אתגר המתנות

מתנות הן דבר מסקרן. כולנו רוצים לדעת אילו מתנות יתנו לנו, ואילו מתנות מקבלים אחרים. כשהאחרים נושאים גם בתפקיד ציבורי, נבחרי ציבור או פקידי ציבור, מתווסף למידע מימד נוסף על הסקרנות הרגילה – הוא נוגע לנקיון הכפיים המצופה מאיש ציבור בעת מילוי תפקידו. כך גם חשב המחוקק כשהוסיף לספר החוקים שלנו את חוק המתנות או בשמות הרשמי יותר, חוק שירות הציבור (מתנות), תש"ם-1979 (הפירוט למטה).

שרים, פקידים בכירים, קצינים, שופטים, חברי כנסת ושאר משרתי ציבור, צריכים לדווח על המתנות שהם מקבלים. אלא שהשקיפות בנושא – אפסית. כתוצאה עמותת "הצלחה" פנתה בשיתוף "מאה ימים של שקיפות" לגופים הציבוריים השונים בישראל וביקשה את רשימת המתנות שהוענקו לבכירים – בצירוף תהייה: מה נעשה עימן. את התשובות אנו מפרסמים יחד עם "הצינור".

עו"ד אלעד מן

השקיפות תשרת לדעתנו בעיקר את השרים, המנכ"לים והפקידים. כשהם יידעו שהכל שקוף- תצטמצם האפשרות של תן-וקח. "לדעתנו, נכון וחשוב שגם הציבור הרחב ייחשף לדיווחים האלה, כדי שיוכל לקבל מושג על יחסי הגומלין בין נותני מתנות לאלו שמקבלים אותן ועל האופן שבו מפוקח הנושא הזה", מסביר היועמ"ש של עמותת הצלחה אלעד מן, איתו אנו משתפים פעולה בפרויקט זה. לדבריו זה גם "כדי להפוך אותו שקוף ונגיש יותר וגם כדי שמקבלי ונותני המתנות ידעו כי יש מי שעוקב, מסתכל ובוחן ושהמתן והקבלה אינם בסתר, אלא מתבצעים לאור יום, בשקיפות מלאה".

לכן חשבנו שנכון וראוי להגיש בקשת חופש מידע רוחבית, שתספק לביצור תמונה רחבה ועדכנית של המתנות המתקבלות על ידי אישי ציבור וזהות אישי הציבור המקבלים אותן וגם מה נעשה עם אותן מתנות (מועברות לשימוש המדינה או לאחסון, מושמדות, או מועברות לאיש הציבור שקיבל אותן).

הרשימה הראשונה שהגיעה אלינו היא ממשרד הפנים. בדף זה נעדכן בימים הקרובים את הרשימות שיתקבלו ממשרדים נוספים. התמונה המתקבלת לא תיאמן. החוק אולי מוגזם, אבל בעוד שהשרים והמנכ"לים מדווחים על כל עט, על כל תמונה שהם מקבלים, ראש הממשלה לא אמר לאיש שבמשך שנים אנשי עסקים ריפדו אותו במתנות בשווי מאות אלפי שקלים.

נתחיל עם משרד הפנים. בימים הקרובים נפרסם משרדים נוספים.

דפדפו בפידיאף:

מתנות משרד הפנים

מתנות לדוגמא:

ואי אפשר שלא לקנח בציטוט האלמותי מספר משלי : "וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה" (משלי טו כז).

  • כתבה ששודרה ב"הצינור" על המתנות ממשרד הפנים:

*

החוק קובע שורה של הוראות מפורשות הנוגעות לאופן שבו יש לנהוג במתנות המתקבלות אצל איש ציבור אגב מילוי תפקידו. נביא כמה הוראות מרכזיות מהחוק הזה:

סעיף 2 לחוק קובע:

  1. (א) ניתנה לעובד הציבור באשר הוא עובד הציבור מתנה – בין בישראל ובין בחוץ לארץ, בין שניתנה לו עצמו ובין שניתנה לבן זוגו החי עמו או לילדו הסמוך על שולחנו – ועובד הציבור לא סירב לקבלה ולא החזירה לנותנה לאלתר, תקום המתנה לקנין המדינה; ובמתנה שאין בה קנין חייב עובד הציבור לשלם לאוצר המדינה את שוויה.

(א1)        עובד הציבור רשאי לבקש היתר להקנות לו מתנה שקיבל, ואולם לא יינתן היתר להקניית מתנה למקבלה, לפי סעיף קטן זה, אם יש למתנה ערך בעבור המדינה מלבד ערכה הכלכלי, או אם יש בהקנייתה לעובד הציבור משום חשש לפגיעה בטוהר המידות; קבלת היתר לפי סעיף קטן זה מותנית בתשלום לאוצר המדינה, והכל בדרך, במועד וכפי שיקבע שר המשפטים.

(ב)  סעיף קטן (א) לא יחול על –

(1)   מתנה קטנת ערך וסבירה שניתנה לפי הנהוג בנסיבות הענין;

(2)   מתנה מחבריו לעבודה, לשירות או לתפקיד של עובד הציבור;

(3)   פרס שהוענק לעובד הציבור על הישגיו מאוצר המדינה וכן פרס שהוענק לעובד הציבור על הישגיו שלא מאוצר המדינה אם ניתן להענקתו פומבי בדרך שנקבעה בתקנות.

(ג)   במתנה שקמה לקנין המדינה ובסכום שיש לשלם לפי סעיף קטן (א) ינהגו בהחזרה לנותן המתנה, בהענקה לעובד הציבור או בדרך אחרת, הכל לפי שנקבע בתקנות.

סעיף 3 לחוק קובע:

  1. (א) על קבלת מתנה שסעיף 2 חל עליה חייב עובד הציבור להודיע ועליו לנהוג בה במועד ובדרך שנקבעו בתקנות.
0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה