מי מהח"כים מגיע לעבודה?

אורי מקלב ממשיך להחזיק בתואר שיאן הנוכחות, ויאיר לפיד עדיין במקום האחרון מבחינת הגעה למשכן. עקפו אותו אפילו ח"כים שהושבעו הרבה אחריו.

מוזמנים לעיין בנתוני הנוכחות המעודכנים מתחילת 2017 ועד לסוף מאי 2018.  אלף תודות למתנדב איתי נתנאל שחוצב את הנתונים.

הנשכרים מההברזות אינם חברי הכנסת (רובם באו לעבוד), אלא גורמים דורסניים בממשלה שאינם מעוניינים בפיקוח או בדין וחשבון. כמו כן, מרוויחים מונופולים ואינטרסנטים שרפורמות בענייניהם נתקעות שוב ושוב בשל קצב עבודה שמתאים לממשל העות'מני. לא למאה ה־21.

אורי מקלב בראש רשימת הנוכחים

הכנסת פעילה במשך 3 ימים בלבד בשבוע, ויש 4 חודשי פגרה בשנה. כלומר לאורך רוב השנה הח"כים יכולים לסייר ולעבוד מהבית. ובכל זאת, בכל פעם שמישהו מעז לתקוף את העובדה שהכנסת מתכנסת 100 יום בלבד בשנה ומבקש לקצר את הפגרות – ח"כים מכנים אותו "פופוליסט!".

אז ברשותכם, נבקש להשיב לנבחרי הציבור:
1. אתם, שהפכתם את המליאה לחותמת גומי, שאינכם דואגים שיהיו לה שיניים – אתם הפופוליסטים.
2. אתם, שמשתמשים במליאה כפלטפורמה לוויכוחים שאבד עליהם הקלח, אך סוגרים דילים משמעותיים באמת מאחורי הקלעים – אתם הפופוליסטים.
3. מי שנבחר לכנסת ואינו טורח להגיע אליה – הוא הפופוליסט.
4. אתם טוענים שאי אפשר "לשנות סדרי עולם", אבל האמת היא שהכוח לשנות אינו נמצא בידי כוח עליון כלשהו, אלא ממש בידיים שלכם, ומכאן – אתם הפופוליסטים.
5. חלקכם טוענים שאין שום חשיבות לאורך הפגרה – ממילא הכל נקבע מחוץ למליאה. אבל זו בדיוק הסיבה הטובה ביותר לראות אתכם נלחמים.

הדילים אכן מושגים מחוץ למליאה ולוועדות, וזו מציאות נוראית. בגללה המדינה נראית כמו גן שעשועים לטייקונים, והציבור הרחב נתקע בעמדת מפעילי המתקנים.

איך נשבור את המצב הקלוקל הזה?

נעביר את מוקדי קבלת ההחלטות מהחדרים האחוריים עם המיני־בר אל המליאה והוועדות. אם הכל יהיה פומבי, לרבות יומנים ציבוריים, דילים יתאיידו. אכן כן, לקומבינות יש נוגדן מיוחד: אור השמש ועדשת המצלמה.

קיצור הפגרה והשתתפות בכל הדיונים (כפי שעשו חברי יש עתיד בחודשים הראשונים לכהונתם) יעשו רק טוב. אבל אין להסתפק בזה. במקביל יש לעדכן את המליאה באמצעים חדשניים המתאימים לעשור שבו אנו נמצאים. אפשר לתת לציבור לומר את דברו דרך טכנולוגיות שיחשפו את עמדות הציבור ושיאפשרו לו להצביע בנושאים שונים דרך אתר אינטרנט ייעודי. הציבור יוכל להפוך כך למעין חבר הכנסת ה־121, להיות מעורב ולפקוח עין יעילה על נבחריו.

נוכחות, התייחסות רצינית ושקיפות ימתגו את המליאה כמוסד מכובד, ענייני וחדשני. מוסד שמאיר את הדנים בו כאנשים קשובים הלוחמים לייצג את הציבור ששלח אותם לשם, במקום כזומבים עצלים.

היחידים הנמצאים מתחת ללפיד- שרים בממשלה

סדרי עולם לא משתנים?

ובכן, מספרים שהכנסת אינה מתכנסת בימי חמישי משום שפעם לא היה כביש תקין לכנסת, וח"כים חששו שיצטרכו לחלל שבת. גם אם מדובר באגדה אורבנית – הנקודה ברורה. אין שום סיבה בעולם לשבוע כה קצר.

דרך בורמה, 1948

עדיין סבורים שהפגרות הארוכות האלה מוצדקות? אין בעיה. אשמח לשמוע ולו הצדקה אחת לאי־חשיפת יומני הח"כים במהלכן. המצב האבסורדי היום הוא שחברי הכנסת עובדים בשבילנו, ואנחנו אפילו איננו יודעים מתי הם בחופשה. ובימים הספורים שבהם הכנסת מתכנסת – הם מתקזזים ממנה בלי דין וחשבון. בסטנדרטים הנמוכים אשמות כל המפלגות, למעט מרצ – אשר קידמה חוק להנהגת שקיפות בקיזוזים (שנפל בהצבעה).

מה אפשר לעשות, אם כך? לעודד את מי שכן חושפים יומנים. להחמיא להם ללא הרף וגם למי שמנסים לקדם שינוי בעבודת המליאה: חה"כ שרן השכל (הליכוד), למשל, המבקשת לקבוע מניין מינימלי של משתתפים להצבעות במליאה, או חה"כ חיליק בר (העבודה), שביקש לאפשר ל־50 אלף אזרחים לכפות על מליאת הכנסת לנהל דיון בנושאים מסוימים.

במקביל, עלינו להוקיע באופן בלתי מתפשר את חברי הכנסת הנעדרים. בפרהסיה וברשת. בכל סטטוס שהם מעלים בזמן פגרה – לתהות על גבי הקיר שלהם ללא קשר לתוכנו מדוע יש פגרה, וכיצד אותו נבחר מנצל אותה לטובת הציבור ששלח אותו לשם.

מוזמנים לעיין בנתוני הנוכחות המעודכנים מתחילת 2017 ועד לסוף מאי 2018.

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה