הטבלה הזו מתוך דו"ח מבקר הפנים. הטבלה מסכמת את כל הסיפור בתמונה אחת. הטבלה ממפה את ההתקשרויות של מרכז תרבות הספורט שנמצאת בבעלות ההסתדרות:

נבליט כמה סעיפים: לספק תיקי גב למנויים שולמו במקום 331 אלף ש"ח כפי שסוכם בהתקשרות המקורית, מעל 700 אלף שקלים. את הצעת המחיר לספק אופני ספינינג השוו בכלל להצעות מחיר מספקים אחרים משנים קודמות. וההתקשרות האחרונה ניתנה ללא הסבר כלל – שיפוץ בשווי 450 אלף ש״ח.

עוד סעיף מוזר הוא פרויקט שיפוץ מטבח בבת-ים שעלותו הסתכמה ב-409 אלף ש״ח ולא ב-269 אלף כפי שסוכם, חריגה של מעל 50 אחוזים! רוב ההתקשרויות שנבדקו נבחרו ללא נימוק/חוות דעת מקצועית, אלא על סמך הכרות עם הספק/קבלן.

רוצים לקחת חלק במאבק?

פנינו להסתדרות ושאלנו האם להסתדרות ישנו נוהל  התקשרויות ומכרזים? ביקשנו לפרסמו.  בחרו שלא לענות לנו.

בשורה התחתונה: מתוך דו"ח המבקר הפנימי נראה שאין נוהל מוסדר למכרזים בשום מקום בהסתדרות וגם מה שיש אינו נאכף. מדובר בהתנהלות שמביאה לבזבוז כספי העובדים (אותם כספים שיורדים לכם מהשכר בכל חודש). ההסתדרות יכולה לעשות פלאים לתדמיתה אם תאמץ נוהל מסודר וריכוזי של ההתקשרויות והמכרזים.

5. חייבים לדבר שוב על אגודות עותמאניות

בפרסום הראשון שלנו על האגודות העות'מאניות, בהן ההסתדרות, סיפרנו לכם כי השרה איילת שקד לקחה לידיה את הסמכויות לפיקוח עליהן. פירגנו גם לח"כ עליזה לביא שמתעקשת להסדיר את הנושא עוד מיום כניסתה לכנסת. אז בשבוע שעבר נפגשו לביא ושקד על במת הכנסת. בשעת הגשת השאילתות לשרה שקד שאלה ח"כ לביא את השרה בדיוק על הנושא הזה. אל תפספסו:

בכנות, אנחנו קצת מודאגים מתשובת השרה. שקד אומרת שהיא "מקווה לסיים את הנושא עד סוף הקדנציה ולהביא תקנות שיאפשרו לחשוף את הדו"חות הכספיים (של ההסתדרות)".

למה אנו מודאגים? מכיוון ששקד רק "מקווה". בנוסף היא צמצמה את השקיפות לדו"חות הכספיים בלבד כאשר ניתן לעשות הרבה יותר, כמו לחייב את ההסתדרות בנוהל התקשרויות ומכרזים כאשר מדובר בכספי ציבור ולערוך דו"ח ביקורת. ראיתם למעלה מה קורה כשאין נוהל שכזה.

נמשיך לעקוב וללחוץ.

הערת שקיפות:

על פי חוקת ההסתדרות, דו״חות מבקר ההסתדרות חייבים להיות חשופים לציבור. פנינו להסתדרות בבקשה לפרסמן בפומבי. אלא שאפילו מכך בחרה ההסתדרות להתעלם.

זכרו. מדובר בתקציבי עתק. תוסיפו לתשלום הקבוע את כל התמיכות הממשלתיות שהיא מקבלת, למשל לקרן מעגלים, תמיכות עירוניות וממשלתיות לעמותות ספורט, נעמ"ת ועוד. הסירוב לפירסום דו"חות לציבור ולעובדים פשוט לא מובן לנו ועלול לפגוע בכולנו.

לעת עתה תוכלו למצוא את הדו"ח האחרון כאןבחודש הקרוב נפעל להשיג ולפרסם דו"חות ביקורתם נוספים. אם יש ברשותכם חומרים נוספים, אנא שלחו לנו (אפשר בדיסקרטיות) כדי שנוכל להנגיש אותם לציבור.

אתר ההסתדרות – תוכלו למצוא רק את כותרות הביקורת! אלו לא קישורים. זה לא מוביל לשום מקום

עריכה: שיר שטיין

יעוץ והכוונה: תומר אביטל

איך עובד ענף הלובי? כיצד הם משכנעים את מקבלי ההחלטות? ממצאים ופתרונות בתחקיר המלא. אל תפספסו

לתחקיר

ועדת השרים לחקיקה – לפנק, לפנק, לפנק (הפעם את נתניהו) סיקור צל 5

הטבת המס המטורפת שקיבל ראש הממשלה מפיית השיניים הידועה בשם מיקי זוהר, וגם: השרים איוב קרא ויואב גלנט מתחילים לשתף אותנו בהצבעותיהם. סיקור צל מספר 5

| עידן בנימין |

45 הצעות חוק עלו אתמול לוועדת השרים, 42 מהן פרטיות. שתי הצעות נפלו. אחת מהאופוזיציה ואחת מהקואליציה. סה"כ שבע הצעות עברו, חמש מהקואליציה ושתיים מהאופוזיציה. כל יתר ההצעות נדחו למועד אחר. בשונה מהשבועיים הקודמים, הממשלה חיסלה הצעה אחת מהקואליציה ואחת מהאופוזיציה.

אילו הצעות חוק פרטיות החליטה הוועדה הממשלתית שנכון לדון עליהן בכנסת?

נתחיל מאילו שלדעתנו טובות לציבור הרחב באופן מובהק:

  1. קבלת מרשם בכל קופות החולים. ההצעה תחייב בתי מרקחת לכבד מרשם שניתן בקופת

    ח"כ אחמד טיבי – משלב ידיים עם ח"כ עודד פורר במאבק בקופות החולים

    חולים אחרת. אמנם צפוי עוד מאבק ארוך, אבל כל הכבוד לח״כים אחמד טיבי מהרשימה המשותפת ועודד פורר מ׳ישראל ביתנו׳. נקווה שהניסיון הזה יהיה מוצלח יותר מהניסיון הקודם להעביר חוק בעניין.

  2. החזר גביית יתר, הצעה שהוגשה בידי איתן כבל מהעבודה וקובעת שמוסדות שגובים ריביות על חובות יחויבו גם להעניק ריבית חיובית על יתרת זכות בגובה אותה ריבית. צפויים הרבה מתנגדים לחוק הזה, ובראשם הבנקים והרשויות המקומיות.
  3. ביטול עמלת פרעון מוקדם. הצעה שהוגשה בידי ח"כ יואב קיש מהליכוד ותבטל את הקנס על פרעון מוקדם בעת החזרת משכנתה.

שתי הצעות חוק שאושרו ועדיין קשה לעמוד על טיבן:

  1. הצעת חוק של מיכאל מלכיאלי מש"ס שתאפשר לעקוף את הממונה המחוזי בתמיכות פטור מארנונה. כיום רשות מקומית רשאית לתת פטור מארנונה לאור קריטריונים שקבע שר הפנים. עם זאת, עליה לעשות זאת בתיאום עם הממונה המחוזי של משרד הפנים. ההצעה מבקשת לבטל את הדרג המחוזי, בטענה שמדובר אך בחותמת גומי.  האם זה רק כדי להטיב עם המצביעים של ש"ס? בעבר אלי ישי קידם את המגזר בצורה דומה. שוחחנו עם ח"כ מלכיאלי שטען כי כל תכליתה של הצעת החוק היא לקצר את הבירוקרטיה לעמותות.
  2. חוק ההסתדרות הציונית שיקנה לחטיבה להתיישבות בהסתדרות סמכויות אבסולוטיות על הקרקע ביו"ש, ניהולה ושימושה. כיום הדבר נעשה בהיתר זמני. החוק יקבע את מצב הקיים בו ההיתר לנהל את הקרקעות ניתן כרישיון זמני ויכשיר את החטיבה להתיישבות כמנהלת נכסי המדינה ביהודה ושומרון. התייחסות רחבה יותר לחוק תוכלו למצוא במקומנט יש"ע.

פינה חדשה: 'בואו נדאג לישבן שלנו קודם'

ואיך לא, גם השבוע הממשלה ממשיכה לדאוג לתחת של עצמה. והפעם בסבב חלוקת הצ'ופרים: ראש הממשלה בנימין נתניהו. פיית השיניים התורנית? ח"כ מיקי זוהר. המהלך לא נעשה בחלל ריק, אלא לאחר שראש הממשלה חויב בהוצאות מעונו בקיסריה.

הצעת החוק שהשרים אישרו תעניק פטור ממס לכל ההטבות הנלוות של הוצאות ראש הממשלה. כלומר, כל ההוצאות שאנו משלמים על בתי ראש הממשלה – אחזקה, ריהוט וכדומה בבית בקיסריה – יקבלו פטור מלא ממס. האם זו הבעיה הדחופה ביותר במדינת ישראל? באמת נגמרו המחדלים?

שאלנו את זוהר:

האם במהלך קידום החוק שוחחת עליו עם רעיית ראש הממשלה או עם ראש הממשלה?

"לא".

האם ראש הממשלה תומך בחוק?

"אינני יודע".  

מה עשית כדי לקדם את החוק ולהצליח להעביר אותו בוועדת השרים?

"הגשתי אותו, דיברתי עם השר המקשר יריב לוין והבהרתי לו את מהות החוק ומטרתו".

ומה עלות החוק?

"אין לו עלות, אלא אובדן הכנסה מגביית המס בסך של כ-6,000 ש"ח בחודש".

ומה נפל סופית?

הצעת החוק של תמר זנדברג בנוגע לחוק תחבורה בחינם, הצעה שסופה היה ידוע עוד לפני שסיימו לכתוב אותה. הצעת חוק נוספת שנפלה היא זו שהגישה טלי פולסקוב מ׳כולנו׳, וביקשה לתת העדפה בהסדר נושים לעובדים. לדוגמא: אם חברה X פשטה רגל והיא חייבת 100 שקלים לעובדים, יחושב הסכום כאילו זו חייבת להם 200 שקלים. כאשר יחלקו את נכסי החברה לנושים יזכו העובדים לקבל סכום גדול יותר ביחס לשאר, גם אם לא יקבלו את כולו. חקיקה שבהחלט היה לה מקום לדיון בכנסת, גם אלמלא הייתה מתקבלת.

כל שאר הצעות החוק, כולל הצעת החוק הבעיתית של ח"כ סמוטריץ' על כפל תמיכות במוסדות וארגונים נדחו למועד מאוחר יותר.

ואיך אפשר בלי להזכיר את ה-בעיה בוועדת השרים לחקיקה?

הפרוטוקולים עדיין אינם מתפרסמים, ההצבעות אינן רואות אור יום, וכך גם נימוקי הדחייה. אנחנו דורשים, לכל הפחות, לפרסם את ההצבעות. היה והצעה נדחתה – לנמק מדוע. זוהי זכות הציבור לדעת. היחידות שמתמידות וממשיכות לפרסם את הצבעותיהן הן חברות הכנסת גילה גמליאל ואיילת שקד.

השר יואב גלנט ואיוב קרא החלו לשתף בהצבעותיהם (בערך)

פנינו גם השבוע לשני השרים החברים בוועדה, ואחרי שייבשו אותנו בשבועות קודמים, סוף סוף קיבלנו מענה מהלשכות של שניהם.

יואב גלנט

נדגיש: זו פעם ראשונה שקיבלנו תגובה עניינית כלשהי מהלשכה של איוב קרא בנושא ועדת השרים בה הוא חבר. האם הוא חשף כיצד הצביע? לא. מהלשכה נמסר לנו כי השר אינו בארץ ולכן לא נכח בוועדת השרים. גם משהו. מקווים שיענו לנו גם בשבוע הבא ויספרו לנו על הצבעותיו בוועדה הקרובה.

את הלשכה של יואב גלנט שאלנו כיצד הצביע על שלושת החוקים שעברו וצוינו מעלה (הטבת המס לרוה"מ של זוהר, החטיבה להתיישבות של  סמוטריץ' ופטור מארנונה של מלכיאלי). שם מסרו לנו כי השר גלנט חילק את זמנו בין ועדת השרים לחקיקה לבין קבינט הדיור וכי לא היה נוכח בהצבעה על שלושת החוקים המדוברים ולכן לא הצביע.

שאלנו גם על תוכנית הבישול שבה השתתף השר עם אשתו בשבוע שעבר ושאלנו האם המשרד או גוף אחר מימנו את האייטם? התשובה הייתה שלא ושהשר השתתף כי הוא מכיר את אחד השפים מהצבא. כנראה הבחור הזה.

אנחנו שואלים את עצמנו – אולי השרים הולכים לאיבוד בשטף החקיקה? אולי אנחנו צריכים לשאול אותם רק על חוקים שנדחו או חוקים שהתקבלו? זה מה שנעשה בשבוע הבא, עם שני שרים נוספים.

בונוס - מה כתוב בספרי האזרחות על הוועדה? לחצו לפתיחה

עריכה: שיר שטיין

ייעוץ והכוונה: תומר אביטל

האם תוכלו לרכוש יין אחרי 23 בלילה? והאם ועדת השרים לחקיקה הפכה לוועדת סמוטריץ' לחקיקה? סיקור צל 4

| עידן בנימין |

תמר זנדברג רוצה תחבורה ציבורית בחינם, לאורי מקלב חשוב לאללה שתוכלו לקנות יין לשבת גם אחרי 11 בלילה, דב חנין רוצה דיור ציבורי ומוטי יוגב מהבית היהודי רוצה להפסיק את הגזל מהסטאז׳רים ברפואת שיניים. תמונת מצב חדשה לקראת התכנסותה השבועית של ועדת השרים לחקיקה. איך ללחוץ על השרים לקבל את ההחלטות הנכונות, מה המשמעות של חוסר השקיפות בוועדה, וגם: השר איוב קרא בוחר להמשיך לסרב לשתף את הציבור בהצבעותיו בוועדה הכי חשובה במדינת ישראל.

כזכור, בשבוע שעבר אושרו בוועדה ועלו על מסלול החקיקה כמה הצעות. בין השאר גילוי מספר הטלפון של אדם המחייג ממספר חסוי למוקדים לנפגעי תקיפה מינית (בצלאל סמוטריץ'), תיקון ניקוד להטבות יישובים בפריפריה (משה גפני) והצעה המאפשרת שני מועדים לבחינה גם עבור תלמידים לתואר שני (יעל גרמן). כעת ועדת השרים לחקיקה מחממת מנועים לקראת התכנסותה ביום ראשון הקרוב (10/6). טוב, מחממת מנועים זו אולי קצת הגזמה, אבל לפחות משהו באזור של מדוושת באטיות על תלת אופן.

אז גם השבוע, כפי שבחרתם בהצבעה האחרונה, נצלול לעומק המנגנון שמבטל את מעמדה של הכנסת וקובע בפועל את חיינו ואת עתידנו, המנגנון שביטל באופן רשמי את הפרדת הרשויות – ועדת השרים לענייני חקיקה.

קצת רקע קבוע:

  • מה אנחנו רוצים? לפרסם את הצבעות השרים. אם הצעה נדחית – לנמק מדוע. זוהי זכות הציבור לדעת.
  • מי כן הצטרפו אלינו ומפרסמות ומאמינות בדין וחשבון? איילת שקד וגילה גמליאל. קראו על זה כאן
  • מה אנחנו עושים בסקירה הנוכחית? מנגישים לכם את החוקים שעולים, מקטלגים אותם, ומאפשרים לכם להשפיע.

שבוע שני של יוני

45 הצעות חוק עומדות כרגע על סדר היום לוועדה מחר. 20 מהאופוזיציה, 22 מהקואליציה ושלוש ממשלתיות (אנו עוסקים רק בחקיקה פרטית, הממשלתיות מאושרות כמעט אוטומתית). אל תדאגו, לא נפרט את כולן פה – רק את המעניינות.

כמה מההצעות הבולטות והטריות:

  1. אפשרות לשימוש בקרקע חקלאית למקורות אנרגיה מתחדשים של ח"כ איתן ברושי מהמחנה הציוני.
  2. סיוע משפטי לנפגעי פעולות איבה וטרור של בצלאל סמוטריץ'.
  3. קבלת מרשם בכל קופות החולים. להצעת החוק צורפה המלצה של הרשות להגבלים עסקיים שתומכת בחוק. החוק הוגש בידי ח"כ אחמד טיבי וח"כ עודד פורר. עמדת הרשות להגבלים עסקיים מעניינת מאחר ותמיכה שלה אומרת שהמהלך יעבור בכל מקרה. אם לא בחקיקה, כל אחד יוכל לפנות לרשות ולבקש ממנה להוציא הנחיה כזו – הרשות להגבלים עסקיים היא רגולטור עצמאי לבינתיים (לאחרונה סירסו את רשות החשמל, וכרגע על הכוונת הממונה על שוק ההון).

    ח"כ מוטי יוגב רוצה להפסיק את עושק המתמחים – אבל על חשבון מי?

  4. איסור גביית תשלום מסטאז'רים ברפואת שיניים בתקופת ההתמחות. כיום רופאי שיניים משלמים עבור הסטאז' שלהם. לחוק זה עלות אדירה ומלשכתו של ח"כ מוטי יוגב (׳הבית היהודי׳), שהגיש את הצעת החוק, נמסר כי משרד האוצר העריך בהתחלה את עלות החוק בחצי מיליארד ש״ח, אך ישנן גם הערכות נמוכות בהרבה. ״נקווה להביא בקרוב לתיקון עיוות של עשרות שנים״, נמסר מלשכתו של יוגב.
  5. חיבור מקלטים בקו העימות לאינטרנט, הצעה שהגישה ח"כ אורלי לוי.

והיו גם כמה הצעות חוק חשודות במיוחד. כולן שייכות לח"כ סמוטריץ':

  1. הצעה לאפשר כפל תמיכות למוסדות ציבוריים. משמעות החוק היא שעמותה תוכל לקבל תמיכה משני משרדי ממשלה שונים עבור אותה פעילות. גם ח"כ משה גפני הצטרף להצעה (עמוד 117) נראה שזה יסייע לגרעינים משימתיים ולישיבות.

2. הצעה לפצל מכרזים לעמותות שירות לאומי. כל משרד ממשלתי יעשה מכרז משלו ויחליט עם מי הוא מתקשר (כיום הכל נעשה דרך האוצר).

3. הצעה להסדיר אפשרות של תמיכה במוסדות בידי רשות מקומית. חוק שמטרתו להסדיר את הקיים תמיד מריח מוזר. אולי אתם תוכלו לעזור לנו להבין מה עומד מאחוריו.

ח"כ בצלאל סמוטריץ' מביא הצעות מעוררות חשד

בדקנו עוד הצעות החוק שלהן משמעות כספית כבדה. כאלה שגם לממשלה קשה להוציא לפועל. יש כמה ח"כים פעלתנים שמאמינים שיצליחו להעביר הצעות כאלה. אחת מהן היא תמר זנדברג ממרצ, שמציעה חוק שיסדיר תחבורה ציבורית בחינם. "המשק ירוויח הרבה יותר ומכיוון שחוק דומה עבר עכשיו באסטוניה הגיע הזמן לשים את זה על סדר היום גם בישראל", אמרו לנו בלשכתה של זנדברג והפנו אותנו לפוסט מפורט בנושא.

ויש הצעה אחת שיורדת לפרטי פרטים. נקרא לה "חוק היין". הצעת החוק של ח"כ אורי מקלב מ׳יהדות התורה׳ מבקשת להחריג יין מאיסור מכירת אלכוהול אחרי 23:00 בלילה בתנאים מסוימים, כדי לאפשר למשפחות לרכוש יין לשבת גם אם הן עושות קניות בסופר בשעות הלילה. בלשכתו של מקלב מסבירים את ההצעה הפרטנית: ״ח"כ מקלב קשוב גם לבעיות הקטנות בחיי היום יום של הציבור״.

ח"כ אורי מקלב נמצא בפרטים הקטנים

 

יש לכם עמדה בנוגע לאחד החוקים? השרים ויועציהם עובדים בשבילנו ומקבלים מאיתנו משכורת, בין השאר כדי להקשיב לנו. מוזמנים לפנות אליהם ולוודא שהם פועלים לתמיכת שאר חברי הממשלה. הנה כמה מחברי הוועדה המרכזיים:

שם השר מייל טלפון עוזר
קישור לעמוד פייסבוק
זאב אלקין [email protected] רוני- 0506237203
יריב לוין [email protected] לילך – 050-6237451
איוב קרא [email protected] שירלי – 050-6367243
יואב גלנט [email protected] נאור- 052-9250150
סופה לנדבר [email protected] לודמילה- 050-6214747
דוד אזולאי [email protected] מאיר- 050-6214747

אנחנו מזמינים אתכם גם לעיין בסדר היום המלא של הוועדה. אולי יש שם הצעה שנוגעת אליכם.

לשאול לא עולה כסף – האם נוכל להיכנס לוועדה בעצמנו?
הניסיון לימד אותנו לא לקחת שום דבר כמובן מאליו, גם אם התשובה נראית ברורה. שואלים. אז ביקשנו להגיע ולסקר את ועדת השרים מתוך החדר. למה לא בעצם? למה שהוועדה שבה כל מה שקורה בכנסת מוכרע – לא תהיה פתוחה לסיקור עיתונאי הוגן? 

ביקשנו לשבת בחדר, ולהעביר תמונת מצב מלאה, מבלי לחתוך דבר, של התנהלות השרים בוועדה הכי חשובה במדינת ישראל.

פנינו למשרד רה"מ – שם דווקא לא פסלו את ההצעה על הסף והבהירו שזה בסמכותה של יו״ר הוועדה השרה איילת שקד (שאגב, כן חושפת את הצבעותיה). אז ביקשנו ממנה להגיע ולסקר את אחד הדיונים. זו התשובה שקיבלנו מיועץ התקשורת של השרה:

"אין שר שפועל בשקיפות גדולה יותר משרת המשפטים. לצערי אני נאלץ להשיב בשלילה לפנייתך. תקנון הממשלה קובע שישיבות ממשלה וועדות השרים הן ישיבות סגורות. נאסר על מי שאינו עובד מדינה להשתתף בהן. במובן זה אין הבדל בין ׳100 ימים של שקיפות׳ לבין כלי תקשורת אחרים. כמובן שכפי שאתה יודע, תוצאות ההצבעה, כולל הצבעת השרה, מתפרסמות פומבית".

חירות, שוויון, אחווה ושר התקשורת

גם השבוע ניסינו כגוף תקשורת להגיע לשר התקשורת איוב קרא, חבר ועדת השרים לחקיקה, ולבקש ממנו לחשוף את עמדותיו לגבי הצעות החוק שיעלו בוועדה. ניסינו וניסינו. הרי מי הצביע מה  על חוקים -זו הדמוקרטיה הבסיסית ביותר. קרא עדיין מסנן. שוב ביקשנו להבין מפייסבוק ומטוויטר מה כל כך מעסיק את אנשי הצוות של השר. בשבוע שעבר הם היו טרודים בהכנות ליום ההולדת של שירלי. אולי השבוע הם לא עונים כי הם בחגיגות בארמון האליזה בצרפת? מוזמנים לכתוב לשר קרא ולבקש שיביא לכם מיניאטורה של מגדל אייפל, או מינימום טובלרון מהדיוטי בחזור, אבל בכל מקרה תמסרו לו שיחזור לעידן ממאה ימים של שקיפות ותייגו אותנו בתגובה.

שר חדש שלא נוותר לו עד שיהיה שקוף: יואב גלנט

השבוע פנינו ללשכתו של שר הבינוי יואב גלנט בכדי לדעת מה עמדת השר כלפי נושאים שעל סדר היום. הוא סירב להתייחס. בהיעדר תגובה, חיפשנו גם במקרה הזה תשובות בפייסבוק ובטוויטר. גילינו שבזמן שהשר יוצא בתקשורת בהצהרות כמו "לא נאפשר להפוך את הנגב למערב פרוע", מה שמכתיב את סדר היום שלו הוא לאו דווקא חיזוק הפריפריה. בפייסבוק של השר דווח חגיגית על ביקור במסעדה של חבר מהצבא וגם על השתתפות בתוכנית בישול עם אשתו קלודין. מעניין אם שילמנו על הופעתו של גלנט בתכנית הזאת כפי ששילמנו על 15 דקות התהילה שלו בתכנית ׳אנשים׳ (למקרה שפספסתם, שילמתם השנה מאות אלפי שקלים על אייטם פרו-גלנטי בטלוויזיה – נניח את זה פה). איך יש לו זמן לשתף את הציבור על העדפותיו הקולינריות אבל לא כיצד הצביע בפורום החשוב ביותר במדינה? 

נשתמע אחרי הדיון.

ייעוץ והכוונה: תומר אביטל

עריכה: שיר שטיין

האם יו"ר הקואליציה עובד בשבילנו?

יש לנו נתונים שממש יטריפו אתכם. למעשה יהרגו אתכם.

ספרנו את כמות הדיונים שהוביל יו"ר הקואליציה דוד אמסלם ומצאנו חד משמעית שהוא זנח סוגיות כמו איכות הסביבה – לטובת חוקים למלחמה במשטרה ובפרקליטות. המשך קריאה…

מאות מיליוני השקלים שהולכים לתעשיינים במקום לעובדים: סיקור צל שני להסתדרות

התאחדות התעשיינים והסתדרות העובדים מנהלים קרן שלא נותנת מענה למטרתה – במשך שנים וללא פיקוח

תקשיבו איזה יופי: הממשלה הקימה בעבר – דרך ההסתדרות והתאחדות התעשיינים – עמותה לסיוע לעובדים שחוקים. מאות מיליוני שקלים של הציבור אמורים להיות מושקעים בו חזרה כדי לוודא שגם עובדים מבוגרים במקצועות מתישים 😓 יוכלו לקבל תמיכה ולהמשיך לעבוד.

אלא מה, הקרן משרתת בפועל את ההתאחדות התעשיינים וההסתדרות – שני גופים שממש, אבל ממש, לא צריכים סיוע נוסף, בטח שלא מכספי ציבור. התעשיינים והארגונים גזרו עמלות שמנות. לעובדים השחוקים? לא נשאר כמעט כלום.

ברוכים הבאים לסיקור הצל מספר 2 של כתב שקוף עידן בנימין להסתדרות החדשה! השבוע נעסוק בעמותה שממומנת באופן מלא מהקופה הציבורית למען העובדים השחוקים, ובפועל עוזרת לתעשיינים על גבינו. שימו לב שבכל פרק מופיעה שורה תחתונה.

מהי 'קרן מעגלים' – הקרן למקצועות שוחקים?

רקע: בחודשים אלו מתקיים הדיון על העלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-64. בכנסת קיימת תמימות דעים שחייבים להעלות את גיל הפרישה לנשים. המחלוקת המרכזית היא על קצב העלאה ועל העזרה שתינתן לנשים העובדות במקצועות שוחקים.

קרן מעגלים הוקמה לכאורה בכדי לתת מענה בדיוק לאותם עובדים בפעם הקודמת שהחליטה הממשלה על העלאת גיל הפרישה. אז נקבע כי כל הסכמה עתידית על גיל הפרישה תהיה בשיתוף התעשיינים וההסתדרות, ואחד הפתרונות עליהם מדברים כעת הוא המשך ואולי אף הרחבת ההסכם עם קרן מעגלים.

בשנת 2004 נקבע כי גיל הפרישה (לפנסיה) יעלה בשנתיים. ההחלטה יצרה בעיה לעובדים במקצועות שוחקים, למשל: עובד במפעל או בלנית במקווה (ראו בסוף הכתבה – האם אתה במקצוע שוחק?). מבחינת העובדים הללו, מדובר בעוד שנתיים של עבודה המאופיינת בסחיבה, תנאים פיזיים קשים, סיכון בטיחותי גבוה וכדומה. הממשלה, כחלק מההסכם עם ארגוני העובדים, החליטה לפעול והקימה ב-2007 את “קרן מעגלים” – 600 מיליון ש"ח הוקדשו לתמיכה באותם עובדים, בפריסה לעשור. הקרן אמורה הייתה לספק מסלול הכשרה, שדרוג, או הסבה מקצועית, במימון מלא של המדינה.

המדינה ביקשה שינהלו את הקרן בשיתוף התאחדות התעשיינים (אגב, עוד אגודה עותמאנית לא שקופה – ראו כתבה קודמת) וההסתדרות החדשה.

התעשיינים חולבים את הקרן

במאי 2017 נחשפנו לראשונה למחדלים דרך דו"ח מבקר המדינה שעסק ב”קרן מעגלים”. הדו"ח הגיעה לאחר כתבה של טלי חרותי סובר מדה מרקר אשר כתבה על זה לראשונה בנובמבר 2015 ובהמשך סדרת כתבות שליוותה את הדיונים בקרן.

המבקר הגדיר את הקרן כלא מועילה וכושלת ניהולית. ממצאי הביקורת העלו בין היתר "ספק ניכר בנוגע לאפקטיביות של פעולות הקרן; ליקויים בסדרי ניהול הוצאותיה ונתוניה; ופגיעה ביציבותה הניהולית עקב היעדר חלוקה ברורה של סמכויות בין יו”ר הקרן לבין המנכ”ל, שהביאה לתחלופת 5 מנכ”לים לאורך 5 שנים".

הקרן שכרה משרדים ושירותים מהתאחדות התעשיינים ללא מכרז, ולפי פירוט הוצאות הקרן שפורסמו לאחרונה  בדיון בוועדה לביקורת המדינה, רכשה הקרן חלק מהקורסים ממכללות בבעלותה של ההסתדרות. גם ללא מכרז. הקרן מצידה טוענת כי שכירת המשרדים מתחת למחיר השוק באיזור. יודעים מה? יכול להיות. אך זה לא רלוונטי. משרדי התאחדות התעשיינים נמצאים בת"א קרוב לים. ניתן באותה מידה לבחון חלופות זולות יותר ולא בלב ת"א. לפי הדוח האחרון שמצאנו לשנת 2015 עלות השכירות נעה בין 25- 31 אלף ש"ח בחודש.

עוד מצאנו במסמכי העמותה כי יושבת ראש העמותה, יפה ויגודסקי, קיבלה בשנת 2015 עלות שכר בשווי  373 אלף ₪ וב– 2016 שכר בעלות 327 אלף ₪ במקביל למנכ”ל הקרן. כפל תפקידים על חשבון העובדים השחוקים.

שורה תחתונה: הממשלה הובילה לפתיחת עמותה, לא פיקחה עליה והבכירים בה עשו בכספים שלנו כבשלהם, בחסות ההסתדרות והתאחדות התעשיינים.

ויכוח על מטרות הקרן – לאחר שנים ומאות מיליונים שנשפכו

בימים אלו הכשלים בקרן עולים לדיון. שני דיונים התקיימו על קרן מעגלים בוועדה לביקורת המדינה –  כל אחד מטריד בפני עצמו. בדיון הראשון התייצב נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש והסביר ליו"ר הוועדה ח"כ יחימוביץ, כי הקרן ממלאת את מטרותיה. עם זאת הצהיר שלקרן מעגלים אין כל כוונה לשלב מחדש בעלי מקצועות שוחקים. לדבריו, כל מה שהקרן עושה זה קורסי העשרה לעובדים. את מי משרתת הקרן? ברוש אומר זאת מבלי למצמץ אפילו פעם אחת: "את התעשיינים".

ברוש בדיון: "נחתם הסכם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין משרד האוצר. חתמו את זה לפני, עודד טירה שהיה נשיא ההתאחדות וביבי נתניהו, שהיה שר האוצר וכתבו שהאוצר יתקצב 600 מיליון שקלים לצורך פתרון של קשיים כספיים. הכוונה הייתה לעזור למעסיקים. לא במקרה חתמו על זה לשכת התיאום ולא ההסתדרות".

היו"ר שלי יחימוביץ':  "כל הקרן הזאת היא לטובת המעסיקים ולא לטובת העובדים?"

ברוש: "המעסיקים התנגדו להעלאת גיל הפרישה ואמרו שזה מטיל עליהם עול כספי, כלומר להחזיק עובדים שהם עייפים, שקשה להם כבר להיות מועסקים ולכן זה עול כספי. האוצר קיבל את זה, תקצב 600 מיליון שקלים ל-10 שנים, 60 מיליון שקלים לשנה. כתוב בהסכם שחתום שר האוצר ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, משרד האוצר יתקצב סך של 600 מיליון שקלים לצורך סיוע בפתרון קשיים כספים ממשיים הנובעים מהעלאת גיל הפרישה, לרבות מתן אפשרות לעובדי כפיים, המבצעים עבודה פיזית מאומצת לפרוש לפרישה מוקדמת, מימון הכשרה מקצועית והסבה מקצועית והדרכות וכיוצא באלה".

Image result for ‫שרגא ברוש‬‎

שרגא ברוש

ואם עדיין לא הבנתם? זה בסדר. גם אנחנו לא. מה שברוש טוען (ומתעקש לאורך כל הדיון) הוא פשוט שהקרן הוקמה כדי לעזור למעסיקים ולא לעובדים. לא ייאמן.

אז האם התעשיינים חתמו הסכם עם הממשלה מעל ראשם של ארגוני העובדים?

לא. בדקנו. מי שחתומים על ההסכם מול הממשלה הם יו"ר התאחדות התעשיינים ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן.

שאלנו את ההסתדרות האם הם מסכימים עם הצהרתו של ברוש על מהות הקרן? בהסתדרות סרבו להגיב.

פנינו גם ללשכת ראש הממשלה – האם זו הייתה כוונתו כשר אוצר ב-2004 בזמן שהגו את הקרן. והאם זו הייתה כוונתו כראש ממשלה כאשר חתמו על החוזה ב – 2011. עד למועד זה לא נתקבלה תגובתם.

עם זאת השר חיים כץ, שר העבודה והרווחה, הודה בכך בדיון על גיל הפרישה שהתקיים בנובמבר 2017 בוועדת הכספים. הוא אמר בגילוי לב: "זו לא הייתה כוונת המשורר". כץ ידע על מה הוא מדבר. חברי הכנסת והציבור ייחשפו לכוונת המשורר רק חודשיים לאחר אותו דיון.

שורה תחתונה: בשנת 2004 הגיעה המדינה להסכמה על סיוע לעובדים במקצועות שוחקים. 14 שנים לאחר מכן ומאות מיליונים שנעלמו עדיין דנים על הדרך שבה הקרן צריכה להתנהל.

אז מי בכל זאת נהנה מכספי הקרן?

על פי תקנון הקרן הגדרת העובדים הזכאים להכשרה במימון הציבור היא רחבה, ובעיקרון כוללת כל עובד מעל לגיל 50. אבל מי באמת זכאי להשתמש בקורסי העשרה אלו? בדיון שהתקיים בינואר שאלה יו"ר הוועדה לביקורת המדינה בדיוק את השאלה הזו.

יחימוביץ (בדיון הראשון)': "תגידו, סליחה על התהייה, אבל נגיד עובדת ניקיון, שזה מקצוע שוחק לכל דבר".

שרגא ברוש:  "אם היא עובדת בתעשייה –"

Image result for ‫שלי יחימוביץ‬‎

שלי יחימוביץ' – ניסתה להבין מה הקרן עושה

היו"ר שלי יחימוביץ: "אם היא נפלטה כי היא לא יכולה יותר והגב שלה שבור ומציעים לה את הסכום הזה כפנסיית גישור – – -"

שרגא ברוש: "אם היא עובדת בתעשייה, אני אומר לך – – -"

מה שאומר ברוש הוא שרק אם אתם נמצאים תחת התאחדות התעשיינים וההסתדרות אז תהיו זכאים בפועל לקורסים אלו. נחשו מה? בתקנון הקרן הדבר אסור. לפי התקנון, כל המעסיקים זכאים לשלוח את עובדיהם לקורסים. כדי להבהיר זאת סופית שאלנו את הקרן כמה עובדים לא מאוגדים נשלחו לקורסים וכמה עובדי חברות קבלן נשלחו . עד כה לא קיבלנו תשובה לשאלות.

עוד סוגיה מעניינת היא אילו ענפי משק זכו בפועל ליהנות מכספי הקרן. מה גילינו? שליש מהמשתתפים בהכשרות הקרן הם עובדי רשויות מקומיות. ח"כ יחימוביץ' שאלה: מי בעלי המקצועות שמקבלים את ההכשרה אך לא קיבלה תשובה חד משמעית. הדוגמאות היחידות הן של בלנית ופקחי חניה. הגדרות ה"מקצוע השוחק" כל כך רחבות שניתן בקלות להכיל אותן על רוב המקצועות במשק. מנגד, יש מקצועות שוחקים מאוד שלא יזכו לקבל שום קורסים להסבה מקצועית – לדוגמא עובדי ניקיון של חברות כוח אדם. עובדי קבלן. ביקשנו מהקרן לדעת האם עובדים שאינם מאוגדים או בתעשייה מקבלים הכשרות. בהתאחדות סרבו להגיב.

שורה תחתונה: גם עם על הנייר כלל העובדים העונים על הקריטריונים זכאים לקורסים בחינם  – אלו אינם מגיעים למי שצריך אותם.

קורס שמלות כלה ב- 25 אלף שקלים - אילו קורסים מציעים לעובדים השחוקים?

היכן נבלעו כספי הפנסיה?

מעבר להכשרות העשרה לעובדי עיריות, הקרן מעניקה גם פנסיית גישור. מה זה אומר? הגעת לגיל 60 ואת עתידה לפרוש בגיל 62? אז תוכלי לפנות לקרן כדי לקבל פנסיה על השנתיים אלו. וכמה אנשים ונשים קיבלו את הפנסיה הזו? 5 בלבד נכון לדו"ח המבקר במאי 2017. 5. בהמשך קיבלו זאת שני עובדים נוספים. כמה עלו לנו חמשת העובדים?

חמישה מיליון שקלים!

חמישה מיליון שקלים לחמישה עובדים = מיליון שקלים לפנסיית גישור! רגע. לפני שאתם פונים ושואלים "איפה חותמים?" חשוב שתכירו את המספר הבא: מתוך 5 מיליון השקלים שהוצאו על פנסיות גישור רק 200 אלף שקלים הגיעו לעובדים. כלומר רק 4% מהכסף הגיע לפנסיות בפועל. השאר? העמסת הוצאות של הקרן. זה מטורלל. כלומר כל מיני הוצאות נלוות כתוצאה מתשלום הפנסיה גזלו כמעט 96% מהסכום. לנו זה נשמע לא הגיוני בכלל.

שאלנו את הקרן – כיצד יכול להיות שמתוך כל הסכום שהוצא רק 4% הגיע לעובדים. על אילו תקורות הקרן משלמת על פנסיות הגישו? לצערנו לא קיבלנו מענה מהקרן.

שורה תחתונה: מתוך 5 מיליון שקלים שיצאו על פנסיות תקציביות רק 200 אלף השקלים הגיעו לעובדים. איפה השאר? אנחנו לא יודעים.

הפקיד שהטיל אימה על הח"כים

הדיון השני על יעילות קרן מעגלים בוועדת הביקורת בכנסת היה טעון ומרוכב. פה חשוב שתכירו פקיד אחד בשם שולי אייל שנלחם עבורנו. אייל הוא מנהל האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה, שעמד לבדו מול התאחדות התעשיינים, ההסתדרות ושני ח"כים להוטים.

אייל, מנהל האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה, הצביע על כשלים רבים בהתנהלות הקרן. לטענתו, הקרן מאשרת באופן עקרוני קורסים ומאותו רגע ניתן לאשר את הקורס הזה באופן אוטומטי לכל מכללה ולכל כמות. כלומר, מאשרים קורס ואז הברז פתוח. הקרן מהיותה עמותה אינה כפופה לחוק המכרזים ויכולה לחלק את הכסף כרצונה. דבר חוקי שאיננו עומד באמות המידה המוסריות המצופות כשמתעסקים בכספי ציבור. להזכירכם – הקרן ממומנת ב 100% מכספי ציבור.

שורת הטענות של מר אייל ארוכה ומפורטת ומונה בתוכה תיאום מכרזים, התקשרויות שלא אושרו ועוד סעיפים רבים שלכתוב עליהם ידרשו עוד 10 עמודים. כתוצאה מכך הזמינה הקרן דו"ח מחברת דלויט (Deloitte) כדי להפריך את הטענות. אנו מימנו את הדו"ח. אתם יכולים לקרוא את שורת הטענות של מר אייל בדו"ח יחד עם תגובת הקרן ובדיקה שעשתה חברת דלויט על הטענות.

משמאל לימין בישיבה: ח"כ מיקי זוהר, ח"כ יוליה מלינובסקי וח"כ מירב בן ארי

לאחר שקראנו את הטענות מצאנו כי חברת דלויט לא התמודדה עם הטענה המהותית לגבי הקורסים עצמם, אלא רוב הטענות "הופרכו" במסקנה כי "הקורס אושר על ידי ועדת ההיגוי". תוכלו לעיין בדו"ח בעצמכם. באופן אירוני, הדו"ח לא אושר על ידי חשב משרד האוצר ולא תואם עם משרד העבודה. חברת דלויט לא טרחה בבדיקתה לפנות לכותב הדו"ח ממשרד העבודה.

טענותיו של מר אייל לא עברו בשקט. מאותו רגע שפצה פה הפשילו שני ח"כים פעלתניים שרוולים והחלו להפריע לו. ח"כ מיקי זוהר מהליכוד וח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו החלו לתקוף את אייל. לצערנו הם בחרו לתקוף את הפקיד עצמו ולא את טענותיו. ח"כ יחימוביץ' ענתה להם: "אני מבינה שנעשתה פה עבודת הכנה".

כך המשיך הדיון. אייל ניסה להסביר את הטענות, מלינובסקי וזוהר הפריעו לו ויחימוביץ' עצרה את הישיבה והתריעה בפניהם.

אייל אומנם פרגן לקרן ששיפרה את התנהלותה לאחר ינואר 2017 בכל הנוגע למכרזי קורסים אך באותה נשימה הסתייג כי הקרן לא באמת תשנה את צורת עבודתה ותמשיך בשלה. כלומר לא תשרת את העובדים שצריכים את העזרה.

לטענתו התאחדות התעשיינים לא רוצה להוציא עובדים מהמפעלים להכשרות הסבה כמו קורסי  הדרכה בתחום עיסוקם – הכשרות שבאמת יוציאו אותם מהמקצוע השוחק. התעשיינים רוצים להשאיר את העובדים בפס הייצור. לטענת אייל מי שהצהיר זאת בפניו הוא יו"ר התאחדות התעשיינים. זו האמת. ואנו אומרים זאת מכיוון שזו לא הפעם היחידה שיאמר זאת שרגא ברוש בכבודו ובעצמו.

ברוש טען זאת בעבר בדיון שהתקיים בנובמבר 2016 בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת: "מסקרים שערכה התאחדות התעשיינים עולה כי כ- 80% מהמפעלים מדווחים על חוסר בעובדים מקצועיים, איכותיים. אנו חייבים להפשיל שרוולים ולפעול באופן מיידי להחזרת נושא החינוך הטכנולוגי-מקצועי לראש סדר היום הציבורי ולפעול לביצוע רפורמה מקיפה במערכת ההכשרה וההשכלה הטכנולוגית. טיפוח הון אנושי טכנולוגי, איכותי ורלוונטי, הנו הבסיס להתפתחות ולהצלחה חברתית וכלכלית- חוט השדרה לחוסן הלאומי והכלכלי של מדינת ישראל ולהתפתחות התעשייה הישראלית".

למה זה מעניין? מאחר שברוש טען גם בדיוק ההפך. בישיבה הראשונה הצהיר כי המעסיקים נפגעו מהעלאת גיל הפרישה ולכן פיצו אותם (את התעשיינים) עם קורסי העשרה לעובדים. בפעול מתברר שהתעשיינים הם המרוויחים העיקריים מכך. כל זה קורה תוך הפרעות חוזרות ונשנות של מלינובסקי וזוהר. את הדיון המלא תוכלו לראות כאן.

משמאל לימין בישיבה: זאב חושן מההסתדרות, לאון בנלולו מהסתדרות ויפה ויגודסקי יו"ר קרן מעגלים

שאלנו את חברי הכנסת מלינובסקי וזוהר האם מישהו תדרך אותם טרם הישיבה. זוהר מסר: "קיבלתי אינפורמציה שהוא (מר אייל) פועל ממניעים נקמניים ואישיים. לכן העליתי את הטענה שלצערי לא ממש הופרכה על ידו".

כשהתעקשנו ושאלנו אם אפשר לדעת ממי קיבל את האינפורמציה ענה זוהר: "לצערי לא".

מלשכתה של ח"כ מלינובסקי נמסר: "חברי הכנסת הם הסמכות שבאה לשאול שאלות את הפקידים. הרבה פעמים מדובר בשאלות נוקבות ואולי לא נעימות לאותה הפקידות. הם אלה שאמורים לתת את התשובות ולא להפך. ח"כ מלינובסקי לא תודרכה על ידי אף גורם".

מה אנו עושים בנושא?

ראשית נגענו בנושא שוב ושוב בפינתנו "כסף קטן". אבל החלטנו גם כחלק מהיותנו כלי תקשורת אקטיביסטי מוצהר, לפנות לשר הכלכלה התעשייה והמסחר אלי כהן וליו”ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל בנושא. ביקשנו לבחון את עבודת הקרן מחדש ולנסות לחסוך לנו קרוב ל-400 מיליון ש"ח (!) שהיא צפויה לבזבז בשנים הקרובות (מתוך הדו"ח הכספי של הממשלה לשנת 2016 פחות הוצאות השנה העוקבת). הפנייה הועברה לטיפול שר העבודה והרווחה חיים כץ מאחר והקרן הועברה לתחום אחריותו.

לאחר נדנודים בלתי פוסקים לשר כץ קיבלנו מענה כי השר בוחן את הנושא והמשרד מכין שורת צעדים.

לא הרפינו. ביקשנו חשיפת מסמכים לעמותה ושם מצאנו כי רשם העמותות נתן לקרן אישור 'ניהול תקין' לשנת 2018 למרות הליקויים שמצא המבקר. אישור ניהול תקין מצהיר כי הקרן פועלת באופן תקין ומשרתת את מטרותיה. האישור משמש לגיוס תרומות ולקבלת תמיכות ממשלתיות. העובדה שהקרן ממומנת במלואה מכספי ציבור מתאפשרת בזכות אישור זה. ברשם חזרו אלינו באוקטובר 2017 וטענו כי הנושא ייבדק. טרם קיבלנו מענה מאז. פנינו שוב לקבלת תגובה לקראת הכתבה. מרשם העמותות נמסר כי הנושא עדיין בבדיקה ועם סיום הבדיקה יוחלט האם יש מקום לנקיטה בסמכויות. נמשיך לפעול עם הגב שלכם כדי שהבזבוז ייבלם.

שורה תחתונה: הרגולטורים יודעים מה קורה אך הכסף ממשיך לזרום למקומות הלא נכונים.

ואיפה ההסתדרות?

שלא יהיה ספק. הקרן מנוהלת בשותפות מלאה עם ההסתדרות החדשה. אבי ניסנקורן ושרגא ברוש שותפים לניהול הקרן וכך גם משרדי הממשלה שאמורים לפקח על עבודתה.

אנו מוצאים את הדברים הבאים כמטרידים: יו"ר הקרן יפה ויגודסקי טוענת שהיא מרוצה מעבודת הקרן. למען האמת – אנחנו לא מבינים למה.

ההבהרות של יו"ר הסתדרות התעשיינים שרגא ברוש כי הקרן משרתת את התעשיינים מטרידה אותנו גם כן. שיתוף הפעולה של ההסתדרות עם קרן שאמורה לדאוג לעובדים אך בפועל גוזלת מהם כסף שמגיע להם ולהן – מביכה גם כן.

שורה תחתונה: ההסתדרות שותפה מלאה למחדל ולא בטוח בכלל שהיא מגנה אל העובדים במקצועות השוחקים. ההסתדרות והתעשיינים מסרבים לשקיפות הדרושה כדי שנוודא שהכספים הולכים למקומות הנכונים. ובחרו גם שלא להגיב לטענותינו.

לסיכום

  1. הממשלה הקימה קרן של מאות מיליוני שקלים בעקבות העלאת גיל הפרישה.
  2. המשרדים נשכרו מהתאחדות התעשיינים וחלק מהקורסים ממכללות בבעלות ההסתדרות – שני הגופים ששותפים להקמת הקרן.
  3. עובדים שחוקים בודדים קיבלו בונוס של פנסיית גישור תוך גזירת קופון שמן במיוחד על ידי גופים עלומים.
  4. נראה שאין כוונה אמיתית לסייע לעובדים לבצע הסבות מקצועית. העובדים? נשארים באותה עבודה שוחקת.
  5. עשינו כלום במאות מיליונים.

הוסיפו לכך את תמימות הדעת של הרגולטורים: מבקר המדינה שהעיר על אי-אפקטיביות הקרן, משרד העבודה והרווחה שמפקח וטוען כי הקרן לא תשתנה ומעלה שורת תקלות חמורות, וגם מסקנתה של יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ח"כ שלי יחימוביץ' כי יש לתהות האם הקרן ממלאת את יעודה.

לדעתנו, התמונה מדאיגה מאוד. אין ספק שהמצב מעלה שאלות- האם יש מקום לקרן שכזו? אולי צריך להעביר אותה לאחריות ממשלתית מלאה? או להפרטה מלאה? ואולי צריך לעצור הכל ולעשות חושבים מחדש?

דבר אחד אנו יודעים: "לא לכך התכוון המשורר" (השר חיים כץ)

ועם כל זאת. יש גם טוב. קרן מעגלים היא עמותה רשומה הכפופה לחוקי שקיפות מסוימים. אפשר להבין חלקית מה מתרחש בה אם מסתכלים מספיק טוב. ככה ניתן לבקר, ללמוד ולהשתפר. בארגונים שאינם שקופים- כמו ההסתדרות עצמה- אפילו זה לא היה יכול לקרות.

אחרית דבר- שקיפות בוועדה לביקורת המדינה:

הכתבה הזו התבססה על עשרות מסמכים. מלבד דו"ח המבקר אותו קראנו לעומק, קראנו עשרות מסמכים נוספים. חלקם מרשם העמותות וחלק מאתר האינטרנט של הוועדה לביקורת המדינה. באתר תוכלו לראות כי הוועדה דואגת להעלות מסמכי רקע רבים על הדיונים. בזמן שנכחנו בדיון האחרון מצאנו כי כל מסמך שהתייחסו אליו חברי הקרן בעל פה ביקשה ח"כ יחימוביץ' לקבל לידיה ואף ציינה כי תעלה אותו לאתר הוועדה. בזכות כך חלק גדול מהמידע היה חשוף ואפשר לנו לעשות תחקיר מעמיק. זה נדיר. אנו מייחלים כי כל יושבי ראש ועדות הכנסת יעברו לשיטת עבודה זו ויניחו את כלל המסמכים על השולחן הציבורי. כל הכבוד לח"כ יחימוביץ' ולמנהלת הוועדה חנה פריידין.

בונוס: האם אתם שחוקים?

לקוראנו שהתמידו עד פה. בונוס. בחנו את עצמכם. האם אתם במקצוע שוחק? אלו הקריטריונים למקצועות שוחקים. עליכם לענות בחיוב על שניים מתוך 11 הסעיפים ואם אתם מעל גיל 50 תוכלו לזכות בקורס חינם על חשבון הקרן. בקישור זה תוכלו למצוא את רשימת הקורסים.

הצל של ועדת השרים לחקיקה מספר 3 – האם נטע ברזילי הצילה את התאגיד?

| עידן בנימין |

ח״כ מיקי זוהר מהליכוד הסיר הצעת חוק שנועדה להעביר את השליטה בתקציב התאגיד לידיהם של הפוליטיקאים. ״התאגיד איים שהאירוויזיון בסכנה״, טוען זוהר. וגם: איך הצביע שר התקשורת איוב קרא? היינו מתים לספר לכם אבל הוא לא עונה לנו לטלפון. 

חבר הכנסת מיקי זוהר מהליכוד משך הצעת חוק בעניין תאגיד השידור, שהייתה אמורה לעלות אתמול לאישורה של ועדת השרים לחקיקה. ההצעה, שמטרתה העיקרית הכפפת תקציב התאגיד לאישור הממשלה במסגרת תקציב המדינה, ירדה מסדר היום לאחר שלטענתו של זוהר ״התאגיד איים שהאירוויזיון בסכנה״.  מתאגיד השידור נמסר כי התאגיד העביר למשרד התקשורת חוות דעת משפטית המתנגדת לחוק לפני יותר מחודשיים, טרם הזכייה בארוויזיון.

עדיין לא הצלחנו להבין כיצד הארוויזיון קשור לחוק של ח"כ זוהר אז פתחנו את תקנון הארוויזיון. כבר בסעיף הראשון מוצהר כי הגוף המשדר חייב להיות ציבורי ומעוגן בחוק. החוק של זוהר עשוי היה לפגוע בהתאמה לסעיף זה.

הסעיף כפי שמופיע בתקנון: המשך קריאה…

בזכותכם: ח"כים הפסיקו להבריז!

חדשות טובות: ועדת האתיקה בדקה ומצאה שבמושב האחרון אף אחד לא הבריז מהכנסת. קראו שוב: אף לא חבר כנסת אחד נעדר מעבר למכסת ההברזות הקבועה בחוק! המשך קריאה…

ועדת השרים לענייני אפילה – איפה שר התקשורת? סיקור צל שני

| עידן בנימין |

כזכור, המו"לים שלנו בחרו לרדת לעומק המנגנון שבכל שבוע מבטל מחדש את מעמדה של הכנסת וקובע בפועל את חיינו ואת עתידנו, המנגנון שביטל באופן רשמי את הפרדת הרשויות – ועדת השרים לענייני חקיקה.

המשך קריאה…