ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

אז כמה ביקורת יש בהסתדרות אם בכלל? הצל של ההסתדרות שבוע 3

ארגון העובדים הגדול במדינה מחלק את כספי העובדים ללא מכרזים וללא שקיפות. איזו ביקורת כן חלה עליו ולאילו בזבוזים זה מוביל?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:


אמל"ק:

  • האם יש בכלל ביקורת בהסתדרות? בניגוד לדעה הרווחת כן יש ביקורת של מבקר הפנים. בכתבה זו נביא לכם את עיקרי דו"ח הביקורת לשנת 2016 שמצביע בעיקר על בעיית התקשרויות ומכרזים.
  • מבקר המדינה בכבודו יכול לבצע ביקורת במוסד זה. וסקרנו לכם סקירה של הביקורת מ 20 השנים האחרונות בה תמצאו בעיקר את כישלונה של המדינה.
  • ההסתדרות יכולה לשפר פלאים את תדמיתה והתנהלותה אם תאמץ נוהל התקשרויות ומכרזים מסודר שיחול על כל שלוחותיה.
  • וח"כ הכנסת עליזה לביא שומרת שהפירצה דרכה ההסתדרות נשארת אגודה עותמאנית – תהיה על סדר היום.

זוהי הכתבה השלישית בפרויקט הצל על הסתדרות העובדים, גוף העובדים הגדול והמשפיע במדינה. לצערנו אנו ממשיכים להביא לכם סיפור חד צדדי. ההסתדרות ממשיכה שלא להגיב.

והפעם: נבדוק איך בכל זאת כן יש ביקורת על ההסתדרות, והתוצרים שלה

1. מבקר המדינה יכול לבצע ביקורת על ארגוני עובדים

ההסתדרות כזכור היא אגודה עות'מאנית – כלומר אינה כפופה לחוק העמותות ולכן לא חלים עליה חוקי שקיפות או ביקורת. נכון? לא לגמרי.

כן, ההסתדרות אינה שקופה, אך היא בהחלט כפופה לביקורת, מעצם היותה ארגון עובדים. זה רחוק מלהיות מושלם אבל כן מאפשר זרקור על התנהלות הארגון. ראו סעיף 9 לחוק מבקר המדינה:

ואלה הגופים (בחוק זה – גוף מבוקר), אשר יעמדו לבקרתו של המבקר:

"כל ארגון עובדים כולל, וכל מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר שארגון עובדים כאמור משתתף בהנהלתם, ובלבד שהביקורת לא תופעל על פעילותם כאיגוד מקצועי; ואולם הביקורת על גוף כאמור לא תופעל אלא אם כן החליט על כך המבקר ובמידה שהחליט ובכפוף לאמנות בינלאומיות שמדינת ישראל צד להן; החליט המבקר להפעיל את הביקורת כאמור, יהיו למבקר כל הסמכויות שהוקנו לו לגבי גוף מבוקר אף לגבי פעילותו של ארגון עובדים כולל, מפעל, מוסד, קרן או גוף כאמור, כאיגוד מקצועי, ובלבד שהמבקר סבור כי הדבר דרוש לצורכי הביקורת על פעילות אחרת שלהם"

כלומר, מבקר המדינה יכול לבצע ביקורת על ההסתדרות החדשה. אמנם לא על כל חלקיה, אך בהחלט יכול. לדוגמא, ביקורת על מועדון הצרכנות, מכרזים, עמותת הספורט, נעמ"ת ועוד. אינספור גופים שחשופים לביקורת המדינה תחת ההסתדרות החדשה נתונים לביקורת חיצונית.

מבקר המדינה יוסף שפירא

2. ביקורת עומק על ההסתדרות החדשה לא בוצעה ב-20 השנה האחרונות

ניסינו להבין אם בוצעה בעבר ביקורת עומק על ההסתדרות החדשה. בדקנו באתר המבקר והפננו שאילתא למשרדו בבקשה לקבל את רשימת הביקורת שבוצעו. אלה הביקורות שאכן בוצעו:

א. דו״ח שנתי 67 ב', ׳מעגלים – הקרן למען בעלי מקצועות שוחקים׳. ראו סקירה קודמת.

ב. דו״ח שנתי 66 א׳, ׳קרנות ההשתלמות הממשלתיים׳ (2013). בדו"ח זה בדק משרד מבקר המדינה 8 מ-11 החברות המנהלות קרנות השתלמות ממשלתיות, בהן קרן עובדי המדינה וקרן ההנדסאים. עיקר הממצאים הצביעו על כך שהמדינה לא לקחה חלק פעיל בפיקוח על קרנות ההשתלמות, למרות שהייתה צד בעניין.

מה הכוונה שאין פיקוח? לחצו להרחבה

מהבדיקה עלה כי המדינה לא מינתה דירקטורים מטעמה בקרנות. בנוסף לכך אפשרה למנהל האיגוד המקצועי שאינו איש פיננסי לנהל קרן כספית ובנוסף חפיפה בין תפקיד המנכ"ל לבין תפקיד היו"ר. קרנות אלו מנוהלות בשותפות של המדינה יחד עם ההסתדרות. החשש המרכזי שללא פיקוח נאות כאשר תרצה המדינה לצאת מהקרן תאלץ להזרים כסף פנימה במידה ויתגלו גרעונות. עוד על כך תוכלו לקרוא כאן.

פנינו למשרד האוצר בשאלה האם הליקויים שנמצאו בדו"ח תוקנו. מהמשרד נמסר: "חל שיפור רב באיוש הדירקטורים מטעם המדינה בחברות הממשלתיות המנהלות קרנות השתלמות ולמעשה נכון להיום אין דירקטוריון ללא קוורום להתכנסות. לעניין הפרדת התפקיד של מנכ"ל הקרן מיו"ר האיגוד המקצועי – הדבר צלח בחלק מהחברות והרשות ממשיכה לקדם את הנושא. במקביל, יצאה טיוטת חוזר של הממונה על שוק ההון על כך שיש בכוונתו לאסור על דירקטור לשמש גם בתפקיד מנכ"ל של חברה מנהלת קרן השתלמות".

שורה תחתונה – חמש שנים לאחר דו"ח הביקורת בהסתדרות עדיין לא סיימו לתקן את הליקויים.

ג. דו״ח שנתי 63 ג׳, ׳קרנות השתלמות של המורים׳ (2013). הקרן משמשת מורים שיוצאים לשנת שבתון. כלומר, הם ומשרד החינוך מפרישים במשך שש שנים כסף מהשכר לקרן ובשנה השביעית מושכים אותו לטובת השתלמות ופיתוח אישי. הליקוי המרכזי כאן הוא הפגיעה בזכויות העובדים, דווקא מצד משרד החינוך. כסף שמעוגן בהסכם עם המורה לא מועבר אליו וכתוצאה מכך מונע ממנו לצאת לשנת השבתון בזמן.

המבקר: "בשנת הלימודים 2012 לא הפריש משרד החינוך תשלומים לקרנות עבור כ-11,000 עובדי הוראה, שהם כ-10% מכלל עובדי ההוראה שהעסיק באותה שנה". כלומר, משרד החינוך פגע בזכויות עובדי ההוראה בכך שלא העביר מאות מיליוני שקלים לקרן ההשתלמות.

ניסינו להבין אם המשרד עדיין פוגע בזכויות עובדי ההוראה ולא מפריש לקרנות ההשתלמות כמסוכם. במשרד החינוך מסרו לנו כי המשרד מיידע כל עובד הוראה חדש בזכויותיו אך זה חייב לעשות פעולה אקטיבית ולמלא את הטפסים המתאימים בכדי להצטרף לקרן ההשתלמות.

כלומר, מורים שלא ביצעו פעולה אקטיבית להצטרפות לא יהיו זכאים לשנת שבתון. אין מדובר במקרים בודדים. 10% שאינם מקבלים את המגיע להם – זו כבר תופעה, שלא לומר ליקוי חמור במערכת. במשרד החינוך סירבו, לצערנו, להתייחס אליה ולכן הגשנו בקשת חופש מידע. נעדכן לאחר שנקבל תשובה.

ד. יולי 2003, ׳חברת נכסי ההסתדרות׳. דו"ח על ניהול הנדל"ן בהסתדרות החדשה, ובו נטען כי מבנים בשווי מיליוני שקלים נמכרו ללא מכרז בכדי לממן עלויות שכר.

ה. דצמבר 2000, ׳קרן ידע לאקדמאים במח"ר׳. קרן השתלמות להנדסאים. ממצאי הביקורת העלו כי הקרן התנהלה באופן בלתי מקצועי בניהול הנכסים ומימנה פעילות שלא הייתה אמורה לממן, כמו הוצאתו לאור של בטאון איגוד ההנדסאים. זו פעילות שאמורה להיות מנוהלת על ידי האיגוד המקצועי ולא קרן ההשתלמות.

ו. ביקורת נוספת עתידה להתפרסם בקרוב על קרן עובדי התעשייה האווירית, שגם היא אגודה עות'מאנית. על פי פרסום המבקר, "הקרן מקבלת מדי שנה בשנה כ-14 מיליון ש״ח מהתעשייה האווירית. לפי פרסומים שונים צברה הקרן יותר מ-100 מיליון ש״ח". כזכור, באותה פרשיה מסובכים השר חיים כץ ובנו יאיר כץ. כאשר בנו של השר כץ נעצר בחשדות לכאורה של שוחד לחברי הוועד בתמורה להתפקדות לליכוד.

שאלנו גם האם צפויה ביקורת מקיפה על ההסתדרות בקרוב, אך לא קיבלנו תשובה.

בשורה התחתונה: נכון, ההסתדרות אגודה עותמאנית לא שקופה, אך מבקר המדינה מסוגל לשפוך אור על התנהלות הגופים המסונפים להסתדרות.  

בניין ההסתדרות בת"א

3. מה בנוגע לביקורת פנימית?

בהסתדרות ישנו מוסד מבקר שאמון על הביקורת הפנימית. הדוחות אמורים להיות שקופים – אך למעשה קשה למצוא אותם. תומר אביטל וגיא מרגלית שלנו חשפו את חלקם בעבר. בכל מקרה, הרוח אותה רוח – בעיית מכרזים והתנהלות כספית בעייתית.

מה הוא מוסד המבקר הפנימי?

מבקר ההסתדרות ממונה בידי הנהגת בינ"ה (ה״כנסת״ של הארגון). קשה לפטרו, שכן יש צורך ברוב של שני שליש מנשיאות בינ"ה לשם כך. גם אם יתפטר הוא חייב להגיע לישיבת הנשיאות ולנמק מדוע. כלומר יש לו עצמאות מסוימת.

על פי התכנון התקציבי לשנת 2018 במחלקת מבקר ההסתדרות ישנם שישה עובדים ותקציבה לשנת 2018 עומד על כ-400 אלף שקלים.

בדו"ח הביקורת הפנימי לשנת 2016 מצאנו שורה רחבה של טענות לשיפור. רובן לדעתנו לא מהותיות ועוסקות בעניינים כמו היעדר שילוט על מנות בחדר האוכל ומבנה טעון טיפוח. מציק, אבל לא משמעותי. ואם אלו הבעיות, אפשר מבחינתנו לעבור לנושא הבא.

אבל דבר אחד כן חוזר על עצמו שוב ושוב בדו״ח הפנימי הזה: התנהלות פסולה בענייני חלוקת כסף לספקים. לפי כמות הפעמים שהנושא מצוין בדו"ח, אין מדובר בבעיה נקודתית אלא בתופעה חוזרת. להלן דוגמאות לליקויים שהעובדים משלמים עליהם את המחיר:

  • תהליך מכרז פגום לחברת הסעדה. במטה הראשי של ההסתדרות יש חדר אוכל שאותו מפעילה חברת הסעדה, אלא שהמבקר מצא שהחברה נשכרה ללא מכרז (ע' 198). המבקר לא מצא תיעוד למסמכי פרסום ההליך התחרותי, פרוטוקול ועדת הרכש המאשר את היציאה לתהליך התחרותי, טבלת ריכוז הצעות המציעים לאחר ניהול משא ומתן עם המציעים, הודעה לזוכה או הודעה למציעים שלא זכו בתהליך. במילים אחרות, שוק.
  • גם במרכז תרבות וספורט  חל"צ (ע' 254), רשת של 'קנטרי קלאב' שאינה כפופה לחוק המכרזים, כותב המבקר: "נוהל הרכש (שלה) לוקה בחסר, אינו מפורט ואינו מתאר את תהליכי העבודה באופן מובנה".

4. הייתם רוכשים משהו במאות אלפי שקלים בלי להשוות מחירים? כי בגופי הסתדרות עושים את זה כל הזמן

ממדגם התקשרויות בסכומים שמעל 600 אלף שקלים עלה כי "לא הוצגו לחברי הוועדה (ועדת הכספים) נתוני אומדן העלות לביצוע העבודות, לא נמצא פירוט אמות המידה ומשקלן לדירוג ההצעות, לא הוצג ציון משוקלל של ההצעות בהתאם לאמות המידה שנקבעו ולא הוצג ריכוז השוואתי להצעות מול רכש קודם". בקיצור, שוק.

הנהלת מרכזי תרבות וספורט מסרה בדו"ח כי "לחברי ההנהלה הוצגו נתוני ההצעות בצורה מספקת על מנת לקבל החלטה מושכלת. האומדן אינו רלוונטי במקרה זה שכן ההצעות משקפות את המחירים בשוק. לחברי הוועדה הוצגו נתונים איכותיים וכספיים לצורך קבלת ההחלטה". או במילים אחרות – ״סמכו עלינו״.

  • בנוגע לאירוע גיבוש במרחב חולון של ההסתדרות: "לא הוצג למשרד המבקר תיעוד למסמכים נלווים ואסמכתאות רלוונטיות להתקשרות, לרבות: הצעות מחיר מספקים אחרים, הסכם התקשרות עם חברת התיירות, רשימות ועדים, שהשתתפו בגיבוש, תכנית וסדר יום בסמינר וכדומה".

תגובת יו"ר המרחב בדו"ח: "הסכם התקשרות קיים והוגש, לא שומרים תכנית וסדר יום (עמוד 14)".

וזה ממשיך בשלל מרחבים. עניין נוהל המכרזים וההתקשרויות כמעט ואינו קיים ולעתים ההנהלה עושה בכסף כבשלה. אי כיום מכרזים ונוהל התקשרויות מסודר אינו מעיד על שחיתות אבל הוא מתכון לכך.
ראו את הטבלה הזו מתוך דו"ח מבקר הפנים. הטבלה מסכמת את כל הסיפור בתמונה אחת. הטבלה ממפה את ההתקשרויות של מרכז תרבות הספורט שנמצאת בבעלות ההסתדרות:

נבליט כמה סעיפים: לספק תיקי גב למנויים שולמו במקום 331 אלף ש"ח כפי שסוכם בהתקשרות המקורית, מעל 700 אלף שקלים. את הצעת המחיר לספק אופני ספינינג השוו בכלל להצעות מחיר מספקים אחרים משנים קודמות. וההתקשרות האחרונה ניתנה ללא הסבר כלל – שיפוץ בשווי 450 אלף ש״ח.

עוד סעיף מוזר הוא פרויקט שיפוץ מטבח בבת-ים שעלותו הסתכמה ב-409 אלף ש״ח ולא ב-269 אלף כפי שסוכם, חריגה של מעל 50 אחוזים! רוב ההתקשרויות שנבדקו נבחרו ללא נימוק/חוות דעת מקצועית, אלא על סמך הכרות עם הספק/קבלן.

פנינו להסתדרות ושאלנו האם להסתדרות ישנו נוהל  התקשרויות ומכרזים? ביקשנו לפרסמו.  בחרו שלא לענות לנו.

בשורה התחתונה: מתוך דו"ח המבקר הפנימי נראה שאין נוהל מוסדר למכרזים בשום מקום בהסתדרות וגם מה שיש אינו נאכף. מדובר בהתנהלות שמביאה לבזבוז כספי העובדים (אותם כספים שיורדים לכם מהשכר בכל חודש). ההסתדרות יכולה לעשות פלאים לתדמיתה אם תאמץ נוהל מסודר וריכוזי של ההתקשרויות והמכרזים.

5. חייבים לדבר שוב על אגודות עותמאניות

בפרסום הראשון שלנו על האגודות העות'מאניות, בהן ההסתדרות, סיפרנו לכם כי השרה איילת שקד לקחה לידיה את הסמכויות לפיקוח עליהן. פירגנו גם לח"כ עליזה לביא שמתעקשת להסדיר את הנושא עוד מיום כניסתה לכנסת. אז בשבוע שעבר נפגשו לביא ושקד על במת הכנסת. בשעת הגשת השאילתות לשרה שקד שאלה ח"כ לביא את השרה בדיוק על הנושא הזה. אל תפספסו:

https://youtu.be/VCJNKuGOmMU[/embed]

בכנות, אנחנו קצת מודאגים מתשובת השרה. שקד אומרת שהיא "מקווה לסיים את הנושא עד סוף הקדנציה ולהביא תקנות שיאפשרו לחשוף את הדו"חות הכספיים (של ההסתדרות)".

למה אנו מודאגים? מכיוון ששקד רק "מקווה". בנוסף היא צמצמה את השקיפות לדו"חות הכספיים בלבד כאשר ניתן לעשות הרבה יותר, כמו לחייב את ההסתדרות בנוהל התקשרויות ומכרזים כאשר מדובר בכספי ציבור ולערוך דו"ח ביקורת. ראיתם למעלה מה קורה כשאין נוהל שכזה.

נמשיך לעקוב וללחוץ.

הערת שקיפות:

על פי חוקת ההסתדרות, דו״חות מבקר ההסתדרות חייבים להיות חשופים לציבור. פנינו להסתדרות בבקשה לפרסמן בפומבי. אלא שאפילו מכך בחרה ההסתדרות להתעלם.

זכרו. מדובר בתקציבי עתק. תוסיפו לתשלום הקבוע את כל התמיכות הממשלתיות שהיא מקבלת, למשל לקרן מעגלים, תמיכות עירוניות וממשלתיות לעמותות ספורט, נעמ"ת ועוד. הסירוב לפירסום דו"חות לציבור ולעובדים פשוט לא מובן לנו ועלול לפגוע בכולנו.

לעת עתה תוכלו למצוא את הדו"ח האחרון כאן. בחודש הקרוב נפעל להשיג ולפרסם דו"חות ביקורתם נוספים. אם יש ברשותכם חומרים נוספים, אנא שלחו לנו (אפשר בדיסקרטיות) כדי שנוכל להנגיש אותם לציבור.

אתר ההסתדרות – תוכלו למצוא רק את כותרות הביקורת! אלו לא קישורים. זה לא מוביל לשום מקום

עריכה: שיר שטיין

יעוץ והכוונה: תומר אביטל

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

תגובה אחת

  1. אני מנסה כבר חודש להשיג את יו"ר ההנדסאים טכנאים.מר דני הורשטיין.ואני משאיר הודעות.והוא לא חוזר אלי לצערי.היכן השקיפות? היכן הקשבה לציבור העובדים.תודה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!