יועצי רה"מ הכפולים

הפעם בטרחנות_לשבת (על הדברים שכולכם מרגישים שצריך לתקן, אך ממשיכים כאילו אין דין וחשבון ולכן אמשיך לחפור עליהם עד שיתוקנו): יועצי רה"מ הכפולים.

נכון שמה ש"התפלק לו" הפעם יכול לקרות לכולנו: שסביב עסקת צוללות שנרכוש במיליארדים – ובניגוד לעמדת משרד הביטחון – תתגלה תעשיית שוחד. לא רק זאת, אלא שהלוביסט של חברת הצוללות יהיה יועצנו הקרוב ביותר ובן משפחתנו, מבלי שנדע על כך.

אבל הנה מה שלא אמור לקרות: שהפרצה הזו תישאר פתוחה.

גם אם לראש ממשלתנו לא היה מושג שיועציו סייעו שוב ושוב לחברות מסחריות שהוא רק במקרה פתח את להן הדלת, אין סיבה בעולם שרה"מ הבא יוכל ליפול לפח הזה גם הוא.

אבל נתניהו רק מתנצל על העבר, ולא עושה דבר כדי לשנות את העתיד.

לכן אני כועס עליו. לכן אני רותח. זו הוכחת הזהב לכך שנתניהו איננו מעוניין באמת במדינה טובה יותר. כי אם היה רוצה לסייע לנכדים שלנו, היה מעביר מיד חוק המחייב יועצים חיצוניים לממשלה לחשוף את שמות לקוחותיהם כדי למנוע כל ניגוד אינטרסים אפשרי.
היועצים לא רוצים לחשוף? אל תעבדו בממשלה. אל תעזו לשבת בפורומים הרגישים ביותר.

המדינה מעסיקה אינספור עובדי ציבור במשרה מלאה לאותה מטרה: ייעוץ מקצועי. לרה"מ עשרות כאלו. ואם נבחרי ציבור מעוניינים בכל זאת להתהדר ביועצים יוקרתיים מבחוץ, אין שום סיבה שאלה לא יחשפו ניגודי עניינים. כלומר אינטרסים כלכליים משלהם.

חשוב להדגיש – רק אור השמש יעשה את העבודה.

אם רשימות הלקוחות נשארות בכספת, אנו עלולים להתעורר בוקר אחד ולגלות שוב שראש הממשלה משרת – במקרה, כמובן – את הלקוחות של יועציו. גישה לכספת הרי אין לו. ובהינתן אפילה, התסריט הלא תיאורטי והמזוויע הזה מתגשם שוב ושוב בקולנוע של חיינו. אנחנו יוצאים מן ההצגה היומית, משפשפים את העיניים בתדהמה, ואז נופלים שוב בהקרנת הערב.

ובכל זאת נתניהו, שנכווה בעצמו, כפי שהוא מבקש שנאמין, כתוצאה מכללים רופפים ומחוסר ידיעה, משאיר את הטיפול בפרצה לראש הממשלה הבא.

האם אין לו זמן בנושא? הוא רק צריך לזרוק מילה, וחוק מתאים יגובש ויעבור מיד: עלות תקציבית אין, וגם לא שיקולי שמאל-ימין. אבל הוא לא רוצה. וזאת בעיה אמיתית. ובגללה על תומכיו להתנער ממנו.

אל תטעו. גם אהוד ברק מזלזל בציבור. אחרת היה משקיע את כל מרצו בקריאה לשינוי הכללים במקום לדרוש תיקון פרסונלי והתפטרות של נתניהו. וכמוהו כל שרי הממשלה. לא על טובת המדינה הם חושבים אלא רק על הטווח הקצר, במקום על המקום שבו יחיו נכדיהם. אי נגיעה בתפוח אדמה לוהט זה – הינו הוכחה ללב ערל.

ואם לא די בכך, בימים אלה מקדמת הקואליציה חוקים שיאפשרו לפוליטיקאים לבזוז את הקופה הציבורית ולקבל חסינות מחקירות.

וכאן זה המקום להבין למה. הרי נבחרי הציבור אינם מרושעים. לא. הם פועלים לפי מערכת תמריצים. והתמריצים מובילים נבחרים כיום לעסוק בעיקר בסוגיות ביטחון, דת ומדינה. לא בדין וחשבון. הרי על זה הם מקבלים גזרים ומקלות ממתפקדי הליכוד והבית היהודי.

רק ביום בו הציבור לא יוותר ולא ירפה סביב סוגיות של דין וחשבון – הכללים ישתנו. רק אז, לראשי ממשלה יהיה הרבה הרבה יותר מסובך להסתאב.

אז מה אפשר לעשות? להתפקד. להצטרף לסיירת השקיפות. להסביר לתומכי הקואליציה שחבריה עובדים לטובת עצמם ולרעת כ-ו-ל-נ-ו. וכאשר אלה יתלוננו שאולמרט, שרון וכל השאר היו גרועים עוד יותר, יש להסכים. להבהיר שפוליטיקאים מכל הסוגים והאסכולות יעבדו תמיד למען עצמם, כל עוד הציבור יאפשר זאת ויהיה מוכן לאכול את הלוקשים שלהם. ואז יש להוסיף שזו לא גזרת גורל.

 

—————————

הכתבה היא חלק מפינת "טרחנות לשבת" השבועית בפייסבוק. לפינות קודמות –

1 תגובה

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה