שקיפות כפויה – הנכסים של ח״כ נחמן שי

https://www.youtube.com/watch?v=X7zAncj5uZs[/embed]

לא נולד הח"כ שמגיע למשכן טאבולה ראסה. נבחרינו נוחתים בכנסת מלווים בהטבות שקיבלו בעבר, מצוידים בנכסים וברשימת מקורבים ועוד. זה מחויב המציאות. הדבר היחיד שניתן לעשות זה לחשוף את כלל הקשרים והזיקות לעין הציבורית. שקיפות לא רק תגביר את אמון הציבור היא גם תשחרר את הנבחרים ממחויבויות אישיות ואינטרסים סמויים, תוך שתאפשר לציבור להבין את מפת האינטרסים המלאה שלהם ולשפוט בעצמו.

חבר הכנסת נחמן שי מהמחנה הציוני הוא דוגמא מעניינת – מחד שי אוהב מיקרופון ונמצא בעין הציבורית שנים ארוכות. מאידך – אנחנו לא באמת מכירים אותו.

כך למשל שי השכיר לפחות שתי דירות. מדובר בדירות מרווחות ולא זולות במרכז הארץ – בגבעתיים ובתל אביב, ושי מעורב ישירות בהשכרתן ומקדיש לכך שעות מזמנו. את המידע הזה פרסמתי לאחרונה, אלא שמאז התברר שדובר צה״ל לשעבר ממש מאוהב בשוק הנדל״ן. מייד לאחר הפרסום, התחיל לזרום לתיבה של מאה ימים של שקיפות מידע על דירות נוספות המקושרות לשי במקומות מגוונים, לרבות אחת לכאורה בחו״ל.

שי יכול להרשות לעצמו להיות טייקון נדל״ן קטן. מעבר לשכרו כח״כ (כ-40 אלף שקל ברוטו) הוא מקבל גם פנסיה שמנה וקבועה מצה״ל דרך הסדר מוזר, לאחר שהצבא החשיב שנים בהן שהה ב׳חופשה ללא תשלום׳ כשירות צבאי. אז הכספים חוקיים, וגם העובדה שהוא וח"כים אחרים מחלטרים מהצד כמשכירי דירות סיטונאיים. זה רחוק ממושלם, אבל לא מנוגד לשום חוק. גם בעלות על 100 דירות היא בסדר גמור. אבל אם הכול כל-כך חוקי, אז למה להסתיר?

כי אפשר. כי כל עוד הציבור לא נשען על מדליפנים או שוכר חוקר פרטי – הוא לא יכול לדעת באמת את מפת האינטרסים של נבחרי הציבור. הוא לא יכול לדעת למשל כמה דירות יש לחבר הכנסת שי – כי מעבר לשתי הדירות שהוא משכיר, כאמור, התקבל מידע על דירות נוספות. אלא שקשה להצליבו, ושי עצמו מסרב להגיב.

חבר הכנסת הסתפק בתגובה ששלח דוברו לשאלה בה פורטו חלק מהדירות ואמר: ״המידע שבידך אינו מדויק. ח״כ נחמן שי מגיש הצהרת הון לוועדות האתיקה של הכנסת ע״פ כללי האתיקה של הכנסת״. שי לא הסכים ׳לדייק׳ את המידע.

כשיש שקיפות אין ניגודי עניינים

ובכן, אני לא מכיר חתול שקובע את תנאי המשמרת שלו על השמנת. ודווקא בכנסת, נבחרינו הם אלו שקובעים את כללי האתיקה. לא רק קובעים, הם גם השופטים והתולים.

וככאלו הם מספקים חופש תנועה מלא לחברי המשכן: שוק הדיור רותח, 120 הח"כים שלנו מעצבים אותו מדי יום בחקיקה ובדיונים בועדות, והשקיפות בנושא – אפסית. זה אבסורד. הרי יש להם אינטרס ברור כשהם בעלי דירות, אינטרס שכל בר דעת מבין את השלכותיו. כפי שהראנו לגבי חיים כץ – זה לא רק לא שקוף, זה לא בריא למערכת קבלת ההחלטות שלנו.

חשוב להדגיש, בית נוסף הוא רק פרומיל מאותו מארג אינטרסים שלם, משתנה וסמוי מהעין של סוכני השינוי שלנו. טבעי שיהיו אינטרסים אישיים וניגודי עניינים – רק שיהיו על השולחן. אז כשח"כ שי או כץ יצביעו בעד או נגד רגולציה על שוק הדיור, הקונטקסט יהיה ברור.

אם המידע הזה נראה לכם חשוב, אולי תתעניינו גם ב:

1. ככה הפוליטיקאים משקרים לכם
2. חשיפה: עשרות הסדרי ניגוד עניינים של פקידי הממשלה